חזרתי הרגע מאסיפת הורים של הגדולהדיליה

והנה בא לי הפורום הזה בטוב...

 

יש לה הפרעת קשב וריכוז קלה שהוחלט שלא לטפל בה באופן תרופתי בשלב זה מכול מיני סיבות. היא במעקב.

היא מצליחה בלימודים בסדר מבחנים באיזור ה90 +- אבל היא הבה יותר חכמה מזה.

אם היא הייתה מצליחה להתארגן עם עצמה היא הייתה ודאי 100% ילדה חכמה ומוכשרת במיוחד מפותחת מאוד קוראת ספרים ברמה גבוהה, חברותית מאוד מאוד ממש קלילת מעלות.

המורה אומרת שהיא מרגישה שהיא חווה תסכול בבית הספר. שהיא לא מנצלת את עצמה. העניין הוא שהיא ממש משתעממת, היא קולטת את החומר בשנייה ולא צריכה הסברים נוספים משתתפת בשיעורים המורה רואה שהיא יודעת את החומר מצויין וגם בבת אנחנו מתרשמים ככה.

היא לומדת חומר בחשבון מסבירה לי אותו מבצעת תרגילים בע"פ חישובים מסובכים, אבל במבחן האחרון קבלה87. 

המורה אומרת שצריך לעזור לה בהתארגנות. סיכמתי איתה שפעם בשבוע אני יעבור איתה על הילקוט ויעזור לה לסדר.

העניין הוא שהמורה יוצאת לחופשת לידה במימים הקרובים אז ממילא אין הרבה מה לעשות מבחינת תהליך בבית הספר.

אני גם עמוסה מאוד מאוד אז מחפשת רעיונות איך לעזור לה בלי שייקח לי את חיי.

בנוסף בצהרים היא לבד בבית רוב הימים לפחות שעה או יותר. כי הילדים בצהרונים וכד' ואני בעבודה. אז לכאורה יש לה את הזמן לעשות שיעורי בית לארגן ילקוט וכו' אבל אין לה מוטבציה היא בחיים היפים מתעצלת כזאת וחסרת כוחות....

יצא ארוך קצת אבל אני מתוסכלת ילדה חכמה מהממת ונפלאה סתם לא עושה עם עצמה יותר מידי...

טוב אז למיטב הבנתי בעיות התארגנות זה משהו שעובדים איתוהכל בנחת
אצל קלינאית תקשורת.
אבל חיפשת דברים שלא גוזלים הרבה זמן מהחיים. אז הייתי הולכת על מבצע העצמה. על אחריות אישית בבית בתחום החוזק שלה משהו בסגנון שיכול לתת לה מקום ואחריות.
לפעמים זה גם עניין של זריקת אחריות על אחרים שזה הכי נח ( לא שוללת את הקושי בקשב. אבל זה מצטרף לפעמים)

בהצלחה יקרה 🧡
מה הכוונה האחריות על האחרדיליה


יותר ריפוי בעיסוק. וקוגפן מכוון להתארגנות עם קשיי קשבאורוש3
צריך למצוא מרפאה בעיסוק שלמדה. יש גם דרך הקופה.
חח כן התבלבלתי.. מרוב קלינאיות לילדים שלי 🤦🏻‍♀️הכל בנחת
חחח הייתי איתה בריפו בעיסוק בשנים הראשונות של בית ספרדיליה

וכשקראתי את ההודעה שלך אמרתי יואו לא חשבתי להיעזר גם בקלינאית....

עזר לה לפרקים אל כנראה יש גם אופי...

וואו מזדההילדה של אבא

עם הילדה כמובן.

 

 

אין לי הפרעות קשב ב"ה (ככל הידוע לי;) אבל גם אני ככה הייתי

מבינה בשניה, משתעממת בשיעורים, ואז לא רואה טעם לעשות שיעורי בית כי כבר הבנתי הכל..

ואז סומכת על הראש שלי שיוציא 85 בלי מאמץ ומסתפקת בזה.

 

אממ האמת לא הבנתי מה מפריע לכם

שאין לה תעסוקה אחרי צהריים? שאתם מצפים שתוציא 100? 

 

אשמח לעזור אם אוכל..

 

המורה טוענת שהיא מתוסכלת...דיליה

שהיא מרגישה שלא עושה כלום בבית הספר.

אני לא חווה אותה ככה בכלל 

היא בסבבה של החיים עושה מה בא לה...

אבל המורה חושבת שלא טוב לה.

וגם אני מפריע לי שהיא מבולגנת לפעמים. הקטע שזה באמת לא הסטרי מבחינתי....

רוצה לחשוב איך לעזור לה בבית הספר.

ונראה לי שמבחנים טובים כן יעשו לה טוב.

אז רוצה לחשוב איך לעזור לה להתארגן...

אהה מבינהילדה של אבא

היא צודקת

הבית ספר קטן עליה, ב"ה שהיא ניחנה בראש טוב

וההרגשה של התסכול מוכרת לי היטב..

 

הייתי ממליצה לאתגר אותה

מהצד הלימודי- להביא לה חוברות של חידות היגיון, חישובים ארוכים, שחור ופתור, קאקורו וכו'

זה מפתח את הראש

מביא סיפוק

ומעלה את המוטיבציה להצליח יותר גם במקצועות שנלמדים.

 

ומהצד שבבית- לתת לה משימות גדולות ולהגיד לה שסומכים עליה.

לדוגמא שתיקח את הילדים מהצהרון לבד ותתחמם להם אוכל (כמובן בהתאם לגיל שלה ושלהם)

אם יש ילד או ילדה שגם בבית ספר וקטנים ממנה- להגיד לה שתעזור להם בשיעורי בית.

 

ואם עדיף לא לנסות על הילדים,

לתת לה אפילו לשטוף כלים, כביסה, לסדר ארונות.

משימות שיש להם התחלה וסוף- עם תוצאה שמביאה סיפוק.

 

והרבה הרבה לעודד ולתאם מולה ציפיות.

בהצלחה ממש

אשרייך שזה חשוב לך!

 

האמת שבחיים עצמם היא מבסוטה לגמרידיליה

יש לה כאן מלא תפקידים והיא עפה על עצמה

שכנות מתחננות שאוותר עליה לביבי סיטר סומכים עלי מאוד היא מסורה ושופעת ב"ה גם בבית הספר היא כן מתארת שטוב לה.

התסכול זה משהו שהמורה מציעה.

חידות היא באמת ממש אוהבת.

יש משהו שאת מכירה שמומלץ?

אם אני יביא לה חוברת שלמה היא פחות תאהב יותר אחר אחר כי תמיד שש הרבה זה מעיק עליה...

