האם זה שכתוב הורה 1 והורה 2 בטופס רישום לתרומת דם, ימנע מכם לתרום?
סתם תהיה שעלתה לי בעקבות זה - תרומות הדם בוטלו עד להחזרת "שם האב" לטופס | ערוץ 7
האם זה שכתוב הורה 1 והורה 2 בטופס רישום לתרומת דם, ימנע מכם לתרום?
סתם תהיה שעלתה לי בעקבות זה - תרומות הדם בוטלו עד להחזרת "שם האב" לטופס | ערוץ 7
שבסוף באנו לעשות טוב ולתרום ולא להתחיל לריב על "שטויות"
זה לפחות מה שאני חושב
בגלל הסיכון המוגבר למחלות מין באוכלוסייה זו.
ממש אירוני שאף אחד לא נלחם נגד האפליה הזאת, אבל חשוב ממש לשנות את הטפסים.
והרי מראש לא התלוננתי על כך ש"הם דופקים את מדא". שידפקו את מדא כמה שהם רוצים.
התלוננתי על כך שמי שעלול לסבול כאן זה לא מדא אלא החולים עצמם.
אם המאבק היה שונה, לא היה פוצה פה.
וכאמור, עד לפני ימים ספורים הייתי בכלל ברשימה שחורה שלהם.
זאת השוואה ממש מוזרה לאנשים שמחליטים כאקט הפגנתי להפסיק ולתרום
זה נכון כשישיבות מפסיקות לתרום דם (ואם יש תרומות דרך מקור אחר אז הסיפור שונה בתכלית, אין שום עניין דווקא במדא),
זה נכון כשאנשים אומרים שתרומת איברים היא רצח (אבל לא יתנגדו לקבל איבר בשביל להציל את חיי קרוביהם),
זה נכון כשאנשים לא משלמים מיסים כי "זה הולך לממן חרדים/תרבות/ספורט/צבא כיבוש" (כל אחד והמטרה שהוא לא מחובר אליה) אבל נהנים ממערכת בריאות וכבישים וביטחון וכו'.
ככה שהם לא מחרימים את מד"א, אלא את התרומות באופן כללי
ונגד זה הוא יוצא
(גם מה שהוא מספר על ההשמדה של מנת דם נשמע מאוד מוזר,
עד כמה שאני יודעת בטופס שואלים על יחסים בין גברים בחצי שנה האחרונה ולא על נטייה מינית)
בין "אני לא תורם כי *אג'נדה*"
לבין "אני לא תורם כי אם משמידים את התרומה אין בזה טעם וזה סתם בזבוז זמן שלי ושל מי שמתרים"?
אתה חושב שזה אותו הדבר?
שקלת פעם להכניס לסולם הערכים שלך "כבוד לזולת" ו"איסור הלבנת פנים"?
הדעות שלך הגיוניות וטובות ויש לך אחלה נימוקים מדי פעם, אבל למה אתה חייב לרדת לפסים אישיים?
למה אתה לא יכול פשוט לומר את דעתך בצורה מכבדת ולא תוקפנית ?
ממש לא התכוונתי להתחיל לריב עם פרובוקטור בגרוש
שיהיה לך יום נעים ואל תטרח לענות על התגובה הזאת
הערה ואזהרה בנוגע לתרבות דיון
- צעירים מעל עשריםא. כבר בהתחלה ציינתי - אצל הומואים יש הרבה יותר איידס מאשר אצל סטרייטים, ביחס לגודל האוכלוסייה. אי אפשר לחלוק על זה, זאת עובדה ידועה וברורה.
אלא שמה שאני טוען זה שהסיבה לכך היא לא עצם קיום יחסי המין, אלא העובדה שאצל הומואים הרבה הרבה יותר מקובל לקיים יחסי מין מזדמנים עם אנשים זרים לחלוטין (ובשנים הראשונות של מחלת האיידס הומואים עדיין לא הורגלו בשימוש בקונדום, שעד אז נתפס בעיקר כאמצעי למניעת הריון ולכן לא חשבו שהוא רלוונטי אליהם).
לכן, אם לא שואלים אותך על יחסי מין עם בנים אלא על יחסי מין מזדמנים - הסיכוי שתפסול תרומות דם עם איידס גובר, והסיכוי שתפסול תרומות עם דם בריא יורד.
גבר שנשוי לגבר (או איך שלא תקרא לזה) במשך 20 שנה, והוא (כמו בן זוגו) מקיים זוגיות מונוגמית - לא יכול בשום צורה להידבק באיידס דרך יחסי המין.
ב. אין כאן אג'נדות. נתניהו הקים ועדה שתבחן את הנושא, הוועדה עשתה מחקר במסגרתו נתנו לכמה אלפי הומואים לתרום דם בהתאם לשאלון החדש של יוני 17 (עוד לפני שהשאלון החדש היה גלוי לכלל הציבור), והתברר שלא נמצאו מנות דם נגועות.
