אמן שהיא תמות הרגע.הרגע.
אין מצב אני רואה אותה בבוקר.אין מצב.אמן שהיא תמות אמןןןןןןןןןןןן.העיקר היא קנתה לי בושם חדש ושווה וגדול..לא מזיז לי.לא עושה לי את זה להשתמש בבושם שהיא קנתה."אין עוד אמהות כאלה"..יש לך עוד משו לומר?
אז אני כפויית טובה.לחיים.
פשוט רע לי שהיא לא אמא.אז היא מנסה להיות אמא למרות זאת ולא עובד לה.חבל באמת.והעיקר היא חושבת שמה שיגרום לי לבוא לבית זה הבושם שלה..גם כן.מלכת היופי.לעזעזל.ואני יודעת,היא תרצה לחבק אותי ברגע שתראה אותי.וכל פעם אותו טקס..היא מחבקת,אני מתרחקת,היא מתקרבת,וזאתי שואלת 'מה יש לך?למה את לא נוגעת באמא שלך?למה את לא מחבקת אותה?'.גם כן חושבת שיש לה משו חכם לומר.
משו חשוב שחובה לדעת-אם אין לך משו חכם או מחזק לומר,תשתקי.זה רק יועיל בחיים.
גם מה אמא קונה אותי במתנות האלה.כאילו אני צעצוע בלי רגש..אמן שהיא תמות.שתהיה לה מיתת נשיקה הרגע.אמן.