יש עוד קטנים שלא ישנים טוב אז בלילות בעלי איתם. הוא לגמרי אטום לקושי שלי כי מבחינתו גם לו קשה עם האחרים והוא עושה הרבה בבית (מה שנכון).
כל לילה אני לבד לגמרי עם התינוק וזה נראה לי חלק מאוד מאוד גדול מהקושי שלי. שאין מי שיקח אותו ממני כשהוא מתעורר בפעם ה-20. רק אני איתו לבד כל לילה (וגם ביום כמובן, אני הרי ב״חופשת״ לידה).
מרגישה שאין לי סבלנות לתינוק ושאני לא אוהבת אותו כמו את האחרים כי הוא כזה תינוק קשה. לפעמים מתעצבנת עליו בלילה: ״די!!״ ״תפסיק לבכות!!״ מתביישת בעצמי שאני כותבת את זה.
חלילה לא פוגעת בו בשום אופן! אבל מרגישה שאין לי כוח אליו ומטפלת בו כי צריך ולא כי אני ממש רוצה כמו עם האחרים.
מרגישה אמא נוראית.
וואו. תינוק לא ישן זה אחד המאתגרים!