בנוסף, משהו סופר חשוב שכלל לא עלה בדיון עד עכשיו:
כל מנת דם, ללא יוצא מן הכלל, נבדקת ל-HIV. הבדיקה מזהה מעולה את הנוגדים לנגיף, החל מ-3 חודשים לאחר ההדבקה. זו לא בדיקה מדגמית אלא ממש בדיקה של כל אחת ממנות הדם שנאספות. לכן הפחד של מדא הוא לא הדבקת אדם בריא על ידי מתן עירוי דם מזוהם (את הבעיה הזאת כבר פתרו על ידי השאלה הקודמת על 12 חודשים אחרונים), אלא בזבוז של הרבה כסף על הרבה תרומות דם שיילכו בסוף לפח כי יימצאו נגועות.
לגבי סעיף ג' - שולח לך הוכחה, לעיניך בלבד. אשמח אם לא תעביר הלאה (אך אתה כמובן יכול לכתוב כאן בפורום שבאמת קיבלת הוכחה).
א. מקבל, אם אכן תהיה הענות לענות לשאלה הזאת בחיוב הרי שהשאלון החדש רק יוסיף טוב
ב. לא ידעתי/שמעתי על קיומה של הוועדה הזאת, יש לזה מקור? אם אכן נעשה עבודה מחקרית כזאת הריני חוזר מדבריי לפני כן
ג. לגבי זיהוי בבדיקות, הסעיף הקודם לא פטר את הבעיה בשלמותה היות וגם לבדיקות השוטפות שנעשות לכל דגימה יש אחוז טעות מסויים כך שעדיין קיים סיכון מסויים(כפי שועדת גרין ציינה)
ד. חוזר בי מדבריי לפני כן, אכן קיבלתי הוכחה לדבר בפרטי
בבתי ספר חילוניים (ובכלל בחברה החילונית) מתייחסים מאוד מאוד ברצינות לנושא של מחלות מין, ולדרכים למנוע אותן. אשה חילונית ממוצעת שמקיימת יחסי מין מזדמנים לא תסמוך על הגלולות שהיא לוקחת, אלא תדרוש מבן הזוג להשתמש בקונדום.
כי זה לא יעזור בשום דבר וחסר פואנטה
אבל אם זה כחלק ממחאה נרחבת שיכולה לשנות, הגיוני בהחלט להשתתף
ברור שהוראת יחיד (אם היו מתרימים דם על אי בודד)
היא לתרום, כי אין פה איזה איסור דרבנן אפילו.
אבל כאן זה שאלה ציבורית, ולכן חשוב לי להיות חלק מציבור בעניין הזה.
אם הייתי רב שצריך להכריע... יש כאן הרבה שיקולים שאני לא מכיר: אם ודאי לנו שמד"א יכנעו - הייתי אומר להפסיק את התרומות. כמו כן צריך להבין עד כמה צריך לחשוש מההשפעה של מושגים כאלה של "הורה 1...".
באופן אינסטנקטיבי אני נוטה להגיד לא לתרום, אבל מי אני...
שבגלל כמה פרוגסיביים הזויים שמעוניינים להפוך את התא המשפחתי לבדיחה- אנשים שלא עשו כלום, ויותר מזה אף התנגדו בעצם לנוסח הנ"ל ישכבו בבית חולים בסכנת חיים בגלל שאין מספיק דם לתרום להם.
כדי להילחם בגישה הזו צריך להילחם באופן חכם. אני לא יודעת למה, אבל להפסיק תרומות דם מצילות חיים זה לא נשמע לי חכם. זה נשמע לי מסכן חיים של אנשים טובים שאין בניהם ובין משפחה קיקיונית כלום.
יש מאבקים שיכולים לפעול ויש מאבקים שהם סתם בזבוז אנרגיה ולא מועילים
זה ב"ה אחד מהדברים שאשכרה האדם יכול להשפיע המון בכך שלא יתרום
אם נגיע למצב שבאמת יהיה פיקוח נפש זו כבר שאלה אחרת
אבל כל עוד זה לא המצב הכי טוב שלא נתרום
ואם אפילו במצב הזה בן אדם לא מוחה ולא מפסיק לתרום
אינני יודע באיזה מצב הוא כן יאבק ויביע עמדה
כי אין מצב יותר טוב מזה שהאדם יכול להשפיע באופן ישיר על המצב ההזוי הזה ולשנות אותו
ואגב, ההזויים האלו עכשיו פתחו את תרומות הדם גם להומואים למרות שזה מעלה את הסיכון במחלות, כך שבגלל השגעונות שלהם אנשים יכולים למות.
