בס"ד

 

כולם ככה, באמת שאין לך מה לדאוג...

למה חשוב לך לדעת מה אחרים חושבים עליך?

ואלי פשוט תשאל בעקיפין.. ?

ל"ט.

אז אם כולם רוצים כזה למות, אני אשמח להיפטר מכמה מהם על הדרך.....

נראה לי שלכולם יש איזה שלב שבו הם חושבים, אפילו בשקט בשקט, "כ"כ בא לי למות". [יש גם בנ"א כמו רחלי שצועקים את זה ]

נראה לי שזה קורה כי לפעמים כבר נמאס לנו לחפש פתרונות לבעיות שלנו, ויותר נוח לחשוב על המשהו הזה ש-וואלה, אנחנו לא יודעים מהו, אבל הוא יעביר אותנו מן שלב במשחק- פשוט נקטע פה את כל הבעיות שלנו. בד"כ קשה לנו עם חוסר וודאות, אנחנו אוהבים להרגיש שהכל תחת שליטתנו, שתמיד יש משהו שנוכל לעשות; אבל לפעמים גם בנו יש איזשהו קול עייף שנשמע לו נורא מפתה פשוט להפסיק להתמודד כאן.

אל תבהל מזה, זה לא מראה עליך שום דבר משוגע וכו', באמת שרובנו מרגישים את זה המון פעמים. 

עד כאן היו הניחומים, מכאן חפירה יחסית קצרה ורוחנית, ראו הוזהרתם-

אני לא זוכרת את זה במדייוק, אבל הר' קרליבך אומר שכשנברא העולם המלאכים התנגדו לבריאת האדם. מאז יש קול תמידי באדם שאומר "אין טעם לחיים. אין תועלת לאדם". [עכשיו אני מתוסכלת ששכחתי אותו במדויק כי זה היה ממש קטע יפה ]. לא תמיד הוא מופיע בקיצוניות כזו, אבל המון פעמים הוא לוחש וזורע זרעים של חוסר רצון לחיות. מולו אנחנו צריכים לעמוד ולומר: "לא נכון! יש תועלת באדם! יש טעם לחיים!". ואיך נתגבר עליו? מה כ"כ מיוחד בנו, בני האדם, שרק אנחנו יכולים לבצע בשלמות? זו כמובן התורה .  בנ"א שיעסוק בתורה כל היום [אני לא אומרת ללמוד כל היום וכל היום, אבל לחשוב עליה ולנסות לקיים ממנה וכו'. תמיד לחשוב שעושים דברים לכבוד התורה ולשם שמיים. זה קשה, עובדים על ה לאט לאט, זה לא קורה ביום אחד.], ימצא טעם לחיים . הוא לא ישתוקק למות כ"כ מהר, כי יש לנו כ"כ הרבה מה להספיק פה! בנ"א שכל חייו עוסק בתורה, מגלה ש120 שנה אפילו לא מתחילות להספיק..

שכל החבר'ה ידברו עליי..."

תנסה עכשיו=]

נתחיל אנחנו- נראה לי שאתה בנאדם דווקא בסדר . זה מה שאני חושבת, מה אתכם?

יום דבש

מאוד מוכר, בעיקר אצל אנשים די חכמים.

אבל יש דרך לעבור את זה! פשוט תבין שרבונו של עולם מעריך אותך יותר מכולם ביחד!

פתאום התחושה הזאת נראית כל כך שולית...

כתבת את זה בחצות הלילה?! לא פלא...

כשאני בדיכאון ובא לי לעצור הכל ופשוט לא להיות פה יותר (במילים עדינות) אני חושבת מה כל האנשים שאני מכירה ירגישו ויגידו.... ואז אני מתעודדת- כי הם לא מסוגלים בלעדיי!!!!!

 

וואי,אבל באמת מה שכתבת פה זה ממש מוכר!!!!

זה מלא פעמים קורה לי....

טוב לדעת שאני לא היחידה ה מוזרה בעולם....

זה לא רע לרצות תשומת לב, מה שהופך את זה למשהו שנראה רע זו הדרך שאנשים בוחרים לעשות בשביל לקבל את זה..

 

תמצא דרך אחרת ויותר הגיונית שהיא לא התאבדות בשביל לקבל תשומת לב ולשמוע דברים טובים עליך. אולי תשקיע מ-מ-ש בלימודים? ואז כולם יגידו שממש השתפר, וכל הכבוד לך...

אולי תתנדב? תעזור? תשמור על האחים הקטנים? תעזור למורה? לאמא?

ככה גם תשמע שאומרים עלייך דברים טובים, וגם לא תעשה לאחרים באסה למשך כל החיים, כי אתה תשאר חי

קרה לי הרבה פעמים שרציתי לדעת מה אנשים מסוימים חושבים עלי,

אבל הרעיון הכי מקורי שלי היה לדובב אותם תוך כדי שינה  | ^^ |.

 

מוות קליני, זה באמת רעיון מעניין.