אז איך אתן מטפלות בילדים כשאתן גמורות מעייפות?מתואמת
באמת שכל מה שבא לי לעשות עכשיו זה ללכת למיטה, ולישון שם איזה שעתיים לפחות בשקט גמור. ואפילו כמעט עשיתי את זה - אבל הבת הגדולה שלי ביקשה ללכת לפעולה, ואני לא אוהבת לפגוע בחיי החברה שלה על חשבון העזרה בבית...
עשיתי שיעורי בית עם ילדת כיתה א' - העיניים שלי נעצמו בין מילה למילה שהיא קראה.
יש ארוחת ערב להכין - אין לי כוח אפילו להרים את עצמי מהספה. (ניסיתי לגייס את הילדים הגדולים יותר למען זה, בינתיים ללא היענות נלהבת).
הקטנה רוקדת ושמחה סביבי, רוצה שאשתתף איתה - אני לא מסוגלת אפילו לחייך.
יש לי עבודה לעשות עוד היום - אין לי טיפת ריכוז בשביל זה.
אין לי מושג אפילו איך כתבתי את ההודעה הזו...
אז חוץ מקפה (שאני לא אוהבת) איך אתן מרימות את עצמכן מתוך העייפות?
ווואו קשוח נשמע...דיליה

אצלי זה די אבוד במקרים האלו...

ארוחת ערב בדרך כלל תהיה עלובה. סוג של פריכיות או קורנפלקס וכד'

כל ילד יחפש לעצו איזה ירק במקרר וילכלך את השולחן שאיזה גבינה שהוא מצא...

אני יהיה על הספה וירגיש את הייאוש מזדחל מכך שאצטרך לנקות עוד מעט.

אשדל אותה להתקלח ולישון בלי עזרתי בדרך כלל גם יכלול התפרקות וגערה שלא באמת מגיעה להם...

לפעמים הם מצלחים אפילו לגלות יצירתיות ובן ה6 מקלח את בת ה3. (עוד ייאוש עלל ניקיון הרצפה.)

ומה שאני עשה זה להיכנס למיה יחד איתם ולקום ב22 לעשות את מה שאני צריכה.

גיליתי פעם שאני לא סופר וומן. זה היה הלם.

היום אני חיה עם זה בשלום.

ויותר קל לי גם כשאני עייפה

בעלך אמור להגיע?בת 30
אולי נערה חיננית?
אני מכירה 2 מתכונים:קמה ש.
בס״ד

א. בעלי 🙂... (וזמן אישי בשבילי)

ב. לבקש עידודים מהפורום. נגיד להציב לעצמי מטרה ברורה למשך זמן מוגדר ולא ארוך מדי ולבקש מהבנות לחזק אותי.......


שולחת לך כוחות אהובה 🧡🧡!!!
שתי שתי כוסות מים קריםבימבה אדומה
בהצלחה!
תודה לכולכן! נתתן טיפים מצוינים!מתואמת
בסוף בת השבע הסכימה להכין ארוחת ערב (כולה פחמימות, אבל מילא) ועשתה את זה יפה כמו שהיא יודעת.
ואני בינתיים הייתי צריכה להרים את עצמי כדי לטפל בילדונת עצורה...
מקווה שאת המקלחות אשרוד (לפחות רק מקלחת אחת באחריותי המלאה).
בעלי אמור להגיע בעוד כשעה במקרה הטוב...
ומים קרים - אני באמת צריכה להחזיק במקרר! בינתיים הסתדרתי עם שוקולד בתור מעורר חלקי
אולי אנסה עכשיו קצת לעבוד בזמן שהם אוכלים...
עכשיו תכניסי קרח למקפיא ובקבוק מים למקררבימבה אדומה
זה מציל!
וזה טיפ של @אפונה מההריון האחרון... הציל אותי כ"כ הרבה פעמים, מגיע לה קרדיט.
וואלהאפונה
הלוואי שהייתי זוכרת לעשות את זה בעצמי...
אני מעודדת את עצמי שככל שיהיה שקט יותר מוקדם - ככה יהיה לי יותר ערב. לפעמים זה עובד.
אםשר גם בכח לשנות משהו: להפעיל מוסיקה (מרגיעה, שתשרה על הילדים אוירת שינה), לשטוף פנים, כמה תרגילי התעמלות, לכבות אורות בחלל המרכזי כדי לכוון אותם להתקדם למקלחת ולחדרים ועוד...
תודה רבה על הטיפ!מתואמת
בהחלט זוכרת איך מים קרים היו מצילים אותי לפעמים בבחילות של ההיריונות...
אני שוכבת על הספה ומה שאפשר לעשות משם עושהמיואשת******
לקטנה זה לא משנה איפה אני, היא מטפסת וקופצת ועודה בי מה שבא לה ואני מחייכת ואומרת וואו וקולות התלהבות
ואוכלים לחם עם משהו. אפשר לשרוד על לחם וטונה ביום קשוח
תלכי לישון ע״פ הקטנים לשעה ואחר כך יהיו לך כוחות לשאר הדברים
תודה! איכשהו הסתדרנו בסוףמתואמת
מקווה שהם ישכבו לישון מהר... (בעלי אמנם חזר, אבל עם כאב ראש ועם הרבה עבודה בשביל הבית...)
ומקווה שאצליח לתקתק את הסדר וללכת לישון מוקדם יחסית... (מפחדת שאם אלך לישון לפני לא אצליח לקום...)
לי עוזרשומשומונית

