ירידות בין חברים?. <בצחוק כמובן.> טוב או לא? פוגע<אריאל>
הירידות המדוברות הן ירידות בין חברים, על דברים שצוחקים עליהם, כל אחד והסטיגמה שמודבקת לו.
 
אומרים שגם ירידה שהיא קטנה ביותר, איפה שהוא נכנסת עמוק בתוך הלב של האדם ופוגעת בו.
אבל מצד שני-אולי זה בכלל משהו אפסי שהבן אדם מקבל ומסכים עם זה ,וגם אם הוא יורד על עצמו קצת בזה..(כמו המשפט הידוע, אדם באמת מתבגר ברגע שהוא מתחיל לצחוק על עצמו) אז מן הסתם אפשר לרדת קצת, בגבול המתאים.
 
מה אתם חושבים? דוגמאות, הסברים ופירוטים יתקבלו בברכה (דעתי תבוא בהמשך...מעניין אותי לדעת מה אתם חושבים וגם המ"מ קוראת לי...) קרה / קורה אצלכם בחברה?
טוב אם זה טוב לכם.אוסנת
אני ממש לא מסכימה עם אלה שיוצאים כנגד הציניות, השנינות והירידות ההדדיות.
לא תמיד זה פוגע - להפך.
הרבה פעמים זה מוסיף ומחזק את הקשר...
כל עוד לך ולחברים שלך זה לא מפריע ולא פוגע, מה הבעיה?
 
אני שמתי לב, שהאנשים שנוהגים להעיר לאחרים על הציניות והעוקצנות שלהם, אלה אנשים חסרי חוש הומור. הם לא מבינים מה הגדולה בציניות שנונה, ולכן מבטלים אותה בטענה שזה עלול לפגוע בעמקי הנפש גם אם לא שמים לב.
לא תמיד זה נכון...עדן!!!
אני מכירה כמה כאלה עם חוש הומור שמעירים על ציניות...
ציניות זה גם איך שאומרים את זה
וגם איפה אומרים את זה...
נגיד חברה שלי ירדה על חברה שלי אחרת על זה שהיא שמנה\רזה מול איזשהו רב ואז היא באמת נעלבה...
חחח...עדן...ד"ר אריק
בס"ד
אני חושבת שזה פוגע, אני לא יודעת מה איתכם...בתור מישהי שיש לעליה הרבה בדיחות פנימיות...
אני בד"כ לא נעלבת, אבל באיזה שהוא מקום זה כבר מעיק...
(רבנים, ד"ר אריק, אתמול הייתה שבת, עוד אחד ושלגיה ושבעת הגמדים..ועוד הרבה הרבה כאלה..אהמ! עדן!)
לפעמים אצל בנים זה כן בעיה<אריאל>
כי בנים לא יגידו אם זה כן פוגע בהם. בי אישית זה לא, אבל פעם חבר שלי בא ואמר שירידה שהודבקה עליו מוגזמת לדעתו ופוגעת, כמובן שהפסקנו, אבל הוא יצא כ"כ "דרמה קווין"/ "בחורה" בעיני כולם.
עם אוסנת, בהסתייגות.פגזניקית גאה!
מצטרפת לאוסנת- כל מילהפעימה
בס"ד
 
אבל צריך להיות חכמים ולשים לב איפה הגבול- הדק[מאוד!]..
ולשים לב שזה יישאר בגדר הצחוק- אם צוחקים על מישו שהוא דפוק או משו- אז שזה לא יחדור לו למוח ואח"כ הוא יגיד על עצמו ברצינות שהוא דפוק. [חברה סיפרה לי על מקרה שכזה- התחיל מצחוק ונגמר באמת.]
אממ מן הסתם שקורה, אנחנו לא מושלמים.בקטנה
צריך לדעת איך עושים את זה, הכל בגבולות ההומור של הבנאדם שעליו צוחקים...
אני חושבת שאין בעייה לרדת על חברים שלך.. אבלבת מלך<=
עד גבול מסויים.. 
פשוט צריך להיות עם טאקט ולהבין מתי זה יפגע, ומתי זה בצחוקים..
את חושבת שאפשר לראות את הגבול? אני לא.<אריאל>
כי בן אדם יכול להפגין חיצונית שהוא לא נפגע, אבל בתוך הלב הוא כן.
זה מה שממש מעצבן אותי בבנים...בת מלך<=
שקשה להם להודות בטעות שהם עושים... 
שהם לא יודו ליד חברים שלהם שהם נעלבו.. כי אז הם הם כאילו יצאו "מושפלים" כי הם כאילו "בנות"..
יאלה גם לכם יש רגשות, גם אתם נעלבים.. אתם גם לא מושלמים..
חלאס, תורידו את המסכות האלה..
 
