למה שיהיה מותר פילגש?

תשובה לשאלתך - מבחינה מוסרית עדיף להמנע. עקרון השיוויון וערך כבוד האדם הם יכולים לעמוד בבסיס זה.

למה בזמן התנ"ך היה מותר?

הממ, זה על פי הגיון , מסכימה!

אבל, מבחינה הלכתית?

לא מוסר אוטופי אידיאלי... אלא מוסר מעשי.

חברה שיש בה נוהג של עבדים זה מוסרי לקחת עבד. כי אדם בודד שלוקח עבד הוא טפל למוסר הקבוצתי. גם אם אותו אדם ימנע לקחת עבד - אז יהיה ביטול ברוב. אז מישהו אחר יקח את אותו עבד, מה הוא עשה בכך שנמנע לקחת?

מתי שכל החברה מתרוממת ומגיע לדרגה מסויימת שזה כבר לא מוסרי - אז המעשה הזה הוא לא מוסרי.

ככה אותו דבר פילגש.

העולם הולך ומשתכלל במחינה מוסרית ומחכים ליום שגם לא נאכזר על בעל החיים ונהיה במדרגה כזאת שזה יהיה פשע מוסרי.

למסקנה - המוסר המרכזי הוא לא מה האדם הפרטי עושה אלא איך החברה מתייחסת למעשה. לכן חברה שהיא פחות מוסרית המעשה של האדם הפרטי פחות ישנה. (תלוי איזה מעשה).

לדעתי, אתה צודק ולא צודק...

כי חלק מהייחודיות של התורה שהיא נכונה עבור כל מוסר...

כלומר, המוסר שלה שלא משתנה....

ז"א , שהלכות או דברים משתנים בגלל המוסר שבעולם הכללי ? והחברה?

לא אמרתי שהמוסר האוטופי של התורה משתנה. יש מין אידיאל גבוה גבוה של התורה שהוא חזון הגאולה. הוא לא משתנה לא משנה באיזו מציאות.
אבל אמאמה התורה מתחשבת בזה שהדברים מסויימים צריכה להיות התקדמות הדרגתית של האנושות. חלק מהדברים הללו יכולים להיות - צמחונות, עבדות, פלגשים וכולי.
"לא תרצח" לדוגמא הוא לא בין הדברים הללו.
הבנת מה שאני אומר?

אין מצווה לקחת פילגש אז אין בעיה לומר שעדיף שלא.

כמו שמותר בשר, וכמו שמותר לשאת שתי נשים, וכמו שאשת יפת תואר במלחמה מותרת. - מותאם לרמת המוסר שהעם יכול להכיל לפי מדרגתו.

הייתי מדייק את השאלה ושואל על אברהם אבינו ודוד המלך ועוד מאבותינו, שהיתה להם פילגש, ואכלו בשר והיו להם שתי נשים. למה בעצם? בזמן שדקדקו איתם כחוט השערה על דברים מותרים שבהם לא מספיק דקדקו..

מנהיג צריך לבוא מתוך העם, וחשוב שישתייך למדרגתו.

אבל זה לא מסביר למה לשלמה המלך ע"ה היו 300 כאלה, ולמה אברהם אבינו שוחט 3 פרים רק בשביל הלשון שלהם (מעריך שלא היה לו מקפיא...- או שהיו לו המון אורחים), ועוד..

דברים שלא היו מצויים בכלל בעם.

הפניתי את זה לרב יעקב אריאל, אבל לא בטוח שדוקא הוא יענה.

כיוונתי לשאלותיך...

פשוט לא היה לי מידי כח לנסח🤦‍♀️

כמו חרם דרבנו גרשום על נשיאת שתי נשים, וכמו שבעתיד העולם יחזור לא להנות מהחי.

יותר כי אנחנו לא מסוגלים לעשות כאלה דברים שלא בשביל תאווה.

חוץ מזה שבתקופה כיום רוב הנשים לא ירצו בזה ולא יגיעו למצב כזה.

