מדגישה כמה פעמים בצורות שונות

שלא לדבר על מידת המחויבות שלה וההבנה שלה את ההלכה

איפה אתה רואה מגמתיות בשלב הראשוני?

להיפך, היא התחילה מהתחושה שההלכה לא שוויונית, ואז עברה לתחומים אחרים וניסתה לשנות גם את ההלכה.

כי זה בפסקה הראשונה שלה?

זה לא אומר שהיא התחילה מזה, זה אומר שהיא חשבה שכדאי לשים את זה בפסקה הראשונה

לדוגמא (יש עוד) :

"ואז, כשכבר נואשתי מן הסיכוי למצוא אנשי הלכה שמתמודדים בכנות עם מעמדה הנחות של האישה ביהדות".

=

יש לאשה מעמד נחות ביהדות, אני מחפשת אנשי הלכה שמכירים בכך, אך לא מוצאת. משמע הם לא מתמודדים בכנות.

עד שהיא מצאה "אנשי הלכה" כלבבה. גישה שממשיכה לאורך כל המאמר.

היא הגיעה למצב של תחושה כזאת וחיפשה מישהו שמזדהה עם זה

שיעורי יהדות רבים למדתי בחיי, אך אחד מהם זכור לי כשיעור מכונן ששינה את יחסי להלכה. הנושא היה "נשים פסולות לעדות". הרב נכנס לכיתה עמוס בספרים, הקריא הלכה אחר הלכה, ובסוף השיעור פרס את ידיו לצדדים, נאנח אנחה עמוקה ואמר: הייתי רוצה לפסוק שנשים מותרות לעדות, אך אין בנמצא הלכה שאוכל להתבסס עליה. באותם הימים עוד לא העזתי להשמיע את קולי ברמה, אבל אני זוכרת את הצעקה שצעקתי בתוך ליבי: משום שפוסקי ההלכה חיו לפני מאות שנים, אתה שולל ממני היום זכויות אדם בסיסיות? איך זה יכול להיות שבכל תחומי החיים אני יכולה להתפתח ולצמוח ללא מגבלה, ודווקא בתרבותי שלי נגזר עלי להישאר מאחור?
 

עם הזמן, כשהעזתי לומר את הדברים בגלוי, היו תועמלני היהדות מניפים מולי ידיים מבטלות ומזמרים בבוז שורקני: איזה שטויות את מדברת, הרי ידוע שהיהדות מרוממת את הנשים. "ברוך שלא עשני אישה"? נו, באמת, הנשים נעלות על הגברים, לכן הן פטורות ממצוות מסוימות. הגברים מברכים על כך שזכו לקבל יותר מצוות, זה הכל, איך את לא מבינה דבר פשוט כזה? 
 

ואז, כשכבר נואשתי מן הסיכוי למצוא אנשי הלכה שמתמודדים בכנות עם מעמדה הנחות של האישה ביהדות, התגלגלה לידי חוברת של מורה נערץ בישיבת מרכז הרב ומייסד תנועת "נאמני תורה ועבודה". וכך הסביר ד"ר יחזקאל כהן, איש אשכולות עתיר ידע ואמיץ, שאפילו מקהלת מסנגרי היהדות לא הצליחה להשתיק: המקורות ההלכתיים נוצרו בתקופות ששערי הלימוד נחסמו בפני הנשים, ולכן השכלתן והתפתחותן השכלית נותרו נחותות. פוסקי ההלכה התייחסו אל "האישה שלפניהם" בבואם לקבוע את אורחות החיים בחברה היהודית. אילו הם היו מכירים את הנשים של ימינו, פסקי ההלכה שלהם היו שונים. 

מבחינתה אין שום "מגמה מראש".
מבחינתה פסלות אישה לעדות היא הלכה לא שיוויונית, גם אם לדעת מי מאיתנו היא טועה או שמחזיקה באכסיומה לא מקובלת.

מדובר להבנתי על התנגשות בין מערכות של אכסיומות.
זה מזכיר לי איך בזמנו ראיתי כתובת שרוססה על קיר בתחנת האוטובוסים המרכזית של נתניה בנוסח (ובאיות) "ללכת בציניעות".
אני יכול איכשהוא להבין ששגיאת הכתיב נבעה אולי מהגייה מסויימת במוצא מסויים, אבל אולי במערכת אכסיומות אחת זה יתפרש כדבקות ראויה להערכה, ובמערכת אחרת יתפרש כאירוניה עצמית שנונה במיוחד.