ואני יודעת שזה רוב הבנים..
 
תיהיו גברים אמיתיים, ותודו בטעויות שלכם....בת מלך<=
את לא מצפה שבהודעה הזו תשני את כל הגברים בעולם? הסנה-בוער
ואוו, וההודעה שלך זה בדיוק מה שמעצבן אותי בבנותהרועה
שקשה להם לפרגן הם חייבות לצאת נגד גם אם אין להם מושג בגרוש..
הם לא יהיו נחמדות כי אז הם יצאו כאילו "גברים"..
חאלס תפסיקו לקדוח..

ואני יודע שזה רוב הבנות..
אתה לא מצפה שבהודעה הזאת תשנה את כל הנשים בעולם?אני שמח סתם!
לא מכיר בנות כאלה ב"ה...<אריאל>
ב"ה שאתה לא מכיר בנות!הרועה
אני מכיר בנות, מכוח ההכרח.- מד"א ובנ"ע.<אריאל>אחרונה
אבל לא כאלה...ב"ה
ההודעה אפילו לא תשנה אותי.  <אריאל>
בן אדם שאני אספר לו את מה שאני באמת מרגיש וחש/נפגע (לצורך הדיון) צריך להיות ממש מיוחד. למשל אשתי לעתיד/החבר הכי טוב. אני לא אספר לכל אחד מהם הרגשות שלי.
בת מלך, יש הבדל בין טעויות לרגשות- על טעויות אני מודה, ומתנצל, ותמיד לוקח אחריות
לא להפגין רגשות זה לא בהכרח טעות, לפעמים זה אפילו עוזר. במקרה הנ"ל אני מסכים שפוגע. אבל אני חושב שזה חלק מהאופי הטבעי של הבנים -לא להפגין רגשות שמתבטאים כחולשה. (אני מסכים שהם לא) . דבר שלא ניתן לשינוי- להפגין רגשות בחברה של בנים זה לא דבר יעיל.
יש גבול, הייתי נות  דוגמה מהחיים אבל זה אישי מדי.
בונה נדב! אני מזהירה אותך..  בת מלך<=
מה אתה רוצה?! אני אומרת עובדות בשטח..
וכן זה באסה שזה ככה.. אין לי כל כך מה לפרגן פה.. (הייתי בשמחה, אם היה  )
 
 אריאל, אהבתי ת'הודעה שלך, היא כנה, ונכונה..  
נו באמתהרועה
עובדות בשטח? 

שטח

(ז') פניו של גוף הנדסי, שיעור דו-ממדי; מקום מסוים, שטח מגע בין גופים, שטח חיכוך

(ז') חלקה, מגרש, פיסת אדמה, חבל, פלך, כברת-ארץ, אזור, רצועת קרקע, שדה, חלק יבשה

(ז') חוג, תחום, שדה, תחום מקצועי, תחום הפעילות, שדה מקצועי

להשתטח


(פ') לשכב בפישוט איברים, להישכב לכל אורכו, להשתרע; לעלות לקבר,
 לקיים אזכרה


לשטוח


(פ') לפרוש, למתוח, להושיט, לשלוח קדימה; להציג, להגיש, להביא, 
להעלות, להביע, לבטא, לספר בפרוטרוט, לשטח


לשטח


(פ') לרדד, לרקע; לפרוש, למתוח, להושיט, לשלוח קדימה; לשטוח, 
להציג, להגיש, להעלות, להביע, לבטא, לספר בפרוטרוט


שוטח


(פ') רודד, רוקע; נפרש, נמתח, הושט, נשלח קדימה; הוצג, הובא, 
הוגש, הועלה, הובע, בוטא, סופר בפרוטרוט


להשטיח


(פ') לשטוח, לפרוש, למתוח, להושיט, לשלוח קדימה


על איזה שטח את מדברת? בנים בד"כ לא ישחנ"שו אבל הם יגידו אם משהו מפריע להם גם בלי למרוח את השיחה ל10 שעות להתחבק ו\או לבכות ו\או לקדוח.
את אומרת עובדות בשטח?אלישע בן אבויה
בס"ד

