זה חלק מהחיים, ההתפתחות.. וזה הטבעי בעיניי... לחזור לנשמה זה הטבעי וזה החיים.

וחוץ מזה הייתי גם במקום שלא היה מודע לשום רובד. וגם שם המציאות לא פשוטה

וחוץ מזה מי שזה שייך לו הדיבורים האלו כנראה שה' יכוון אותו לשם אם ירצה ואם לא... 

אני לא התפללתי לזה. זה הגיע לבד. 

ולמה שוכח מאחרים? חס ושלום....

ככה ראית את זה? חבל... 

איך מחיבור עצמי ולנשמה אפשר להגיע למצב נורא כזה?

החיבור לעצמי ולנשמה מאפשר לי להיות אדם נקי וטוב יותר לעולם,

זה תהליך שקשור אחד בשני.

הנקיות כלפי אדם לחברו מאוד עוזרת להתחבר לדברים שבקדושה וברוח, לאמת.

חיבור לנשמה זה חיבור של אמת והוא דורש רף גבוה יותר בעניינים של נקיות הלב:

להמנע מכעס, חיבור לה', אהבת ישראל, עין טובה... וכו'

הרי מה זה גילוי של הנשמה- זה הבנה מי אני בפנימיות.

איך הפנימיות מתגלה (בין היתר)- ע"י נקיון פנימי

כמו שמנקים את הבית פתאום רואים אור, נוחתת שלווה, 

אז ככה גם בפנימיות.

רגש נשמתי- הרגשה של חיבור, שאני מכירה את הבן אדם,

אולי אפילו נדבר בשפה דומה בדברים מסוימים, הרגשה של בית או משפחה, לא בהכרח קרובה אבל משפחה,

אני ארגיש בנח איתו ועם המשפחה שלו במיידי, הרגשה של שייכות (גם אם עכשיו זה לא מתאים לחתונה)

הרבה פעמים יש דמיון בעולם הרוחני... 

עוד פרמטרים- אני חושבת שאר הדברים שבודקים בקשר ושחשובים לי: רמה תורנית, רגש, חוכמה וכו'

אני לא מבינה בנשמות!.. לא מתיימרת גם להבין.. הלוואי, שנזכה...

אה לא, זה נטו בתחושה.

מצד המציאות- יכול להיות שהוא גדל בסגנון אחר לגמרי, בית אחר, משפחה אחרת, אבל זה לא קשור זה מה שכל כך קסום ויפה בזה, שזה בכלל לא משנה איפה הוא גדל, ברגע שיש התאמה נשמתית מרגישים בבית... ובעומק מגלים שבאמת יש הרבה דמיון אפילו שבחיצוני יכול להיות סגנונות שונים לגמרי... 

זה לא ככה, לא על סמך כל מיני דברים מגניבים כזה מבינים שזה חיבור כזה.

ההבנה שזה חיבור נ. זה נטו מהרגשה. 

אח"כ שמפתחים שיחה אפשר לגלות שמתחברים לאותו סגנון של תורות או רבנים, או צדיקים

או דברים דומים שעוברים בנפש, מחשבות, תובנות מסוימות... 

לא תמיד זה ברמה הזאת. אני בטוחה שגם שם יש רמות וגם כמובן אם יש התאמה באופי וכו' 

אז בכלל זה יותר חזק... 

אוקי, תודה על השאלות אגב,

אממ לא בעקבות משהו שיעשה או יגיד

מזהים שמכירים לפעמים דרך תמונה אם זה נגיד ממש בולט 

לפעמים דרך שיחת טלפון, לפי הקול שומעים שיש חיבור וכאילו הרגשה "היי, אני מכירה אותו..." 

ומדברים כאילו כל החיים הכרנו בערך... 

ובמפגש פנים מול פנים גם מיד כזה פנים מוכרות..

כנראה שבגלל שהפנימיות מוכרת הפנים מרגישות כאילו מוכרות....

