מדברת על צמד הקטנים שלי, בני ארבע וחצי ורגע לשלוש. מבטיחה לכן שהגדולים שלי (עם הפרש דומה) לא היו מפונקים ככה, שובבים ככה, מחריבים ככה את הבית בשיטתיות! אולי רק התאומים התעלו עליהם. אבל הם לא היו מפונקים ברמה כזו. ובגיל ארבע פלוס הם כבר התחילו להירגע.
זהו, פרקתי פה בשורות קצרות את היום המתיש שעבר עליי עם שניהם. (וב"ה שהגדולים היום לא עשו "בעיות"! אם כי לא היה לי פנאי לשים לב אליהם בכלל...)
לפניי עדיין בתוכניות ליום הזה:
להשכיב את שני הבנדיטים,
להתווכח איתם אם כן סיפור או לא סיפור לפני השינה,
להתווכח אם לשיר שירים או לא לפני השינה,
להתפלל שיירדמו,
להחזיר אותם שוב ושוב למיטות,
לסדר את הבית ובעיקר חדר אחד, שכולל:
משחקי קופסה מפוזרים,
כלי עבודה מפוזרים,
חומרי יצירה מפוזרים,
מאכלים שונים ומשונים (מקורנפלקס ועד מלח) מפוזרים.
ואז שוב לוודא שהם כבר ישנים...
וגם להכניס ערב זוגי מתכונן מראש בתוך כל זה...
מקווה שמחר יהיה רגוע יותר

בהצלחה 