ואז הם יאשימו את הדתיים בכך שהם לא תורמים דם
בושה וחרפה
אחוז התורמים דם מתוך הציבור הדתי הם גבוהים מאוד
אז אם כל הציבור יהיה עם ראש על הכתפיים ויבין את המשמעות של הלחץ שזה יעשה
ולא יתרום בגלל המצב הזה
בוודאי שהם יתקפלו ויכנעו
בעז"ה שיקרה
מבקש מכם שתצטרפו למאבק
אנחנו תורמים ונותנים
אין בעיה
רק אל תכפו עלינו את השגעונות שלכם
עד כאן
(ולהגיד שמישהו בודד לא ישפיע זה לא נכון, בדיוק כמו בחירות, כל קול יכול להטות את הכף, ואכן היו מלא פעמים שמישהו נבחר בזכות קולות ספורים שהיו לטובתו. ובמיוחד כשמדובר במנות דם שהם נצרכות לאנשים ולמאגר, שאז ההשפעה הרבה יותר גדולה. ואנחנו מצווים לעשות את השתדלותינו בעניין ולפעול ולעשות לחץ כמה שאפשר עליהם שישנו. הדבר הזה חמור מאוד מאוד, הכרה באיסור היא חמורה לאין ערוך הרבה יותר מהאיסור עצמו, ולא אפרט כאן...)
והכי חשוב לא להתייאש במאבק
הרבה פעמים הם עושים את זה כדי לראות איך אנחנו מגיבים
ואם הם רואים שאנחנו נלחמים
אז הם יתייאשו
זה צריך להיות המצב
לא שאנחנו נתייאש
שהם יתייאשו כי אנחנו נילחם ולא ניתן לזה לקרות
אסור לוותר ולהתייאש
ואמנם גם בגנים יש את זה
אבל בגן האדם הפרטי לא יכול להשפיע כ"כ
זה משהו שהוחלט שרירותית ולא הגננת או האחראי של הגן הספציפי יכולים לעשות עם זה משהו
אבל פה כל אחד משפיע המון במאבק אם הוא לא תורם
ופה אפשר לשנות ולהוביל מהפך
אם רק נאמין בהצלחתינו ונפעל
זה יקרה
הכל תלוי בכם
אם תרימו ידיים לתרום
או שלא תתנו להזויים האלו להכתיב לכם
ויש הבדל עצום בין "שב ואל תעשה" כשאדם שולח לגן
וגם אין הרבה השפעה, כמו שאמרתי
לקום עשה וללכת לתרום
שאנחנו נתרום וניתן יד למצב הזה?
לא. אנחנו נישאר בבית ונחכה בסבלנות
הם לא כאלו חזקים כמו שהם מציירים את עצמם
הם יתייאשו די מהר אם נראה חוסן ונעמוד איתנים בדעתינו
זו ההזדמנות שלנו לפעול ולשנות
סוף סוף הכדור עובר למגרש שלנו
כדאי שננצל את ההזדמנות הזאת
כלומר, דווקא משום שאנו נשים (ואני נכללת באוכלוסייה הנהדרת הזו)
לפעמים יש לי ספקות
ועוד נושא ששמעתי עליו ואין לי מושג כמה יש לו בסיס זה שמד״א לא מטפלים למי שגר/נמצא מעבר לקו הירוק. האם נכון הדבר?

ברוך ה' שזה משפיע
אם אתחיל לכתוב ביקורת על הגיליון האחרון של מגזין ''פנימה'' 🙈
כמעט בכל עמוד הרגשתי צורך לדפוק את הראש בקיר, אבל הצלחתי להתגבר על היצר 🥳
אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים 
ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!
ישב כמה שנים בכלא, שוחרר כמיטב המסורת של מערכת המשפט הישראלית המלאת חמלה והגנה על אלו שהרסו חיים.
מסתבר שתוך כמה שנים יחזר להסתובב עם פמליה וחסידים שוטים, בדיוק כמו מוטי אלון...
היו מחאות, דיבורים, ואז השתקה.
אולי צריך להציף את הנושא הזה שוב.
צריך לעקוב, לבדוק מה הסטטוס של הרוע הזה
מי מסוגל לחזור לכזה איש? להאמין בו?
מדובר על אנשים אינטלקטואלים... לא לבושי שחורים שנוהרים אחרי כל כת מזדמנת וכל איש אשר בשם רב יכונה, אשר כל רדיפה שבעולם וכל פיצוץ פרשייה לא תרחיק אתם ממנו אלא תוסיף ותעצים את אהבת והערכתם אליו..
איך יש עדיין אלפי חסידים לברלנד?!
אם אתה מכיר שמישהו שמתפתה לשם, תציל אותו. זהו.
שהיכולות שהביאו אותו למקומו הקודם עדיין שם. ספויילר: זה אכן דבר שלא מסובך מדי ללמוד. אבל רוב האנשים המערביים לא מאמינים בזה ואז כשזה עובד להם זה שוק חייהם.