שאני אומרת לעצמי: תתחילי לזוז ולתקתק עניינים ואז תגיעי למנוחה/לישון יותר מהר...

אצלי זה ממש עובד (אני טיפוס של רשימות...)

תודה! מקווה שזה יעזור גם לי היום.מתואמת
בינתיים הילדים לא בדרך להירדם
מותר להיזדהות?אורוש3
קצת שונה כי לא הייתי היום במצב של להירדם תוך כדי קריאה אלא פשוט שעות של עצבים ועל סף בכי. הבעל לא נמצא הלילה. הבית מלא בלאגן מנסיעה מורכבת לשבת (כולל מצעים, כביסות, כל הכיף הזה) כיור עולה על גדותיו והכלים מארוחת הערב על השולחן עדיין עם כל היופי שהושאר בהם, הקטן מנוזל ומעוך ברמות ולא בכיוון להרדם וגם כשירדם במצבו הוא יקום מאה פעם וירצה אותי בהיסטריה, אני מנוזלת בעצמי, וחייבת איכשהו לאפס פה את הבית לבייביסיטר מחר ולהשארת ילדים בעצם מהמסגרות ועד הערב. חובות לעבודה לא יקרו היום. אין מצב. והייתי אמא נוראית היום וצעקתי עליהם סתם. באמת שסתם. ורק חיכיתי שיעלמו לי מהעיניים (וזה לא קרה עדיין. רק 1 מתוך 3).
אני יודעת שזה הכל שטויות באמת. אבל בא לי לבכות כמו תינוקת.
שולחת חיבוק. שונאת כשהעיניים נעצמות בלי שליטה והכל ערפל. לי כן מועיל קפה. ולשרוד.
וואו... אצלך הרבה-הרבה יותר גרוע!מתואמת
אוף, שונאת ימים כאלה. שונאת את עצמי בימים כאלה. אבל את כבר בטח יודעת שב"ה ימים כאלה הם זמניים, ושאת אמא מהממת גם אם היום נפלת, ושבע"ה מחר, אחרי התאוששות, תרגישי יותר טוב ןכך גם הבית והילדים. נכון?
לא לא מחר. עובדת עד הערב. אולי מחרתיים....אורוש3
תודה יקרה. עזר לי לפרוק את זה
אבל לפחות לא תצטרכי להיות עם הבית והילדים מתואמת
אבל מחרותיים יהיה מושלם בע"ה!
אמן ❣️אורוש3
אוי אוי אוי שולחת חיבוק ענק ❤️❤️❤️❤️❤️לפניו ברננה!
יש ימים כאלו. הבייביסיטר תסתדר גם אם הבית יהיה בלאגן.
תלכי לישון. הכל יחכה (מקווה מאוד שכולם ישנים עכשיו;))
איזה 😓אורוש3
בינתיים הוא כבר קם שלוש פעמים. סתום לו האף. הבית השתפר מעט. אבל עוד לא הגעתי לכלים. והבטן שלי התהפכה כולה.
שולחת לך חיבוק. יש ימים כאלה לא פשוטים לפעמיםאחתפלוס
את המזוודה אני הייתי משאירה בינתיים סגורה בצד.
לא יקרה כלום.
הכוחות שלך יותר חשובים
אכן. זה מה שעשיתי. אבל היה מספיק דברים דחופיםאורוש3
תודה יקרה!
יווווו. חיבוק ענק!!!! 💔💔💔💔מיואשת******
תודה נשמהאורוש3
תודה לכולכן! הבוקר יותר טוב ב''ה ❤️אורוש3
מזדהה מנסה לעזור

