בתכל'ס זה הביא לי את מה שממילא החלטתי לבדוק.. אז כנראה שאני צודק

אני בכלל לא בטוח שיש אותם...

שאם יש ישיבות שמתאימות לאנשים והם לא נמצאות אז האנשים שעושים את זה לא יודעים עליהם...

תלחצו על 1 כל הזמן.

ועל 5 כל הזמן.

מה זה אומר עלי? 

תראי מה כתבתי.

אני בטוחה שגם לך יצא הרהמור
כי כל מי שלוחץ על ליברליות1 ותורה והרב קוק 5 מגיע לשם, לא?
חבל שלא היה סעיף כלשהו על התנגדות ללהט"ב חחח

הר המור, מרכז ומצפה.. די מה שאני מתכנן לבדוק..

מה זה "אורות שאול"?

אני צריכה לדעת לפני שאני נרשמת

לא זוכרת איזה חג זה היה, אבל מכרו עליה בספרים של רבי נחמן...
 

הרבה חסידות, ניגון ואמונה, ישיבה מיוחדת, אבל לא הייתי הולכת ללמוד בה...
היא דיי לייטית וליברלית.
אבל הרבנים שלהם באמת אנשים מיוחדים!

תגדיר ליברליות (סימנתי 3 בליברליות..אבל אולי פשוט התכוונתי לליברליות שונה.)

התפללתי איתם קבלת שבת והייתי צריכה לסגור את הווילונות בפינה שלי כי להם אין בעיה שהווילונות יהיו פתוחים לגמרי
(ובאות נשים עם חצאי כיסוי, שרוולים קצרים, וחצאיות קצרות, ואז ב'בואי בשלום' כולם עם הראש לעזרת נשים ואנחנו כמובן גמכן משתחוות, קיצר, שמייח)

לי יש הגדרה שונה לליברליות- אף פעם לא חשבתי שזה שם נירדף לפשרנות (לא נורא, מגלים דברים חדשים)

נ.ב. שימחתני עם התיאור הצבעוני

לי זה מאד מוזר...
אבל להם לא.
זה מאד מוזר לי כי הם ממש לומדים רציני...
מוקדם בבוקר אני רואה אותם הולכים לישיבה, ואז מאוחר בלילה הם חוזרים.
הם כן רציניים, אבל אני לוידעת מה הרעיון שלהם...

או פילוסופים, או אנשים שפשוט הולכים לעשות כסף. וגם יש אנשים שלומדים תורה, כי הם אוהבים את הדיונים והסברות בצורה חיצונית (שגם זה יכול להוביל בסוף לשמה).

לא מתייחס ספציפית לישיבה הזאת, רק אומר שלא קובעים עבודת ה' לפי זמן הישיבה על הכסא, ואפילו לא לפי איכות הלימוד.

אולי אפשר למדוד עבודת ה' לפי איכות התפילה? צריך לחשוב על זה..

ואולי לא צריך בכלל למדוד עבודה של מישהו אחר...

אבל בסוף קשה למדוד אנשים בלי לשמוע אותם. ברצינות, יכול להיות אחד שהתפילה שלו היא אש- אבל הראש שלו במקום אחר לגמרי.. וצ"ע.

תפילה מיוחדת ממש!
הרבה פעמים בבקרים לפני תפילה הם שרים ומנגנים.
ובשבת העונג שבת שלי זה קבלת שבת אצלם.

למרות שהיא חשובה..

קצת מורכב להסיק על דרך הישיבה מלבוש הנשים בעזרת הנשים...

האנשים שאני מכיר משם לא עונים על ההגדרה של לייטים בכלל

איך זה שאנשים רציניים (ואני מודעת לכך שהם רציניים) מתחתנים עם נשים שנראה שהתורה היא המלצה בעיניהם?

לפי זה שהם לומדים רציני ולא מחפפים

קהל היעד השידוכי של הבחורים בישיבה הוא הבחורות שנמצאות מאחורי הפרגוד בעזרת נשים? 