4ne1אחרונהקניתי לאחרונה ג'יפון חמוד, שטח טוב, עשיתי ביטוח חובה סבבה.
אחרי כמה חודשים אני רוצה להוסיף צד ג' ואני מקבל הצעות מופקעות, בסדר גודל של 6500 אלף ל11 חודש.
מה הסיפור?
מישהו יודע על ביטוח זול לגי'פ?
כל חברה מחשבת אחרת את הסיכון שלה, בהתאם לנתוני הרכב ובהתאם לנתוני הנהג.
יכול להיות שאתה צעיר ואני לא, שאין לך עבר ביטוחי נקי ולאחרים יש, שהג'יפון שלך שונה משל אחרים...
אם הייתה חברת ביטוח אחת שהיא הייתה הכי זולה לכולם, האחרות היו פושטות רגל.
מניסיון אישי:
תבדוק בכל החברות הישירות, שזה ליברה, ביטוח ישיר, AIG, wesure. בנוסף תנסה באתר וובי שמכסה בעצם כמעט את כל שאר החברות.
לפעמים ההבדלים באמת מגיעים לאלפי שקלים, אבל אם אין לך עבר ביטוחי נקי 3 שנים לפחות אז באמת לא תקבל הצעות זולות...
תבדוק אם זה צד ג' שכולל גניבה. יכול להסביר את המחיר
ותעשה השוואת מחירים
מחפש לקרוא סיפורים אמיתיים אישיים שקשים להבנה, תחשבו על הדבר הכי הזוי/'על-טבעי' שקרה לכם אי פעם? מי שרוצה לשתף בסיפור ארוך או אישי מדי, מוזמן בשמחה לפרטי!
בניסוח אחר לשאלה, מה צירוף המקרים הכי הזוי שקרה לכם, או תחושת בטן שפשוט צדקה ב-100% והצילה אתכם? מקווה שהבנתם מה אני מחפש...
במהלך פעילות זיהה אחד החיילים דמויות חמושות ללא קסדה, שלפי כל הסבר הגיוני אינם מכוחותינו.
ביקש אישור ירי מהסמל. לפי ההוראות באותה הפעילות הוא היה צריך לאשר בעצמו. משום מה חשש והעלה למ"מ. גם הוא יכל לאשר משום מה העלה למ"פ, והוא העלה למ"ד. שמענו בקשר את המג"ד מורה למ"פ לירות, המ"פ מורה למ"מ, המ"מ מורה לסמל והסמל נותן פקודת 'אש' לחייל. בשבריר השנייה בין פקודת האש' ללחיצה על ההדק, החייל מזהה שאחד המזוהים שם קסדה. הוא ממתין רגע עם הירי ומעלה לסמל את הדיווח, כי הוא חושש שזה בכל זאת כוחותינו. זה עולה לבירור למעלה ומתברר שאלו חיילים שבאמצע פעילות עלו על גג של בית שהם לא צריכים להיות בו בכלל, שהוא שטח השמדה, כנראה כדי לחפש קליטה.
קוראים לזה נס.
טנק מהכח שלנו היה תקולוהגיע למגרש טיפולים אחורי באיזה מוצב בעזה. זה היה אחרי ימים מתישים מאד לצוות, ואיכשהו שכחו לפרוק את כלי הנשק בטנק. הטק הגיע לשם בערב יום כיפור. בליל יום כיפור עבד אחד הטכנאים בתוך הטנק, ובטעות לחץ וירה צרור מהמאג. הטנק היה מכוון ממרחק של עשרות מטרים בלבד, לתוך מניין של תפילת ליל יום כיפור, עם עשרות רבות של מתפללים. הטכנאי ידע את זה, והוציא את הראש מהטנק, מוכן לראות את התמונה שהולכת להיצרב לו בראש לכל החיים. הוא רואה מולו טנק. בלי שום הסבר הגיוני, כשיש מקומות חנייה פנויים בצורה מסודרת, הגיע כמה דקות קודם מפקד טנק והחליט לחנות את הכלי שלו כך שיחסום את הטנק המטופל, והלך. הטנק שלו ספג את כל הצרור, והנזק היחיד מהאירוע היה מפקד שקיבל ריתוק 28 על חשבון חופשת השחרור שלו😬
ניסים.
פעילות בלבנון. כוח החי"ר צריך לכבוש ווילה ענקית, 3 קומות. לא רוצים להיכנס דרך הדלת מחשש שהיא מחוברת למטען. טנק יורה כדי לפתוח פתח כניסה, ובמקום חדר שיתפוצץ, פיצוץ ענק, הגג עף וכל הוילה נדלקת בבעירה מטורפת תוך שנייה. הבית היה ממולכד.
לברך כשמסיים תקופת לחימה. שיצא מכלל סכנה.
1.שני בני דודים שלי רבו והיו בנתק חצי שנה.