(אם כי ראיתי מקרים ששתי בנות (שהיו גם חברות) בו זמנית התרועעו עם גבר אחד)

וכמו שיחה של ת"ח שהיא תורה ממש, כמו שהרמח"ל מזכיר במידת הקדושה.

יפה. תודה.

הזכרת לי פסקה של ר' צדוק:

"מי שהוא ת"ח שאפי' שיחת חולין שלו צריכה לימוד, כמו שאמרו ז"ל (סוכה כא). אז יש בו כח גם ‏בשיחת חולין לתקן נפשות שהוא ממש ד"ת, וכמו שאמרו ז"ל (עירובין נד) שכל שיחתן תורה. וכמו ‏שתמצא בתורה כמה ספורי מעשיות, וכן בתלמוד כמה דברים נראים כסיפורי חול, והם תורה ממש ‏ככל דברי תורה. וכל הגדול מחבירו - שיחת חולין שלו גדולה מתורה של חבירו, כמ"ש (בר"ר פ' ס) ‏יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים. (צדקת הצדיק קיח)

נ.ב

אחד מהת"ח בישיבתנו סיפר לי בעניין תערובות, שאם התערבה חתיכת בשר לא כשר בתוך יותר משישים כנגדו בשר כשר, ואי אפשר למצוא אותה, אז כל הבשר מותר. ועל זה יש מחלוקת אם מותר לאדם לאכול כל פעם רק קצת, ואז על כל חתיכה יש ספק, ומתוך הספק זה מותר, או שמותר לאכול הכל ביחד. והוא הזכיר את אחד הספרים שאומר על זה, שעל פי הדעה השניה בעצם יוצא שמביאים משהו טמא שעפ"י דרך הטבע לא יכל להיות לו תיקון ומעלים אותו לקדושה, והניצוצות שהגיעו מבירא עמיקתא כזאת גבוהים יותר. (משהו כזה)

וואי וואי... הסתבכתי עם תלמיד חכם 

לא ברור לי איך גדולי האומה שלנו התחתנו עם כל כך הרבה נשים...

עם אברהם ויעקב, מילא זה בגלל שהיה להם "תפקיד" חשוב

אבל מלכים כמו דוד ושלמה זה אחד הדברים שעד היום לא מיושבים אצלי

אבל זה לא מציק לי, כי אני יודע שיש המון דברים שהשתנו לגמרי כמו היחס לעבודה זרה אז, והיום ללשון הרע.

יש דוגמאות למכבר.. זה פשוט מציאות שונה אז אנחנו לא מסוגלים להבין

אברהם בא אל הגר אחרי שלא היה ילדים משרה ושהיא ביקשה זאת.

יעקב לא נשא לכתחילה שתי נשים, מסתבר שהוא רצה לשאת רק את רחל.

היחס ללשון הרע השתנה היום? היו זה יותר או פחות חמור? מניין לכך?

מלכים באמת מצווים ב'לא ירבה לו נשים'. שאלה טובה. 

אברהם לא לקח את קטורה "בדיעבד" 

והפירוש שקטורה היא הגר היא דעת מיעוט

וגם אם נאמר שזאת היא, זה היה הרבה אחרי שיצחק נולד אז למה שיחזור שוב אליה? 

"היחס ללשון הרע השתנה היום? היו זה יותר או פחות חמור? מניין לכך?" 

-אל תכניס לי מילים לפה אוקי? אני לא אמרתי את זה ולא התכוונתי לזה בכלל. 

לגבי הלא ירבה לו נשים -יש הרבה דעות בסנהדרין לכמה מדובר, הדעה המרכזית שהכוונה ל 18.

וגם זה בישבילי מאוד רחוק מהדעת.

למען האמת גם אם לפי התורה היה מותר למלך להיות רק עם 2 נשים זה לא היה מובן בישבילי

לא שאני בא להתריס חלילה, זה פשוט מסוג הדברים שלא מתיישבים על לבי בתורה..