אפשר לשאול אותהאמא וגם
ולבדוק אם היא באמת מתוסכלת.
לי נשמע שהבעיה העיקרית פה זה ככה:
1. רכישת הרגלי למידה שזו הבעיה של ילדים חכמים שפוגשת אותם בגיל מאוחר
בשלבים שהחכמה לא מבפיקה לפצות על זה כי הלימודים קשים יותר
2. בעיית התארגנות שאולי באמת ריפוי בעיסוק
היא לא מרגישה לי מתוסכלת בכלל!!דיליה

פען היו לה קצת קטעים שהייתה נעלבת היום ממש לא במקום הזה.

1. נכון. אבל למה היא צריכה לרכוש הרגלי למידה בגיל מאוחר זזה מה שאני שואלת את עצמי. למה לא נעזור לה כבר עכשיו?

2. ריפוי בעיסוק עשינו כמה שנים. הועיל מעט מידי...

לגבי התסכולאמא וגם
אם היא לא מרגישה מתוסכלת אולי זו המורה שמתוסכלת.
הייתי משחררת את זה.

הרגלי למידה כמובן להקנות עכשיו כדי שלא תהיה מול שוקת שבורה כשתגדל.
להרגיל לדוגמא שאחרי ארוחת צהריים יושבים לעשות שיעורי בית כמה דקות ומערכת.
לחשוב עם המורה איך אפשר להקנית הרגלי למידה בשיעורים בכיתה כשהיא מבינה מהר.
נשמע לי שאת צריכה לחשוב איך לעזור למורה 😄 הילדה נשמעת סבבהמיואשת******
תכלס נכון.דיליה

דבר ראשון אמרתי למורה שלא תושיב אותה בראשון מולה ושהבלאגן לא אמור להפריע למורה,

איזה שטות זה לשים כזאת ילדה מתחת לאף של המורה....

תנסי לשוחח עם הילדה לפני הכלרשש

יש מצב שהמורה לא קולטת אותה

כלומר יתכן שהילדה בסדר גמור עם עצמה, מבסוטה מהחיים והמורה פשוט מניחה שאם הילדה מוכשרת ונכשלת בבחינה אז היא בטח נורא עצובה

יש הבדל בין ילדים בדיוק כמו שיש הבדל בין מבוגרים

 

חייבת רק להעיר שהניסוח שלך לגבי משהו שלא יקח הרבה זמן הוא עשוי להשמע מעט בעייתי (מסייגת מראש, אם טעיתי אז שימי פס על דברי)

את צריכה לבדוק טוב טוב אם הילדה צריכה עזרה בתחום כלשהוא (וכפי שכתבתי לעייל בהחלט יתכן שהיא שמחה ורגועה ובעתיד כשחומר הלימודים יהיה מורכב יותר היא תתעניין ותשקיע)

אבל-

אם היא צריכה עזרה אז העניין שאת מאוד עמוסה הוא לא ממש גורם במשוואה, כלומר היא הבת שלך ואת היחידה שיכולה לעזור לה להיות הכי מוצלחת ביקום (כמו שנשמע שהיא באמת!) ולמצות את כל הכישרונות שלה

את מאווווד תצטערי אם בגיל 20 תמצאי בבית בחורה סופר מוכשרת שנאלצת להסתפק במקצוע דל שכר ו/או לא מספק נפשית בגלל שאין לי כישורי למידה טובים כי לא טרחת לעשות את הבלתי אפשרי בילדותה

היחיד בעולם שיכול לקטוף בשבילה כוכבים כרגע זה את, היא צעירה ועוד לא ממש אחראית למעשיה

מקווה שהועלתי

בת כמה היא?רינת 23אחרונה
תבררי אם יש בבית ספר תכנית אמירים/ תכנית מצטיינים או שיעורי העשרה שהיא יכולה לצאת אליהם.

השעות שהיא לבד בבית- שתנוח, תהנה ואת הש.ב ולמידה למבחנים תעשה מאוחר יותר.
באיזה כיתה היא?לפניו ברננה!
האמת שבתיאור את קצת מזכירה לי אותי ביסודי.
חוץ מהעניין של הקשב..
אבל גם אצלי הייתה בעיית התארגנות, וגם אצלי לא הייתה שום מוטיבציה לעשות שיעורי בית ולארגן ילקוט. לא בגלל עצלות אלא בגלל רחפנות-יצירתיות-כתיבת סיפורים- קריאה-ועוד דברים הרבה יותר חשובים לעשות בחיים מאשר להשקיע בלימודים שגם ככה אני מבינה וגם ככה משעממים אותי.
עד סוף היסודי הציונים שלי תמיד היו מעל 85, לרוב מעל 90.
חטפתי את שוק חיי בכיתה ז' - אשכרה צריך ללמוד כדי להצליח בבחינות...
אז אם היא כבר מתחילה להתקרב לחטיבה הייתי מספרת לה שזה ככה, והרבה יותר קשה בלימודים, וכדאי מאוד להתחיל להתרגל מראש להרגלי למידה טובים כי ללמוד את הרגלי הלמידה ואת החומר החדש והמסובך בבת אחת זה הרבה יותר קשה מאשר להגיע כבר עם הרגלים מבוססים.
הייתי מתמקדת בעיקר בהתארגנות, זו מיומנות לחיים שהיא תצטרך לא רק בלימודים. זה כמובן קשור אצלה גם לקשב, אבל יש איך ללמוד מיומנויות שעוזרות עם זה.
ההתארגנות זה דבר שקשה לי עד עצם היום הזה, אבל אני למדתי שאם אני מגדירה לעצמי לוז זה הרבה יותר קל. האם מבחינתה השעה שהיא נמצאת בבית בצהריים מיועדת לשיעורי בית ולארגון הילקוט? אולי היא צריכה שתחליטו ביחד מה עושים בשעה הזאת? שיהיה לה ברור וידוע?
אפשר מבצע מדבקות כזה.. של סדר בחדר+מערכת כל יום+ מחברות מסודרות. או כל קריטריון אחר שתחליטו יחד, בעיני הרתימה של המוטיבציה שלה לתהליך היא הכי חשובה, אז כמובן מתוך שיח ומתוך הבנה שלה למה כל קריטריון נבחר, ולמה דווקא הוא. וכמובן שבבחירת הקריטריונים את יכולה לנווט אותה לבחור דברים שלא מדי יעמיסו עלייך, או אפילו אם יש קריטריון שהיא בוחרת ונראה לך שידרוש ממך יותר מדי ליווי אז תגידי לה שזה חשוב מאוד לעבוד על זה אבל כרגע את לא פנויה לזה מספיק אז לא תכניסו את זה הקריטריון במבצע הזה ותשמרו למבצע הבא.

בהצלחה!!
היא כיתה ו'דיליה

נראה לי אבל שהלחץ רק עוה לה רע. 