אולי סתם יש איזו מדרשה קרובה

ראשי הישיבה הם הרב שרלו והרב תמיר, שניהם בוגרי ישיבת הר עציון (גוש בלע"ז), את תורתו של הרב גרנות אני פחות מכיר, אבל אצל הרב שרלו הליברליות(אם הבנתי נכון את כוונת הסקר) מתאפיינת בנושאי לימוד תנ"ך, חברה מעורבת, ועיסוק בנושאים מורכבים, 

את יכולה לשמוע שיעורים שלהם ולהתרשם מתורתם, בכל מקרה, לעניות דעתי להדביק תווית של לייטיות מעט מזלזל/מוציא שם רע.

פשוט מכתב מזלזל, אני לא רואה בו ערך, פשוט זלזול ברב שרלו "שהעיז" לחלוק על הרב אליהו והרב שפירא

הרב שרלו לא רב צעיר וממוצע ולא התיר איסורי, הוא הביע את דעתו(המנוגדת לרב אליהו ולרב אברום), זה לגיטימי עד למאוד, הוא לא צריך ליישר את ההבנה שלו בסוגיה ובפסיקה לפי דעותיהם, לא כך דרכה של תורה.

ולהשמיץ אותו שהוא נכשל ומכשיל את הרבים בהלכות צניעות וא"י זה פשוט הוצאת שם רע, פסיקותיו שונות אולי מהרב אליהו אבל מפה ועד להכשיל את הרבים הדרך רחוקה...

אבל חברויות בין בני ובנות נוער מלכתחילה זו פסיקה הרסנית.
גם גדולי הרבנים של הציבור הדתי התירו תנועות נוער מעורבות בדיעבד גמור.
להגיד שזה מלכתחילה זה לא סותר רק את גדולי הדור האחרון. זה סותר עוד הרבה דורות של רבנים.
וכן, כשבן חבר של בת, גם אם הם שומרים נגיעה- הם בהכרח עוברים על איסורים כלשהם, נניח לשאול בשלום אותה הבת ועוד כלמיני. ואת זה אסרו עוד בזמן השו"ע. אז לחלוק על השוע מלכתחילה, ולא בדיעבד, זה קצת לא במקום.

 

(ואני מעריכה אותו מאאאד בתור בנאדם, הוא איש מיוחד)

יש מקור לכך שהוא התיר חברויות בין בני ובנות נוער מלכתחילה?

אני מכיר רק את דעותיו בנוגע לחברה מעורבת, לא לגבי חברויות

זה תוצאה בלתי נמנעת.
אתה לא יכול לשים בני נוער הורמונליים ולצפות שלא יווצרו חברויות, זה קצת נאיבי.

סבבה, זה כבר מחלוקת על ההשלכות שחברה כזאת תגרום, אין שום בעיה עם מחלוקת כזאת, וגם אני לא מסכים איתו ב100%, אבל יש דרכים לחלוק, אין צורך לנסות להשמיד ולהשמיץ אותו

צריך להיות טיפש בשביל לחשוב ש2≠1+1 
חלק מהתפקיד של רב הוא לחשוב מראש על כל תרחיש שפסק שהוא מפרסם יכול לגרור אחריו.
ואם הוא צופה נכון ולא יווצר נזק רב אז מסמכותו לשחרר את הפסק, ואם הנזק יגבר על התועלת- הוא צריך לגנוז את הפסק או לפחות לא להפוך אותו לפסק פומבי.

בלי משיכה את מדמיינת מישהו מקיים יחסים?
אם אף אחד לא היה מקיים יחסים העולם היה נכחד.

אני רק רוצה לציין שהתנגדתי להשמצות ולדה-לגיטימציה לדעות המנוגדות לדעות המרכזיות, אפשר לא להסכים אבל יש דרך לעשות את זה

זה מראה עד כמה הוא לא הבין את מקומו.
אם אתה בוחר לקרוא את הפסק בתמימות אז באמת יתכן שיש זילזול לא מוצדק.
אבל אם תתאמץ לקרוא ולחשוב מה ההשלכות של כל פסק- תבין שיש פה זלזול במי שזילזל בשו"ע ובאחרים.
 

הוא לא צפצף עליו, חלילה, הוא נוהג להתייחס בכבוד לרבנים גדולים, הוא פשוט חלק עליו ופסק אחרת ממנו, זה לא לצפצף עליו

אכן, לומר "לא מעניין אותי מה ר' אברום אומר, אני עושה מה שבא לי" אכן מהווה צפצוף.

