מעבר דירה-עזרהשומשומונית
מאז החתונה גרנו ב2 דירות (מקומות שונים) והתגלגלנו אליהם. ממש לא טוב לנו ואנחנו רוצים לעבור למקום החלומות שלנו (ומוטב כמה שיותר מוקדם כי הילדים גדלים...)
מחפשים איפה לגור אבל לא מוצאים. נראה לי שזה נופל על העובדה שאנחנו לא מספיק החלטיים, וכנראה שהתגלגלנו למקומות כי קצת הוחלט בשבילנו.
אז מה אני רוצה? טיפים ועזרה איך מחליטים לאן לעבור ואיך מוצאים את מקום החלומות? (בהנחה שקיים מקום כזה, אבל הכוונה היא למקום שיהיה לנו טוב). מה השיקולים החשובים במציאת מקום מגורים? מפחדים לטעות שוב...
אשמח שתאירו את עיני.
השיקולים משתנים מזוג לזוג והאמת שגם משלב אחדכי לעולם חסדו
לשלב אחר בחיים.
אצלנו, בנקודת הזמן הזו:
קרבה למקום עבודה
קרבה למשפחה
קהילה
מחירים שאנחנו יכולים לעמוד בהם
קרבה לציוויליזציה אם זה אומר מרפאות, מרכזים מסחריים וכו'.
בגדול מעדיפים מקום חי ותוסס, אבל לא רועש מאוד.
תחבורה ציבורית
אצלי תמיד קרבה לים מהווה שיקול, צריכה את זה לנפש, אבל כן גרנו במקומות רחוקים מאוד מהים כשהיה צורך אחר.
זה בדיוק השיקולים שלנו . בדיוק מה שכתבת.שומשומונית
(חוץ מהקטע של הים...)
קודם כל שמחה לראות שאני לא בררנית מדי ושמה שמוביל אותי-הגיוני.
אוף!! כנראה שלא קיים מקום כזה...
מקומות שקרובים להורים\לעבודה יקרים או שלא מתאימים מבחינה דתית\חינוכית. אם התרחקנו קצת אז או שלא קרוב או שזה חור ברמה שלסופר צריך ליסוע חצי שעה (ואני צריכה עיר קרובה). כמעט לכל מקום יש דברים לא מתאימים והדגש הוא בעיקר על מחיר. הכל יקררררר

את מתכוונת לבית שלכם או דירה שכורה?המקורית
בית שלנושומשומונית
אז קודם כלהמקורית
להבין שיש מושג שנקרא fomo- fear of missing out.
מה שנקרא, מתלבטים יותר מדי כי חוששים שאנחנו נפסיד בחירה אחרת, יותר טובה.

את צריכה קודם כל לדעת שבכל מקום שתחליטי לגור בו יש יתרונות וחסרונות, גם כאלה שאם תעשי הרבה תכנון מוקדם לא תשימי לב אליהם כי לא חשבת על זה או כי הם התגלו לאחר מעשה. דירת החלומות זה שם מפוצץ כזה שתולים בו הרבה תקוות. ממליצה לך לפרק את המושג למנות קטנות מה שנקרא, לפי הצורך שלכם ולפי היכולות הכלכליות כמובן ולפי זה להגדיר מהי דירת החלומות.

יש כל מיני שיקולים כמו קרבה להורים, לעבודה, למוסדות הלימודים או למקום שתואם את הרמה הדתית. (בתי תפילה, סניפים אם זה רלוונטי, מקווה קרוב) להדוק אם האוכלוסיה באזור מתאימה, מבחינת משפחות נוספות עם ילדים בגיל שלכם או שזה יצריך מכם להסיע ילדים למרחקים. בקיצור המעטפת החברתית והקהילתית

בנוסף, יש חשיבות לעניין הכלכלי כמובן. דירה משופצת או כזו שאתם רוצים לעצב לפי הטעם שלכם ואז צריך לקחת בחשבון עלויות וכוחות של שיפוץ. מרפסת או גינה? או בכלל לא?
איזור עירוני או יישוב? האם אתם מחזיקים רכב? אז צריך לשים לב לחניות או לתחבורה ציבורית נוחה(זה לא שולי בכלל, מניסיון)
כמה חדרים אתם חושבים שצריך? קומה גבוהה או נמוכה או קרקע?
ממד?
כיווני אוויר ושמש, היה לי מאוד חשוב.
לא רשמתי לפי סדר החשיבות, אגב.