בשבת חלמתי שבני דודים שלי מתחבקים, וקמתי בוכה. ממש דמעות זולגות וזולגות, נדיר מאד.
ביום ראשון התקשרתי לבן דוד והוא אמר שבשבוע שעבר הם השלימו...!
2.בסעודת פסח התווכחנו ולא הסכמתי על דבר תורה, ואז אמרתי משפט גאוותי 'למדתי הרבה תורה, לא נראית לי דעתך'. ובביס הבא המצה דקרה ופצעה אותי בחיק. ממש ננעצה לי בחיך, זה ממש כאב (אף פעם לי קרה לי ככה). ואז אמרתי שזה קרה זה היא לחם ענוה ואמונה, ולא הייתי בענוה ואמונה...
3. הוצאתי מהפה משפט קשה לה', 'אין סיכוי שאני אעמוד בניסיון'. ואחרי שנייה השפרצתי דאורדוראנט והוא עף לי כמעט לפה (אף פעם לא קרה לי). כאילו לומר לי אל תגיד דבר כזה...
4. למדתי תורה, והיתה אזעקה ולא היה לי כח ללכת לממ''ד, ובשנייה הבאה הגעתי לקטע בגמ': "שאם היה קורא ובא, פוסק. (רמז שאני צריך להפסיק...) לא פסק מאי? אמר ר' מיאשה בר בריה דריב''ל עליו הכתוב אומר וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם" (כלומר בגלל שאני לומד את המשפטים - לא יחיו = סכנה)
סימנים מחפשים בשבת.
כלומר: סימנים מחפשים בדברים הטובים שקורים לנו.
אחרת אנחנו הופכים את הבריאה כולה למשהו מיסטי, שכל היום מרמז לנו כמה אנחנו לא טובים
"אם תלכו איתי בקרי אלך איתכם בחמת קרי"
פירוש שלמדתי שאומר אם אדם אומר מקרה כשה' מסמן לו דברים אזהוא מגיע למצב שצריך ללכת איתו בחמת קרי (לא ברמזים קטנים)
אנחנו יהודים מאמינים בהשגחה ומאמינים בקב"ה
לא אומרת להפוך עכשיו כל דבר אב ל לעיתים מסמנים לנו משמים
נסעתי באזור שעה וחצי למקום ואחרי 2 שניות שהיינו שם היה לי תחושה עזה של לרצות לחזור בחזרה .. ברמה ש רגליים לקחו אותי משם
ואני אומרת לחברה בואי בואי נחזור עכשיו והיא אומרת לי למה? ואני לא יודעת להגיד לה
חזרנו נגד ההגיון איך שעלינו ויצאנו משם באוטובוס מכיוון השני מלא משטרות ...והבנו שאין דבר כזה סתם תחושה היה פיגוע מאוד קשוח שם וניצלנו ב" ה
עוד אירוע ..
בחור מאוד מוזר פנה אלי ואיך שהוא פנה ברחתי ממנו חשבתי שזהו נגמר אבל אז קלטתי ש
שחברות שלי מדברות איתו אני התעצבנתי שהן מדברות איתו ידעתי שיש לו כוונות לא טובות .
בדיעבד הבחור הזה מטריד סידרתי ..
וזהו לא באלי להמשיך את הסיפור
אבל ה' שומר
עוד סיפור אבל מטורף
ממש דאגתי שלא אספיק לעשות משהו חשוב לחברה שלי שהיתה כלה ואז נזכרתי בשיעור ששמעתי שמי שרוצה לעשות מצווה ה' יעזור לו אז מדאגה וחרדה ובכי לרוגע מטורף .. גם לא היו אוטובוסים ולא היה כלום
וה' באמת עזר משהו מפחיד נגד ההגיון ברמה שאנשים שהיו שם אמרו מה לעזאזל.. קיצר סיפור אישי מטורף ועד היום אני מזכירה לעצמי את הסיפור הזה שאם אתה מאמין במאה אחוז ה' לא שוכח והוא מייצר לך באותו רגע ישועה מטורפת
לפני שנים רבות הייתי צריך להגיע לצפת לאירוע מסוים.
חברים שלי יצאו עם רכב מהמרכז, ואני חיכיתי להם בכביש 4 בתחנות האוטובוס שליד אוניברסיטת בר אילן.
בזמן שחיכיתי שיבואו עם הרכב, ניגשה אלי צעירה יהודיה שאינה ישראלית, ושאלה אותי באנגלית אם אני יודע איזה אוטובוס מגיע לצפת.
כמובן שהיא לא הייתה צריכה לעלות על אף אוטובוס 😏
ובפינה של החדרון ישבו שני חב'רה, היתה לי איזה תחושה לא טובה בבטן, אמרתי להם - לכו. אחרי חצי דקה הארון נפל על איפה שהם ישבו...