אממ, רק שזה לא מה שהוא אמר(אם כן אשמח שתעיר את עיניי)

לומר "אני מכבד את דעותיו של רב אברום אבל חושב אחרת" לא שווה "לא מעניין אותי מה ר' אברום אומר, אני עושה מה שבא לי"

מעניין...
 

אכן, אפשר לחלוק בלי לזלזל

הרי אתה יודע יותר תורה ממני, אז זה מספיק בשביל לחלוק על 2 אנשים פרימיטיביים.

לחלוק על השו"ע=לזלזל בו.
זה פשוט לא להבין את המקום ואת הסמכות התורנית שלך.
ואני כבר לא מדברת על לא לחלוק על ר' אברום, אני מדברת על לחלוק על השו"ע.
ולא מזלזלים בו בגלל הבנאדם שהוא, מזלזלים בכל בנאדם שלא מבין את מקומו.

התכוונתי שלחלוק != לזלזל

לעניין לחלוק על השו"ע ברור שאין לרב כיום את הסמכות, אבל אכן יש לו את הסמכות לחלוק על על הבנת רב אברום את השו"ע בנושאים כאלה למשל

זה הבנת כל הרבנים מהשו"ע(שיש לציין כתב די ברור את פסיקתו בעינין) עד זמנינו 

הפיסקה הזו קצת חד משמעית מידי בשביל שתובן בדרכים שונות.

הרב שרלו לא התיר איסורי תורה, לכנות ככה מי שפוסק אחרת ממך לענ"ד זה דרך ממש גרועה ללמוד תורה.

ואני מוחה על הזלזול, הרב שרלו לא רב צעיר וקטן, בתקופה של הקישור שפרסמת הוא כבר ת"ח, פוסק הלכה וראש ישיבה עם שנים רבות של לימוד תורה, ולא איזה ביינייש צעיר שהחליט לפסוק אחרת מרב אברום כמו שניסית להפוך אותו.

ולגבי הוצאת השם רע, לא באתי חלילה לפסוק/לומר שהרב אליהו מוציא שם רע, אני בניגוד לשאר הרבנים שהוזכרו פה אכן צעיר לימים ולא יכול לומר את זה על גדולים וחכמים ממני, אבל תורה היא וללומדה ולעיין בה אני צריך, מקובלני מרבותיי שלזלזל בדעות השונות/פוסקות אחרת ממני ולומר דברים רעים על אחרים זה הוצאת שם רע.

שים לב שדייקתי מאוד לכתוב ש"ולהשמיץ אותו שהוא נכשל ומכשיל את הרבים בהלכות צניעות וא"י זה פשוט הוצאת שם רע", הדיון היה על התוכן שנאמר ולא חלילה על הרב אליהו עצמו(אחרת הייתי כותב שהרב אליהו הוציא שם רע עליו, זה לא מה שכתבתי, אני משתדל שלא לדון ולדבר על רבנים שגדולים ממני על סמך דברים/מכתבים עלומים שמפורסמים באתרים למינהם, אבל אני כן מנסה לדון על דברים שנאמרים ולהסיק מהם מסקנות/תובנות לפני עניות דעתי בלי להשליך את זה על הרבנים שאמרו אותם, כך שמה שאמרתי על כך שלהבנתי לנהוג בדרך שהוזכרה בכתבה פירושו להוציא שם היה על דרך הדיון והלימוד בלבד, מפה ועד לומר שהרב אליהו ח"ו מוציא שם רע הדרך רחוקה, ואם זה ח"ו הובן מדבריי ודאי שאני חוזר בי, אין לי כוונה ח"ו לומר את זה על רבנים חכמים וגדולים ממני)

א. אולי תפסיק לנסות להסית את מה שאני אומר לכיוון הרבנים? המחייה בהודעה הקודמת היתה על מה שכתבת שהרב שרלו רב צעיר וקטן ולא על מה שהרב אליהו/רב אברום אמרו

ב. מעניין, מה יהיה קו הגבול שממנו והלאה כן תאמר על דעות שונות ממך?