בסוף, אחרי שרשמת לעצמך מה את רוצה, מתחילים לחפש. ולוקחים בחשבון שככל הנראה נצטרך לוותר על משהו בדרך ולתעדף.
תגובה יפה. אין כזה דבר ''בית החלומות''בת 30
סתם אשליה. בכל מקום יש דברים טובים, בכל מקום יש בעיות.
ברור לי שאין כזה דברשומשומונית
אבל רוצה שזה יהיה הכי קרוב לזה. קשה להחליט על מה לוותר בדרך בשביל להגיע להכי קרוב לזה...
לא קראתי את כל התגובותשלומצ'

יכולה להגיד לך שאנחנו במצב דומה.

כדי שבכלל יתאפשר לנו לקנות דירה ניסינו להרחיב כמה שיותר את רשימת הקריטריונים (מקומות קצת יותר רחוקים, דירות קצת יותר קטנות וכד'), והתחלנו לחפש ולראות דירות במקומות שונים, גם אם זה לא בדיוק בדיוק מה שרצינו. מתוך זה אנחנו מצליחים לעשות בירור של מה יותר חשוב לנו ומה פחות. זה ממש מיקד אותנו.

(לא שזה עזר בינתיים, כן? כמו שכתבת- הכל כל כך יקר!)

 

מציעה גם להיפגש עם יועץ משכנתאות. יש כל מיני מסלולי תשלום שיכולים לאפשר לכם לשחק עם ההחזרים. לנו זה עזר להבין בזה קצת יותר.

תודה רבה!!שומשומונית
מכירה את המושג fomo
קשה מאוד להחליט על מה לוותר, ואולי בגלל זה נובע הקושי לבחור.
וברור לי שהפחד מלטעות משתק אותי, כי לא רוצה עוד כמה שנים למצוא את עצמי באותה הדילמה...
אבל זו לא החלטה בלתי הפיכההמקורית
הצרכים שלנו משתנים כל הזמן, וזה בסדר להחליט בעוד כמה שנים שההחלטה שעשיתם לפני כבר לא מתאימה.
נכון זו החלטה גדולה ומשמעותית שכרוכה במאמץ וכסף רב, אבל גם להחליט לקנות בית מעכשיו לכל החיים זה להיכנס לקבעון מחשבתי מיותר. תעשי מקסימום השתדלות מצידך להתאים את הבית לקריטריונים שלכם, גם העתידיים, ומה שיקרה בעתיד זה העתיד. יכול להיות שיתאים ויכול להיות שלא, וזה לא אומר שההחלטה הקודמת הייתה כושלת, היא פשוט הייתה נכונה לשעתה. צריך לחיות וליהנות מההווה גם.
את צודקת,שומשומונית
צריכה לשנות מחשבה (וזה ממש לא פשוט לי, אני בהחלט טיפוס יותר מקובע..).
אני רואה כמה זה מצריך ממני (לחפש, לקנות, למכור) ובעז"ה כשנמצא- לארוז, שינוי מקום עבודה (לי, לא לבעלי בעז"ה), לסדר את הכל.
נראה אם אצליח, נתת לי כיוון חשיבה. תודה!

אני לא מסכימה לגבי דירהמיואשת******
לא אומרת שצריך להישאר באותה דירה כל החיים אבל בן אדם רגיל ממש לא רוצה למצוא את עצמו עובר שוב אחרי 3-4 שנים.
זה מעבר שכונה בית ספר חברים ושכנים
זה לחפש שוב דירה
ואולי לשפץ
ומלא מלא מלא כסף על מיסים תיווך ועו״ד ושאר ירקות
ברור שזה לא חתונה, זה לא החלטה בלתי הפיכה וזה לא חייב להיות לכל החיים, אבל זה לא הגיוני לחפש דירה מתוך מחשבה כזו של ״מקסימום נעבור עוד פעם״
(סתם באמת מענין אותי אם מי שמציעה את זה פה בשרשור כבר קנתה ומכרה דירה בחייה?) צריך לחפש דירה מתוך מחשבה של- בוא ננסה למצוא משהו שנוכל לגור בו שנים ארוכות בלי לעבור שוב, לפחות עד התקופה שהילדים גדלים ממש ומתחילים לעזוב, למשל.

ולכן אם הענין הןא שכונה מסוימת אז הייתי ממליצה אפילו לשכור שם לשנה כדי להיות בטוחים אם רוצים להשתקע
וברור שתמיד צריך להתפשר, ובכל מקום יש יתרונות וחסרונות.. אי אפשר למצוא דירת חלומות מושלמת, אבל צריך לחשוב על מה רוצים להתפשר וכמובן לתעדף ולשים דד ליין לכמה זמן מוכנים להשקיע בחיפושים.