שתתתמודד... סתם חבל לי בשבילה. אינ לא למדתי יותר מידי בבית הספר. הים אני עם תואר שני ב"ה עובדת בעבודה שווה ב"ה אבל היה חסר לי המון דברם בעיקר אנגלית שלא השקעתי בכלל ביסודי ובלימודים הרגתי את עצמי אז חב לי שלא תתקדם כבר עכשיו

אבל היא מקבלת ציונים סבבה באנגלית?לפניו ברננה!
כמו שאר המקצועות? אז הכל סבבה. שנה הבאה היא תבין (אולי) שצריך להשקיע..
אני באמת חושבת שילדה עם שכל כמו שאת מתארת - אם יהיו לה הרגלים טובים תצליח בתיכון גם אם עכשיו לא לומדת טוב, ולכן עובדת על ההשקעה בפן ההתארגנותי.
באנגלית לא מספיק סבבהדיליה

היא הולכת לשיעורים פרטיים ומתקדמת פלאות... 

באמת רוצה לעזור לה יותר בפן ההתארגנותי...

בעז"ה נחשוב על מבצע מתאים וננסה,

תודה!

אני הייתי כזאת בול, אחד לאחד.לא מחוברת
אז כמה דברים.
דבר ראשון ממש מעריכה אותך שאת לא שולחת אותה ישר לרטלין, זה הפתרון הקל אבל באמת לא שווה את זה. הבת שלך תזכה!
דבר שני , זה באמת בעיה לילדים שקולטים מהר, באמת זה יוצר תסכול . כי ממש מרגישים את הבזבוז זמן, וששום דבר לא מתקדם. ממש מתסכל כילד.
אני ממש ממליצה לזמנים האלה משחקים. כל כיתה ח שלי עשיתי סדוקו ממש כל שיעור שקלטתי, מפתח את המוח ונתן לי תעסוקה. תזרמי איתה עם מה שהיא אוהבת, אולי תשחצים? יש כל מיני.
אני לא ככ מאמינה בללכת בתלם. הילדה שלך חכמה ובחיים היא תצליח. אותי ניסו כל החיים ליישר (עדיין מידי פעם אמא שלי מנסה) אבל זה לא מתאים לכולם ובאמת העולם כבר מבין את זה.
עכשיו דבר אחרון אבל בסוף זה קשור להכל.
אני לא יודעת רק זורקת רעיון.
יכול להיות שהיא פשוט עמוסה רגשית, ואני לא מדברת על בעיות בבית. יש כל מיני סוגים של עומס. אני מאמינה שבלאגן בחוץ זה גם בלאגן בפנים- ואני ממש כזאת.
אצלי העומס היה בזה שהייתי רגישה מידי. הייתי סופר חברותית ופשוט לא יכלתי לסבול חוסר צדק. יכלתי לחזור הביתה בוכה בהסטריה כי העילבו מישהי בכיתה שלי. או מחרם שעשו לילדה.
הייתי חושבת שעות במקלחת על מהות החיים. וכן קראו לי עצלנית. היום אני מבינה שזה ממש ממש לא זה. זה לא רק רחפנות זה גם עומס. שאתה עמוס גם יש פחות כוחות.
וזה ממש קשור להפרעות קשב. פשוט המוח צרחף מדבר לדבר. בבלאגן.
שמעי היום אני מודעות לכוחות שלי לומדת תואר קשה במקום נחשב. לא נשמע שאת דואגת. אבל יוצא ממנו משהו בסוף
רטלין זה לא הפתרון הקלoo
זה פתרון למי שצריך רטלין
יש לי ילד שבלי רטלין אין לו סיכוי בכיתה של שלושים ילדים, ועם רטלין הוא תלמיד מצטין, כי חוץ מקשב וריכוז, הוא חד תפיסה ועם זכרון מצוין, וזה כמובן משפיע על הבטחון העצמי, מצב חברתי, רגשי, נפשי.
מי שצריך רטלין ולא לוקח, זה עלול לפגוע בו מכל הבחינות.
נכון. היה מאוחר.. התכוונתי במקרה שלה.לא מחוברת
יש המון מיקרים שפשוט דוחפים את זה לילד. ולדעתי זה נורא.
אני ממש סבלתי מזה גם פיזית ונפשית.
ואני ממש לא הייתי צריכה את זה
יש לי אח שפרח עם קונצרטה, ממש. מהילד המציק הוא הפך להיות החבר של כולם.
פשוט היום לדעתי נותנים את זה יותר מידי בלי להבין את ההשלכות. במקום להתמודד עם ילד שקשה לו/יצירתי וכן האלה
מפריע לי הנחרצות שלך לגבי הריטליןפרח חדש

אי אפשר לתאר כמה ילדים ניצלו בגלל זה

וכמה ילדים הפסידו מזה שלא קיבלו ריטלין

 

הגבתי למעלה.לא מחוברת
אני די לא דואגתדיליה

כי יאמא שלה גם הייתה קצת כזאת אבל לפחות לא הייתי בכורה ואימא שלי לא נלחצה מידי...

היום יש לי תואר שני אבל מרגיש לי שחבל שמתבזבזת...

מרגישה גם אולי שזה עניין רגשי אבל כזה מרוב שפע היא משפיע על הסביבה הרבה טוב הרבה שמחה והרבה בלאגן היא טיפוס שופע כזה. זה התחושה שיש לי אחרי המחשבה היום...

יש להם מורה מתקנת בבית הספר? נשמע לי שזה קשור לתחום האחריותמתואמת
שלה...
אם לא - אז אולי כדאי למצוא באופן פרטי אשת מקצוע שתוכל ללמד אותה אסטרטגיות להתארגנות. לא מספיק בקיאה, אבל זה בטוח קיים...
ובאמת טוב להסתכל על הכוס המלאה - על החוכמה והשכל שיש לה ביחד עם הקושי בקשב ובריכוז...
נסי לברר על שיטת קוגפןבאר מרים
נראה לי שזה יכול לעזור..

