רציתי לשתף כאן בשני דברים שמונעים ממני להיפגש למרות שאני לא צעיר.
ואולי לקבל קצת הארות והערות שיוכלו לעזור. אם כי אני די משוכנע שככל הנראה אצטרך בעניין סיוע מגורם מקצועי.
גבריות.
לא, לא דיברתי על שרירים, מראה, פאסון.. אפילו לא על ידע/ הבנה בעולם הזה אם כי זה גם חשוב..
פשוט על הצורך להיות לה משענת לתת ביטחון שתסמוך עליי.. לא יודע.. לא מרגיש שאני במקום כזה. אם לנמק למה אז מלבד ביטויים חיצונים של זה - חוסר ביטחון. דיבור מעט לא ברור. או מהוסס.
אני קצת מרגיש שהחיים האלה גדולים עליי ובאמת לא פשוטים (שוב, לא שרע לי בהם חלילה..) פשוט לא יודע חתונה זה חתירה לביטחון כלכלי, דירה, צמתים החלטות(כמובן לא רק כלכליות..). לוקח לי שנים להחליט משהו אז פתאום אני יוכל להקרין ביטחון ושקט לאשתי?!
וגם אפשר לדקור את הנק בצורה שונה - נניח יהיה לה קשה בעבודה. סתם יום מעפן.. היא לא תרגיש טוב.. אני באמת לא יודע אם אני יוכל להרגיע אותה. (לשם הכנות אולי תוך כדי הכתיבה אני שואל את עצמי אם לא הגזמתי מעט/סתיתי מהנושא אבל בגדול זאת התחושה)
מקצוע.
במישור המהותי - צריך משהו לעשות בחיים האלה.
משהו שימלא אותי. ואין עוד לא פגשתי את זה.
הייתי בייעוץ שילמתי כסף אך אני כרגע בתחושה שאין מקום עבודה שיהיה לי בו טוב.. שאוכל להיות בו קבוע שאשמח וארצה להיות שם יום אחרי יום.
וכשזה כך אז מלבד שזה מתכון לאדם שלא שמח בעבודה שלו וממילא זה יכול להקרין על ההתנהלות שלו בבית ועל השמחה שלו.. אז יש גם כמובן את המישור הכלכלי - שאני לא נמצא במקום שאני יכול להגיד לבחורה שאצא איתה
שעוד שנתיים/שלוש/חמש תיהיה לי בוודאות עבודה מסודרת והכנסה מסודרת כי אני באמת לא יודע באיזו עבודה אני רוצה לעבוד ולא ככ רואה איך זה משתנה.
למרות ההתלבטות התחלתי השנה תואר ב"ה אבל שוב אני לא יכול לומר שאני יודע שיהיה לי טוב שם. ואמנם ידוע שיש אנשים שעשו הסבה מקצועית אבל זה לא שיש לי איזו אלטרנטיבה.. אחרת מזמן הייתי בוחר בה כבר.

). היא לא כל כך התייחסה לזה רק אמרה שהיא לא מרגישה יציבות.