ג. תודה על העלבון צדיק, זה ודאי הדרך לנהל דיון

לגבי ב', לא הבנתי בדיוק, את מי תגדיר כאדם גדול בתורה?

ג. אני אצטרך לחזור על זה הרבה? לא מחיתי ברב אברום ח"ו

במקום לציין שהמחלוקת היא בינו לבין שו"ע ואחרים אתה מציין שהמחלוקת היא בינו לבין ר' אברום.
נהדר!

בכלל לא טרחתי לקרוא את מה שר' אברום כתב.
כי ברור לי שר' אברום יצא על מי שיוצא על השו"ע.

יש רק שתי תוצאות אפשריות אם הביאו את הטקסט הזה מהשו"ע במבחן.
0% או 100%
זהו.

אבל הסקתי.
זה גם אפשרי.
קוראים לזה לעשות 1+1.
אמרת שהמחלוקת בין ר' אברום לרב שרלו היא על איך להבין את השו"ע, השו"ע הספציפי הזה הוא לא דו משמעי או קשה להבנה- אז מסתבר שהשו"ע וההלכה בעינייך הוא לא יותר משיעור בהבנת הנקרא.
אשמח שתתקן אותי.

להבנתי הדלה, פסיקה מורכבת בעיקרה מ2 חלקים בסיסיים:

1. החלק הראשון הוא ההלכה - דבריו של הקב"ה שמתגלים אלינו מן התורה(בגלוי/דרשות חז"ל וכן הלאה) ומתקנות חכמים, דברים אלו קבועים, הם לא משתנים בחלוף הזמן והדורות, נסיונות לשנות אותם בעייתיים, פה כשלו הרפורמים וזה נקודת המח' העיקרית איתם

2. עובדות חברתיות/נורמות התנהגות/הדרכות - דברים אלו הם זמניים, נקבעים בכל דור ודור

תפקידו של הרב הפוסק הוא לשקלל את שתי החלקים ולהוציא פסיקה הלכתית, צריך לשים לב שיתכן שהפסיקה תהיה בגדר הדרכה, ולא בגדר הלכה.

נקח דוגמא למשל את דבריו של הרמב"ם:

"אבל גנאי הוא לאישה שתהא יוצאה תמיד, פעם בחוץ פעם ברחובות; ויש לבעל למנוע אשתו מזה, ולא יניחה לצאת אלא כמו פעם אחת בחודש או פעמיים בחודש, כפי הצורך:  שאין יופי לאישה אלא לישב בזווית ביתה, שכך כתוב "כל כבודה בת מלך, פנימה"

האם מדובר בפסיקת הלכה לדורות? האם כל מי שלא יפסוק ככה יזלזל ברמב"ם? כנראה שלא, זה לא מוזכר במשנה/גמרא/מקורות מוקדמים, אז במה כן מדובר? בפסק הלכה/הדרכה שפסק הרמב"ם לפי המציאות שראה, הוא לקח את העקרונות המנחים שיצא מהתורה ומחכמים של צניעות ובהתחשב בנורמות החברתיות בתקופתו בהם נשים לא היו מטיילות להם/לא היו יוצאות לעבוד אלא נשארות בבית הוא פסק.

האם מישהו היום יפסוק ככה? לא נראלי

האם זה אומר שהשתנתה ההלכה? חלילה, העיקרון ההלכתי נשאר תלוי ועומד, מה שהשתנה הוא הנורמות החברתיות.

ולכן בנידון דידן, אם ניקח את את פסיקת הרב שרלו, הוא לוקח את הכללים המנחים וקווי הגזרה(ייחוד, קלות ראש, הפרדה ברגלים במקדש וכן הלאה) ומנסה תוך שקלול המציאות לדעתו לפסוק, לדעתו פסיקת ההלכה כיום צריכה להיות חברה מעורבת המקפידה על גדרי הצניעות כפי שהגדיר השו"ע בהתאמה למציאות כיום.

