יכול להיות שלהשתמש במושגים קשר התחלתי/מתקדם יצא קצת מטעה.
הכוונה שלי הייתה להתייחס לבניה הדרגתית של קשר.
אני נוטה לחשוב שבפגישה/2 או אולי 3 הראשונות, כשהכל עדיין מאוד התחלתי (השלב הזה שבשיחת הטלפון שאחרי הפגישה עדיין צריך לוודא עם הצד השני שרוצים להמשיך;), יהיה פחות נכון לפתוח דברים מאוד רגשיים- לשני הצדדים.
קודם כל, כי זה שלב שבו עדיין אין היכרות מספיקה כדי לדעת מה הצורך הרגשי של כל צד, ואין היכרות מספיקה כדי לדעת כמה טעון הנושא ואיך יהיה נכון להגיב.
מעבר לזה, לפעמים זה גם יכול ליצור איזושהי תחושת קרבה שלא מתבססת על דברים מדויקים, וחבל..
וגם, נראה לי שזה גם יכול ליצור תמונה לא מדויקת לכל אחד מהצדדים על הצד השני.
אני לא מומחית גדולה, וברור לי שאין נוסחה אחת אחידה..
אבל נראה לי שאחרי שעוברים את השלב הזה, ובכלל כשיש קצת יותר תחושה של בטחון בתוך הקשר, אם וכאשר פותחים דברים אחד בפני השני זה כבר מתקבל אחרת-
זה מביע וגם יוצר אמון, זה מלמד המון אחד על השני, זה מחדד את ההיכרות ומקדם ומחזק את הקשר שנבנה.
ברור לי לגמרי שהיכולת להיפתח מבחינה רגשית ולהעמיק את השיח היא זאת שמקדמת את הקשר. צריך ונכון לחתור לזה מההתחלה, ובוודאי שאין עניין להימנע מזה או לחכות לפגישה מס' 200 כדי שזה יקרה. אבל לפעמים גם הקיצון השני הוא לא נכון.
ולשאלתך, אני לא חושבת שיש עניין להסתיר אם זה מי שהוא, או להבדיל- אם זאת מי שאני. אבל יכול להיות שהייתי רוצה לתת לבחור תמונה קצת יותר גדולה ורחבה של מי שאני, לפני שאגיע לנק' הזאת, כדי שיכיר בזה כחלק ממכלול ולא יהפוך את זה לכל מהותי (גם אם הצד הרגשי הזה מאוד משפיע על תחומי חיים נוספים שלי).