(מגיעים לזה דרך ריפוי בעיסוק..)
וואי. אני חייבת לומר שאני בהלם.תהילה 4
אולי לא הבנתי נכון. אבל יש לך ילדה מוכשרת. ממש. שמצליחה להשיג ציונים נפלאים. אבל "יכולה יותר" סליחה שאני שואלת אבל בשביל מה יותר? אני שומעת פה. ואולי אני ממש לא מבינה נכון )קראתי את ההודעה פעמיים) על ילדה מצטיינת שמשתעממת בכיתה אז מסבירים שאם הייתה מרוכזת הייתה מקבלת עוד 5 נק'. באמת, בזה צריך להתעסק? 87 זה ציון מעולה בעיני. לא הייתי מבקשת יותר מזה.
מצד שני יש גם בעיה של ילדה חכמה מאד שלא ממצה את היכולות שלה אבל זה ממש לא קשור לכיתה ולהפרעת קשב. אני הייתי חושבת על לשלוח אותה לחוג, התנדבות או סניף. דברים שיתנו לה עוד תחומי התענינות ותעסוקה. הראש שלה יהיה לא רק בלימודים ויהיו לה הישגים ותחומי עניין בהם היא תוכל לעוף בלי מגבלות הקצב הלימודי של הכיתה. כשיהיו לה את אלה היא תוכל גם בזמן שיעמום בכיתה להתעסק עם ענייניה בשקט. כך שהיט לא תפריע למורה ותמשיך ללמוד ולהגיע להישגים בהתאם ליכולות המבורכות שלה.
עונה לךחגהבגה
יש ערך גדול מאוד, ב ללמד את הילד לעשות את המקסימום שלו.
כפי שאני מבינה- היא מוציאה 87 והייתה יכולה להוציא בקלות 100. למה לא לשאוף להיות הכי טוב?
אני לא מדברת על ילד מתקשה, שעובדים איתו ויוצא עשן והוא מגרד 80.
אם אני מבינה נכון הילדה עדיין ביסודי, 87 זה לא ציון מעולה ביסודי, כמו שהוא מצויין למשל בתיכון.
זה לא חייב לבוא מתוך פרפקציוניזם, דחיפה לא בקיאה ותסכול.אבל זה משהו שיכול וצריך להניע אותה להשקיע, ולדעתי זה נובע מאותה הפרעה קלה של קשב וריכוז.
אחרת, למה ילדה כל כך , לא מוציאה 100 בקלות?

ולםותחת, @דיליה
כשהמורה אומרת לך שיש קצת בעיה של התארגנות והיא לא מרוכזת, רוב הסיכויים שזה משהו שמפריע לסביבה, לה, וגם למהלך השיעור.
אני בטוחה שהילדה המקסימה המוכשרת וה מהממת שלך לא עושה את זה בכוונה!! בכלל!! אבל שורה תחתונה, במערכת החינוך כפי שהיא היום, שמותאמת לצורה מאוד מסויימת של לימוד, שבה יוצאים מנק' הנחה שכולם אותו דבר (זה משהו שחייבים לשנות, לדעתי) הבת שלך לא מוצאת את עצמה וזה עלול לפעמים "להפריע". שוב, בכוונה במרכאות כי את אפילו אח את שבבית את לא פוגשת את זה אבל בבי" ס היא צריכה לשבת מספר שעות מכובד ולהשתמש, ממש הגיוני.
כמה פתרונות:
1. הצבת יעדים/מטרות- לעשות ממש מבצע או לוח, שהיא עושה בקרה לעצמה.
כל ערב, היא בודקת שעשתה את כל השיעורים (זה תלוי אם כתבה ביומן בכיתה), וסידרה מערכת והתיק מסודר.הייתי הולכת אפילו מיותר מזה ומבקשת ממנה לדאוג שלא יהיו סלם דפים/שקיות/פסולת בתיק, ולבדוק שלא חסר כלום בקלמר.
כמה שזה משמעותי, ממש ממש.
ברגע שהיא מסיימת לעשות את זה, היא אומרת לך, את מעיפה מבט, ושמה מדבקה/כוכב. ככה זה לא גוזל ממך זמן, אבל כן גורם לך להיות בבקרה.
אפשר לבקש מהמורה לעשות את זה גם בכיתה, נניח אם תחילת שיעור המקום מאורגן, נק', אבל זה יהיה לה ממש קשה כי יש לפחות 5-7 תלמידים בכל כיתה שצריכים משהו כזה וזה מסובך...
2. תעסוקה בכיתה- נניח עושים עבודת כיתה לומדים חומר חדש והיא סיימה, שיהיה לה ספר/חוברת עבודה או אפילו מחוברת מנדלות, בתיאום עם המורה שהיא עעובדת בה.גם פה צריך לבדוק מדיי פעם, נניח בחוברת עבודה שהיא עושה נכון.
3. סדר יום. לא יודעת איך אצלכם בבית, אבל יש משפחות, במיוחד רב גילאיות, שאין סדר יום מסויים, הכל זורם כזה בלי שום כיוון.
כדאי לארגן את היום בבית, וכך הכל באופן כללי יותר מאורגן..
ואי רעיונות מעולים.הכל בנחת
בדיוק באתי לכתוב שיש לי תלמידות שעשיתי להן סרגל התארגנות ואנחנו שמות מדבקות על כל שלב
וגם לי יש תלמידות שכאשר מסיימות משימות עובדות בדפי עבודה/ מנדלות

ואגב. רק אומר שלמידה דיפרנציאלית ( לפי רמות או צורך לימודי) יכולה ממש להתאים לילדה שלך. זה נותן המון במה לחזקים
חגה אני חולקת עלייךתהילה 4
אני מאד מעודדת את ילדיי להוציא מעצמם את המקסימים אבל המקסימום פה נמדד בצורה שגם את- בהמשך דברייך הודית שהיא מאד מאד מסויימת ונקודתית. ואולי אולי אם יורשה. לי מאד נוחה למורה. (גם אני מורה אז מותר לי)
אני מרגישה שיש גם עודף באיבחונים וטיפוליות יתר. כאילו יש איזה קו אחד שכולם צריכים להיות בתוכו ואם לא זה כבר נקפיץ סוללת עו"סים, פסיכולוגים, טיפולים ונאבחן "הפרעת קשב" הרי אין פה בעיה. אלא יש פה ילדה מתוסכלת ומשועממת אז בואו נמצא לה תעסוקה. אני יותר ממאמינה שכשהיא תהיה יותר מבסוטה מהחיים שלה גם הציונים שלה יעלו כי יהיה לה יותר מעניין גם ללמוד. אבל להפוך לבעיה סטיה כזו קלה מה"נורמה" ? עושה הרגשה שמגדלים פה רובוטים.
נכון. צריך להשקיע ולהוציא את המקסימום השאלה אם הדרך היא לחפור, ולדון ולטפל ולטפל ולטפל. במקום לבוא בדרך עוקפת נעימה ומפתחת יותר. כך בעיני.
בקשר למורהק את סופר צודקת!חגהבגה
רק- נוחה למורה.
אבל, וזה אבל גדול- לא מרצון
מוכרת...
לגבי הדרך, מסכימה.
לא יודעת למה חשת שלא- בשום מקום לא כתבתי לרדות בה או לגרום לה לתסכול.
אבל כן תדע שמצופה ממנה, בגלל שהיא כזו מוכשרת ומסוגלת!!
ואם מסדרים את כל ה מסביב תהיה לה פניות ורצון להשקיע
חגה תודה רוצה מעט הרחבות:דיליה