כאילו חצי דקה ממש הם שמעו את ה"בום" של הנפילה...
שהייתי נערה התנפץ לי על הראש דלת זכוכית ענקית ויצאתי רק עם פצע ביד..אין הסבר הגיוני
מבחינת תוכן, איך אתם ממלאים את היום?
ואוו היה מדהים ועוצמתי... ממליצה
ובבוקר פחות יש מה לעשות😒 אממ ללמוד קצת.. אולי ללכת שוב לכותל לסוף הצום
לפעמים שיעורים על אגדות החורבן
לפעמים מגילת איכה וספר איוב עם פרשנים
לפעמים שנ"צ ארוך
לפעמים שיטוט בפורומים וברשתות
אשתדל לנסוע לכותל בל"נ.
בזמנו היו כמו מעגלי למידה מאולתרים באגדות החורבן וכו'. כך עד הבוקר. ותיקין
ואז חוזרים הביתה לשינה עד כמה שעות לפני הסוף הצום.
כיום יש ילדים קטנים על הראש. זה ממלא את היום
מגילת איכה, קינות.
קוראת ספרים על חורבן הבית
ספרים על השואה/ גירוש גם באים בטוב
אפשר עם התרגום גם, או עם מפרשים.
קוראים את החצי הראשון של ספר ירמיה מלבד נבואות הנחמה, ונבואות פורענות ביחזקאל ותרי עשר.
קוראים בלופים א. מזמורים עד, עט, פח, ו- קלז בתהלים.
עושים חשבון נפש, מנסים לבכות, אם מצליחים - נהדר, לא מצליחים - בוכים בלב על כך שאנחנו כל כך רחוקים ממקדש, נבואה, והשראת שכינה שאפילו לבכות על היעדרם לא מסוגלים.
ובסוף היום, מתבטסים על כך שלא עמדנו במצופה מאיתנו מבחינת עבודת ה' המיוחדת של יום מרומם ונורא זה.
סליחה על הרוח הקודר של הדברים.
שבת מלאה בשמחה לכולם!
סיבוב שערים אחרי שחרית,
ואז שינה עד מנחה וצאת הצום.
הייתי מעלה לפה כמו כל שנה אוסף של סרטים מתקופת גירוש גוש קטיף.
קראנו לזה פה בערוץ 'ספיישל תשעה באב'.
רשימת שינדלר
ספר ירמיהו
לא לצאת מהדירה ולבכות תחיים על החורבן ועל החורבן הפרטי שלי
אנימהגמרת לבכות?
German concentration camps factual survey
חד־משמעית הדבר הכי מזוויע ומטורף שראיתי בחיים. היו לי סיוטים.
ראיתי את "האזור האפור" שהוא מטורף דיו, אבל זה פשוט... משהו. כאילו, יש לי לב חזק והכל, אבל וואו.
אם כן, למה המזוכיזם הזה.
אם לא, סרטים מבויימים על השואה, בעיני הם כלעג לרש;
אין סרט שיכול לחקות את זה.
זה סרט שהכינו מיד לאחר שחרור המחנות אך לא סיימו לערוך אותו, ובגלל כל־מיני סיבות גנזו את הפילם, ורק אחרי 70 שנה קבוצה של אוצרים ומומחים ערכו אותו וסידרו אותו לסרט.
לא מזוכיזם, פשוט להבין מה בדיוק היה.
קצת לא נשמע טוב ליצור סרט כשהזוועות עדיין בשטח.... של מי הרעיון הזה?
לא זוכרת איזה מהם, יש צילומים שהנאצים עצמם צילמו. גם של באבי יאר. ומזעזע
אותנטי לחלוטין; כל כך עצוב ומזעזע. כל כך רוצים שהקב"ה יסלח, ישמור עלינו
יביא גאולה לכולנו, אין כבר כח. זה לא היה מזמן כל כך....
כנראה לא הבנתי מה הכוונה ב"סרט" שדיברת עליו.
ותחשבו על כך שהאומה הזו עשירה ומשגשגת כאילו לא קרה דבר.
הרי אפשר להשתגע אם חושבים על זה!
ועוד יש אנשים שנוסעים לשם ואפילו משתקעים שם.
האינטרסים וכבוד עצמי, כנראה לא הולכים ביחד...
יש הרבה סרטים אותנטיים על איך נראו מחנות הריכוז ומחנות ההשמדה, ברגע כניסת הצבא האמריקאי למקום, עם כניעת הנאצים ושחרור המחנות.
זה סרט ערוך מאוסף צילומים של צלמים צבאיים בריטיים (בעיקר), אמריקאים וסובייטים, שצילמו את המצב מיד לאחר שנכנסו למחנות. כלומר צילומים אמיתיים.
הרעיון במקור היה להציג בפני האוכלוסיה הגרמנית כדי לעורר בהם אשמה ולהרחיק אותם מהנאציזם.