אין עלייך, איך שאת מעודדת ומחזקת...

באמת גורם לי לחשוב שזה אפשרי!!! 

תודה רבה

אני לא חושבת שזאת מדרגה, זה רמת חיבור לרגשות רוחניים יותר זה הכל... 

וכן, אבל הרבה פעמים זה בא ביחד עם זה שאין גם התאמה בעוד דברים, לא רק הנשמתי... 

אולי לא זה מה שאת צריכה?

כמה פעמים קרה שהרגשת חיבור נשמתי? למה אז זה לא הצליח? האם זה אומר אולי שהחיבור הנשמתי הוא לא מכוון אותך נכון?

האם אותם בחורים שמצאת חן בעיניהם ורצו להמשיך, וגם את הבנת מאד למה והבנת למה יש התאמה, חיו טוב עם הפרידה שבאה בגלל שאין חיבור נשמתי?

אני יודע שמה שכתבת הוא יותר בקטגוריה של פריקה מאשר של התייעצות, אבל עדיין אני מרגיש שהשאלות האלה חייבות להישאל שוב ושוב, כדי לוודא שלא נסחפים למקום לא רצוי

בגלל שחיבור נשמתי זה לא רק עם בחורים, זה גם עם בנות... 

אז כן הרגשתי את זה הרבה יחסית ב"ה. 

וברור שיתגלו במהלך החיים עוד... 

מה זה החיבור הנשמתי לא מכוון אותי נכון? אין לו עניין לכוון אותי... 

הוא פשוט קיים מעצם היותו.

ולמה שכשהיה זה לא הצליח?

הרבה סיבות כואבות. יש דברים שאני לא אתפשר עליהן לא משנה כמה הבן אדם כמו משפחה בשבילי. וזה באמת כואב.

יש התנהגויות שפשוט לא. או צורת חיים מסוימת. דברים במידות שאין מצב וכו'... 

זה כואב כי אם לא היה את זה בכיף יכלתי להיות כבר נשואה היום... 

מה יש לעשות עם החיבורים האלו?

זה משמח, זה מרגש, מרגישים בבית, עם בנות זה לשמור איתן על קשר ולקבל חברה שהיא כמו משפחה לחיים, (לא עם כולן, כי בכל זאת לא תמיד יש זמן אבל הרבה כן)

עם בנים זה פשוט נטו לבדוק התאמה לחתונה... אבל השיח תמיד מאוד מרגיש בבית כזה.

- היום זה די נדיר שאני אכנס לקשר רציני בלי הפרמטר הזה, אני לא נותנת לזה להתפתח לשם, אז אני לא חושבת שיש אכזבה עמוקה מצד הבחורים, וגם לא בהכרח שאני אשתף בסיבה הזאת... אם הבחור היה רוחני ומדבר את השפה הזאת אז כן שתפתי. ויש הבנה, לגמרי. חוץ מזה, בשבילו עדיף לו להתחתן עם מישהי שקשורה לו נשמתית כי זה חיבור הרבה יותר קרוב ומתאים מכל בחינה. והרבה פעמים זה בא ביחד עם חוסר התאמה ברגש. באמת יותר קל להתחבר גם ברגש ובכימיה לאנשים עם חיבור נשמתי. זה מה שראיתי... 

עם זיווג הגון משורש נשמתך.

האמת, דיבורים על חיבורי נשמות קצת קשים לי.

לא שאני לא מאמינה בחיבור נשמות, אלא כי אני מאמינה שאם אנחנו עושים את ההשתדלות שלנו ומבררים שכלית ורגשית, אם אנחנו מחליטים ממקום פשוט ונקי, השם לא יגלגל אותנו לחבור למישהו שלא משורש נשמתנו.

וגם אם כן...

אומרים שבשעת החופה נקשרות הנשמות ומתחברות לאחת, ואם ניקח בחשבון שכל נשמות ישראל קשורות... אז לכל בעל נשמה מישראל אמור להיות לי קשר נשמתי.

האמת יש לי שיחות על זה עם חברות שלי בקבוע,

זה כל הזמן בבירור, כי באמת קשה, וזה כל הזמן בבדיקה

אולי כן, אולי כן אפשר להתגבר על זה...

אולי אם יש התאמה ממש טובה בשאר הדברים אז יקרה משהו בחתונה שיחבר את הנשמות. אין לי מושג...

זה בתהליך, בוא נראה מה ה' יכוון בהמשך... 

גם בפריקה הקודמת שלך שעיקר הבעיה למצוא זה בעיקר עניין של התאמה הרבה יותר מחוסר הצעות. לא שזה לא בעיה, אבל בסוף מספיקה הצעה אחת שתתאים...

אני מבין את המקום שלך. מאחל לך שתצליחי למצוא בחור שתרגישי שמתאים לך ותצליחו להקים ביחד בית. בהצלחה. 

עלולים להיתקע גם בגלל דמיון. זו בעיה בפני עצמה. לא הבנתי איך זה קשור לתגובה שלי. 

זה באמת נכון,

כאילו כן, יש בעיה בכמות ההצעות..

אבל באמת מצד ההתאמה זה בעיקר הקושי...

ותודה רבה!!! 

זה כיף כשזה קורה, באמת. זה לא מחייב שדווקא כך זה צריך לקרות.

חבל שתפספסי הזדמנויות טובות רק בגלל דבר כזה.

מספיק לשמוע את כל אלו שאומרים שבן הזוג שלהן הוא לא מה שחלמו לפני שפגשו אותו (כמובן לטובה).

זו הרגשה ששני הצדדים מרגישים? הם באמת מרגישים כאילו הם כבר מכירים? 

יש לי חבר שסיפר לי משהו דומה, ובאמת הוא התחתן עם הבחורה. מעניין האם זה הרגשה אמיתית או דמיון... 

מצד אחד יהיה ממש כיף אם יהיה את זה, כי יש כבר שפה משותפת וכימיה והבנה מההתחלה. 

מצד שני - לא בטוחה שקיים עוד כזה שגם יתאים למה שאני מחפשת וגם יהיה נכון לי, אז נראלי יכולה לשרוד גם בלי זה (:

איך אפשר בהרגשה להיות עם מישהו שאת יודעת שלא שייך לך?...

גלי את הסוד  

...

ככל שהתחברתי לצד הרוחני, מאסתי בהרבה רגשות רגילים. ואני לא יכול לדבר עם חברים בנושא.

יש הרבה דברים באיגרת הרמב"ן, הרמב"ם לבנו, מסילת ישרים, מסכת אבות ועוד שזה לחיות בעולם אחר, ואין כל כך עם מי לדבר. וכמובן שאהבת ה' והמצוה, ביניהם.

אז בכללי הרצון לשעבד את כל חיי לעבוד את ה', שאני אוהב אותו אהבה עזה, שאני לא פוסק מלחשוב על ה' ועל רצונו ועוד דברים שפשוט אין עם מי לדבר.

לדוגמה, אני מוכן עקרונית לא לחיות עם אישה ורק עם ה'.  אבל זה תלוש, ואני לא מצפה שאנשים יבינו למרות שבעיני זה פשוט.

ויש הרבה קונפליקטים שנוצרים, לדוגמה בעבר לא הצלחתי להכיל איך אוהב אישה כאשר אהבת ה' נמצאת בליבי, איך אוהבים אישה כשאני מכיר טובה, מודה ואוהב פי כמה את ה'? מה יהיה המשמעות של אהבה כזו

כתבתי נורא מהר לצערי, הייתי מעדיף לדייק ולהוסיף דברים

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.

ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?

יש לכם מצלמה קצת אחרת

שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...

צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

מה הדבר המהותי שמסתתר מאחורי הפרט הטכני?

ברור שהתשובה יכולה להשנות מאדם לאדם