הרי אדם בוחן כל עניין במשקפיו הפרטיות.
גם אם כל משתתפי הפורום הזה יסכימו ביניהם על נורמות הצניעות עד קצה קוצו של יו"ד, זה לא אומר שמדובר במערכת אכסיומות משותפת ודאית, על אחת כמה וכמה כשבוחנים מה מישהו או מישהי בחוץ חושבים ומפרסמים.

אכן זו ההבנה הפרטית שלה.
אני פשוט רציתי להבהיר שהזעזוע נובע ממערכות האכסיומות הפרטיות שאנחנו מכירים, אבל כנראה שמה שעובר לברנדס בראש זה דברים שונים לגמרי, בוודאי לגבי פרשנות לטקסט התורה שבעל פה (מושג שכשלעצמו הרי מחייב אותנו לזהירות סופר גבוהה, כי ודאי כל העניין כולו היה אמור להיות תלוי לימוד ושיעור מאב לבן ומרב לתלמיד, עם הקפה גדולה ונרחבת, ולא רק מה שנוסח ונטבע במטבע בשישה סדרים), וגם לגבי האווירה שאופפת את הטקסט.

ולפני אלפי שנים, לפני תקופת הנאורות הנוכחית מבית מדרשם של מרתין לותר, חבריו וממשיכי דרכו.

אני רואה בזה מגמה סמויה, גם אם היא לא חיפשה בעצמה את המגמה הזאת, המגמה מצאה אותה.

טענתך היא "ההלכה... נכתבה על ידי גברים ולפני אלפי שנים" ומכאן (גרירה לוגית מחוייבת) => "לא יכולה להיות שוויונית".
אבל ראשית, עצם משמעותה של השוויוניות נובעת כאן ממערכת של אכסיומות (היינו, בכלל צריך להחליט מהי שוויוניות), ושנית עדיין הקפיצה הלוגית דורשת איזה שהוא הסבר.

תודה על ההבהרה.

חדש לך שיש אנשים שזו השקפתם?

וצריך לזכור שחלק מהתלונות שלה נכונות, וזה דבר טוב שנלמד מה אנחנו יכולים כן לאפשר לאנשים לעשות אם חשוב להם.

הדברים מגיעים.

בהחלט

השורה האחרונה שלך לא קשורה להבעת הזעזוע שלי. בכלל לא הנושא שפתחתי.

במקום לחפש את התועלת שמצוות צניעות, וייחוד, וכן גם איסור קול באישה ערווה מעניקות לה- היא בועטת.

היא לא היא עוצמת עיניים, שכן יש שיוויון מסויים. כל מצווה שקשה לאישה באופן אקטיבי, קשה גם לגבר באופן פסיבי.
לאישה אסור לשיר? לגבר אסור לשמוע. לאישה אסור לחשוף את גופה? לגבר אסור להיחשף וכן הלאה..

לגבי עדות- באמת קשה לי. אישה נאנסה (נניח) והיא לא יכולה להגן על עצמה ולהעיד.
אבל מה אכפת לה? כרגע במילא אין סנהדרין, ואני מניחה שכשתהיה סנהדרין החכמים שישבו בה יבינו לנפש העם ורוח התקופה, ובוודאי שהם יתירו.
ובמקרה שלא, יש צילומי מסך 


 

עדות זה להעיד על אחרים. הדוגמא שהיית צריכה לתת זה אישה שרואה אישה אחרת נאנסת, והיא לא יכולה להעיד. 

בעל דין יכול להגן על עצמו, בין איש ובין אישה. 

אולי כדאי ללמוד את ההלכה לפני שדנים בנושא הזה. יש הרבה מה לעיין בזה. ובכלל לא ברור שלא יקבלו עדות אישה על זה.

ככל הידוע לי, יוכי ברנדס תפוסה (וגם לא מגדירה את עצמה דתית).

יש פורום מקביל שנקרא בית מדרש, ולי זה נראה דיון ששייך לשם.

חשבתי לעורר דיון בנושא הבדלים בין גברים לנשים. נושא שעולה כאן תדיר.

לא הבהרתי מספיק אך חשבתי שיקחו את זה לשם.

וסתם מחרחר מריבות.

ואסביר: 

הבאת כאן דיעה מסוימת, וחווית את הרגשתך שהיא מזעזעת. 

לא הבאת שום טענה לגופו של עניין, מה מזעזע, לאילו נקודות אתה מתנגד ולמה.

לא כך מעוררים דיון...

לצערי, בניגוד לנושאים אחרים שיש עליהם דיונים כאן, נוצרה בפורום לטעמי אווירה מאוד לא נעימה בנושאים הללו, שלא מאפשרת לי מרחב להתבטא, אז אני מנסה להתרחק מדיונים כאלה.

בגלל שיש כאן מחלוקת השקפתית, בעיניי שייך לפורום בית מדרש.

