לכל אחד יש תקופות כאלה. 

תנסי למצוא תחביבים שאת אוהבת. שמרגיעים אותך. לפתח את הכשרונות שלך . בטוח יש מלא כאלה!

וכן, מותר לפעמים גם להישבר ולצרוח ולבכות. זה בסדר. אנחנו לא מושלמים.

מאחלת לך שתעברי את התקופה הזאת הכי מהר שאפשר!

נכון שה ניראה לך את רוצה שקט ואז להמשיך את החיים ?! את חושבת שזה יעשה אותך שמחה?!

בידיוק ההפך! תסתכלי על העולם תיראי כמה הוא יפה ומופלא כמה ניסים ה עושה לכל אדם תיראי אנשים ברחוב הולכים שמחים משחקים ניפגשים .

בישביל להיות שמחה את צריכה לחשוב על כלליות איך להשפיע על העולם טוב ולא לחשוב ולהיתכנס בתוך עצמך. (הרב דב ביגון)

עוד משהו ששמעתי בישביל לישמוח צריך לא לחשוב יותר מידי פשוט לישמובלי לחשוב

חוץ מיזה הכל לטובה! זה המישפט הכי חכם ששמעתי בחיים!

מקווה שעזרתי!

יצא לי ללמוד על הנושא קצת לאחרונה מתורתו של רבי נחמן מברסלב. 

רבינו מסביר שעיקר הדכאון והעצבות (שמובילים לחוסר הכח) נובע מכך שלא טיפלנו כראוי בחסרונות שלנו. על פי רבי נחמן החסרון הוא הזדמנות נפלאה אם מנצלים אותה כראוי אמנם אם לא הוא עלול לגרום לבעיות שתיארת..

איך מטפלים כראוי- מתפללים על זה. בכוחם של המילים הפשוטות, הגעגועים והבקשה למילוי החסרון, גם בלי למלא אותו, הבקשה לבד תוליד בתוכנו שמחה גדולה עד כדי כך שעינינו ייפתחו לשפע של אור שקיים בחיים שלנו ועל ידי האור הזה בעצמו נוכל למצא פתרונות לבעיותינו. בהצלחה.

 אין לי מה לומר לך חוץ משזה מבאס ברמות, מבינה אותך לגמרי.

וזה קשה ברמות.

את מוזמנת תמיד לפרטי אם באלך לפרוק או לדבר.

אוהבת אותך ובהצלחה ענקית

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....