חוץ מזה רצו לתעד את הפשעים לטובת ראיות בבתי המשפט / טריבונלים.
בסופו־של־דבר הסרט הספציפי הזה נגנז כי לא הספיקו לערוך אותו עד ששינו את המדיניות והפסיקו להציג את הסרטים האלה.
עיקר הסרט עוסק בברגן־בלזן, במצב של המחנה עם השחרור, טיפול בניצולים, קבורת המתים כו',
אבל במידה כזאת או אחרת גם במחנות אחרים כמו דכאו אוושוויץ אבנזה. נראה לי שזה אחד המקיפים ביותר.
כולל כמה מהרגעים המפורסמים ביותר כמו הרב לזלי הרדמן קורא קדיש מעל הבורות.
לא ניתן לתיאור.

שהנאצים ימ"ש צילמו בעצמם; זוכרת אפילו קשיש אחד לפני מותו, הולם על לוח ליבו בשתי ידיו..
לא יכולה לחשוב על זה, הכל מאבד משמעות, הכל שחור ולא שווה,,,,זו ההרגשה שלי לחזות בזה.
או להתחיל בעלייה להר הבית\תפילה בכותל ואני ממליץ להגיע גם לקידוש לבנה מאוחר בכותל להיות בקרבת כמה אדמו"רים. (האדמו"רים מפינסק קרלין לעלוב וספינקא- ירושלים תמיד מקדשים את הלבנה בכותל במוצאי ט' באב)
באמת ככה מכנים את זה?
מילא אנשים רגילים ץאבל לראות דוסים נוהרים אחרי זה זה כזה רדוד בעיני וממש לא לעניין
ץ
לדעתי כל הרעיון של ללעוג ל"תרבות יוון" ו"אנשים שמסתכלים על אנשים אחרים רצים אחרי כדור ומוחאים כפיים" קצת נדוש עד־כדי... קיטש. אפשר ברגע אחד לקנות "עליונות" מוסרית או סוג־של אליטיזם חברתי באמירת הכביכול מובן מאליו.
מה אני אגיד לך:
מעולם לא עניין אותי ממש כדורגל כהוא זה, אבל כן ראיתי כמה משחקים, כי ראיתי שממש התלהבו מזה במקום העבודה. ובסך־הכל יש בזה משהו כיפי ומשחרר, וזה די מגניב לראות כדורגל ממש מקצועי. לרוב אני מעדיף כדורסל, אבל גם זה היה מעניין. וזה מצחיק וכיפי "לפרשן" ו"להמר" כאילו אני או העמיתים לעבודה מבינים בזה איזה משהו. אני רואה בזה הנאה ילדותית ותמימה, שאינה סותרת את האופי שלי כאדם מוזר ומתבונן.
לעיני המתבונן כן זה נראה כמו "נהירה" ו"תרבות המערב" אבל חוץ מכאלה שהם באמת "חולי כדורגל" בסך־הכל זה סתם משהו חמוד ומרגיע. לרוב האנשים העובדים אין פנאי או כוחות פיזיים או חברים כדי לארגן משחק כדורגל בערב כדי לפרוק קצת עצבים, אבל כן מתאפשר לשבת על בירה ולצחוק קצת סביב משהו קליל וכיפי.
ככה אני רואה את זה.
כשקוראים את התנ"ך, רואים שעברי מצוי ובינוני היה יותר קרוב לישראלי מסורתי מודרני מאשר לרב דב לנדו.
גם דוסים, תתפלא.
ויש אנשים שזה מעניין אותם, ויש אנשים שלא.
אני אגב ראיתי כמה משחקים במונדיאל השנה. למה? הבנתי שמכל המדינות, ארגנטינה הכי אוהבת ישראל. אז אני בצד שלה. ואיתי הרבה אנשים שזה השיקול שלהם. אני לא מבינה כלום בכדורגל (טוב, עכשיו קצת יותר) וזה לא מעניין אותי. מבחינתי זה היה עניין פוליטי.
אבל זה נכון שזה סוג של המקום האחרון שבו במערב מותר להיות עם חוויה לאומית בריאה. כן גם פוליטית.
הוא לא מעודד אותי. לא מפריע לו אבל זה לא מעניין אותו בכלל... אני רואה לבד וצועקת על השחקנים מה לעשות. אהה, ותוך כדי צוחקת על השדרנים שאומרים על השחקנים מה הם אמורים לעשות כאילו זה עוזר 



אז זה לא האשם הצפוי. אז מי הדביק אותך בזה? תמיד היה לך חיבה לזה ?
ואין מי שיכניס אותי לזה. סתם עלה לי לראש. בנות הן משוגעות, אתה יודע
בעיני זה חילול השם שדוסים ממרכז מתלהבים מהדברים האלה ברחוב כאילו מינימום מדובר ביום העצמאות
ובמה זה שונה מפעילות פנאי כמו דמקה?