זה היה כוונתי, הוא לא חלילה חולק על השו"ע, אם ראשונים כמלאכים וכו', וודאי שאי אפשר לחלוק על הדין העקרוני שהשו"ע, הרמב"ם, הרי"ף ושאר גדולי עולם פסקו, הנקודה שבה יכול הרב שרלו לחלוק שאלה היא ההתאמה של פסק ההלכה הסופי למציאות היום. בדיוק כמו שלא נטען שרב שפוסק שאישה יכולה לצאת היום מביתה יותר מפעם בחודש פוסק נגד דעת הרמב"ם.

ברור שאפשר לחלוק עליו, וגדולים וטובים כמו רב אברום זצ"ל/הרב שמואל אליהו יבדל"א וכו' שהובאו חולקים עליו, אבל לעניות דעתי(שוב, בלי לנסות להשליך את זה על רב כזה או אחר, אני לא מאשים חלילה, קטונתי, פשוט אומר את דעתי הדלה ואת הבנתי) זה צריך להעשות במישור של מחלוקת, יש דרכים לחלוק, אין צורך לעשות דה-לגיטימציה לדעות אחרות

(ואם אפשר בבקשה להנמיך את הלהבות, אני לא סובר כמו הרב שרלו, לדעתי מציאות של חברה מעורבת צנועה לא תעבוד, כל מה שבאתי לומר הוא שיש דרכים לחלוק, חלילה לא התכוונתי לזלזל ברב אברום זצ"ל והרב אליהו יבדל"א, מה גם שלדעתי הם צודקים פה, אם היה לי ביקורת כלשהי היא היתה על אנשים פה שאת דעתם על רבנים הם מחליטים על סמך מכתבים תלושים מאתרי חדשות למינהם, זה נראה לי דרך אומללה ולא נכונה לנסות ללמוד את תורתו של רב כלשהו וק"ו לנסות לחלוק עליו ככה)

שמירת השבת נכללת בחלק של העקרונות שהקב"ה/חכמים אמרו, אמרתי במפורש שהם לא משתנים בחלוף הזמן והדורות.

כן יכול להיות שפסיקות מסוימות לא יהיו רלוונטיות היום כי המציאות השתנתה(שוב, המציאות, לא העיקרון ההלכתי), כמו נטילת תרופות בימינו לדעת פוסקים מסויימים, העיקרון של איסור שחיקת סממנים לא השתנה/בוטל/הושמד, אבל המציאות של חשש לשחיקתם מתוך רצון להכין תרופה לא קיים

תרופות לדעת רוב רובם של הפוסקים (גם משככי כאבים) מותר לקחת רק אם אתה חולה אנוש (לא יכול לקום מהמיטה/יגרם נזק אם לא תיקח את התרופה)

למיטב ידיעתי אין צורך להיות חולה אנוש, מספיק מקום צער

בכל מקרה, זה סהכ הובא כדי להראות שכאשר מבצעים פסיקה הפוסקים לוקחים את עקרונות ההלכתיים ותוך הבנת המציאות מבצעים פסיקה

לא יכול לקום מהמיטה. נכון?
זה הצער שרוב הפוסקים התייחסו אליו כאנוש. זהו.

אתה לא הבנת את עקרונות הפסיקה.

אני רק יודעת שמי שקטן מפוסק אחר לא יכול לחלוק עליו.
כשמדובר בבני אותו הדור סביר שהם יחלקו אחד על השני כי הגיוני שהם באותה רמה פחות או יותר. אבל כשמדובר ברבנים מדורות קודמים א"א לחלוק עליהם כי הם היו בדרגה יותר גבוה.
מה שאומר שבפועל א"א לבטל הלכה כי הרבנים של היום יותר קטנים מגאונים סבוראים אמוראים ותנאים. או מכל מי שהיה פשוט 2 דורות (ולרוב גם פחות) לפניהם.

שוב, אסור יהיה לחלוק על העקרונות, ברור שיהיה מותר לחלוק על המציאות, בסופו של דבר שמגיעה לפתוח של הרב שאלה הוא צריך לפסוק על פי העקרונות שנצברו עי כל מי שקדם לו אבל על פי המציאות שנמצאת לנגד עיניו

אם ניקח לדוגמא את הדין של התרפאות מרופא גוי, וודאי שפוסקים בשנים האחרונות לא חולקים על הגמרא והשוע ושאר פוסקים גדולים חשובים שאמרו שאין להתרפא מגוי.

