שבסוף באנו לעשות טוב ולתרום ולא להתחיל לריב על "שטויות"

זה לפחות מה שאני חושב

בגלל הסיכון המוגבר למחלות מין באוכלוסייה זו.

ממש אירוני שאף אחד לא נלחם נגד האפליה הזאת, אבל חשוב ממש לשנות את הטפסים.

והרי מראש לא התלוננתי על כך ש"הם דופקים את מדא". שידפקו את מדא כמה שהם רוצים.

התלוננתי על כך שמי שעלול לסבול כאן זה לא מדא אלא החולים עצמם.

אם המאבק היה שונה, לא היה פוצה פה.

וכאמור, עד לפני ימים ספורים הייתי בכלל ברשימה שחורה שלהם.

זאת השוואה ממש מוזרה לאנשים שמחליטים כאקט הפגנתי להפסיק ולתרום

זה נכון כשישיבות מפסיקות לתרום דם (ואם יש תרומות דרך מקור אחר אז הסיפור שונה בתכלית, אין שום עניין דווקא במדא),

זה נכון כשאנשים אומרים שתרומת איברים היא רצח (אבל לא יתנגדו לקבל איבר בשביל להציל את חיי קרוביהם),

זה נכון כשאנשים לא משלמים מיסים כי "זה הולך לממן חרדים/תרבות/ספורט/צבא כיבוש" (כל אחד והמטרה שהוא לא מחובר אליה) אבל נהנים ממערכת בריאות וכבישים וביטחון וכו'.

ככה שהם לא מחרימים את מד"א, אלא את התרומות באופן כללי

ונגד זה הוא יוצא

(גם מה שהוא מספר על ההשמדה של מנת דם נשמע מאוד מוזר,

עד כמה שאני יודעת בטופס שואלים על יחסים בין גברים בחצי שנה האחרונה ולא על נטייה מינית)

בין "אני לא תורם כי *אג'נדה*"

לבין "אני לא תורם כי אם משמידים את התרומה אין בזה טעם וזה סתם בזבוז זמן שלי ושל מי שמתרים"?

אתה חושב שזה אותו הדבר?

שקלת פעם להכניס לסולם הערכים שלך "כבוד לזולת" ו"איסור הלבנת פנים"?

הדעות שלך הגיוניות וטובות ויש לך אחלה נימוקים מדי פעם, אבל למה אתה חייב לרדת לפסים אישיים?

למה אתה לא יכול פשוט לומר את דעתך בצורה מכבדת ולא תוקפנית ?

ממש לא התכוונתי להתחיל לריב עם פרובוקטור בגרוש

שיהיה לך יום נעים ואל תטרח לענות על התגובה הזאת

א. כבר בהתחלה ציינתי - אצל הומואים יש הרבה יותר איידס מאשר אצל סטרייטים, ביחס לגודל האוכלוסייה. אי אפשר לחלוק על זה, זאת עובדה ידועה וברורה.

אלא שמה שאני טוען זה שהסיבה לכך היא לא עצם קיום יחסי המין, אלא העובדה שאצל הומואים הרבה הרבה יותר מקובל לקיים יחסי מין מזדמנים עם אנשים זרים לחלוטין (ובשנים הראשונות של מחלת האיידס הומואים עדיין לא הורגלו בשימוש בקונדום, שעד אז נתפס בעיקר כאמצעי למניעת הריון ולכן לא חשבו שהוא רלוונטי אליהם).

לכן, אם לא שואלים אותך על יחסי מין עם בנים אלא על יחסי מין מזדמנים - הסיכוי שתפסול תרומות דם עם איידס גובר, והסיכוי שתפסול תרומות עם דם בריא יורד. 

גבר שנשוי לגבר (או איך שלא תקרא לזה) במשך 20 שנה, והוא (כמו בן זוגו) מקיים זוגיות מונוגמית - לא יכול בשום צורה להידבק באיידס דרך יחסי המין.

ב. אין כאן אג'נדות. נתניהו הקים ועדה שתבחן את הנושא, הוועדה עשתה מחקר במסגרתו נתנו לכמה אלפי הומואים לתרום דם בהתאם לשאלון החדש של יוני 17 (עוד לפני שהשאלון החדש היה גלוי לכלל הציבור), והתברר שלא נמצאו מנות דם נגועות.