פעילות פנאי סתמית. בצפייה במשחקי ספורט - מלבד ביטול התורה ומשוב הלצים שבעניין - מתחברים לעולם הערכים הזר של תרבות המערב. זו פסיחה על שתי הסעיפּים. ומי שההבלים הללו תופסים אצלו מקום נכבד בנפש - ממקום זה שבנפשו נדחקת הקדושה.
לגבי ביטול תורה כאילו באמת שישבו וילמדו במקום לצפות
מי שצופה בין כה לא היה פותח גמרא בזמן הזה. ואם היה לו כח ללמוד הוא לא היה רואה.
וגם לגבי תרבות המערב מה כל־כך תרבות המערב בזה?
אם באמת זה משהו שתופש הרבה מהזמן ומהמקום בנפש אז אפשר לראות בזה בעיה
אם זה סתם עיסוק סתמי אני באמת לא רואה מה ההבדל בין לקרוא חדשות (הרבה יותר משחית את הנפש, מלא איסורים ולשון הרע), לבהות בקיר ולגרד את הבטן (מביא לידי שעמום), לקרוא ספר קריאה (מלא ברעיונות זרים ולפעמים גם בעייתיים), לבין לצפות בכדורגל שחוץ מאנשים שיודעים לרוץ יפה לא קורה שם כלום.
תרבות גוף חיצונית, נכרית, ושטותית שעומדת בסתירה לערכי תורת ישראל.
לקרוא חדשות (לא בהגזמה) זה חשוב, להאמין ללשון הרע שלצערנו לעתים מופיעה בחדשות - אסור, ובאמת חמור.
קריאת ספר יכולה להיות נפלאה/ סתמית/ לא ראוייה/ אסורה בהתאם לאופי הספר, אופי הקורא, והמקום הנפשי אותו חפצים למלא על ידי הקריאה. אך צפייה במשחקי ספורט זה שלילי באופן גורף.
ולא למדת.
אפשר לומר את זה על כל שנייה בחיים, אבל בסוף זה מונח רחב.
עדיין לא הסברת למה, רק קבעת שזה ככה. בסך־הכל מדובר במשחק. מי שלוקח את המשחקים האלה קשה, כן, זאת בעיה של תרבות יוון. אחרת זה סתם כמו להסתכל על ריקוד או אומנות, שגם הם תרבות יפת. מה ההבדל בין זה לבין להסתכל במשחק שחמט? או לשחק בעצמך דמקה, כשאינך יכול ללמוד תורה?
למה זה חשוב? ועדיף להסתכן באיסורי דאורייתא מאשר משהו שאין בו איסור קונקרטי?
כל ספרי הקריאה שאינם סיפורי צדיקים בסוף מלאים בכל־מיני השקפות שאינן בהכרח תורניות, דמויות שאינן בהכרח תורניות, קריאה מעוררת רגשות והזדהות ומחשבה. בניגוד לזה ספורט זה סתם להסתכל איך אנשים רצים יפה. מה כל־כך שלילי בזה? איך בדיוק זה משפיע שלילית על הנפש? אחרי שראיתי ספורט, מה קרה לי? במה השתניתי לרעה?
ב-2018 יצא מחקר של איזה שמאלנית, שטוען שבארועי מדיה גדולים בעולם מדינת ישראל מנצלת את זה שאין מקום בחדשות כדי להפציץ בעזה/בלבנון.
הקו הצהוב התקדם מאוד יפה בחסות המודניאל.
ורק רומז לכך שההבלים הללו נועדו רק עבור גויים. ועם ישראל צריך לנצל את זמנו לתורה ומעשים טובים, (כמו השמדת אויבים).
או תשומת הלב המוקפדת על הבלורית, או המחמאות השקריות חסרות הפרופורציה בחוברות שמוציאים לכבוד הבחור החשוב החתן דנן (ולא הזכרתי בכלל את הכלה החסודה שהיא באמת באמת בעלת חסד ומידות טובות וכולה תפילת צדיקים ויראים ויראת שמיים ויחידה בדור, ואם היא עובדת בהייטק אז גם זכה החתן "ושלל לא יחסר" ואכמ"ל)...
ולא מן המותר להזכיר את דברי בית שמאי שאוסרים לשקר גם בזה, במיוחד אם לא נשאלו על הכלה. ועדיין התורה אמרה "מדבר שקר תרחק".
וכך או כך, גם לשקר יש גבולות.
אבל יפה שנתפסת דווקא למה שאפשר להשתמש בו ולהגדילו כדי להסתיר את יתר הדברים. כהרגלך בקודש לצופף שורות.
לא עלה על דעתי. רק אחרי התגובה שלך הבנתי. שוב, אתה עם הלצופף שורות....באמת נקדימון, זה כבר מעייף.