זה לא יעזור כ"כ.. אני יודעת מי אני, פשוט מולם זה מתפספס כל פעם מחדש..

זה חלק מהאופי שלי בכללי ב"ה..

כי אני לא מצליחה להביא את שאר הצדדים שלי..

גם בקשרים ארוכים יחסית לא הצלחתי.. 

בנוגע לחברות, באמת חשבתי על ההשוואה הזאת עם החברות..

אני הכי אני שיש, אני הכי מרגישה בנוח בעולם! 

אולי כי אני בטוחה שהן אוהבות אותי כמו שאני אז אני מרשה לעצמי

ואז זה שוב חוזר לפחד שיפסלו אותי..

יכולה להעיד ששנה שעברה הייתי עם חוסר ביטחון עצמי וזה מאוד הגן עלי, ההצגה הזאת.. אבל ב"ה עבדתי על זה עם פסיכולוגית והביטחון עלה מאוד..

אבל שוב חוזרים לדייטים וזה שוב הצגה

עזרת לי מאוד..

אני מביאה חלק ממני בסוף, פשוט את הצד שבולט אצלו..

יש פעמים שלא הצלחתי לחקות את מי שמולי כי אין לי את הצד הזה בי

אחרי הדייטים אני יוצאת בתחושה לא כיפית.. 

מה עומד מאחוריה?

"מה זה אומר עלי?" או "מה זה אומר על הקשר?"

יש לך הזדמנות עכשיו לבחון את התחושה הזאת

שאז אני מרגישה שאני לא אני ושהקשר לא טוב..

וכשאני 'חותכת' אותם אז הם ממש בשוק כי מבחינתם היה ממש טוב

את תתאימי את עצמך לבחור כמה דייטים ואחרי זמן מה שתרגישי בנוח (אם זה יהיה שייך) את תוכלי לבטא בחופשיות יותר את שאר הצדדים שלך. אז מה שיוצא שבסופו של דבר אחרי תהליך הבחור ירגיש בקשר את הצדדים השונים שלך ולא רק את הצדדים שהבאת לקשר בהתחלה.

נשמע לי שמאוד כדאי שתתני מקום לחולשה הזאת (שאת מתאימה את עצמך לסביבה). זה נורמלי, זה לגיטימי וזה אפילו יכול להיות ממש יעיל.

מי לא היה מנסה להתאים את עצמו בסיטואציה הזאת?? זה הכי נורמלי ולגיטימי שבעולם.

בהצלחה רבה!

1 יכול להיות שאחרי תקופה מסוימת של היכרות, העניין ישקע, והעצמי שלך יתגלה

2 את אולי חוששת שמישהו לא יקלוט אותך. פתרון יכול להיות לספר לו חוויה שקרתה בעבודה או עם חברות ולומר לדוגמה "אפילו בדייטים אני ככה, נגיד זה שאני מדברת בשקט זה כי אני מתאימה את הטון לטון שלך, במקוור אני יותר רועשת, חכה ותכיר אותי באמת. יהיה מעניין"

3 את צריכה מישהו עם אהבה עצמית גבוהה... ככה מהדייט הראשון שלכם שניכם תצאו עם עיניים בורקות מהתרגשות - הוא כי הוא פגש מישהי שדומה למי שהוא אוהב, את כי הוא פגש מישהי כזאת

4 את יכולה לספר לו על עצמך האמיתית

מה שכתבת ממש נוגע ללב...

את כותבת שבקשרים ארוכים הבעיה נשארת, ובאמת זה נראה כאילו זה כדי לא להתבייש במי שאת....

אבל באמת אם תספרי לו על עצמך ותראי את התגובה שלו, יהיה לך קל יותר לחשוף את האישיות האמיתית שלך.

אחשוב על זה..

יכול להיות

וזה לא רק מפגישה אחת, אבל הבנתי מה אתה אומר..

אתה כיאלו מפחד / נגעל מה"סריקה" הזאת שאנחנו עושות עליכם..?

או זה שאנחנו שופטות מהר ומחליטות מהר מי הדמות...?

סתם מעניין אותי לדעת

כי יש הבדל בין "סריקה" ולהבין מי מולי לבין ישר לשפוט, יכולה להסכים שהרבה ישר שופטות, גם בנים אגב..  

ולא דיברתי על מבחן, בכלל.. אבל כן ששמים דגש על החסרונות ישר, ככה נמנעים מלהכיר את הבנאדם באמת.. זה בהחלט בעיה

זה הכי טבעי שיש והשיח נעים ביותר, פשוט אני קולטת מהר ומתנהלת כמוהו זה הסיפור אצלי, אין שום תחושה של מבחן בדייט, אני גם לא אוהבת את כל המבחנים האלה, כמה שפחות לשפוט יותר טוב. אנחנו בני אדם ולא מלאכים, ונתחתן עם בן אדם ולא עם מלאך.. 

אבל מבינה מאוד את המקום שלך, מאוד..

תחושת המבחן זה לא כיף בכלל

זה נוראי, ישר מחפשים את החסרונות 

באמת תחושה מתסכלת, ממש יכולה להבין אותך. 

אישית עברתי תהליך די ארוך כדי לשחרר ולעבוד על זה

אבל מה שהכי עזר לי בסוף זה שנגעתי בשורש והבנתי על מה זה יושב בדיוק 

אמנם גם אחרי שמבינים ונוגעים בשורש יש עדיין עבודה, אבל עצם המודעות וההבנה על מה זה יושב כבר עוזרת ומשחררת המון.

אם תרצי שאסביר לך יותר מה עשיתי מוזמנת לפרטי בשמחה

בהצלחה גדולה!