בנוסף, משהו סופר חשוב שכלל לא עלה בדיון עד עכשיו:

כל מנת דם, ללא יוצא מן הכלל, נבדקת ל-HIV. הבדיקה מזהה מעולה את הנוגדים לנגיף, החל מ-3 חודשים לאחר ההדבקה. זו לא בדיקה מדגמית אלא ממש בדיקה של כל אחת ממנות הדם שנאספות. לכן הפחד של מדא הוא לא הדבקת אדם בריא על ידי מתן עירוי דם מזוהם (את הבעיה הזאת כבר פתרו על ידי השאלה הקודמת על 12 חודשים אחרונים), אלא בזבוז של הרבה כסף על הרבה תרומות דם שיילכו בסוף לפח כי יימצאו נגועות. 

לגבי סעיף ג' - שולח לך הוכחה, לעיניך בלבד. אשמח אם לא תעביר הלאה (אך אתה כמובן יכול לכתוב כאן בפורום שבאמת קיבלת הוכחה).

א. מקבל, אם אכן תהיה הענות לענות לשאלה הזאת בחיוב הרי שהשאלון החדש רק יוסיף טוב

ב. לא ידעתי/שמעתי על קיומה של הוועדה הזאת, יש לזה מקור? אם אכן נעשה עבודה מחקרית כזאת הריני חוזר מדבריי לפני כן

ג. לגבי זיהוי בבדיקות, הסעיף הקודם לא פטר את הבעיה בשלמותה היות וגם לבדיקות השוטפות שנעשות לכל דגימה יש אחוז טעות מסויים כך שעדיין קיים סיכון מסויים(כפי שועדת גרין ציינה)

ד. חוזר בי מדבריי לפני כן, אכן קיבלתי הוכחה לדבר בפרטי

בבתי ספר חילוניים (ובכלל בחברה החילונית) מתייחסים מאוד מאוד ברצינות לנושא של מחלות מין, ולדרכים למנוע אותן. אשה חילונית ממוצעת שמקיימת יחסי מין מזדמנים לא תסמוך על הגלולות שהיא לוקחת, אלא תדרוש מבן הזוג להשתמש בקונדום.

כי זה לא יעזור בשום דבר וחסר פואנטה

אבל אם זה כחלק ממחאה נרחבת שיכולה לשנות, הגיוני בהחלט להשתתף

ברור שהוראת יחיד (אם היו מתרימים דם על אי בודד)

היא לתרום, כי אין פה איזה איסור דרבנן אפילו.

אבל כאן זה שאלה ציבורית, ולכן חשוב לי להיות חלק מציבור בעניין הזה.

אם הייתי רב שצריך להכריע... יש כאן הרבה שיקולים שאני לא מכיר: אם ודאי לנו שמד"א יכנעו - הייתי אומר להפסיק את התרומות. כמו כן צריך להבין עד כמה צריך לחשוש מההשפעה של מושגים כאלה של "הורה 1...".

באופן אינסטנקטיבי אני נוטה להגיד לא לתרום, אבל מי אני...

שבגלל כמה פרוגסיביים הזויים שמעוניינים להפוך את התא המשפחתי לבדיחה- אנשים שלא עשו כלום, ויותר מזה אף התנגדו בעצם לנוסח הנ"ל ישכבו בבית חולים בסכנת חיים בגלל שאין מספיק דם לתרום להם.
כדי להילחם בגישה הזו צריך להילחם באופן חכם. אני לא יודעת למה, אבל להפסיק תרומות דם מצילות חיים זה לא נשמע לי חכם. זה נשמע לי מסכן חיים של אנשים טובים שאין בניהם ובין משפחה קיקיונית כלום.