הם פשוט אומרים שוודאי שהדין העקרוני של פיקוח נפש/איסור הסתכנות/חשש ע"ז לא נשתנה, אלא שפשוט היום המציאות שונה ולכן פסק ההלכה שונה

למיטב זכרוני מספיק צער(אין צורך בצער שלא מאפשר קימה מהמיטה, ק"ו בדבר שעלול לסכן את האדם שאז הדיון בכלל עובר למישור של פיקוח נפש)

ציינתי את דעת הרוב.
וזה שבנאדם לא יכול לקום מהמיטה זה לא קשור לפיקוח נפש. זה כמה שלבים לפני...

התכוונתי למה שאמרת שיהיה מותר למי המחלה עלולה להזיק לו, סהכ אמרתי שהדיון במקרה הזה לא יהיה במישור של שחיקת סממנים כי אם במישור של פיקוח נפש

אבל הרמב"ם לא קשור לנושא.
לצערינו (כי הוא פוסק שבית המקדש יבנה על ידי בנ"א ואחרים חולקים עליו)/לשמחתינו (כי אני אישה ובאלי לצאת מהבית) לא פוסקים הלכה לפי הרמב"ם.
חוץ מתימנים, וגם אז לא תמיד בכלל.
הסיבה שלא מקיימים היום את דבר הרמבם היא לא הרלוונטיות אלא שלא פסקו כמוהו. זהו.

(ואין דבר כזה התאמה של הלכה לדור, כשה' אמר שאסור לראות אישה לא צנועה הוא שכח שיבוא דור שבו אישה ששכחה להתלבש תהיה מראה לגיטמי ונפוץ ברחוב? לא. הוא אסר. ולא משנה מה המציאות. ואם יבוא רב ויגיד שה' התבלבל וזה גזרה שאין הציבור עומד בה- הוא מוזמן להיות רפורמי, שמה הוא יקבל הרבה כבוד)

לגבי הרמבם, אני לא חושב ככה, לדעתי גם מי שיפסוק לפי הרמבם לא יפסוק ככה בגלל השינוי המציאותי

ואכן ההלכה לא משתנית כמו שאמרתי כבר למעלה(לפחות כרגע כל עוד אין סנהדרין), ורב שיבוא ויאמר שה' טעה הוא לכל הפחות כופר, בזה אני מסכים

אבל פסיקת ההלכה, שתפקידה לקחת את העקרונות ולנסות להבין לפיהם מה יש לעשות במציאות(שאכן יכולה להשתנות מדור לדור) המוצגת לפוסק ההלכה אכן יכולה להשתנות. כמובן תוך שמירה על העקרונות הלכתיים שאינם משתנים

אתה כותב הרבה דברים לא נכונים וזה מעייף.
ההלכה היא כל מה שנפסק כבר. ולא משנה אם זה מה שכתוב בתנ"ך או בשו"ע.
את שניהם אסור לשנות באותה מידה.

אשמח שתאירי את עיניי איפה אני טועה.

לא משנים פסיקה וחזרתי על זה איזה אלף פעם, פשוט היות ופסיקה מורכבת מצמד (עקרונות הלכתיים + מציאות), יתכן והמציאות תשתנה(שוב, המציאות, לא העקרונות ההלכתיים) ואז פסיקת ההלכה שנפסקה לא רלוונטית, העקרונות תמיד יהיו רלוונטים ולשנות אותם = רפורמה, פשוט הפסיקה שתפסק תהיה שונה מהפסיקה הקודמת כי ההלכה השתנתה

אין יכולת לפסוק ביטול הלכה למפרע כי ברגע שנפסקה ההלכה היא נהפכת לעיקרון הלכתי.
(לא משנה שזה לא עיקרון הלכתי באמת אלא רק הלכה שא"א לבטל עד בא הסנהדרין וגם אז לא בטוח שתהיה להם סיבה לשנות)

סבבה, הלשון ביטול לא מתאימה פה, הלשון המתאימה היא חוסר רלוונטיות.

