הייתה הצעה, שנראתה לי ממש טובה.
גם השדכנית התלהבה.
נתתי את האוקיי שלי, ושני מספרים לבירורים.
שני חברים טובים ויקרים.
אחד משום מה לא ענה, השני עורר מהומה.
"היא לא בעניין" אמרה השדכנית,
ופניי עטו קדורנית.
"על מה ולמה" אם אפשר לשאול?
על מה כבר ראתה הבחורה לפסול?
חבר אחד לא ענה, כנראה ישן למכביר,
השני אמר, למרבה הפלא, "אני לא מספיק מכיר".
אל האחרון אצתי רצתי, חקרתי ודרשתי:
"אתה לא מספיק מכיר, אותי?!"
ענה החבר: "הן לא מזמן עבר עליך משבר,
ועליו אתה עדיין מתגבר,
אם כן עליו לסדר היום אינני עובר.
ומובן שאני לא אספר עליו בבירור,
ולשקר ולומר שהכול בסדר איתך הרי זהו אסור,
על כן החלטתי לענות שאני לא מכירך. סוף הסיפור".
אמרתי לו לחבר: "אני מבין שאינך רוצה להמליץ,
אבל להגיד לבחורה ש"אתה לא מכיר",
על בחור שקיווה שתהיה לו למליץ?
הרי כך הוא יחמיץ!
מה תחשוב בחורה על בחור,
שחברו הטוב מתנהג אליו בניכור?
גם אם ממליץ אינך רוצה להיות,
"אני לא מכיר" אסור היה לך לענות!
אם אינך מסוגל להיות לי למליץ,
אל תגיד שום דבר שיגרום לי להחמיץ!
היה עליך לסתום את פיך ולהתאפק,
ומחבר אחר היית מבקש בבירורים להתעסק".
מה אעשה, לחברי הטוב זה עשור,
האם אצליח לסלוח לו בין כסה לעשור?