ורציתי לפתוח שרשור כזה הבוקר כי אני ממש גמורהה..

 

אחרי אישפוז של כמה ימים טובים בבי"ח עם הקטני שלי שלא הרגיש טוב (השתחררנו שניה לפני שבת) ועדיין לא התאוששתי מיזה..

והיום גם חזרתי לעבודה אחרי שבוע ויום שלא הייתי בה

ועמוס ומלא בלאגן גם פה.

 

חייבת לישון היום מוקדם כי העיניים שלי נעצמות.

מקווה שאהיה נחמדה לילדים והבית ולא קצרת רוח בגלל שאני עייפה

וואו... אשפוז?? תרגישו טוב...מתואמת
כן מנסה לעזור

אשפוז שני שלו בחודשיים האחרונים... עצוב

מדברים "לכאורה" פשוטים.. חום, שיעול, סטרידור וקוצר נשימה..

 

 

שרק יהיו לנו בריאים!!

אמן

ותודה

וואו... מסכנים מקווה שזה האשפוז האחרוןמתואמת
לכל החיים!
אמן ותודה מנסה לעזור

ושנלך לבי"ח רק לדברים טובים ומשמחים כמו לידות ובבריאות ושמחה לכולם אמן

אמן ואמן!מתואמת
אויששש זה באמת באמת סיוט. תיהי סלחנית לעצמךאורוש3
רפואה שלמה ומהירה
אמן ותודה מנסה לעזור

אתמול נשפכתי ב-9 וחצי..

הבית הפוך.. כלים בכיור וכביסה שמשוועת ליד גואלת..

אגבל היום בע"ה נטפל בזה.. מלאי כוח ב"ה.

בהצלחה יקרה. העיקר בריאןתאורוש3אחרונה
בדיוק מה שאת עשית - סוחבות בכוח...רשש

רק יכולה לעודד אותך שעל זה בדיוק נקבל את שכרינו בעולם הבא

בהצלחה יקרה! הזדהתי עם כל מילה!!

אובדת עיצות😔 הבת שלי נתפסה בגנבה.אנונימית באהב"ה

סוף כיתה ו'.

היא התקשרה אלי מהחנות, שהיא ניסתה לגנוב והמוכרת תפסה אותה והיה לה כבר חטיף בתיק שאני קניתי לה, והמוכרת (כמובן) לא האמינה לה, אז היא ביקשה ממני להגיד למוכרת שהחטיף שלה.

כמובן שהתנצלתי בפני המוכרת. הילדה המשיכה לקייטנה ואמרנו שנדבר בבית.


אני מזועזעת ולא יודעת איך לפעול. היה בעבר מקרה שהיא גנבה ממנו סכום כסף, כשבדקתי איתה היא הכחישה לגמרי. בצורה הכי משכנעת שיש. אבל בסוף היה לי דרך לגלות שזו היא בוודאות וכשאימתתי מולה היא ממש בכתה והצטערה ולקחה את זה מאוד מאוד.


בעבר היה מקרה של גנבה בכיתה שלה. כשניסיתי לברר מולה היא אמרה שלא קשור אליה, למרות שמשהו בהתגוננות שלה לא עבר לי חלק. וגם היא מצליחה ממש לשקר לי בלי שאצליח לזהות אם היא דוברת אמת או לא. בסיפור הזה לא היה לי דרך לדעת בוודאות אם באמת היא קשורה לזה (וגם למורה לא) ובסוף הסיפור התמוסס.


ועכשיו זה…


פתאום חוששת שהיא גנבה עוד הרבה פעמים, מהרבה מקומות.

היא עושה בייביסיטר חופשי. איך אני יודעת שהיא לא גונבת מהם??


אני מרגישה שאני לא יכולה להאמין לה לכלום. כי היא נתפסה בשקרים כ"כ הרבה פעמים והיא מצליחה לשקר בקלות.


ממש לא יודעת איך נכון לפעול. קשה לי עם זה כ"כ.

מתואמת

אני חושבת שכדאי לפנות להדרכת הורים ובמקביל לאבחון. נשמע שהיא לא עושה את זה מ"רוע", ויכול להיות שזה יושב על קושי ממשי כלשהו.

לא מכירה מקרוב את התחום הזה, אבל נראה לי שהכתובת הראשונה לאבחון היא רופא הילדים, בתנאי שהוא מבין וקשוב.

בהצלחה, יקרה❤️

מנסה לענותפילה

מצד אחד לשדר לה שאת שם בשבילה , מוכנה לעזור לה. לבדוק שהיא מקבלת מספיק הפתעות , חטיפים.

מצד שני כן להציב גבולות. שכן תהיה תוצאה כלשהי למעשה. האחריות עדיין צריכה להישאר עליה.

לבדוק מה קורה במעגל חברתי שלה. לפעמים ילדים גונבים כדי להרגיש גבר-גבר או חסר להם ריגוש או מישהו יותר חזק ( חברה חזקה) מכריח אותם.

גם אבא צריך להיות חלק מהתהליך. אמא לא יכולה להיות במצב הזה לבד. רק שתחליטו על קו אחיד לפני השיחה עם ילדה

לפני הכל שולח חיזוקזיויק

חשוב לדעת שזה יכול להיות משהו פסיכולוגי קל מאד,

ראיתי מקרים כאלה, וכרגע הדבר שצריך להיות הכי חשוב לך כאמא, זה שהיא לא תתייג את עצמה כילדה רעה או עבריינית חס ושלום.


אל תשדרי לחץ ותטפלי בכלים מקצועיים ועניינים ועם המון המון אהבה כלפיה.

זה פורום לאמהות. בבקשה לא להגיב פהיעל מהדרום
ממש קשה כאמא5+אחרונה

ולא נעים כשהילד שלך נכשל במשהו כזה.

אבל כדאי ממש לברר את שורש העניין. מה מהות הגניבה? מה עומד מאחורי זה. לבדוק אם זו לא דרך למרוד/ להשיג תשומת לב שהיא צריכה אותה. או שאולי בכלל היא בבעיה אחרת וזו זעקה לעזרה. ללכת לטיפול מתאים. ממליצה ללכת לטיפול מחוץ למסגרת ביה"ס בינתיים, כדי שלא יתייגו אותה. אם יעלה בטיפול משהו שחשוב לידע את ביה"ס אז לשתף.

כמובן כל זה אם זה אכן לא פעם ראשונה. 

פעילות לקיץאבןישראל
רעיון לפעילות משהו בסגנון של לונה פארק במחיר שפוי?
איפה בארץ?אמהלה

היינו בוויט פול בבית שמש ונהננו מאד

יש גם בפתח תקווה.

יש את ירכא

ומג'יק קאס בדיסיטי

כל הנ"ל מקורים ומקומות ממוזגים שזה בעיניי הפלוס הכי גדול שיש....

זורמים על מיקום חוץ מאילת והערבהאבןישראל
תודה על הרעיונות, אסתכל באתרים
לחפש הטבותעוד מעט פסח

דרך ויזה, ישראכרט, רמי לוי, ארגוני עובדים, חבר, הצדעה...

יכול לחתוך עלויות בחצי.

מוסיפה- גם דרך הבנקים (נניח בלאומי יש הטבות..)יעל מהדרוםאחרונה
מחפשת רעיונות ליציאה כיפית לקייטנת אמהותמתיכון ועד מעון

באיזור מערב השומרון או פ"ת, כפר סבא, בעלות סבירה.