כל היהודים הם רוצחים. כל פעם שיהודים יכולים לרצוח מישהו בשקט, הם יעשו את זה. אני לא מכליל, אני רק אומר עובדות בשטח.
ואחרי שזעזעתי חצי מהפורום, אגיד שמה שכתבתי מבוסס על קרקע איתנה בדיוק כמו מה שהיא כתבה:
קשה להם להודות בטעות שהם עושים - אולי הם באמת לא חושבים שזו טעות? לא הבאת שום סיבה לחשוב שזו טעות, ובטח לא סיבה לחשוב שהם יודעים שהם טועים.
הם לא יודו ליד חברים שלהם שהם נעלבו - אולי הם באמת לא נעלבו? את חושבת שאנשים הולכים מכות כי הם מנסים להגיד שהכל בסדר?
אני יודעת שזה רוב הבנים - עברת על שלושה מיליארד בנים ועשית מחקר אצל כל אחד בשביל לדעת בוודאות שזה ככה אצל רוב הבנים? כמה בנים שאת מכירה (ורק שאת מכירה. דברים ששמעת עליהם לא נחשבים, כי הם נכנסים בתוך הסטטיסטיקה של כל שאר מליארדי הבנים, ואני בטוח שזה לא יספיק.) את יכולה להגיד עליהם בוודאות שככה הם?*

--
*השתמשתי בסוג המשפט הזה לכבוד מי שחשב שבחיים לא אשתמש בו.
בת מלך, זה ממש לא נכוןלולה=]
תאמיני לי שבנות הרבה יותר גרועות מבנים בעניין הזה, הו מסוגלות לשמור ולטפח ולגדל רגשות בבטן שלהן בלי סוך, וז יום אחד זה יצא בבום אחד ענקי. הכי טוב זה להגיד ישר אחרי שנפגעים שנפגעתי, ובנות  כמעט אף פעם לא עושות את זה. הן לא ידברו אחת עם השנייה, הן יתעלמו, הן יזמרו עם זאת שפגעה בהן, אבל יעבור זמן עד שהן יודו שהן נפגעו.
 
אצל בנים זה ישר מכות, וגמרנו עניין, הם כבר סולחים אחד לשני
 
|נאנח|שיראל.
אולי מספיק?
זה כ"כ לא משנה.אתם לא תצליחו לשנות אותם לעולם.ככה הם נבראו וככה אנחנו נבראנו.
ולטעמי,זה גם כל היופי,שאנחנו שונים.
מניין לך?אלישע בן אבויה
בס"ד

אולי באמת לרוב הבנים אין עם זה בעיה, והמיעוט הוא זה שלא רוצה להודות? זה כמו המון סטיגמות שיש על קבוצות. מי שזועק לעזרה יכול להיות אחד מאלף, אבל ברגע שהוא צועק חושבים שזה כולם.
אני יכול להעיד על עצמי שבד"כ אני לא נפגע, והרועה יכול להעיד עלי שכשאני נפגע אין לי בעיה להעלות שוועת העיר השמים.
~~הסנה-בוער
בס"ד
[מכירים את זה שהמוח שלכם סתום ואין לכם מושג איך לנסח אפילו משפט תקין אחד?]
אני חושבת על זה מבחינה דתית, ונראה לי קצת בעייתי להסב את תשומת הלב של אנשים למגרעה מסויימת של אדם (=צלם אלוקים), ועוד ללא כוונה שהוא יתקן אותה בגלל ההערה, אלא בשביל להצחיק. אני לא חושבת שהמטרה היא שתהיה לנו חברה אפורה ומשעממת וחסרת כל חוש הומור, אבל שאנחנו כחברה לא נגיע למצב שבו בנ"א שנפגע מירידה מפחד לומר שזה פוגע בו, אחרת הוא ייצא רגיש מדי.
[ואני מוחה! אני בת ואני לא אכריז בקולי קולות כשאני נפגעת, ההיפך. ותראו את אלישע- הוא בן וכן יאמר כשהוא נפגע. די לסטיגמות! ]
[יש לי עוד מה לומר, אני אמשיך אח"F אי"ה..]

