באמת ***? באמת?
אחר כך מתפלאים למה אני שונאת להגיע לכאן. ולחשוב שזה אמור להיות מקום בטוח או משהו.
באמת ***? באמת?
אחר כך מתפלאים למה אני שונאת להגיע לכאן. ולחשוב שזה אמור להיות מקום בטוח או משהו.
הייתי באמצע להתלהב על הרעיון התורני הזה ו אממ הוא הסתדר עם כל כך הרבה דברים וחיכיתי לו כל כך הרבה זמן. עכשיו אני לא מצליחה לחשוב בכלל,
אני רוצה מקום להרגיש בו בית, אבל לא (רק. גם אותו אני רוצה, ו, צריכה,) כזה של רק חצי מהזמן במקסימום, אלא כזה כמו של אנשים נורמליים, של כל הזמן.
אבל מה אני אמורה לעשות? מה?
פשוט
כ"כ לבד לי
וזה לא אמור להשתפר איכשהו מתישהו
לא משנה מה,
כל העולם סוגר עליי
לא לזה התכוונתי כשביקשתי חיבוק,
של הראשי..
הוא לא מהמוסתרים.
יחסית....
ורואה את ההקפצות שלך

איך שמים מעקב על פורומים כאלה?
אחר כך אפשר לראות את כולם בכותרת "עדכני"
כל הלב הוא רק הצטברות של רגעים
כל רגע הוא רק הצטברות של רגשות
כל רגש הוא רק הצטברות של לבבות
לנשום
נצח של רגעים ששורפים מבפנים
אבל, זה יעבור
האם הוא אנוס גוף או אנוס נפש
יואו!
ואין ראיה ממה שכתב הרמב"ם פרק י"ח מהלכות סנהדרין גזרת הכתוב שאין בה בית דין ממיתין ולא מלקין את האדם בהודאת פיו דהתם לא מיירי אלא כשהוא מכה אותו דרך עונש או דרך כפייה דאי לא תימא הכי לקתה מדת הדין מי שעבר עבירה שחייב עליה כרת אם בא וכפו אותו בית דין לקבל מלקות ועשה תשוב' יפטר מן הכרת כל שכן מי שחטא בלא עדים והתראה אם רצה לקבל מרצונו מלקות ועשה תשובה שיפטר מן הכרת…
אני שונאת לבכות מדברים מטופשים. אבל,