דם
אני מחכה לראות את הדם
הדם שאני מחכה לו כבר 9 חודשים
זוכרת את היום ההוא, שחיכיתי לו בקוצר רוח שיגיע.
שוב ושוב הלכתי לשירותים
והוא לא בא
וכל פעם אני מסתחררת יותר ויותר
ואני עם הילדים בבית, וצריכה לטפל... ולצחוק... ולשחק... ולהכין ארוחת ערב
אבל למה הדם לא מגיע?
אני מרגישה טוב, אפילו יותר מדיי
אז מה זאת הסחרחורת הזו? זה הפחד
אני לא רוצה הריון
והמחזור מאחר כבר ביומיים
והפחד עולה ומדגדג לי בגרון
והסחרחורת מאיימת לחנוק אותי כל רגע
והילדים צריכים שאני אפריד עכשיו ביניהם
והם גם צריכים להתקלח, ולאכול
ואני לבד בבית
מוציאה בדיקת הריון מהמגירה
מניחה אותה איפשהו וממלאה לילדים אמבטיה
הם צוהלים ושמחים
ואני שוב בשירותים
דם, היכן אתה
רק טיפה אחת, בבקשה, לא צריכה יותר
רק רוצה להיות רגועה
בבקשה
לא מתאפקת ונוטלת את הבדיקה
מכניסה בידיים רועדות
הראיה מסתחררת, והילדים ליידי משפריצים מים בששון, וטוב להם.
הפס הראשון מסתמן מייד
ה' בבקשה תעצור את הזמן, עכשיו ממש, תעצור.
ועוד לפני שאני מספיקה להסתפק מופיע לו הפס השני בגאווה
ואני כבר לא שם, אני הרחק הרחק
זו לא אני שמלבישה את הילדים
זו לא אני שמסדרת את שאריות האוכל שלהם
זה הרובוט שבתוכי
והזמן חולף, וחודשים חולפים
ותיכף אפגוש את הדם
הדם שחיכיתי לו,
הדם הבוגד
ואיתו יצא מלאך קטן, זעיר
שפעם היה פס
ואהיה אימו
לנצח

אומרת למרות שלגמרי מבינה את התחושות המעורבות /קשות..