כ
1. הצבת יעדים/מטרות- לעשות ממש מבצע או לוח, שהיא עושה בקרה לעצמה.
כל ערב- זה חלק מהבעיה הקוישלהיות עקבית הערבים העמוסים, היא בודקת שעשתה את כל השיעורים- היא לא תמיד זוכרת מה ואם יש ביעורים בכלל  וסידרה מערכת משתדלת אבל לפעים כבר עייפה מידי ומבקשת לדחות לבוקר- (כי אז גם חוסכת מטלות בוקר חחח) והתיק מסודר.הייתי הולכת אפילו מיותר מזה- לא רואה סיכוי.... ומבקשת ממנה לדאוג שלא יהיו סלם דפים/שקיות/פסולת בתיק, ולבדוק שלא חסר כלום בקלמר.
כמה שזה משמעותי, ממש ממש.
ברגע שהיא מסיימת לעשות את זה, היא אומרת לך, את מעיפה מבט, ושמה מדבקה/כוכב. ככה זה לא גוזל ממך זמן, אבל כן גורם לך להיות בבקרה.
אפשר לבקש מהמורה לעשות את זה גם בכיתה,- המורה כאמור אמורה ללדת אוטוטו אבל גם זה נראהלי יכול להיות הרבה למורב כיתה עמוסה בלע"ר לא מגזם לבקש? נניח אם תחילת שיעור המקום מאורגן, נק', אבל זה יהיה לה ממש קשה כי יש לפחות 5-7 תלמידים בכל כיתה שצריכים משהו כזה וזה מסובך...
2. תעסוקה בכיתה- נניח עושים עבודת כיתה לומדים חומר חדש והיא סיימה, שיהיה לה ספר/חוברת עבודה או אפילו מחוברת מנדלות, בתיאום עם המורה שהיא עעובדת בה.גם פה צריך לבדוק מדיי פעם, נניח בחוברת עבודה שהיא עושה נכון.הלוואי שהמרוה תסכים אני לא מאמינה שיש סיכוי אפילו קלוש לדבר. וגם היא לא גומרת את העבודות בכיתה זה חלק מהעניין כיהיא עם קושי בהתארגנוץ. היא משתעממת תוך כדי השיעור ומרחפת וגם לא תמיד מתחילה מטלות כאליול כבד לה ומשעמם לה החיים. (סוג כמו אצלך וואלה יום שישי בבוקר אין כוח לכלום רק שלך יש אחריות בסוף....)
3. סדר יום. דווקא סדר ום יש לי מאוד. אני צריכה אבל סדר יוםזורם. יום קבוע לכל דבר, שינה לקטנים בשעה קבועה ארוחת ערב פחות או יותר מאורגנת אבל בכול זאת לא מוסד...לא יודעת איך אצלכם בבית, אבל יש משפחות, במיוחד רב גילאיות, שאין סדר יום מסויים, הכל זורם כזה בלי שום כיוון.
כדאי לארגן את היום בבית, וכך הכל באופן כללי יותר מאו

האמת אני ממש לא מסכימה שאת אמורה לבדוק בכתה ומיואשת******
שהיא עשתה שיעורים וסדרה מערכת? למה זה עניינך בכלל? זה לכתה א. מקסימום לילדים מתקשים כתה ב
אחר כך האחריות שלהם. לא סידרו יהיה להם קשה יבינו שצריכים לסדר
כל אחריות שאנחנו לוקחים הילדים מאבדים את היכולת להתמודד איתה בעצמם
כך לגישתי
כל מילהoo
חבל שאת לא מורה!!דיליה

ואני ממש מסכימה איתך.

תודה על ניסוח המחשבות...

😂😂😂 ה ירחם אם הייתי מורהמיואשת******
ורק אני אוסיף אני לא מלאך כן?מיואשת******
אני יכולה לעבור ליד ילקוט מבולגן ולומר להן מה זה??? ואז הן תלכנה לסדר
אבל זה לא אחריות שלי ואמירה כזו קורית פעם בחודשיים בערך. אני משתדלת לא להסתכל 🤭
לא ראיתי שום הבדל בציונים מאז שהורדתי אחריות
כן ראיתי הבדל גדול לאורך השנים ברמת הסדר העצמי שהן מגיעות אליו. כל אחת ויכולתה
פתאום זה אכפת להן הם מסדרות יותר.. את המדף שלהן, לא את הבית חס ושלום כן? 🤣
חחחדיליה

האמת שדיברתי איתה עכשיו מתי היא רוצה שנסדר את הילקוט היא ממש לקחה קשה ואמרה שזה מקום פרטי שלה ולא מעוניינת בחפירה שלי.

וואו איך שהבנתי אותה. באמת בית קטן ללא הרבה פרטיות המיטה שלה (קומה שנייה) והילקוט

ניסיתי לשאול אותה מה כן יעזור לה היא לא ידעה לומר.

וברחה לישון... זה גם בתגובה ל @אמא וגם...

אז כנראה יש תסכול שלא הבנתי אותו.

וננסה לדבר עליו ולעזור מה שאפשר...

לפעמיםאמא וגם

באמת לעזור לה לסדר בצורה יפה ונעימה את הדברים שלה גם יכול לעזור

גם לתת לה מוטיבציה וגם הרגשה נעימה של מרחב פרטי..

הבת שלי מסדרת לפעמים בשירותים 🤭מיואשת******
כי שם היא יכולה לנעול וזה מרגיש לה פרטי ונעלם שאני לא אראה את השישן ושמחו בילקוט
מותר לה
זה באמת פאדיחה
היא נמצאת בחוגיםדיליה

התנדבות פחות מתאים לנו מכל מיני סיבות.... בעיקר שאני צריכה אותה בשעות האלו... אבל גם כי מתקשה להחזיק דברים קבועים ואני מסתפקת בחוג ושיעורי פרטי בשביל קביעות שבועית...

באמת היא פורחת שאר התחומים בחייה ומקימה מיזמים שזה מדהים...

הקימה עיתון עם שכנות ועוד ועוד...

בקיצור הילדה אחלה. רק לא נוחה למורה.תהילה 4
סליחה שאני אומרת אבל המורה צריכה להתגבר. ולא כל סטייה קטנה צריך להפוך להפרעת קשב. חבל על הילדים.
אני מצטרפת גם למי שכתבה שאת ממש לא צריכה לארגן לה את העניינים זה לגמרי לימוד שלה אפשר ללמד אותה פעם פעמיים ומאז זה שלה.
הדבר שהכי חסר היום זו קצת עצמאות ואחריות לילדים. הבת שלך יוזמת ועושה זה מקסים. בואו נאמין בהם שהם יכולים לדאוג לעצמם. )יותר מלהשיג עוד 5 נק').
לדעתי תרגיעי את המורה. ממש כמו שאמרה מיואשת.
התבלבלתי והגבתי פה בטעותדבורית
אני יגיב בהמשך לכל אחתדיליה

בינתיים תודה.

העברי את זה לילדה בצורה ממש טובה בזכות הרגיעה שיש לי מכאן

אקרא בעיון את כל ההחכמות שלכם ממש בכול תגובה מצאתי משהו

רוצה לעבור על זה שוב וממש לקחת דברים למעשה.

