לא רק זה, אלא שבחז"ל רואים בפירוש שהדבר שהסברתי כאן, הוא ראשיתה הראשית והעיקרית של כל הפילוסופיה היהודית.

כשמישהו צעיר נכנס לקנות פסל, הוא התחיל לדון איתו על יחס הגילים בין הפסל הזקן לאיש הצעיר שקונה אותו. כשמישהו זקן נכנס לקנות פסל, הוא כמובן עשה את אותו דבר. מישהו חולה, בריא, חזק, חלש - זו הייתה השיטה.

רק בסוף, הוא עשה פולחן כולל באמצעות המקל שבידיו של הפסל הגדול.

רואים שיש כל מיני דרכים, שצריכות להתחשב באמת שהיא ברורה ואחת

אבל אנחנו בעכשיו שבו אני לא מצליחה להירדם (צריכה לקום עוד חמש שעות ליום ארוך מאוד, ויי), ואם יש עוד אנשים ערים זה כי התינוק שלהם בוכה או שהם שתו יותר מדי אקסל היום. למה משני התנאים השני נכון לגביי, ולמה הראשון לא.