אבל לא מחשבותי מחשבותיכם 

אז זה לא משנה

בתקופת התנ"ך הייתה תודעה שלשון הרע זה ממש ממש חמור

זה ממש לא היה במנטליות שלהם 

לעומת עבודה זרה שזה היה ממש חלק מהתרבות שלהם

בעוד שהיום זה בדיוק הפוך.. עבודה זרה זה בכלל לא בתודעה שלנו, ולשון הרע ממש נהיה חלק מהחיים.

וזה נובע ממנטליות שונה לגמרי 

זאת נראת לי התקדמות משמעותית שאין לנו כיום עבדים שפחות ופילגשים

אבל שוב, לנו זה נראה ככה כי זה מה שאנחנו מכירים.

זה לא ממקומנו לשפוט את דרך החיים שהייתה להם

מוסרי, ככה אני יכול לומר שיש היום מעשים יותר מוסריים.

לאו דווקא בזכות האנשים הפרטיים כשלעצמם אלא מרצף השתשלות ההיסטורית.

זה גם לא מצריך אותי לשפוט את האנשים שהיו בתקופות יותר קודמות. הם חיו בתקופה שבה זה באמת היה בסדר כי מוסר זה תלוי חברה - צעירים מעל עשרים

עולם צמחוני הוא לא מוסרי יותר

מוסד העבדות וריבוי נשים הם לא פגמים מוסריים. הם פותחים פתח להתנהגות לא ראויה, אבל כשלעצמם הם דברים טובים ומועילים, ושירתו בקידום האנושות למקום שהיא נמצאת היום.

היא יותר מוסרית מאכילת בע"ח. לפי סולם הערכים שלי יש ערך מסויים בלרחם על בע"ח ולא להרוג אותם בגלל זה.

הרבה פעמים הערך הזה מתנגש עם עוד ערכים חשובים יותר ולכן הם דוחים אותו אבל הוא קיים לענ"ד.

לגבי עבדים וריבוי נשים - אני מסכים איתך שהוא יכול להוביל לניצול אבל לדעתי גם הוא עצמו ממש ממש לא אידיאלי. מאוד מאוד מאמין בערך החירות והשיוויון. כשאני מדבר על 'שיוויון' בודאי אין הכוונה לטשטוש זהויות אלא בשימת לב לאחדות שקיימת בכל ההירככיה. שימת ההירכיה במקום המתאים לה.

כל אחד מישראל הוא כמו אות בספר תורה שאם האות חסרה אז הספר כולו פסול. אין זה סותר את הערך המיוחד שקיים רק בת"ח שמוציאים מכח אל הפועל מה שעמי הארצות לא מוציאים.

מסכים שעבדים ופילגשים היו חלק מתהליך לקדם את העולם, אך הם בדיוק מראים איך משקמים עולם שהוא לא אידיאלי. ע"י מעשים ומעמדות שהם לא אידיאליים. חיים בעולם שבור אז גם הכלים לתקן אותו הם כלים שמתאימים למצב שלו.   

עולם שללא עבדים הוא עולם עם יותר שיוויון. זה ערך חשוב מאוד בעיני. קשה לי לראות שמעמדות מפלות לרעה וגורמות לאנשים לא להוציא מהכח אל הפועל את הכוחות הקיימים בהם. כמובן ששיוויון הוא ערך בתוך עולם ערכים שלם שמורכב מעוד ערכים חשובים.

והתורה (או התרבות האנושית) מחריגה ואומרת שמותר לשבור את ערך השוויון (או התרבות האנושית נוהגת בחוסר שוויון והתורה ממחנכת ליותר שוויון)

אבל בהחלט יש קיום מוסרי לעמדה שתסבור שמותר וטוב להשתמש בבעלי חיים לצורך האדם, כי לשם כך הם נבראו. לא מתוך חוסר חמלה אלא מתוך הבנה שזה דבר טוב. 

ויש קיום מוסרי לעמדה שתראה משפחה בצורה שבה ריבוי נשים הוא דבר טוב ולא דבר רע, אם הן באמת חיות בשלום ובתחושת שלמות.

ויש קיום מוסרי לעמדה שמקבלת עבדות כדרך לתת לעבד משמעות כאשר הוא חלש מכדי למצוא אותה לעצמו (רעיון של הרב קוק באגרות, לא שלי)

החברה המודרנית רואה את התוצאות השליליות של שתי התופעות האחרונות - ריבוי נשים ועבדות - ולכן בוחרת לוותר על התועלת שבהן; אבל זאת גישה של עדיפות סטטיסטית ולא גישה מוסרית יותר במובהק (כלומר, יתכן שיש אנשים שהיו מרוויחים מלהיות אשה שניה של מישהו או עבד של מישהו, והחברה שוללת מהם את הזכות הזאת "לטובתם", על אף שהם אינם יודעים לנצל את ההטבה)

התווכחו על הסוגיה הזאת בהיתר של בני נוח לאכול בשר, מה שהיה אסור לאדם הראשון. היו כאלו שטענו שבאמת זה מוסרי ביותר לאכול בעלי חיים. הרב קוק ב'חזון הצמחונות והשלום' מציג עמדה שונה. לגבי עולם העבדים אני שמעתי על האגרת שהבאת, באמת לא הייתי עקבי בהליכה אחרי הרב קוק בתגובה הזאת. הרב קוק מסביר שאכילת בשר היא שלב מקדים שחייבים לעבור בו כדי להתקדם למצב מוסרי נעלה יותר - צמחונות ורחמים על בע"ח.

אני לא חושב שהחברה המודרנית שופטת את מציאות העבדים וריבוי הנשים רק מבחינה פונקציונלית אלא זה ערך עצמי גם ללא קשר בכלל לתועלתניות  כזאת או אחרת. החברה המערבית רואה בערך השיוויון ערך עליון, וכאמור אני מאמץ את זה בחום וזה נראה לי ערך יהודי מובהק. כולם בריותיו של הקב"ה ולכולם יש חובה לדאוג שיקבלו מינימום מסויים. הרב קוק כותב בפרק א' ב'לנבוכי הדור' שצלם א-להים זה החופש והבחירה שנתינה לאדם.

אני מאמין בערכים מסוימים, שאותם למדתי ממה שהתורה התירה, לפי הבנתי.

או לפחות, אני מניח שכל דבר שהתורה התירה אותו, יש אפשרות לעשות אותו בצורה מוסרית בדרגה הגבוהה ביותר. אדם יכול להרבות נשים כדי לפרנסן ולהקל עליהן, אדם יכול לקנות עבדים כדי להכווין אותם לפתח את העולם, אדם יכול לאכול בשר מתוך הבנה שכך הוא זוכר את תפקידו בעולם.

אתה מאמין בשוויון כערך עליון, וזה בסדר גמור.

ולכן לדעתך העולם המודרני השוויוני, או יותר מזה - עולם צמחוני, הוא עולם מוסרי יותר. וזה בסדר גמור שאתה מרגיש כך וחושב כך.

אבל כמו בכל ויכוח ערכי שבו אתה מתבסס על תפיסת העולם האישית שלך, צריך לתת מקום גם לדעה השניה

כשאתה אומר שלהיות צמחוני זה מוסרי, זאת אמירה מוחלטת. המשמעות שלה היא שאכילת בשר היא מעשה לא מוסרי

כשאתה אומר שריבוי נשים הוא לא מוסרי, אתה מציב את אברהם אבינו, או את יעקב, או דוד המלך, במקום בעייתי.

כשאתה מביע דעה חד משמעית ואומר שהעמדה שלי לא נכונה, אתה בעצם אומר שאני אדם מוסרי פחות ממך. לכן זה לא דומה לויכוח על "כמה זמן צריך הרמזור להיות ירוק", ששם מספיק שאתה מכבד את בעל הדעה החולקת. כאן אתה אומר שהחולקים עליך טועים והם לא מוסריים. ואני, מוזר שכמוני, לא שש לקבל תגית של "לא מוסרי"

כמובן, אמירה ש"תפיסת עולמי המוסרית היא X" זה הכי לגיטימי בעולם. אבל אתה צריך לתת לגיטימיות לדעות אחרות, אחרת אין משמעות לזה שאה מכבד את מי שחושבים אותן. למה שתכבד אנשים לא מוסריים?

לרגע אחד לא הסתכלתי על זה איך שהסברת עכשיו. ולכן הסביר את כוונתי -

האמירה 'צמחונות היא יותר מוסרית מאכילת בשר' היא לא טוענת דבר אחר מלבד היא עצמה. 

כל אדם וכל חברה חווה קונפילקטים מוסריים שונים ולכן השיפוט הוא לא על ההישגים המוסריים אלא על הכרעת הקונפליקטים השונים. ככל שההכרעה יותר מדוייקת כך האדם הוא יותר מוסרי. אדם אחד יהיה יותר מוסרי אם יאכל בשר ואדם אחר יהיה פחות מוסרי אם יאכל בשר. השאלה היא על אילו ערכים ויתרת ועל אילו ערכים לא ויתרת. שזה נידון רק בהקשר כולל יותר. שאותו כמובן לא הצגתי - כי הוא לא היה הנושא.

כך גם בודאי לגבי אבותינו ורבותינו הקדושים שהיו במשך כל הדורות. היה להם הקשר שונה לחלוטין ולכן הם נמדדים בגדולתם על פי ההכרעות שלהם במציאות הנתונה. 

אני קראת לך (או לכל מישהו בעל עולם ערכים אחר) מוזר? אולי שמעת את זה בין השורות אך אני בכלל לא כיוונתי וגם לא הרגשתי את זה בלב. קשה לי הטענה הזאת שלך. לא רוצה להציג אף אחד כמוזר או כלא מוסרי. אני כן רוצה להביע את עמדה הערכית שלי. 

המוסריות של אדם היא לא רק כוללת את העמדה המוסרית המחשבתית שלו, אלא היא כוללת בעיקר את הדרך שלו להגיע להשגות מחשבתיות. יכול להיות שבנאדם יהיה יותר מוסרי ממני גם הגעתי לתובנות מוסריות יותר נכונות ממנו אבל הוא עשה דרך יותר משמעותית כדי להגיע לעמדות שלו והוא לוקח את העבודה המוסרית שלו יותר ברצינות. אני עכשיו כותב ומדבר על מוסריות אבל יש גם אני שחיים את ז, וזה העיקר. הדיבורים שלי יכולים להיות ממש מנותקים מהמעשים שלי. העמדה המחשבתית היא ממש לא בלעדית להערכה המוסרית כלפי האדם עצמו, היא חלק ממנה.

בזה שאני בטוח בכך שעמדתי נכונה אני לא נותן לגיטימציה לעמדה אחרת? אם אני לא מסכים עם עמדה אחרת = אני לא נותן לה לגיטימציה? 

אני לא רואה איך ניתן לדון על ענייני מוסר ללא שיפוט מוסרי כלפי מעשה/הנהגה כזאת או אחרת.

אני כן רואה איך אני מתייחס לאנשים בצורה מכובדת על אף אני לא לא מסכים עם קנה המידה הערכי שלהם. אני יכול לכבד אותם הרבה יותר ממה שאני מכבד את עצמי.

אם לא ניתן לדון על ענייני מוסר ללא שיפוט מוסרי של מעשה או הנהגה, המשמעות היא שכשאתה מביע את דעתך, השוללת את המקובל, ואינך מדגיש שזאת דעתך וגם דעה אחרת היא לגיטימית, אתה בצורה אקטיבית אומר שהמקובל הוא לא לגיטימי מוסרית.

זה שבאופן אישי אתה מכבד אותי, לא עוזר לי כאשר אתה מציג אותי באופן נקודתי כ"לא מוסרי". זה לא נעים, ולא מכבד.