תודה לכל המגיבות הנפלאות אתן עוזרות לי מלא...

לא תגובה מקובלת במיוחד אבל…מיואשת******
אבל אני כזו
תמיד קיבלתי תשעים למרות שהיכולות יותר
והיה לי משעמם
והמורות כעסו
ומבולגנת
ואמא כעסה
ולמדתי וגדלתי ובגרתי ויש לי תואר במחשבים בהצטיינות כי כשהיה לי מספיק אכפת והלימודים היו מספיק מאתגרים השקעתי יותר
אז רק מבחינת הדאגה שלך בלימודים, לדעתי מה זה מיותר
אם הציונים שלה טובים עזבו אותה בשקט.
שלא תהיה לה טראומה מלימודים בגלל שמנסים לתקן אותה שתתאים למערכת
87 חד פעמי זה לא נורא
אם זה מתמשך זה משהו אחר
אבל האם יכול להיות שדווקא עכשיו ירד לה הציון כי המורה או אתם קצת לוחצים עליה? אולי זה מלחץ?
בקיצור לדעתי לשחרר כרגע
וואו אני ממש רוצה לשמוע בקולךדיליה

גמני הייתי כזו. לא שוכחת מבחן שקיבלתי 93 שהמורה כתבה לי ציפיתי ליותר...

גם לי יש היום תואר שני והכול ומקצוע מהממם ומשמעותי,

אבל כן, הבת שלי לומדת במערכת פטריכאכלית אין לי הגדרה יותר טובה!!

מערכת של ימים עברו בה כל תלמיד צריך להתאים את עצמו כל כך לא יעיל אוף.... והיא כל כך מוכשרת וחכמה ומתוקה שסוף, כן, בקום לשים את הציפיות על הכריות אני שמה גם עליה....

תכלס העבודה היא כאן שלי...

אבל 87 הוא ציון שקורה לה לא קבוע אבל זה התנועה 87-93 יכול להית גם פחות במקצועות שהיא שונאת או יותר המקצועות קלים או שהייתה לה סבלנו לקרוא את המבחן מהתחלה עד הסוף ולענות על כל שאלהץץץ

את יכולה לסכם איתה שאת מצפה שלא תרד מתשעיםמיואשת******
ולומר שלפי היכולות שלה היא יכולה מאה, אז תשעים ומעלה מקובל עליך. וזהו. שלום.
זה באמת עבודה שלנו לשחרר , גם לי קשה.
אבל גיליתי שככל שאני משדרת ציפיות (ויש לי!) אז הציונים שלהם יורדים בהתאמה. ממש. מרב לחץ ממני.
עשיתי המון עבודה עצמית ואני מנסה לזכור איך אני הייתי
זה באמת עבודת המידות
ועבודה מול המורה
להבהיר שבהחלט הילדה לא תפריע בשיעור אבל שאם משעמם לה המורה יכולה לאפשר לה להתעסק במשהו שלא מפריע.
זוכרת עד היום את אמא שלי בכתה ו צועדת לשיחה כזו בדיוק עם המורה
ילד רוצה מוסד לימודים שאתם לא הכי מתחבריםפילה

האם אתם זורמים עם ילד? או כל מקרה לגופו?

בן כמה הילד?חושבת בקופסא

למה הוא רוצה את המוסד הזה?

למה אתם לא?

אי אפשר לענות על שאלה כל כך ספציפית באופן כללי.

אם ילד בן 5 רוצה להירשם ליסודי הדו לשוני כי הוא רוצה להיות חבר של ילדים ערבים, זו תגובה שונה לגמרי מבחור בן 18 שנרשם לישיבת הסדר חסידית לעומת ישיבת הסדר יותר פלפלנית- בריסקאית כמו שאבא לו היה.

כל מקרה לגופו124816אחרונה

בגיל חטיבה והלאה,

אם חשוב לכם מקום אחר, כדאי להסביר לילד למה ההורים מעדיפים אפשרות אחרת, להמליץ לו לנסות בכל אופן לתקופה את המקום שאתם מעדיפים אבל בסופו של דבר עם הילד מתעקש, לזרום איתו (כמובן אם מדובר במקום שאתם לא הכי מתחברים אליו, ולא במקום שאתם ממש מתנגדים לו עקרונית).

ילד בגילאים האלה שיהיה במקום שהוא לא רוצה להיות בו, ככל הנראה לא יהיה פתוח לקבל את מה שיש למקום להציע.

אצרקציות במחיר נורמלי לבן 11, למי יש רעיון?בת אל123

מחפשת לגילאי 11-4, באזור המרכז במחיר שפוי או שיש הנחה למחזיקי כרטיס אשמורת.

תודה.

תיכנסיעוד מעט פסח

לאתר אשמורת ותראי מה הם מציעים...

נראה לי שאי-ג'אמפ לסוגיו יכול להיות מושלם בגילאים הללו (ומין הסתם יש הנחה יפה לאשמורת).

מה זה מחיר שפוי ואיזה סגנון של אטרקציות?חילזון 123אחרונה

מעבר דירהקרובה
עבר עריכה על ידי קרובה בתאריך א' באב תשפ"ו 9:54

שלום. אשמח לעצתכן..

אנחנו זו''צ, עוברים עוד מעט דירה ומתלבטים בין 2 אופציות...


 

א. דירה קטנה וחמודה, היתרון שזה קומת קרקע, החיסרון שזה חדר וסלון.

ב. דירה גדולה, 3 חדרים, חסרון שזה קומה 3...


 

מבחינת הריון עצמו ואח''כ ותינוק, מה עדיף? לסבול קומה 3 בלי מעלית אבל יהיה עוד חדר או להסתדר כמה שאפשר עם תינוק בחדר ובלי שידת החתלה וכו'?

או שיש עוד נקודות שלא חשבתי עליהן?


 

ואם הדירה של החדר וסלון- עד איזה גיל של התינוק זה עדיין אפשרי ואם יש טיפים איך לסדר את זה...


 

תודה!!

נקודות למחשבה124816

כמה זמן אתם מתכננים להשאר בדירה? אם בכל מקרה סביר שתעברו תוך שנתיים-שלוש או שאתם בשאיפה להשתקע לזמן ארוך?

מה ההבדל במחיר בין הדירות?

בדקתם האם אין חסרונות לדירת הקרקע שלא ידועים לכם? (לדוגמה: נמלים וחרקים אחרים, הצפות ביוב, חלון על הרחוב), כדאי לוודא עם הדיירים הנוכחיים אם אפשר.


שידת החתלה נראית לי אביזר מיותר, לא היתה לי אף פעם והסתדרנו מצויין בלי, בגדים אפשר לאחסן בארון שלכם או במגירות פלסטיק ולהחליף יותר נוח לי במיטה. אבל אם רוצים ואין מקום בחדר אפשר לשים בסלון.


לדעתי, עד גיל שנה וחצי לפחות, חדר וסלון אמור להספיק, אם אין לכם תוכניות לארח לעיתים קרובות.  


מכירה גם משפחות שבאופן קבוע הסלון שימש אצלם כחדר ילדים גם בגילאים גדולים, אבל זה נראה לי פחות רצוי.

.

רוצים להישאר באזור בשאיפה הרבה זמן...קרובה

אבל קלילים בהחלטות וגם במעברים...

הקטנה בקומת קרקע יקרה ב300 שח.

בגיל שנה וחצי מסתדרים כי התינוק בחדר או בחוץ?

בהתאם אליכם124816

אפשר אתכם בחדר, אפשר לסדר לו פינה משלו בסלון.

ואפשר שתהיה לו מיטה בחדר שלכם וגם לול בסלון וכל פעם תחליטו מה מתאים לכם, נגיד אם אתם רוצים לארח או סתם לעבוד בסלון עד מאוחר אז ישן בחדר ואם בערב אחר אתם מעדיפים פרטיות בחדר אז ישן בסלון.

קומה שלישית בלי מעלית עם תינוק זה סיוטאורי8אחרונה
במיוחד אם את צריכה גם לעלות את העגלה. אני ברחתי כשהתינוקת היתה בת חצי שנה, אי אפשר היה להשאיר עגלה למטה .  מבחינת תינוק בחדר הורים. אני משאירה המון זמן, הנקתי עד גילאים מאוחרים( שנה וחצי) וכל עוד התינוק ינק הוא היה בחדר,שלי, ככה ישנתי טוב יותר. וגם אף םעם לא היתה לי שידה. אבל לתינוק יש ציוד, בגדים, כשגודל קצת, משחקים, עגלה, השאלה אם יש מקום בדירה הקטנה? 
מוזמנת לכתוב בפורום הריון ולידהיעל מהדרום
לק"י

הפורום הזה מיועד לשאלות לגבי גילאי בית ספר ומעלה.

אובדת עיצות😔 הבת שלי נתפסה בגנבה.אנונימית באהב"ה

סוף כיתה ו'.

היא התקשרה אלי מהחנות, שהיא ניסתה לגנוב והמוכרת תפסה אותה והיה לה כבר חטיף בתיק שאני קניתי לה, והמוכרת (כמובן) לא האמינה לה, אז היא ביקשה ממני להגיד למוכרת שהחטיף שלה.

כמובן שהתנצלתי בפני המוכרת. הילדה המשיכה לקייטנה ואמרנו שנדבר בבית.


אני מזועזעת ולא יודעת איך לפעול. היה בעבר מקרה שהיא גנבה ממנו סכום כסף, כשבדקתי איתה היא הכחישה לגמרי. בצורה הכי משכנעת שיש. אבל בסוף היה לי דרך לגלות שזו היא בוודאות וכשאימתתי מולה היא ממש בכתה והצטערה ולקחה את זה מאוד מאוד.


בעבר היה מקרה של גנבה בכיתה שלה. כשניסיתי לברר מולה היא אמרה שלא קשור אליה, למרות שמשהו בהתגוננות שלה לא עבר לי חלק. וגם היא מצליחה ממש לשקר לי בלי שאצליח לזהות אם היא דוברת אמת או לא. בסיפור הזה לא היה לי דרך לדעת בוודאות אם באמת היא קשורה לזה (וגם למורה לא) ובסוף הסיפור התמוסס.


ועכשיו זה…


פתאום חוששת שהיא גנבה עוד הרבה פעמים, מהרבה מקומות.

היא עושה בייביסיטר חופשי. איך אני יודעת שהיא לא גונבת מהם??


אני מרגישה שאני לא יכולה להאמין לה לכלום. כי היא נתפסה בשקרים כ"כ הרבה פעמים והיא מצליחה לשקר בקלות.


ממש לא יודעת איך נכון לפעול. קשה לי עם זה כ"כ.

מתואמת

אני חושבת שכדאי לפנות להדרכת הורים ובמקביל לאבחון. נשמע שהיא לא עושה את זה מ"רוע", ויכול להיות שזה יושב על קושי ממשי כלשהו.

לא מכירה מקרוב את התחום הזה, אבל נראה לי שהכתובת הראשונה לאבחון היא רופא הילדים, בתנאי שהוא מבין וקשוב.

בהצלחה, יקרה❤️

מנסה לענותפילה

מצד אחד לשדר לה שאת שם בשבילה , מוכנה לעזור לה. לבדוק שהיא מקבלת מספיק הפתעות , חטיפים.

מצד שני כן להציב גבולות. שכן תהיה תוצאה כלשהי למעשה. האחריות עדיין צריכה להישאר עליה.

לבדוק מה קורה במעגל חברתי שלה. לפעמים ילדים גונבים כדי להרגיש גבר-גבר או חסר להם ריגוש או מישהו יותר חזק ( חברה חזקה) מכריח אותם.

גם אבא צריך להיות חלק מהתהליך. אמא לא יכולה להיות במצב הזה לבד. רק שתחליטו על קו אחיד לפני השיחה עם ילדה

לפני הכל שולח חיזוקזיויק

חשוב לדעת שזה יכול להיות משהו פסיכולוגי קל מאד,

ראיתי מקרים כאלה, וכרגע הדבר שצריך להיות הכי חשוב לך כאמא, זה שהיא לא תתייג את עצמה כילדה רעה או עבריינית חס ושלום.


אל תשדרי לחץ ותטפלי בכלים מקצועיים ועניינים ועם המון המון אהבה כלפיה.

זה פורום לאמהות. בבקשה לא להגיב פהיעל מהדרום
ממש קשה כאמא5+אחרונה

ולא נעים כשהילד שלך נכשל במשהו כזה.

אבל כדאי ממש לברר את שורש העניין. מה מהות הגניבה? מה עומד מאחורי זה. לבדוק אם זו לא דרך למרוד/ להשיג תשומת לב שהיא צריכה אותה. או שאולי בכלל היא בבעיה אחרת וזו זעקה לעזרה. ללכת לטיפול מתאים. ממליצה ללכת לטיפול מחוץ למסגרת ביה"ס בינתיים, כדי שלא יתייגו אותה. אם יעלה בטיפול משהו שחשוב לידע את ביה"ס אז לשתף.

כמובן כל זה אם זה אכן לא פעם ראשונה. 

פעילות לקיץאבןישראל
רעיון לפעילות משהו בסגנון של לונה פארק במחיר שפוי?
איפה בארץ?אמהלה

היינו בוויט פול בבית שמש ונהננו מאד

יש גם בפתח תקווה.