אמרנו פחות או יותר אותו דבר, רק שניסחתי את זההמקורית
קצת אחרת. לא רשמתי שאני מתכוונת לטווח של 3-4 שנים (גם לא כתבתי כך), ובוודאי שצריך לקחת בחשבון שמעבר דירה הוא כאב ראש ולכן להחליט מראש על כל הקריטריונים שיכולים לאפשר מעבר לתקופה ארוכה מאוד, דבר שגם כן ציינתי.
מאוד אהבתי את הרעיון של שכירות במקום קנייה בתור התחלה זה יכול לתת לפותחת כיוון טוב לגבי המקום אבל מצד שני יכול להיות שבטווח של שנה כבר לא תהיה שם אופציה לקנייה
אז לא הבנתי אותך נכון מיואשת******
אני אניבת 30
אכן קנינו ועברנו אליו.
אבל בהחלט לא סגורה בכלל על הרעיון שנגור פה עד 120.
אני מניחה שאכן נעבור מתישהו
לא התכוונתי עד מאה עשרים מיואשת******
מאד הגיוני לעבור בשלב כלשהו שוב
אבל בדכ אנשים קונים בין דירה אחת לשתיים במהלך החיים שלהם.
כל 3-4 שנים זה הגזמה פסיכית. זה פשוט לא קורה זה קשה מדי.
יש הבדל גדול בין לומר אני אגור פה עד מאה עשרים לבין- מקסימום נעבור
מקווה שהובנתי
דירה זה לא חתונההתמסרות
כדאי קודם להפנים את זה, זה יוריד לכם את הלחץ מההחלטה.

אחרי שמתפללים המון המון המון מתחילים לברר וקופצים למים!

ואם אחרי שקנית אתם מרגישים שזה לא המקום, מוכרים ועוברים, כן גם אם הילדים כבר גדלו!

לפעמים מקושי להחליט נתקעים וחיים באשליה שככה הסיכוי למצוא את דירת החלומות עדיין קיים.
אבל בעצם זה לא משנה שום דבר.

צריך באמת לעשות פשרות שיהיה קשות לעיכול בהתחלה על מה מוותרים, במציאות של ימינו זה באמת מבאס כי צריך להתפשר הרבה.

בהצלחה רבה, וסליחה שאני לא מעודדת במיוחד...
תתחילי לפרט קודם מה השיקולים החשובים *לך* בזהרשש


אחד הדברים שממש עזרו לנובאר מרים
זה ממש לשבת שניכם ביחד ולתאר לעתמכם איך יראה מקום המגורים האידלאלי דלכם.

איך תיראה הדירה?
כמה חדרים?
מרפסות? חדרי רחצה?
בית עם קומות?
וכן הלאה..

באיזו קהילה תחיו?
גדןלה? קטנה?
מגוונת? הומוגנית?
איזה סוג של אנשים יהיו שם?
אילו חיי תרבות יהיו?
כמה חשוב לכם גיוון תרבותי? (בעיר גדולה יש כל יום מבחר אירועים ואתם בוחרים מה מתחשק לכם עכשיו, ביישוב מגיע אירוע אחר פעם בכמה זמן וזה מה שיש..)
חברה מעורבת לגמרי? נפרדת? באמצע?
איך נראה בית הכנסת? אילו פעילויות יש בו? (מה ממש אין בו?)
האם חשוב לכם אפשרות למסגרת לימוד תורני? ישיבה, כולל ערב, בית מדרש לאחרי העבודה, אפשרות ללימוד תורה לנשים, אבות ובנים, "מתמידים" וכן הלאה..

האם מוסדות החינוך והקהילה חופפים?
(יש מקומות שמקהילה אחת ילדים הולכים להרבה מוסדןת חינוך שונים ויש מקןמות שכמעט כל ילדי הקהילה לומדים באותה רשת חינוכית)
איזה סגנון של בתי ספר? תנועות נוער? חוגים?
עד כמה יש קשר בין מקומות החינוך לבין המשפחה והקהילה?
איזו רמה לימודית? מתח לימודי? העשרה?

קירבה למקום עבודה נוכחי של שניכם או לאפשרויות תעסוקה מתאימות אחרות עתידיות. אופק תעסוקתי לעתיד.
נגישות למרכזי קניות, איפה עושים קניה שבועית? ואיפה קניות יותר גדולות?
חשןב לכם שיהיו חנויות במרחק הליכה מהבית?
קירבה לקופת חולים ולשאר השירותים..
יוקר מחיה, רמה כלכלית וסוציואקונומית שלכם ושל הסביבה בה תרצו להיות
נגישות תחבורתית - אתם עם רכב? אחד או שניים? נוסעים באוטובוסים?
מקפיצים ילדים או שהם מתניידים בעצמם?
אוהבים שקט או רעש?
בניינים רבי קומות או קרקע?
צרכס או פריפריה?
קירבה להורים משני הצדדים או לשאר המשפחה?

וכן הלאה..