אם השאלה שלך היית שקיים פער בין התפיסת עולם שלך לשל מי שאתה יוצא איתה, זה בעיניי כן שייך לכאן. מה שהבאת, לא. (וכך גם על דיונים אחרים כאן).

זה כמו להביא מאמר של רוגל אלפר לפורום ארץ מולדת. לא סביר שיתפתח שם דיון רציני.

אין לי בעייה שתביע את הזעזוע שלך.

לגיטימי שכל אחד יציג כאן את דעתו. 

אני לא אומרת שעצם הדיון הוא חסר ערך.

אבל אתה מביא מישהי שממש לא בקונצנזוס, לא מגדירה את עצמה כדתיה ושומרת הלכה בכלל - 

האם יצא לך להיפגש עם מישהי בעלת דעות כאלה למטרת נישואין?

האם מלכתחילה היית נפגש עם מישהי שלא מגדירה את עצמה דתיה ושומרת הלכה?

בעיניי, אם את רוצה באמת לאתגר את תפיסת העולם שלי - תביא לי מקור שמקובל על הציבור שאנו שייכים לו. בדיוק בגלל שאנחנו נמצאים בפורומים של ערוץ 7, אני מצפה שנקודת היציאה לדיון תהיה אחרת לחלוטין. 
 

ככל הידוע לי אין כללים מנוסחים לפורום, וזה גם לא דמוקרטיה.

אם אני רוצה להביע את דעתי על גזירות ליברמן, לא אעשה את זה בבמה הזאת. יש פורומים אחרים שיותר מתאימים לכך.

כך נראה לי.

רצף הפמיניזם הוא לא אחיד. יכולות להיות המון מניעים שונים ומשונים לאחוז בפמינזם ויש סוגים שונים של פמיניזם, כמו כן פמיניזם דתי. 

אז במקום לקחת עמדה מסויימת ולשייך אותה למכלול רחב של פמיניזם ולהשוות אותה לפמיניזם רדיקלי מסויים, פשוט כדאי להתמקד ולהתמודד מולה בלי להקצין אותה.

(כמו כן, אין מה לשייך את התגובה שלי הזאת לתגובות אחרות שלי בנושא או שלא בנושא)

אני לא חושב שיש פה בת אחת שתגיד שהיהדות בכללה היא שובניסטית.

אולי יהיו פה בנות שיגידו דברים שזה יכול להשתמע מהן אבל הן לא ירצו להגיע למסקנה הזאת (וזה בסדר הדעה שלהם אולי לא נכונה או לא מגובשת דיו או לא מוסברת בצורה שרגילה לי או לך ולכן היא יכולה להתפרש בצורה אחרת ממה שהיא)

נשים וגברים שווים בערך שלהם אבל שונים בהתנהגות שלהם וזה משנה את החובות הרוחניות שלהם.

"לכבוד יום האישה" (שזה סתם זמן רנדומלי בשנה שבחרו בשמאל כדי למצוא סיבה להקריא את דף המסרים שלהם. אותו דבר בדיוק לגבי חודש הגאווה, חודש היסטוריית השחורים, יום נראות הטרנסג'נדרים,  "they day", ועוד שטויות שכאלו שברוך ה' עוד לא עשו עלייה) היא מחפשת קולות שיאשרו את המסקנה שהיא כבר בחרה מראש- שצריך להתעלם שרשרת הפסיקה ולמחוק כל הבדל הלכתי בין גברים לנשים, ומאיימת על "מסנגרי היהדות" שאנשים לא ישמרו אותה אם לא ייכנעו לדרישותיה.

מה יש לומר? אין מושג לה קלוש על הנושא שהיא באה אליו בדרישות ואיומים.

כדאי שגם אנחנו נאמץ את החוצפה הזאת- נקבע את "יום הבייניש" שבו נעלה את נושא זכויות לומדי התורה ואיך מדינת ישראל לא תשרוד בשנים הקרובות אם כל אזרח לא יכרע ברך בפני הבייניש הקרוב לאזור מגוריו ויקנה לו ספר חדש בכל יום.

זאת הרמה של הטיעון שלה, פשוט איומים ריקים.

מחשיבה ולא מהנחות יסוד מומצאות שאף אחד לא יוכל חס וחלילה לשכנע אותה שהן לא נכונות ויש אנשים ותנועות שלימות שדאגו להכניס לה אותן לראש מסיבות ידועות.

לפחות שתנסה להסתיר שהמטרה שלה היא למחוק ולייתר את ההלכה בלי קשר לנשים או גברים...

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

לא הייתי חושש מזה לשניה

במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.

ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא

יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.

אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

קשה לדעת.