נקח לדוגמא מקרה תיאורטי, אדם שואל פוסק הלכה האם יותר לתרום איברים (לצורך העניין בתקופה בה הסיכון לסיבוכים בתרומה היה גבוה מאוד), הרב מעיין בשס ובפוסקים ומגיע למסקנה שאסור לו לתרום.

עוברים 70 שנה, הרפואה משתכללת ועכשיו הסיכון אפסי, האם יהיה מותר לתרום איברים? אני חושב שתסכימי איתי שכן.

זו דוגמא לכך שפסיקת ההלכה היא תלויית המציאות, וודאי שהעקרונות שהתורה קבעה בנושאים הללו(קדושת החיים, איסור רציחה וכו') לא השתנו, מה שהשתנה זו המציאות ובהתאם לכך פסיקת ההלכה.

אני מקבל את מה שאמרת, באמת הלשון של ביטול הפסיקה הקודמת לא מתאים, פשוט הפסק לא מתאים למציאות, אם פתאום לצורך העניין הרפואה שוב תחזור למצב בו יש סיכון גבוה הרי שהפסק הקודם יהיה רלוונטי 

נכון שהמציאות משתנה. אבל צריך לדעת שדרך הפסיקה מעולם לא השתנתה.

לגבי ציטוט הרמב"ם שהבאת- לענ"ד במציאות של היום הרמב"ם לא היה אומר את זה בכזו עוצמה, אבל הרעיון הוא שהאישה לא תצא *סתם* יותר מדי.

לגבי הרב שרלו- קצת קשה לי (משום מה) שהוא חולק על גדולי הדור ואתה מצפה שזה לא יקומם אף אחד.. וכן, לגבי חברה מעורבת קשה מאוד (עד בלתי אפשרי) לומר את מה שאמר. כבודו במקומו מונח, אבל אם כמעט כל גדולי הדור פוסקים אחרת- כנראה שיש פה בעיה..

אממ, מדובר במכתב לא ענייני, שפשוט הוציא מהקשרו דברים שהרב שרלו אמר

(וקצת כואב שרב אברום כותב על הרב שרלו שהוא בעל דרגה נמוכה בתורה ובהלכה אחרי שלפי מה שזכור לי הוא זה שסמך אותו לרבנות)

כאב לי שרב אברום(קטונתי לעומתו, זה לא נאמר בזלזול, זה נאמר בכאב) פרסם מכתב שבו הוא השמיץ את הרב שרלו על דברים שתלמידים מסרו לו שהוא אמר בלי לברר עליהם, אם היה מברר היה מתברר שהדברים הוצאו מהקשרם.

כואב לי על אנשים שמבססים את דעותיהם על רבנים ומשמיצים אותם על סמך מכתבים תלושים שפורסמו בעיתונים במקום ללמוד את תורתם.

כן כואב לי, ולא על רב אברום אלא על מי ששאל אותו שלא כהוגן שם

עניתי כבר למעלה על חלק מזה, לא אמרתי שהרב אליהו מוציא שם רע(לא ברור לי איך הגעת לזה שאמרתי את זה על רב אברום, בתשובה שעניתי לך על המכתב הזה סה"כ אמרתי שמה שרב אברום תקף את הרב שרלו שם פשוט הוצא מהקשרו)

ולא אמרתי בשום שלב שאני יותר חכם מגדולי ישראל ח"ו, אני לא חושב את זה

"ר' אברום בירר אלף פעם ושוחח עם הרב שרלו עצמו כמה וכמה פכמיםעד שהוא כתב מה שהוא כתב.
לא במקרה, הרב שרלו הוא היחיד (!!!) שקיבל מכתב כזה... ר' אברום לא היה עם יד קלה על ההדק."

זה תוספות/פרשנות שלך או שיש לזה מקור?

אני לא.
מצא מין את מינו, ככה זה עובד...

ויודעת מה, אני אבוא לקראתך- הוא לא יעלה להר, סגור?

מה עם מוסר אביך?

נערך

כתבת *כבר* זה יכול להשתמע לכלמיני פנים...
למשל שאמא שלך הביולוגית ואבא שלך הביולוגיים לא ביחד מאיזשהי סיבה...

ויש שאלות שלא הבנתי, מה זה קרביות לדוגמא?

* אני באמצע השאלון.

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...