לבנות בכיתה ד' ולבנים בכיתה ו'

פארק אפק?טארקו

בריכה?

אולי לחפש שוברים בבהצדעה או הסתדרות המורים וכאלה לבאולינג/אייג'אמפ?

וויט פול בפתח תקווהאמהלה
תודה למי שענתהמתיכון ועד מעון

הן היו כבר בפאנקי מנקי אז מתחם שעשועים כבר היה...

חשבתי על מרכז מבקרים אבל לא מצאתי באיזור הזה

כיתה ו' אולי מוזיאון בנק ישראל בת''אחילזון 123

אם כי תלוי איך הקבוצה. זה בעיקר הרצאה ואז סיור קטן במוזיאון, אז השאלה כמה הם סבלניים. (אפשר לנסוע ברכבת הקלה מקריית אריה).

וגם אולי מוזיאון של אחת המחתרות. יש בהרצליה נדמה לי, ובתל אביב
 

וכיתה ד אולי הגן החי בפ''ת?

מה את חושבת על מוזיאון האדם והסביבה?מתיכון ועד מעון
לא הייתיחילזון 123
שמעתי עליו דברים טוביםעלמא22
אבל לא הייתי 
מוזיאון על בנק נשמע לי משעמם גם בגילי🙊יעל מהדרום
הייתי שם עם ילדותחילזון 123

בכיתה ה או ו וזה היה מעניין ומחכים

נכון זה לא היה כיף חיים כמו לונפארק או בריכה

אבל לפעמים טוב לפתוח את הראש לדברים קצת מעבר

הם אוהבים רכבת?אנוני.מית

רכבת כבדה או קלה. העלות פרוטות והנסיעה עצמה היא חוויה. אפשר לשלב עם ים או משהו דומה.

ראיתי בפורום פעם שיש אוטובוס קומותיים. אבל לא זוכרת איפה.

בירושלים ישלפניו ברננה!
ראיתי שפתחועוד מעט פסח

עכשיו את פארק ידידיה ברבבה.

אפשר ללכת לבריכות.

פארק ידידיה זה הבית...מתיכון ועד מעון

פחות אטרקציה ללכת לשם

אולי מוזיאון אלי כהן בהרצליה? לא הייתי בעצמיחילזון 123
בשומרון יש הרבה מעיינות5+אחרונה

פארק הצנירים בקדומים

יש באלון מורה איזה מעיין ומנהרה עם מים.

יש עוד הרבה

ילדים בנסיעה לעיר אחרתאנוני.מית

באיזה גיל מבחינתן זה לגיטימי?

 

בן ה14 שלי שבר לעצמו את המסך של הטלפון והמעבדה הרשמית של היבואן זה באיזה חור ליד מודיעין (ישפרו למי שמכירה). הוא רוצה ליסוע לשם. אני לא מוכנה ליסוע איתו וגם אבא שלו לא.

 

אפשר ליסוע לשם ברכבת ומשם ללכת ברגל או משהו כזה. כמה זה סביר לדעתכן לבד? מאזור ירושלים.

נסיעה אולי בסדרפילה
אבל מה לגבי מעבדה עצמה? הוא מספיק בוגר בשביל זה? הם בכלל ידברו עם בן 14?
הנסיעה נראלי בסדר גמורניגון של הלב

אני הייתי נוסעת לבד וגם עם אחים שלי הקטנים בגילאים הרבה יותר צעירים. וגם הרבה ילדים בגילו נוסעים לבד לפנימיות.

אבל כמו שפילה כתבה, לגבי המעבדה הייתי חוששת שלא ידע לעמוד מולם, שלא יקחו ממנו מחיר מופקע או שירצו לדבר עם מבוגר

לא היתי נותנת לו ליסועאורי8
נראה לי נסיעה מסובכת. ולעמד מול המעבדה . עדיף לתקן בחנות כלשהיא בירושלים ולשלם. 
הטלפון עובד וזמין?רוני 1234

כלומר אם קורה משהו הוא יכול להתקשר אליכם?

(אם צריך להשאיר את הטלפון שם לתיקון זה בעיה)


את יכולה להתקשר מראש ולשאול מחיר, האם האחריות מכסה וכו'?