אחרי שתקבלו את תיאור הצקום ה"אידאלי" שלכם תעבור שוב על הרשימה ותסמנו ליד כל סכיף אחד משלושה דירוגים:
אדום - הכרחי. לא מוכנים לגור במקום שלא עונה על התנאי הזה.
צהוב - רצוי, אבל אם שאר התנאים מתאימיפ אפשר להתגמש על זה
ירוק - חלומי, אבל ממש לא קריטי ונוכל להסתדר בלי זה..

זה תהליך מעניין והוא יברר לכם הרבה דברים על עצמכם.

אחרי שתסיימו את הבירור תתחיחו לחםש מקומות.
תצטרכו למצוא מקום שעונה על כל האדומים, וכדאי שיהיו בן גם חלק מהצהןבים. (אולי תזכו ויהיו גם ירוקים..)

ןאחרי הכל - תפילןת, כי לםעמים מקופ מגורים נופל על כל מיני דברים שלא חושבים עליהם מראש (שכן רע בבנין, רעש לא צפוי מכביש, תנאח צזג אןיר, ילד עם צרכים מיןלדים וכאלה..)
תגובה מעולה👌🏼בתנועה מתמדת
מקסיםתהילה 3>
תודה לכולן!שומשומונית
נתתן כיווני חשיבה נוספים. נראה אם נצליח להתקדם ולמצוא, זה ככ מורכב שכרגע מרגישה שקצת תקועים במקום...
עוד משהו אחד שלא נאמר מספיקמיואשת******
להתפלל!!
שוב ושוב
כן על כל דבר
גם על חלון גדול ונוף
גם על שירותים משופץ
על כל פיםס
תבקשי שיהיה לכם טוב
שיבוא בקלות
שתמצאו
תתפללו
הרבה בהצלחהקפה הפוך

אין לי נסיון או טיפים מעשיים (עוד לא גרים בדירה משלנו...), רק משהו אחד שככה היה חשוב לי להגיד

אין דירת חלומות.

לא קיים.

לכל דירה יהיו את הדפקים שלה, השאלה היא עם איזה דפקים אתם מוכנים לחיות, ואיזה לא. וזה אינדיבדואלי.

וגם רק אחרי שתגורו בדירה תגלו עוד פגמים שלה, השאלה היא איך חיים עם זה, ואיך הופכים את הדירה שלכם לגן עדן. 

 

כנ"ל לגבי "מקום החלומות", גם אם תמצאו מקום שישמע לכם כל החלומות, כשתגורו שם תגלו שלא הכל נוצץ...

לכן לדעתי תבדקו עם עצמכם איזה דברים הם קריטיים וחייבים שיהיו, ואיזה פחות. (לדוגמא  - קרבה למקום עבודה, חינוך, סוגי בית, עיר/ישוב וכו')

ותהיו פתוחים לדעת שלא הכל 100%, וזה בסדר גמור. העיקר שלכם טוב ברוב הפרמטרים שחשובים לכם.

 

והרבה תפילות...

בהצלחה!

 

כתבו לך תגובות ממש יפותמותק 27
משתפת מהמקום שלנו,
אחרי החתונה גרנו בדירה 5 שנים.. במהלך השנים שגרנו שם, ההורים של בעלי רצו לסייע לנו בקנייתה... אך לא רצינו כי לא ידענו אם נשתקע שם, ואם נקנה לא נצליח למכור ונתקע איתה.. נורא חששנו מזה.. גם לא הייתה לנו עבןדה קבועה אז לא ידענו אם נשיאר באזור מהסיבה הזו..

מזל שלא קנינו,ממש בחסדי ה'.. בשנה החמישית שגרנו שם , נורא סבלנו משכנים שעברו לשם.. לא ארחיב.. אבל גם המשטרה לא הצליחה לעשות דבר בעניין.. ברמה של פעמיים בשבוע הגיעה ניידת ולא היה שינוי.. עד שעברנו משם תודה לאל🙏

עברנו לדירת גן, כשבעל הבית גר מעלינו..... גרנו שם 3 שנים.. כשבמהלך השנה השלישית התקשרו אלינו ממחיר למשתכן והחלטנו לעשות את הצעד הזה של קניית דירה..
כמובן שהדירה לא הייתה מוכנה, ובימים אלו היא בבנייה...
בעל הבית רצה לשפץ ולא היה מוכן לתת עוד שנה שכירות וממש לא עוד שנתיים, לכן עברנו לדירה אחרת מרווחת ברוך ה' לשנתיים האלו עד שהדירה תהיה מוכנה בעזרת ה'.. ואז אנחנו יודעים שנכון קנינו באזור חדש ואולי לא הכל יש ליד, אבל.. לפחות אחרי 10 שנים של שכירויות (3 בתים) מגיעים סופסוף לבית שלנו תודה לה'
ואנחנו יודעים שאולי זה לא לכל החיים, כי שוב, הכל שם חדש ואולי הקהילה שתגיע לא תתאים לנו אי אפשר לדעת כלום... הכל תפילותת
גם מבחינת מסגרות לילדים לכשיגדלו, זה רק לצאת מפה.. כי אין פה לידינו.. אולי נחליט לעשות מעבר למקום אחר.. לא יודעת..