המשך-הסנה-בוער
בס"ד
הציניות נטועה בנו כ"כ כ"כ עמוק. מי שלא מדברת צינית שוטפת הוא ממש כבד. ואני מדברת בתור אחת שכן זורקת הערות ציניות, אבל אני מודה- זה ממש ממש פוגע בחברה שלנו.
הציניות גורמת לכולנו להתכנס בתוך עצמו, לשריין את עצמנו במלאנתלפי'ם שכפות וקליפות נגד העולם. 
בפועל- אני לא חושבת שאפשר בכלל להפסיק את זה, השאלה היא עד כמה אנחנו מודעים לזה ועם היד על הדופק ביחס לרגשות החברים שלנו.
עקרונית: נגד. אבל מאוד תלוי במה מדובר.אח..
אצלי לפחות, השתדלתי לקיים מס' חוקים בחיים:
 
א. בחיים, אבל בחיים לא לצחוק על מום שאדם לא אחראי עליו. [כמו בגוף וכדו'.]
ב. מול אחרים, להשתדל לא לצחוק על אחר גם על דברים 'פשוטים' - אפילו 'בצחוק'.
ג. צחוק עם חברים בכללי, רק דבר שבטוח לי כמעט במאת אחוזים שלא יפגע בשני ועוד כמה קטריונים.
[לא מה אני מרגיש, אלא מה הוא עלול להרגיש...]
ד. קיצור להשתדל - 'ואהבת לרעך כמוך' במלא מובן המילה.
ה. ספק? לחומרא.
 
 
 
אישית, אני משתדל מאוד לעשות את זה בדרך שלמדתי מאחרים שמבינים בעינינים האלו. אם משתדלים לעשות את זה כמו שצריך זה ממש לא פוגע ב - 'ציניות' של האדם. ובמיוחד שלא בעירבוב שלו על החבר'ה. ההפך - ממש. זה רק מפתח אותו חברתית וכו'.
 
אגב, אדם שיורד על האחר (הרבה פעמים אפילו אם זה 'בצחוק') זה מחוסר בטחון - ולא מעודף בטחון.
 
 
 
בשורות טובות.
 
לדעתכם, האדם שיורדים עליו נפגע, אולי אפ' בתת מודע?<אריאל>
אולי אפילו בלא מודע..הסנה-בוער
בס"ד
בכל הערה צינית שלנו אנחנו רומסים את האחר- בין אם זה בצורה גדולה או בצורה פיצית.
לפעמים זה יגרום לו בצורה מודעות לחוסר בטחון עצמי, ולפעמים- שזה קצת יותר גרוע- זה יגרום לו בצורה לא מודעת.
ג"כ, יכול להיות שעכשיו זה לא יפגע בו, אבל הזרע של הפגיעה יישתל וזה יכול להתפרץ מתישהו.
אני נשמעת עכשיו חמורת סבר וכיו"ב, אבל שוב, אני מדברת בתיאוריה.
אם יש גבולות ושני הצדדים מסכימים- אין בעיהאביה =)
רק לשים לב מתי זה מתחיל להעליב, כי לפעמים מרב ירידות לא שמים לב ועוברים את הקו הירוק (?)
נדב, ואלישע..בת מלך<=
וואי וואי נדב אתה אשכרה פתחת מילון?!
תגיד מישהו אמר שצריך לשחנ"ש???? פשוט אומרים "ת'שמע זה לא לעניין מה שאמרת, זה קצת פגע בי".. 
כזה מסובך???
אף אחד לא אמר שצריך לבכות ולקדוח.
             
אלישע.. כן, זה ידוע!!!!!!!! (בסדר, אז זה לא כולם)  (סורי שאני מעצבנת אתכם.. )
כמו שזה ממש ידוע, (ותסכים איתי) שבנות בהרבה יותר רגישות מבנים!
וגם על זה לא עשו סקר.. זה פשוט ידוע... 
וזה על אותה סירה..  
וווווואאיי ניראלי אני הולכת לחטוף על זה....
 
נו באמתהרועה
לא פתחת, חיפשתי בגוגל מילון זה נחשב?
יש לבנים דרך טיפה יותר בוטה להגיד את זה אבל העיקרון מובן.

למה הכל אצליכם בבוטות?? (חח.. וואיבת מלך<=
אני יורדת עליכם חזק היום..) טוב הייתי צריכה לשפוך.. 
 
 
                           היייייי בנות שאני לא יהיה לבד במערכה...
תקשיבו..רייייינוש
כןן הבנות מראות יותר את הרגישות "בשטח" אבל גם לבנים יש רגישות וכן זאת עובדה(מה שמביא אריאל)
עם חבר שלו שאמרשהכינוי לא מוצא חן בעיניו..
 
אצל הבנות אם מדברים בציניות(לפחות אצלינו)וחברה נפגעת, היא או משהי  פשוט אומרות דיי זה כבר לא מצחיק..
ונגמר..
אצל הבנים זה לא ככה ,כמו שאמרו פה: החברים אומרים להם יוו י'בנות י'פחדן וכול מיני דבריםה ואז הבנים שומרים דברים בתוך עצמם (וזה מה שגורם להם להיות כאלה מגעילים וקשוחים..)
אצל הבנים הכוול פוזות .."(חלק מהבנים-סליייחה..)
 
