מעשה שהיה באחד מימי השבוע החולף שבחורה שלחה לי הודעה ב12 בלילה שהיא קיבלה את המספר שלי לבירורים על חבר, ושאלה מתי אוכל לדבר איתה כמה דקות. עניתי שלמחרת בשעה מסויימת אהיה פנוי בעז"ה.
אכן, למחרת אותה בחורה הנ"ל התקשרה אליי וביקשה ממני לספר כמה דברים בכלליות וכמו כן לענות לה על 2-3 שאלות ספציפיות יותר. לצערי לא חישבתי להתכונן לשיחה מראש ולעבור על מידות של הבחור, נקודות חוזקה וחולשה, ובכללי מה ואיך לספר. הרגשתי שאני לא מוכן לשיחה ושדיברתי בהחלטיות מדי. השיחה גם הייתה לטעמי קצרה מאוד(כ-4 דקות), ובנוסף לכל לא הצלחתי להבין אם היא התלהבה או להפ(שזה הכי פחות חשוב, ואולי גובל בסקרנות שאינה במקומה, אבל סתם התבעסתי).
אז חשבתי להגיש לכם/ן מספר מחשבות שעלו לי בעקבות הסיפור המקסים הנ"ל(שנכתב בלשון מליצית משהו, ובנוסף נכתב בטקסט כולו מספר פעמים הנ"ל, כביכול אני מינימום ר' נחמן או משהו):
א. מצידי - רעיון חכם ויפה והוגן יהיה להתכונן לשיחת בירורים שמישהי ביקשה לנהל איתי. לחשוב איך לנסח מבלי להגזים לכאן או לכאן, להשתדל להתדייק במילים, ע"מ לתת תמונה כמה שיותר אמיתית של המציאות. אולי גם לנסות להעלות דברים על הכתב על מנת שלא לשכוח נקודות.
ב. מצד הבחורה הנ"ל - מומלץ לא לשלוח הודעות ב12 בלילה. לי אמנם זה פחות מפריע, אבל יש אנשים שפחות מתאים להם דברים כאלה(להגנתה יכול להיות שאמרו לה מראש שדברים כאלה פחות מפריעים לי אישית).
ג. מצד שנינו - לנהל שיחה יותר ארוכה. אני הייתי צריך להתכונן יותר שיהיה לי יותר חומר ל"הרצות", והיא לשאול יותר שאלות. בעייני 4 דקות לא מספיקות.
ואולי עבורכם/ן כל אלו היו דברים ברורים ונהירים, אבל אם חידשתי למישהו/י כאן מחשבה בנושא, או אפילו הבהרתי לעצמי בזכות הכתיבה והפרסום כאן, דייני.