אבל הרגשנו שהצעד הזה של קניית הדירה בשלב הזה בחיינו היה הכרחי.. מקווה שהכל יעבור בשלום🙏🙏
תודה לכולן. קוראת הכלשומשומוניתאחרונה
מקווה שנצליח ונמצא את מקומינו.
מאמינה שהכל לטובה- והקבה גלגל אותנו ובעזה גם יעזור לנו להתגלגל ולהתקדם הלאה
תודה על מה שיש, וב"ה יש. ובעז"ה יהיה עוד על מה להודות (גם בפן הזה)..
אובדת עיצות😔 הבת שלי נתפסה בגנבה.אנונימית באהב"ה

סוף כיתה ו'.

היא התקשרה אלי מהחנות, שהיא ניסתה לגנוב והמוכרת תפסה אותה והיה לה כבר חטיף בתיק שאני קניתי לה, והמוכרת (כמובן) לא האמינה לה, אז היא ביקשה ממני להגיד למוכרת שהחטיף שלה.

כמובן שהתנצלתי בפני המוכרת. הילדה המשיכה לקייטנה ואמרנו שנדבר בבית.


אני מזועזעת ולא יודעת איך לפעול. היה בעבר מקרה שהיא גנבה ממנו סכום כסף, כשבדקתי איתה היא הכחישה לגמרי. בצורה הכי משכנעת שיש. אבל בסוף היה לי דרך לגלות שזו היא בוודאות וכשאימתתי מולה היא ממש בכתה והצטערה ולקחה את זה מאוד מאוד.


בעבר היה מקרה של גנבה בכיתה שלה. כשניסיתי לברר מולה היא אמרה שלא קשור אליה, למרות שמשהו בהתגוננות שלה לא עבר לי חלק. וגם היא מצליחה ממש לשקר לי בלי שאצליח לזהות אם היא דוברת אמת או לא. בסיפור הזה לא היה לי דרך לדעת בוודאות אם באמת היא קשורה לזה (וגם למורה לא) ובסוף הסיפור התמוסס.


ועכשיו זה…


פתאום חוששת שהיא גנבה עוד הרבה פעמים, מהרבה מקומות.

היא עושה בייביסיטר חופשי. איך אני יודעת שהיא לא גונבת מהם??


אני מרגישה שאני לא יכולה להאמין לה לכלום. כי היא נתפסה בשקרים כ"כ הרבה פעמים והיא מצליחה לשקר בקלות.


ממש לא יודעת איך נכון לפעול. קשה לי עם זה כ"כ.

מתואמת

אני חושבת שכדאי לפנות להדרכת הורים ובמקביל לאבחון. נשמע שהיא לא עושה את זה מ"רוע", ויכול להיות שזה יושב על קושי ממשי כלשהו.

לא מכירה מקרוב את התחום הזה, אבל נראה לי שהכתובת הראשונה לאבחון היא רופא הילדים, בתנאי שהוא מבין וקשוב.

בהצלחה, יקרה❤️

מנסה לענותפילה

מצד אחד לשדר לה שאת שם בשבילה , מוכנה לעזור לה. לבדוק שהיא מקבלת מספיק הפתעות , חטיפים.

מצד שני כן להציב גבולות. שכן תהיה תוצאה כלשהי למעשה. האחריות עדיין צריכה להישאר עליה.

לבדוק מה קורה במעגל חברתי שלה. לפעמים ילדים גונבים כדי להרגיש גבר-גבר או חסר להם ריגוש או מישהו יותר חזק ( חברה חזקה) מכריח אותם.

גם אבא צריך להיות חלק מהתהליך. אמא לא יכולה להיות במצב הזה לבד. רק שתחליטו על קו אחיד לפני השיחה עם ילדה

לפני הכל שולח חיזוקזיויק

חשוב לדעת שזה יכול להיות משהו פסיכולוגי קל מאד,

ראיתי מקרים כאלה, וכרגע הדבר שצריך להיות הכי חשוב לך כאמא, זה שהיא לא תתייג את עצמה כילדה רעה או עבריינית חס ושלום.


אל תשדרי לחץ ותטפלי בכלים מקצועיים ועניינים ועם המון המון אהבה כלפיה.

זה פורום לאמהות. בבקשה לא להגיב פהיעל מהדרום
ממש קשה כאמא5+אחרונה

ולא נעים כשהילד שלך נכשל במשהו כזה.