*תקשיבו אל תקחו ללב ולא להתעצבן זה מה שאני חושבת במבט "מהצד
 
אה נ.ב
תקשיבו בנוגע לציניות תמייד יש גבולות אולי אצלינו יש גבולות מסוימים שנראיםצחוק וכול זה ,אבל אולי אצל החבר\ה זה לא מצחיק ואפילו פוגע. לא קשור יודעת לא יודעת זה פווגע .
פשוט תקחו את עצמכם ותבקשו סלייחה (כןן אולי נשאר משהו בתוך הלב ,אבל לפחות תגידו אני את שלי עשיתי ,וכן אני מתחרטת על מה שעשיתי לה\ו..
ושוב אני אומרת זה רק מה שאני חושבת ומה שאני רואה !!!
 
תוודה לכול מי שקרא הכוול..
 
מסכימה מאוד עם לידור ואח.שיראל.
ועוד דבר-אם אני לא טועה יש הלכה (אני יחפש אותה בל"נד) שאומרת שאסור לכנת אדם בשום כינוי (לא רק כינוי גנאי,גם כינוי רגיל),אז אם לגבי כינוי שהוא לא כינוי גנאי אסור אז מה לגבי ירידה?
חלק קטן, אולי אפילו הפוך, אנחנו אמיתיים יותר<אריאל>
אולי קראנו לו דרמה קווין ובחורה כי הוא לא מתנהג כמו רוב הבנים--לא נפגעים מירידות.
תבינו - זה לא שכל הבנים נפגעים מכל העסק הזה של הירידות אבל לא מספרים בגלל הכבוד שלה- אני למשל לא נפגע, וגם רוב החברים שלי לא, המקרה שהבאתי הוא ממש מקרה שכיח.
 
 לפעמים הירידות בצחוק לפעמים מחזקות את הקשר בין החברים- זו בטח אחת הסיבות שהכיתה שלי היא הכי מגובשת בישיבה 
תפסיק לחפש כללים. תסמוך על השכל והאינטואיציה!דני-יהונתן
אה? סורי, אבל -אח..
כשמדובר בפגיעה בחבר, אני לא סומך על השכל שלי ככה בפתיחות ב - 'מצבי לחץ'.
דאורייתא, זה לא צחוק. בן אדם, זה לא צחוק. כבשן אש, זה לא צחוק.
מי שמסוגל? אשריו. אישית, עוד לא הגעתי לדרגה הזו.
 
 
אגב, הלכה זה לא רשימת כללים?
יש מצב שלא הבנתי למה אתה מתכוון ואז אשמח אם תגיד לי למה התכוונת.
 
 
אחי, בשורות טובות.
שבת שלום ומבורכת!
 
 
אם לא נפגעים בכלל זה יכול להיות מצוייןליאור 1
הרבה פעמים ירדנו חברים שלי ואני אחד על השני ואף אחד לא נפגע ונהנים ולדעתי זה טוב.
 
כלל:מתו"ש
בס"ד
 
כדי לגרום לבנאדם לא לרדת מלחיצים אותו ואומרים לו שכל ירידה הכי קטנה היא קטלנית, ואחרי נפילה או בתוך נפילה אומרים לו שזה מחשל ומקדם וכו וכו...
קיצוררר...כולם קשקשנים, אין מה להתרגש
לא אוהבת את זה...חיוכים
לא יודעת, כל הקטע הזה של הציניות, ושל לרדת בצחוק על אחרים לא מדבר אלי. ואיך אפשר לדעת אם זה באמת לא פגע? ואולי דווקא זאת שנראית שבכלל לא נפגעת ושברור שהכל בצחוקים וכזה, דווקא היא נפגעה? ומנסתם היא גם לא תאמר לך...
אם היינו יודעים באמת את הגבולות של זה, אז בכיף, למה לא? אבל לא נראה שאפשר באמת לדעת...

[וכן, אני גם משתמשת בזה לפעמים אבל לא חושבת שזה באמת הדבר הנכון והאידיאלי...]

  
דומה לאוסנת אבל..שלומי20104
בשביל לרדת על מישהו בצחוק חשוב להכיר אותו לדעת אם הוא יעלב כי יש כאלה שנעלבי ושומרים בפנים.
לא נ"ל שיש דבר כזה להעלב בתת מודע אבל כן יש לשמור בפנים.
אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך