ככה זה אצלנו. פשוט מתחילים מהנקודה בה עצרנו שיעור קודם, מתקדמים בגמרא [ומתגלגלים למלא מקומות בדרך] ובסוף מנסים לסכם את מה שלמדנו.

יצירתיות? אולי להעביר את הגמרא בצורה יותר "חיה" ותוססת מאשר שיעור פרונטלי רגיל..

אצלנו לומדים, מסבירים, עושים דף עבודה, אני יודע שיש כאלו שחסר להם המחשה בדרך יצירתית יותר.

אבל איזה גיל אתה מלמד?

והברור שבישיבה תיכונית לא קטנה יש חלוקה בין עיון לבקיאות. והוא לא כתב אם זה יסודי או תיכון.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....