אבל כדאי ממש לברר את שורש העניין. מה מהות הגניבה? מה עומד מאחורי זה. לבדוק אם זו לא דרך למרוד/ להשיג תשומת לב שהיא צריכה אותה. או שאולי בכלל היא בבעיה אחרת וזו זעקה לעזרה. ללכת לטיפול מתאים. ממליצה ללכת לטיפול מחוץ למסגרת ביה"ס בינתיים, כדי שלא יתייגו אותה. אם יעלה בטיפול משהו שחשוב לידע את ביה"ס אז לשתף.

כמובן כל זה אם זה אכן לא פעם ראשונה. 

פעילות לקיץאבןישראל
רעיון לפעילות משהו בסגנון של לונה פארק במחיר שפוי?
איפה בארץ?אמהלה

היינו בוויט פול בבית שמש ונהננו מאד

יש גם בפתח תקווה.

יש את ירכא

ומג'יק קאס בדיסיטי

כל הנ"ל מקורים ומקומות ממוזגים שזה בעיניי הפלוס הכי גדול שיש....

זורמים על מיקום חוץ מאילת והערבהאבןישראל
תודה על הרעיונות, אסתכל באתרים
לחפש הטבותעוד מעט פסח

דרך ויזה, ישראכרט, רמי לוי, ארגוני עובדים, חבר, הצדעה...

יכול לחתוך עלויות בחצי.

מוסיפה- גם דרך הבנקים (נניח בלאומי יש הטבות..)יעל מהדרוםאחרונה
מחפשת רעיונות ליציאה כיפית לקייטנת אמהותמתיכון ועד מעון

באיזור מערב השומרון או פ"ת, כפר סבא, בעלות סבירה.

לבנות בכיתה ד' ולבנים בכיתה ו'

פארק אפק?טארקו

בריכה?

אולי לחפש שוברים בבהצדעה או הסתדרות המורים וכאלה לבאולינג/אייג'אמפ?

וויט פול בפתח תקווהאמהלה
תודה למי שענתהמתיכון ועד מעון

הן היו כבר בפאנקי מנקי אז מתחם שעשועים כבר היה...

חשבתי על מרכז מבקרים אבל לא מצאתי באיזור הזה

כיתה ו' אולי מוזיאון בנק ישראל בת''אחילזון 123

אם כי תלוי איך הקבוצה. זה בעיקר הרצאה ואז סיור קטן במוזיאון, אז השאלה כמה הם סבלניים. (אפשר לנסוע ברכבת הקלה מקריית אריה).

וגם אולי מוזיאון של אחת המחתרות. יש בהרצליה נדמה לי, ובתל אביב
 

וכיתה ד אולי הגן החי בפ''ת?

מה את חושבת על מוזיאון האדם והסביבה?מתיכון ועד מעון
לא הייתיחילזון 123
שמעתי עליו דברים טוביםעלמא22
אבל לא הייתי 
מוזיאון על בנק נשמע לי משעמם גם בגילי🙊יעל מהדרום
הייתי שם עם ילדותחילזון 123

בכיתה ה או ו וזה היה מעניין ומחכים

נכון זה לא היה כיף חיים כמו לונפארק או בריכה

אבל לפעמים טוב לפתוח את הראש לדברים קצת מעבר

הם אוהבים רכבת?אנוני.מית

רכבת כבדה או קלה. העלות פרוטות והנסיעה עצמה היא חוויה. אפשר לשלב עם ים או משהו דומה.

ראיתי בפורום פעם שיש אוטובוס קומותיים. אבל לא זוכרת איפה.

בירושלים ישלפניו ברננה!
ראיתי שפתחועוד מעט פסח

עכשיו את פארק ידידיה ברבבה.

אפשר ללכת לבריכות.

פארק ידידיה זה הבית...מתיכון ועד מעון

פחות אטרקציה ללכת לשם

אולי מוזיאון אלי כהן בהרצליה? לא הייתי בעצמיחילזון 123
בשומרון יש הרבה מעיינות5+אחרונה

פארק הצנירים בקדומים

יש באלון מורה איזה מעיין ומנהרה עם מים.

יש עוד הרבה

ילדים בנסיעה לעיר אחרתאנוני.מית

באיזה גיל מבחינתן זה לגיטימי?

 

בן ה14 שלי שבר לעצמו את המסך של הטלפון והמעבדה הרשמית של היבואן זה באיזה חור ליד מודיעין (ישפרו למי שמכירה). הוא רוצה ליסוע לשם. אני לא מוכנה ליסוע איתו וגם אבא שלו לא.

 

אפשר ליסוע לשם ברכבת ומשם ללכת ברגל או משהו כזה. כמה זה סביר לדעתכן לבד? מאזור ירושלים.

