ושאין התמודדויות קשות יותר מההתמודדות שלי,
ואני משתדל לא להיות בקפידא על הש"י, שדוקא לי שידך את הנסיונות האלה,
ואז פתאום החבר הכי טוב שלי מספר לי על התמודדות שיש לו, שחמורה פי 300 ממה שאני צריך לאכול, ותופעות הלוואי שלה משמעותיות ורחבות הרבה יותר ומעסיקות יותר. וכ"כ קשה לי וכואב לי עליו.
ב"ה שהוא קיבל את הבעיה הזאת בצורה נכונה, והוא מטפל בה, ובעז"ה הוא יצליח ויתקדם.
הלוואי עלי קצת מהאומץ שיש לו, וקצת מהאחריות שלו.
כמה טוב זה, שהקב"ה מביא בעיה לאנשים שמשתדלים להיות רציניים אחראיים ומאמינים כדי להתמודד איתה בקדושה! (כמה שאפשר כמובן)
וממצולות ים תוציאני לאור גדול חיש קל מהרה!!! [אייקון של בית מקדש]
נ.ב
ראיתי פסקה די מנחמת של ר' צדוק שמלווה אותי הרבה שאומרת שכשיש התמודדות לאדם, והוא מנצח אותה, הוא פותח בזה פתח להצלחה לאחרים שגם מתמודדים איתה. (ועפ"י זה, אולי ככה התחיל הסגולה של יונתן בן עוזיאל לזיווג- למרות שהוא עצמו לא היה נשוי. ואולי זאת הסיבה שהקב"ה אומר למשה בחטא העגל "לך רד"- ורש"י כותב שמשה נתנדה מבית דין של מעלה- כדי שכשיוושע בעצמו יפתח ישועה בזה לכל העם.) הוא לא כותב שמדובר רק בצדיקים, הגיוני שהם משפיעים יותר, אבל כנראה שזה שייך בכולם. ותחושת השליחות הזאת רק מוסיפה כוחות💪
[לא לבעלי פתיל קצר, חבל שהוא לא כותב עם אימוג'ים
:
לפעול ישועה לאחרים, העיקר כשגם הוא צריך לאותו דבר ומתוך זכותו פועל ישועות לעצמו, ועל ידי זה ממילא נושעים גם אחרים עמו, וכדרך שאמרו (בראשית רבה פנ"ג) בשרה הרבה עקרות נפקדו עמה, ואמרו (ברכות י"ז:) כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא וכו’, אף דהרבה צדיקים גדולים היו באותו דור, רק דכולם איברי בשעתא דמזוני ורבי חנינא בן דוסא לבדו היה עני גדול דקשין מזונותיו כקריעת ים סוף (פסחים קי"ח.) דבעתיקא תליא שצריך לפתוח שער חדש בשבילו בהמשכת יש מאין שהוא המזל לישראל כנודע, ועל ידי המשכת מזון לו נפתח שפע מזוני לכל העולם כולו, רק שהוא די לו בקב כי השם יתברך משביע לכל חי רצון כפי רצונו, ושלמה המלך ע"ה בקש הטריפני לחם חוקי כפי צורך הלחם שלו בסעודת שלמה בשעתה וזה נחשב אצלו ללחם חוקי כפי צורך פרנסתו, ולא מותרות דביקש על זה ריש ועושר אל תתן לי לא שיחסר לו מכדי צרכו ולא מותרות, ואצל רחבן דוד נחשב קב חרובין לחם חוקי ויותר מזה היה אצלו מותרות ועושר שיש לבקש על זה שאל תתן לי, ורישותו היה פחות גם מקב חרובין וכל העולם כולו ניזון בשבילו כל אחד בלחם חוקי, מי שצריך כסעודת שלמה וסוס לרכוב ועבד לרוץ לפניו כל הצטרכותו הוא בכלל מזוני הנמשך לכל אחד בשבילו, וכן בכל דור הצדיקים חשוכי בנים הם הממשיכים שפע בני לכל הדור, ואפילו שאין פועלים לעצמם היינו בגשמיות אבל ודאי אין תפלתם חוזרת ריקם כי יש יד ושם הטוב מבנים ובנות ותולדותיהם של צדיקים מעשים טובים (בראשית רבה פרשת נ"ח), והשם יתברך משביעם בזה להתפייס במקום בנים כשרואה שאינו טוב להם, דדבר זה כבשי רחמנא (ע' ברכות י'.), ומכל מקום הם ממשיכים שפע בני ממש לכל הצריכים לבני גם בגשמיות, וכן אותם הצריכים למזוני על ידם הוא המשכת שפע מזוני וכן הצריכים לרפואה וחיי וכיוצא בכל דבר, וע"כ אמר השם יתברך למשה רד במעשה העגל דנתנדה ונתרחק כדי שיצטרך גם הוא לישועה זו דהתקרבות ועל ידי זה קירב גם כל ישראל עמו, וכן במרדכי היה התחלת קנאת המן בו אף שהגזירה על כל ישראל, רק כדי שעל ידי זה יהיה הוא ממשיך ישועה לכל ישראל בזה. (דברי סופרים, ל)]