אז נראה שזה הניסיון שלך

להצליח להחזיק גם את הכישרון, ובד בבד גם לתת למציאות להפתיע אותך. 

והכי ניסיון כמו שזה נשמע ממה שכתבת זה להיות אותנטית. לא בעמדה מרצה

אצלי זה לא שאני מתאים את עצמי בכוונה, אני קולט אותם ברגע ויש לי ב"ה אישיות מגוונת מאוד ורבת צדדים ואוטומטית יוצא ממני צד שמתאים למי שאני מדבר איתו. שימו אותי עם רב בן 70, פרופסור לפילוסופיה מבוגר, צו"ל מהר המור, נער לייטי בן 15 או אחיינית בת 5 ועם כולם אדבר בשפתם ובסגנונם, לא בקטע מודע של 'בואו נגיד להם את זה ככה', פשוט יוצא ממני אוטומטית. ומן הסתם גם בקטע של דייטים - שימו אותי עם חנונית ביישנית או מושבניקית שובבה ועם כולם אמצא דברים משותפים והתאמה וכו.

מה שחשבתי שאני אצטרך וכנראה מה שאת צריכה לפי מה שאת אומרת - זה מישהו מורכב (בקטע טוב), לא חד גוני מאוד, שיידע להוציא ממך את כל הצדדים שיש בך, להכיל אותם ולאהוב אותם.

ועוד נקודה מאוד חשובה, שיצא לי לחשוב עליה גם בהקשר של עצמי. אם את מרגישה שאת כאילו 'עובדת' על המדויטים שלך ויוצאים ממך דברים שהם לא באמת את ומה שאת מחפשת - את צריכה עוד לפני שאת יוצאת, זו העבודה הכי גדולה וחשובה לפני דייטים, לשבת ולדייק עם עצמך מה את צריכה, מה את מחפשת ולהוציא את האמת שלך בדייטים. כי גם אני, אין דבר שיותר קל לי מלזרום עם אנשים בסגנון ובצורה שלהם ולהיות כמוהם וכו, ישר להזדהות עם מה שאומרים ולהגיד להם דברים שהם יאהבו לשמוע, אבל זה ממש ממש קריטי לעבוד על זה לפני זה ולבוא לפגישות משוחררים מכל זה, להציג את האמת שלנו.

בהצלחה!

הבעיה העיקרית היא ש*אנחנו* צריכים להבין שזה לא 100% אנחנו. כי ברמה התיאורטית אני יכול לשבת עם מישהי שלא מתאימה לי והיא לא מה שאני חושב שיעשה לי טוב בחיים אבל להתחבר אליה ממש ממש ולמצוא איתה מלא מכנים ונושאים משותפים וכו, לא בכאילו, כי באמת יש בי צד כזה, אבל צריך לא להישאב לזה ולזכור שזה לא מה שנכון לנו.

הרבה באמת יכולים להתאים. אבל לא כולם בהכרח מתאימים לסגנון החיים האידיאלי ולמה שיעשה לנו טוב.

צריך לחשוב מראש מה יעשה לנו טוב בחיים, עם מה נהיה מאושרים ונחיה כמו שאנחנו רוצים ועל זה ללכת.

כמובן שצריך ללכת פה על חבל דק כי לאנשים יותר חדגוניים אני תמיד אומר לא להיות נעולים על סגנון מסויים אלא להיות פתוחים, כי אם פתאום הם יתחברו מאוד למישהו מסגנון אחר - למה לא? אבל אנשים שמתחברים להרבה סוגים צריכים להיות מאוד כנים עם עצמם, האם אני מתחבר אליו כי יש בי צד באישיות שדומה לו וזה מה שמובלט או המכלול של מה שנקרא 'אני' באמת מתחבר אליו?

תודה רבה!

ובדיוק כמו ש @איכה כתבה - תחשבי מה יעשה לך טוב, איזה מין אדם את רוצה לחפש ותתרכזי בזה, כי אחרת ממש אפשר להיסחף עם קשר מדהים אבל שהוא פשוט לא מה שנכון בשבילנו.

אתם אנשים כ"כ טובים!

כמו לטאה, פושטים עורם ולובשים אחר, טוענים לרצוי.

מעניין, אני באותה הנקודה בדיוק...

גם לי יש את התכונה הזאת, אולי אפילו יותר קיצונית ממך כי מספיק לי לראות את העיניים של הבן אדם...

אבל אני לא מנסה לחקות, יותר בכיוון של לא נותן הזדמנות כי יודע בדיוק מי עומד מולי.

אבל כדאי לך להבין שהריצוי לא ממלא. הפוך, דווקא המורכבות יוצרת את הקשרים החזקים. ואם קשה לבצע (אני מניח שאת יודעת את זה בשכל, כי אמרת את הבעיה שלך), תנסי פשוט להגיד את זה. ואז זה מסגיר אותך מההתחלה, ואת לא יכולה לשחק משחקים כי הוא מבין אותך...

ככה אני עושה לפעמים.

תשמרי את הכישרון הזה, בתור יתרון לעתיד, להיות יכולה - ללא הצגות - להבין את מי שהתחתנת איתו, לגלות אמפתיה. תהפכי את זה למשהו שהוא לא הצגה, אלא עובר שלב של הזדהות מבפנים, הבנת הזולת, בלי לאבד את הרגע  של החשיבה העצמית, איך נראה לך.

ותאמרי לעצמך, שאת רוצה למצוא אדם שירצה אותך כמו שאת - הרי את עצמך לא רוצה שיתברר בסוף שבכלל זה לא היה מתאים - אז כעת אין ברירה, ממש לצורך ההצלחה, אלא להתמתן רגע לפני שאת מגיבה בפגישות, ולהגיב כמו שאת באמת, בצד האמפתיה לשני.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