יש את ירכא

ומג'יק קאס בדיסיטי

כל הנ"ל מקורים ומקומות ממוזגים שזה בעיניי הפלוס הכי גדול שיש....

זורמים על מיקום חוץ מאילת והערבהאבןישראל
תודה על הרעיונות, אסתכל באתרים
לחפש הטבותעוד מעט פסח

דרך ויזה, ישראכרט, רמי לוי, ארגוני עובדים, חבר, הצדעה...

יכול לחתוך עלויות בחצי.

מוסיפה- גם דרך הבנקים (נניח בלאומי יש הטבות..)יעל מהדרוםאחרונה
מחפשת רעיונות ליציאה כיפית לקייטנת אמהותמתיכון ועד מעון

באיזור מערב השומרון או פ"ת, כפר סבא, בעלות סבירה.

לבנות בכיתה ד' ולבנים בכיתה ו'

פארק אפק?טארקו

בריכה?

אולי לחפש שוברים בבהצדעה או הסתדרות המורים וכאלה לבאולינג/אייג'אמפ?

וויט פול בפתח תקווהאמהלה
תודה למי שענתהמתיכון ועד מעון

הן היו כבר בפאנקי מנקי אז מתחם שעשועים כבר היה...

חשבתי על מרכז מבקרים אבל לא מצאתי באיזור הזה

כיתה ו' אולי מוזיאון בנק ישראל בת''אחילזון 123

אם כי תלוי איך הקבוצה. זה בעיקר הרצאה ואז סיור קטן במוזיאון, אז השאלה כמה הם סבלניים. (אפשר לנסוע ברכבת הקלה מקריית אריה).

וגם אולי מוזיאון של אחת המחתרות. יש בהרצליה נדמה לי, ובתל אביב
 

וכיתה ד אולי הגן החי בפ''ת?

מה את חושבת על מוזיאון האדם והסביבה?מתיכון ועד מעון
לא הייתיחילזון 123
שמעתי עליו דברים טוביםעלמא22
אבל לא הייתי 
מוזיאון על בנק נשמע לי משעמם גם בגילי🙊יעל מהדרום
הייתי שם עם ילדותחילזון 123

בכיתה ה או ו וזה היה מעניין ומחכים

נכון זה לא היה כיף חיים כמו לונפארק או בריכה

אבל לפעמים טוב לפתוח את הראש לדברים קצת מעבר

הם אוהבים רכבת?אנוני.מית

רכבת כבדה או קלה. העלות פרוטות והנסיעה עצמה היא חוויה. אפשר לשלב עם ים או משהו דומה.

ראיתי בפורום פעם שיש אוטובוס קומותיים. אבל לא זוכרת איפה.

בירושלים ישלפניו ברננה!
ראיתי שפתחועוד מעט פסח

עכשיו את פארק ידידיה ברבבה.

אפשר ללכת לבריכות.

פארק ידידיה זה הבית...מתיכון ועד מעון

פחות אטרקציה ללכת לשם

אולי מוזיאון אלי כהן בהרצליה? לא הייתי בעצמיחילזון 123
בשומרון יש הרבה מעיינות5+אחרונה

פארק הצנירים בקדומים

יש באלון מורה איזה מעיין ומנהרה עם מים.

יש עוד הרבה

ילדים בנסיעה לעיר אחרתאנוני.מית

באיזה גיל מבחינתן זה לגיטימי?

 

בן ה14 שלי שבר לעצמו את המסך של הטלפון והמעבדה הרשמית של היבואן זה באיזה חור ליד מודיעין (ישפרו למי שמכירה). הוא רוצה ליסוע לשם. אני לא מוכנה ליסוע איתו וגם אבא שלו לא.

 

אפשר ליסוע לשם ברכבת ומשם ללכת ברגל או משהו כזה. כמה זה סביר לדעתכן לבד? מאזור ירושלים.

נסיעה אולי בסדרפילה
אבל מה לגבי מעבדה עצמה? הוא מספיק בוגר בשביל זה? הם בכלל ידברו עם בן 14?
הנסיעה נראלי בסדר גמורניגון של הלב

אני הייתי נוסעת לבד וגם עם אחים שלי הקטנים בגילאים הרבה יותר צעירים. וגם הרבה ילדים בגילו נוסעים לבד לפנימיות.

אבל כמו שפילה כתבה, לגבי המעבדה הייתי חוששת שלא ידע לעמוד מולם, שלא יקחו ממנו מחיר מופקע או שירצו לדבר עם מבוגר

לא היתי נותנת לו ליסועאורי8
נראה לי נסיעה מסובכת. ולעמד מול המעבדה . עדיף לתקן בחנות כלשהיא בירושלים ולשלם. 
הטלפון עובד וזמין?רוני 1234

כלומר אם קורה משהו הוא יכול להתקשר אליכם?

(אם צריך להשאיר את הטלפון שם לתיקון זה בעיה)


את יכולה להתקשר מראש ולשאול מחיר, האם האחריות מכסה וכו'?


אם התשובה היא כן לשתי השאלות הייתי שולחת.

כבר ביררנו כמה זה יעלהאנוני.מית
הבעיה רק הטירוף שלו שהוא לא מוכן לרצות לתקן במקום אחר. והשאלה כמה לזרום איתו על זה...
הבת שלי בגיל הזה נוסעת הרבה בבין-עירונירוני 1234
אני לא רואה בזה בעיה, אלא אם כן הטלפון ישאר שם לתיקון ואז הוא חוזר הביתה כשהוא "מנותק קשר".
אני חושבת שזו לא הליכה קצרה וברורה...כתר הרימון
עדיף רכבת מודיעין מרכז ומשם אוטובוס פנימי. 
לפי מה שאני מכירה, אבל לא מעודכנתאוזן הפילאחרונה

אין דרך נוחה להגיע לשם בתחבץ

אולי כבר סידרו משהו, אבל ממה שאני יודעת זה איזור לא נגיש


רק תבדקו שוב שההליכה לא מוגזמת

גם אני פה בענייני חופש גדול כולנה

אם הייתם צריכות להמליץ על נושא/ספר לימוד לחבורת בנות מסיימות יסודי, מה הייתן ממליצות?

יכול להיות משהו בלימוד עצמאי או קבוצתי עם הורה.


ילדה מסיימת כיתה ח שאין לה תחביבים יותר מדי, והייתי רוצה לעזור לה למצוא, איך הייתן ממליצות לגשת לזה?

שמתי לב שהיא כן אוהבת ומתעניינת בסיפורים של אנשים, כל מיני ראיונות שעושים כמו רגע של חכמה, או כאלה שיש בהידברות. איך אפשר לפתח את זה?


הייתי שמחה להמלצות לספרים או סרטים ביוגרפיים על אנשים חשובים בהיסטוריה, משהו שמעניין וזורם לקרוא, במיוחד דמויות של נשים, ואם דתיות אז בכלל.


אולי יעניין אותך