אם התשובה היא כן לשתי השאלות הייתי שולחת.

כבר ביררנו כמה זה יעלהאנוני.מית
הבעיה רק הטירוף שלו שהוא לא מוכן לרצות לתקן במקום אחר. והשאלה כמה לזרום איתו על זה...
הבת שלי בגיל הזה נוסעת הרבה בבין-עירונירוני 1234
אני לא רואה בזה בעיה, אלא אם כן הטלפון ישאר שם לתיקון ואז הוא חוזר הביתה כשהוא "מנותק קשר".
אני חושבת שזו לא הליכה קצרה וברורה...כתר הרימון
עדיף רכבת מודיעין מרכז ומשם אוטובוס פנימי. 
לפי מה שאני מכירה, אבל לא מעודכנתאוזן הפילאחרונה

אין דרך נוחה להגיע לשם בתחבץ

אולי כבר סידרו משהו, אבל ממה שאני יודעת זה איזור לא נגיש


רק תבדקו שוב שההליכה לא מוגזמת

גם אני פה בענייני חופש גדול כולנה

אם הייתם צריכות להמליץ על נושא/ספר לימוד לחבורת בנות מסיימות יסודי, מה הייתן ממליצות?

יכול להיות משהו בלימוד עצמאי או קבוצתי עם הורה.


ילדה מסיימת כיתה ח שאין לה תחביבים יותר מדי, והייתי רוצה לעזור לה למצוא, איך הייתן ממליצות לגשת לזה?

שמתי לב שהיא כן אוהבת ומתעניינת בסיפורים של אנשים, כל מיני ראיונות שעושים כמו רגע של חכמה, או כאלה שיש בהידברות. איך אפשר לפתח את זה?


הייתי שמחה להמלצות לספרים או סרטים ביוגרפיים על אנשים חשובים בהיסטוריה, משהו שמעניין וזורם לקרוא, במיוחד דמויות של נשים, ואם דתיות אז בכלל.


תעזרו לי ברעיונות לקראת החופשבארץ אהבתי

השנה בעז"ה תהיה לי תקופה של כמה שבועות שרק הגדולים בבית (בני 7.5, 10 ו-12.5), והקטנים עדיין במסגרות.

רוצה לעשות להם 'קייטנה' עם תוכן, ולא סתם לקום בבוקר ולחפש מה לעשות (בעיקר לשני הבנים הקטנים יותר. הגדולה אולי תצטרף למה שיהיה מספיק מעניין, אבל זה לא חייב להיות מתאים גם לה).


בשנים קודמות הם רצו שיהיה להם גם זמן מסך, ניסיתי לתת זמן מוגבל כל יום ובפועל זה תמיד התארך יותר ממה שתכננתי ולא עבד לנו טוב.

לכן הפעם חשבתי לנסות פורמט אחר:

לכל שבוע יש נושא כללי שבו אנחנו עוסקים. בכל יום יש פעילות/לימוד שקשור לנושא. כל יום יש 'חוג' קבוע (נגיד - יום ראשון זה חוג ציור, שני - חוג מוסיקה, וכו'), וביום חמישי יהיה חוג מחשב שבו אפשר ליצור משהו במחשב (מצגת או משחק) שמסכם או מתייחס לנושא של השבוע.


אשמח לרעיונות -

- לחוגים שאפשר לעשות כל שבוע

- לנושאים שאפשר להעביר את השבוע סביבם

- לסתם רעיונות לדברים נחמדים לעשות עם ילדי בית ספר חמודים

- לעוד כיווני חשיבה

וואי אני רקDoughnut
איזו אמא משקיענית! הציפיות שלי הן רק לעבור את החופש בשפיות😅
כמה רעיונות שעשיתי שנים קודמותעל הנס

*לימדתי את כולם לסרוג גם את הבנים,זה עבד יופי אצלי.

*יצירה מושקעת לסוכות.

*גם קישוט לשולחן לראש השנה

*כנל גם לשבת,עשינו אגרטלים מצנצנות ריקות למשל,חבקים מגלילי נייר סופג,בירכונים,קופות צדקה וכ'ד חילקנו גם לסבתות.

*חיפשנו קרשים מפורקים ברחוב ובנינו אדניות פשוטות,שרפרפים,לא הכל יצא מוצלח אבל הם ממש נהנו.גם נתן להם קצת מושגים

*כולם אצלי שותפים במטבח. מכינים סלטים, מבשלים,שוטפים כלים.


נושאיםמדברה כעדן.

חגים (כרטיסי שנה טובה, קישוטים לסוכה, לימוד הלכות?)

אקולוגיה (ללמוד על זה, להכין יצירות בצורה אקולוגית, ליצור עציצים בצורה אקולוגית)

גמילות חסדים(ללכת להתנדב, להכין עוגיות וברכות לחיילים/אנשים עריריים לפני שבת)

בין אדם לחברו (ביקור חולים, כיבוד הורים) 

כמה רעיונות:הגברת מהירח

חוגים:

אומנות (ציור/ פיסול/ צילום)

מלאכות יד (נגרות/ קדרות/צורפות/ רקמה/ סריגה/תפירה)

בישול/אפיה

טיול

חיות

התעמלות

דרמה/ תיאטרון


נושאים:

חקלאות/ גינון (איך מגדלים חסה ואיך מוסקים זיתים ומכינים שמן זית...)

מדע/ טבע (לצפות בכוכבים, לחקור את החרקים בוואדי הסמוך לבית...)

היסטוריה/ גיאוגרפיה של ארץ ישראל


וואו, זה נשמע השקעה ממש!! כל הכבוד לך!! בהצלחה!!

חוג ברייקדאנס למתחילים ביוטיובביו
יש לי 2 מקורות - מקווה שיעזורhameiri13
עבר עריכה על ידי מתואמת בתאריך ט"ו בתמוז תשפ"ו 16:11

 

 

זה בבית אבל אפשר לעשות גם בבית ספר

 

משחקי קלפים ודימיון 

משחקים חינוכיים

 

 

הפורום הזה נועד לנשים בלבד.מתואמתאחרונה

והוא לא נועד לפרסומות (או להבאת קישורים מכל מיני מקומות).

שאלה על בטיחות ברכבכל היופי

יש לי שכנה שאני די מחבבת והחיים שלה לא קלים.

היא לקחה את הבת שלי טרמפ בתוך היישוב לא מזמן, והבת שלי אמרה שהיא לא מפסיקה לסמס תוך כדי נהיגה, והילדים שלה לא חגורים ולא תמיד יושבים.


אמרתי לה לא להגיד שום דבר אבל לא לנסוע איתה יותר, כי זה לא בטיחותי בעיניי (מצאתי לה חלופה).


א. מי שנוסעת בתוך היישוב עם ילדים לא חגורים, אנא האירו את עיניי כדי שאוכל לדון לכף זכות... מאוד קשה לי עם הרעיון.

ב. האם לדעתכן כדאי להעיר? בעלי חושב שכן, אני בתפיסה שאין טעם ואני לא אחנך אותה, לדבר שנראה לי כל כך בסיסי בבטיחות (נסיעה של 10 דקות, לא 2)

לא רואה טעם להעיראורי8אחרונה

גם יפגע בה, גם רוב הסיכויים שלא ישתנה משהו בעקבות זה. מקסימום היא תאמר לבת שלך לחגור. זו לא אחריותנו לחנך אנשים . ממש מבינה אותך. גרה בעיר , אבל עיר קטנה , לא כבישים מהירים . ואין מצב ליסןע לא חגורים גם נסיעה של 2 דקות. 

מה אתםחושבות על הנקה?אליה דבורובסקי

אני חושבת להפסיק להניק ולעבור למטרנה מה אתם חשובות על זה?

זאת שאלה שמתאימההשם שליאחרונה

לפורום הריון ולידה.

זה פורום שעוסק האימהות לגילאים גדולים יותר, וגם הוא פחות פעיל.


זה מאוד משתנה בין אחת לאחת, וגם בתינוק וההנקה הספציפיים.


לא כתבת באיזה גיל התינוק.


תעשי מה שטוב לך, בלי קשר למה אחרים חושבים.

אולי יעניין אותך