והשינה בחגים אצל המשפחה?
כרגע עם שני ילדים ועוד אחד בדרך.. קשה לנו עם ההכנות והאריזות לקראת הלינה בעיקר אצל ההורים של בעלי כי שני הילדים קטנים מאוד. אצל ההורים שלי יש כבר הרבה דברים שנמצאים שם אז יותר קל.
והאמת? שואלת לא כי קשה לי להיסחב עם כל הדברים. יותר קשה לי נפשית.. ישנים שבת כל שבועיים-שלושה אצל חמי וחמותי כי מאוד מתגעגעים לנכדים ובצדק אבל מרגישה שצריכה קצת אוויר. ולא נוח לי בקרבת חמותי מרגישה שהיא בוחנת מאוד..מסתכלת ומעירה הערות ולפעמים צריך ללכת לידה על ביצים ולשחרר מאוד את הנכדים אחרת היא מסתכלת עליי באיבה ומעירה הערות.. או נותנת תחושה לא נעימה. וגם כשאני בחודשים מתקדמים מצפים ממני לעזור ולפנות ואם אני מתיישבת יש תחושה לא נעימה. אפילו שלא כל האחים של בעלי עוזרים אבל אני בכל מצב משתדלת לעזור כי ככה חונכתי ומבחינתי זה מובן מאליו אבל די מעליב שהם מצפים שנבוא וכשאני באה מצפים ממני לקחת חלק בכל ארוחה בזמן הריון ובזמן שיודעים שאני עובדת מאוד קשה כל השבוע.. ובעיקר שמתחילת הנישואין אני תמיד עוזרת ואם פעם אחת מתיישבת יש פרצופים מצד חמותי. או שאולי אני מדמיינת כבר..
בקיצור פשוט רוצה לדעת האם אחרי מס' מסוים או בעתיד זה ישתנה...
וקראתי כאן שהרבה מתגעגעות להתארח אצל המשפחות אבל אצלי לפני כל שבת כבד לי נפשית אפילו שבסך הכול אפילו עם כל מה שכתבתי הם אנשים טובים ואוהבים ומפנקים את הנכדים ואוהבים אותנו מאוד.. אבל מעדיפה להיפגש באמתע שבוע למס' שעות..
נשמע רע מצדי אבל אל תשפטו, יש תקווה שהתדירות תשתנה ולא כי אנחנו בוחרים (ואז האשמה מופנית אליי) אלא כי האילוצים והקושי לסוע עם הילדים משנים את המצב??
כרגע עם שני ילדים ועוד אחד בדרך.. קשה לנו עם ההכנות והאריזות לקראת הלינה בעיקר אצל ההורים של בעלי כי שני הילדים קטנים מאוד. אצל ההורים שלי יש כבר הרבה דברים שנמצאים שם אז יותר קל.
והאמת? שואלת לא כי קשה לי להיסחב עם כל הדברים. יותר קשה לי נפשית.. ישנים שבת כל שבועיים-שלושה אצל חמי וחמותי כי מאוד מתגעגעים לנכדים ובצדק אבל מרגישה שצריכה קצת אוויר. ולא נוח לי בקרבת חמותי מרגישה שהיא בוחנת מאוד..מסתכלת ומעירה הערות ולפעמים צריך ללכת לידה על ביצים ולשחרר מאוד את הנכדים אחרת היא מסתכלת עליי באיבה ומעירה הערות.. או נותנת תחושה לא נעימה. וגם כשאני בחודשים מתקדמים מצפים ממני לעזור ולפנות ואם אני מתיישבת יש תחושה לא נעימה. אפילו שלא כל האחים של בעלי עוזרים אבל אני בכל מצב משתדלת לעזור כי ככה חונכתי ומבחינתי זה מובן מאליו אבל די מעליב שהם מצפים שנבוא וכשאני באה מצפים ממני לקחת חלק בכל ארוחה בזמן הריון ובזמן שיודעים שאני עובדת מאוד קשה כל השבוע.. ובעיקר שמתחילת הנישואין אני תמיד עוזרת ואם פעם אחת מתיישבת יש פרצופים מצד חמותי. או שאולי אני מדמיינת כבר..
בקיצור פשוט רוצה לדעת האם אחרי מס' מסוים או בעתיד זה ישתנה...
וקראתי כאן שהרבה מתגעגעות להתארח אצל המשפחות אבל אצלי לפני כל שבת כבד לי נפשית אפילו שבסך הכול אפילו עם כל מה שכתבתי הם אנשים טובים ואוהבים ומפנקים את הנכדים ואוהבים אותנו מאוד.. אבל מעדיפה להיפגש באמתע שבוע למס' שעות..
נשמע רע מצדי אבל אל תשפטו, יש תקווה שהתדירות תשתנה ולא כי אנחנו בוחרים (ואז האשמה מופנית אליי) אלא כי האילוצים והקושי לסוע עם הילדים משנים את המצב??
)