עשיתי שיעורי בית עם ילדת כיתה א' - העיניים שלי נעצמו בין מילה למילה שהיא קראה.
יש ארוחת ערב להכין - אין לי כוח אפילו להרים את עצמי מהספה. (ניסיתי לגייס את הילדים הגדולים יותר למען זה, בינתיים ללא היענות נלהבת).
הקטנה רוקדת ושמחה סביבי, רוצה שאשתתף איתה - אני לא מסוגלת אפילו לחייך.
יש לי עבודה לעשות עוד היום - אין לי טיפת ריכוז בשביל זה.
אין לי מושג אפילו איך כתבתי את ההודעה הזו...
אז חוץ מקפה (שאני לא אוהבת) איך אתן מרימות את עצמכן מתוך העייפות?






