יש לי שפעת ודווקא הכאבים והחולשה הפיזית הם שגורמים לי להבין כמה אני לבד ולהצטער על זה
יש לי בחילה נוראית ממש ואני רוצה לבכות למישהו, אפילו רק להתלונן קצת, רק לדבר על משהו, לא משנה מה, ואין אף אחד
ככל שעובר הזמן אני נהיית גרועה יותר בקשרים חברתיים
אני לא יודעת למה אני דפוקה ככה אבל אני לא יכולה עם הלבד הזה יותר
אני מדברת רק עם אמא שלי ומדי פעם עם אחת האחיות שתי
ובמדברת אני מתכוונת מחליפה כמה משפטים
פעם בכמה ימים
אני לא יכולה יותר לשאת את זה, זה כואב נורא, וזו לא אשמתו של אף אחד, אפילו לא שלי
אבל אני עם בחילה נוראית כבר כמה ימים וחלושעס וכאבים וזה מרגיש כאילו הנשמה שלי רוצה לצאת מהגוף
והפסיכומטרי מתחיל להפחיד אותי
ואני לא יודעת מה לעשות בקשר לרופא ההוא
ובקשר לעתיד שלי
וללב
כואב לי
ולבד נורא
ואין לי אף אחד
אף אחד
וזה קשה קשה קשה

התעייפתי, נגמרה לי הסבלנות. הייתי אמא בלי החלקים הטובים כבר יותר מדי זמן