הנחת היסוד שלי היא שאני מכבד את העמדות האחרות ולכן לא ראיתי צורך לציין את זה

בכלל אני לא מאמין שאני נותן או שולל לגיטימציה ממאן דהו. זה נשמע לי ממש מתנשא

צריך לנסח את השאלה בצורה מוגדרת היטב.

להבין מה היה מותר בעבר ואסור היום

אבל באמת חלק מהדברים שבעבר היו מותרים, היום נחשבים לאסורים

להתחתן עם אשה שניה - כי בדרך כלל זה יוצא לא טוב, אז גזרו על זה בקהילות האשכנזים ובאופן כללי בהרבה מדינות

זה לא בהכרח דבר רע, ויכולות להיות משפחות שבהן זה בסדר, אבל לא לוקחים סיכון

והאבות, למשל, שלא הקפידו על זה - כי הם ידעו שבעבורם זה בסדר

להתחתן עם אשה בלי למלא את כללי הטקס בצורה מלאה (פילגש בלי כתובה או בלי קידושין) - התורה או חכמים אסרו את זה, כמו הרבה מצוות שבהם יש הקפדה על כללי טקס מסוימים.

ובאופן כללי, הרבה דברים שבתקופת האבות היו מותרים כי האנושות לא יכלה לאסור אותם, היום אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להתיר אותם

בניו של אדם הראשון לא יכלו לקחת נשים חוץ מאחיותיהן... לזה התכוונתי בעיקר

וזה מראה שיש אפילו איסורים מוחלטים שמותרים כשהדור צריך

(ההנחה היא שמרגע שזה הוגדר כאיסור, יש השגחה שזה לא יהיה צורך ממשי אלא לכל היותר צורך רגעי, כמו פיקוח נפש)

אבל לעצם העניין, בדורות קדומים מבנה המשפחה היה כזה שלהתחתן עם כמה נשים היה אפילו יתרון. מבחינת הגבר, כי לא כל אשה יכולה ללדת ולא כל אשה שורדת לידה. אם צריך לבנות כל פעם זוגיות ייחודית מחדש, זה תהליך ארוך מאד. ובוודאי מבחינת האשה, כיון שאצלם הצורך בגבר שיגן על האשה היה צורך ממשי הרבה יותר מאשר בדורנו, גבר שהתחתן עם מישהי בעצם עוזר לה. רק לדוגמה, יש סיפור על תנא (ר' טרפון?) שבשנת בצורת התחתן עם כמה נשים כדי להתיר להן לאכול תרומה. אז שם היה עניין הלכתי, אבל גם בתנ"ך ההתייחסות היא שאשה צריכה גבר שיפרנס ויגן עליה, ולכן האפשרות של גבר להתחתן עם כמה נשים משמעותה בעצם לאפשר לגבר בעל אמצעים לפרנס יותר מאשה אחת. מהצד השני, זה גם מאפשר לגבר שיש לו למשל הרבה ילדים, להתחתן עם אשה נוספת שתעזור לגדל אותם

שיש כאן בלבול בין סוגייה של פלגש, לבין סוגייה של נשיאת שתי נשים. 

פלגש זו אישה שמתייחדת לאיש בלי קידושין וכתובה.

לדעת רוב הפוסקים פלגש אסורה או מהתורה או מדרבנן. 

נשיאת שתי נשים אסורה משום חרם דרבנו גרשום. זה נושא אחר. 

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם

אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.

ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

כיף להיות במיטה עם אבא ואמא!  לא נורא בכלל. אם יש מיטה רחבה מספיק

והילדונת לא בועטת נוראות תוך כדי שינה, לא נורא. חושבת שזה נותן בטחון

לילד.  אולי להתפלל על זה, אם זה מפריע? לבקש עצה טובה מהשם?

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

בני אדם הם יצורים קטנים וחלשים

הרצון להשתנות תמיד מתבדה