נסיעה אולי בסדרפילה
אבל מה לגבי מעבדה עצמה? הוא מספיק בוגר בשביל זה? הם בכלל ידברו עם בן 14?
הנסיעה נראלי בסדר גמורניגון של הלב

אני הייתי נוסעת לבד וגם עם אחים שלי הקטנים בגילאים הרבה יותר צעירים. וגם הרבה ילדים בגילו נוסעים לבד לפנימיות.

אבל כמו שפילה כתבה, לגבי המעבדה הייתי חוששת שלא ידע לעמוד מולם, שלא יקחו ממנו מחיר מופקע או שירצו לדבר עם מבוגר

לא היתי נותנת לו ליסועאורי8
נראה לי נסיעה מסובכת. ולעמד מול המעבדה . עדיף לתקן בחנות כלשהיא בירושלים ולשלם. 
הטלפון עובד וזמין?רוני 1234

כלומר אם קורה משהו הוא יכול להתקשר אליכם?

(אם צריך להשאיר את הטלפון שם לתיקון זה בעיה)


את יכולה להתקשר מראש ולשאול מחיר, האם האחריות מכסה וכו'?


אם התשובה היא כן לשתי השאלות הייתי שולחת.

כבר ביררנו כמה זה יעלהאנוני.מית
הבעיה רק הטירוף שלו שהוא לא מוכן לרצות לתקן במקום אחר. והשאלה כמה לזרום איתו על זה...
הבת שלי בגיל הזה נוסעת הרבה בבין-עירונירוני 1234
אני לא רואה בזה בעיה, אלא אם כן הטלפון ישאר שם לתיקון ואז הוא חוזר הביתה כשהוא "מנותק קשר".
אני חושבת שזו לא הליכה קצרה וברורה...כתר הרימון
עדיף רכבת מודיעין מרכז ומשם אוטובוס פנימי. 
לפי מה שאני מכירה, אבל לא מעודכנתאוזן הפילאחרונה

אין דרך נוחה להגיע לשם בתחבץ

אולי כבר סידרו משהו, אבל ממה שאני יודעת זה איזור לא נגיש


רק תבדקו שוב שההליכה לא מוגזמת

גם אני פה בענייני חופש גדול כולנה

אם הייתם צריכות להמליץ על נושא/ספר לימוד לחבורת בנות מסיימות יסודי, מה הייתן ממליצות?

יכול להיות משהו בלימוד עצמאי או קבוצתי עם הורה.


ילדה מסיימת כיתה ח שאין לה תחביבים יותר מדי, והייתי רוצה לעזור לה למצוא, איך הייתן ממליצות לגשת לזה?

שמתי לב שהיא כן אוהבת ומתעניינת בסיפורים של אנשים, כל מיני ראיונות שעושים כמו רגע של חכמה, או כאלה שיש בהידברות. איך אפשר לפתח את זה?


הייתי שמחה להמלצות לספרים או סרטים ביוגרפיים על אנשים חשובים בהיסטוריה, משהו שמעניין וזורם לקרוא, במיוחד דמויות של נשים, ואם דתיות אז בכלל.


תעזרו לי ברעיונות לקראת החופשבארץ אהבתי

השנה בעז"ה תהיה לי תקופה של כמה שבועות שרק הגדולים בבית (בני 7.5, 10 ו-12.5), והקטנים עדיין במסגרות.

רוצה לעשות להם 'קייטנה' עם תוכן, ולא סתם לקום בבוקר ולחפש מה לעשות (בעיקר לשני הבנים הקטנים יותר. הגדולה אולי תצטרף למה שיהיה מספיק מעניין, אבל זה לא חייב להיות מתאים גם לה).


בשנים קודמות הם רצו שיהיה להם גם זמן מסך, ניסיתי לתת זמן מוגבל כל יום ובפועל זה תמיד התארך יותר ממה שתכננתי ולא עבד לנו טוב.

לכן הפעם חשבתי לנסות פורמט אחר:

לכל שבוע יש נושא כללי שבו אנחנו עוסקים. בכל יום יש פעילות/לימוד שקשור לנושא. כל יום יש 'חוג' קבוע (נגיד - יום ראשון זה חוג ציור, שני - חוג מוסיקה, וכו'), וביום חמישי יהיה חוג מחשב שבו אפשר ליצור משהו במחשב (מצגת או משחק) שמסכם או מתייחס לנושא של השבוע.