יש מאבקים שיכולים לפעול ויש מאבקים שהם סתם בזבוז אנרגיה ולא מועילים

זה ב"ה אחד מהדברים שאשכרה האדם יכול להשפיע המון בכך שלא יתרום

אם נגיע למצב שבאמת יהיה פיקוח נפש זו כבר שאלה אחרת

אבל כל עוד זה לא המצב הכי טוב שלא נתרום

ואם אפילו במצב הזה בן אדם לא מוחה ולא מפסיק לתרום

אינני יודע באיזה מצב הוא כן יאבק ויביע עמדה

כי אין מצב יותר טוב מזה שהאדם יכול להשפיע באופן ישיר על המצב ההזוי הזה ולשנות אותו

ואגב, ההזויים האלו עכשיו פתחו את תרומות הדם גם להומואים למרות שזה מעלה את הסיכון במחלות, כך שבגלל השגעונות שלהם אנשים יכולים למות.

ואז הם יאשימו את הדתיים בכך שהם לא תורמים דם

בושה וחרפה

אחוז התורמים דם מתוך הציבור הדתי הם גבוהים מאוד

אז אם כל הציבור יהיה עם ראש על הכתפיים ויבין את המשמעות של הלחץ שזה יעשה

ולא יתרום בגלל המצב הזה

בוודאי שהם יתקפלו ויכנעו

בעז"ה שיקרה

מבקש מכם שתצטרפו למאבק

אנחנו תורמים ונותנים

אין בעיה

רק אל תכפו עלינו את השגעונות שלכם

עד כאן

(ולהגיד שמישהו בודד לא ישפיע זה לא נכון, בדיוק כמו בחירות, כל קול יכול להטות את הכף, ואכן היו מלא פעמים שמישהו נבחר בזכות קולות ספורים שהיו לטובתו. ובמיוחד כשמדובר במנות דם שהם נצרכות לאנשים ולמאגר, שאז ההשפעה הרבה יותר גדולה. ואנחנו מצווים לעשות את השתדלותינו בעניין ולפעול ולעשות לחץ כמה שאפשר עליהם שישנו. הדבר הזה חמור מאוד מאוד, הכרה באיסור היא חמורה לאין ערוך הרבה יותר מהאיסור עצמו, ולא אפרט כאן...)

והכי חשוב לא להתייאש במאבק

הרבה פעמים הם עושים את זה כדי לראות איך אנחנו מגיבים

ואם הם רואים שאנחנו נלחמים

אז הם יתייאשו

זה צריך להיות המצב

לא שאנחנו נתייאש

שהם יתייאשו כי אנחנו נילחם ולא ניתן לזה לקרות

אסור לוותר ולהתייאש

ואמנם גם בגנים יש את זה

אבל בגן האדם הפרטי לא יכול להשפיע כ"כ

זה משהו שהוחלט שרירותית ולא הגננת או האחראי של הגן הספציפי יכולים לעשות עם זה משהו

אבל פה כל אחד משפיע המון במאבק אם הוא לא תורם

ופה אפשר לשנות ולהוביל מהפך

אם רק נאמין בהצלחתינו ונפעל

זה יקרה

הכל תלוי בכם

אם תרימו ידיים לתרום

או שלא תתנו להזויים האלו להכתיב לכם

ויש הבדל עצום בין "שב ואל תעשה" כשאדם שולח לגן

וגם אין הרבה השפעה, כמו שאמרתי

לקום עשה וללכת לתרום

שאנחנו נתרום וניתן יד למצב הזה?

לא. אנחנו נישאר בבית ונחכה בסבלנות

הם לא כאלו חזקים כמו שהם מציירים את עצמם

הם יתייאשו די מהר אם נראה חוסן ונעמוד איתנים בדעתינו

זו ההזדמנות שלנו לפעול ולשנות

סוף סוף הכדור עובר למגרש שלנו

כדאי שננצל את ההזדמנות הזאת

כלומר, דווקא משום שאנו נשים (ואני נכללת באוכלוסייה הנהדרת הזו) 

לפעמים יש לי ספקות

ועוד נושא ששמעתי עליו ואין לי מושג כמה יש לו בסיס זה שמד״א לא מטפלים למי שגר/נמצא מעבר לקו הירוק. האם נכון הדבר?

ברוך ה' שזה משפיע

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,

לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים

הרצים כמטורפים על הגלגלת....

ואאלט זה "אם אני לא טועה".

התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.

בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי

רק לקריאה.

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.

אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים

ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!