אשמח לרעיונות -

- לחוגים שאפשר לעשות כל שבוע

- לנושאים שאפשר להעביר את השבוע סביבם

- לסתם רעיונות לדברים נחמדים לעשות עם ילדי בית ספר חמודים

- לעוד כיווני חשיבה

וואי אני רקDoughnut
איזו אמא משקיענית! הציפיות שלי הן רק לעבור את החופש בשפיות😅
כמה רעיונות שעשיתי שנים קודמותעל הנס

*לימדתי את כולם לסרוג גם את הבנים,זה עבד יופי אצלי.

*יצירה מושקעת לסוכות.

*גם קישוט לשולחן לראש השנה

*כנל גם לשבת,עשינו אגרטלים מצנצנות ריקות למשל,חבקים מגלילי נייר סופג,בירכונים,קופות צדקה וכ'ד חילקנו גם לסבתות.

*חיפשנו קרשים מפורקים ברחוב ובנינו אדניות פשוטות,שרפרפים,לא הכל יצא מוצלח אבל הם ממש נהנו.גם נתן להם קצת מושגים

*כולם אצלי שותפים במטבח. מכינים סלטים, מבשלים,שוטפים כלים.


נושאיםמדברה כעדן.

חגים (כרטיסי שנה טובה, קישוטים לסוכה, לימוד הלכות?)

אקולוגיה (ללמוד על זה, להכין יצירות בצורה אקולוגית, ליצור עציצים בצורה אקולוגית)

גמילות חסדים(ללכת להתנדב, להכין עוגיות וברכות לחיילים/אנשים עריריים לפני שבת)

בין אדם לחברו (ביקור חולים, כיבוד הורים) 

כמה רעיונות:הגברת מהירח

חוגים:

אומנות (ציור/ פיסול/ צילום)

מלאכות יד (נגרות/ קדרות/צורפות/ רקמה/ סריגה/תפירה)

בישול/אפיה

טיול

חיות

התעמלות

דרמה/ תיאטרון


נושאים:

חקלאות/ גינון (איך מגדלים חסה ואיך מוסקים זיתים ומכינים שמן זית...)

מדע/ טבע (לצפות בכוכבים, לחקור את החרקים בוואדי הסמוך לבית...)

היסטוריה/ גיאוגרפיה של ארץ ישראל


וואו, זה נשמע השקעה ממש!! כל הכבוד לך!! בהצלחה!!

חוג ברייקדאנס למתחילים ביוטיובביו
יש לי 2 מקורות - מקווה שיעזורhameiri13
עבר עריכה על ידי מתואמת בתאריך ט"ו בתמוז תשפ"ו 16:11

 

 

זה בבית אבל אפשר לעשות גם בבית ספר

 

משחקי קלפים ודימיון 

משחקים חינוכיים

 

 

הפורום הזה נועד לנשים בלבד.מתואמתאחרונה

והוא לא נועד לפרסומות (או להבאת קישורים מכל מיני מקומות).

שאלה על בטיחות ברכבכל היופי

יש לי שכנה שאני די מחבבת והחיים שלה לא קלים.

היא לקחה את הבת שלי טרמפ בתוך היישוב לא מזמן, והבת שלי אמרה שהיא לא מפסיקה לסמס תוך כדי נהיגה, והילדים שלה לא חגורים ולא תמיד יושבים.


אמרתי לה לא להגיד שום דבר אבל לא לנסוע איתה יותר, כי זה לא בטיחותי בעיניי (מצאתי לה חלופה).


א. מי שנוסעת בתוך היישוב עם ילדים לא חגורים, אנא האירו את עיניי כדי שאוכל לדון לכף זכות... מאוד קשה לי עם הרעיון.

ב. האם לדעתכן כדאי להעיר? בעלי חושב שכן, אני בתפיסה שאין טעם ואני לא אחנך אותה, לדבר שנראה לי כל כך בסיסי בבטיחות (נסיעה של 10 דקות, לא 2)

לא רואה טעם להעיראורי8אחרונה

גם יפגע בה, גם רוב הסיכויים שלא ישתנה משהו בעקבות זה. מקסימום היא תאמר לבת שלך לחגור. זו לא אחריותנו לחנך אנשים . ממש מבינה אותך. גרה בעיר , אבל עיר קטנה , לא כבישים מהירים . ואין מצב ליסןע לא חגורים גם נסיעה של 2 דקות. 

מה אתםחושבות על הנקה?אליה דבורובסקי

אני חושבת להפסיק להניק ולעבור למטרנה מה אתם חשובות על זה?

זאת שאלה שמתאימההשם שליאחרונה

לפורום הריון ולידה.

זה פורום שעוסק האימהות לגילאים גדולים יותר, וגם הוא פחות פעיל.


זה מאוד משתנה בין אחת לאחת, וגם בתינוק וההנקה הספציפיים.


לא כתבת באיזה גיל התינוק.


תעשי מה שטוב לך, בלי קשר למה אחרים חושבים.

אולי יעניין אותך