האמת אינה עוזבת את האדם, בגלל שהוא טועה.

האמת עוזבת את האדם, כאשר הוא אומר, שהטעות קרתה משום שכך האמת, שראויה לקרות טעות.

ואם האדם מאמין לאותם שידונים, שאומרים שהטעות היא קורעת מסיבות מהותיות, וכך מורה חוכמתם, שהרי הם השדים יוכיחו לך שהם חכמים, והם יאמרו לך שהם יודעים שהטעות מהותית בהכרח. אם כן נמצאת מאמין לשדונים שבעצמם אינם מאמינים בקיומה של אמת בהכרח. והיאך תאמין להם ללכת אחריהם עבור שיבטיחו לך הון על סמיכת דעתם.

ויש לך כמה מיני תשובות. כי כתוב, ששרו של אדום, עתיד לברוח אל עיר מקלט, וטועה בשתי טעויות, ואחת מהן, שעיר מקלט אינה קולטת אלא שוגג, והוא מזיד. הרי משמע,שהיה לו הוא אמינא אמיתית - הרי מדובר ב"שר" במובן המלאכי, ויש לו הוא אמינא אמיתית להיחשב שוגג. כלומר, משום שהוא היה במזיד לא בריתו, אבל היה מזיד במעשיו כמו שכתוב "על רודפות בחרב אחיו ושיחת רחמיו ויטרוף לעד אפו ועברתו שמרה נצח". כלומר, שרק משום שהיה מזיד במעשיו כל כך, שלא אבה לעזוב גם דרכי הרעות - לכן "מגלגלין עליו את הכול", אבל לא מצד הרעה שממנו. ויש תשובה, שכתוב שישמעאל עשה תשובה. ולא כתוב שהיה רוצה ביצחק, אבל הודה על כל פנים להיות יצחק הראש לבני אברהם.

והתשובה שהתורה מצווה עליה. היא תשובה "בעצם" בעצמות הדבר, לא על ידי מקרה שאינו מהותי, ולא על ידי "הסכמה" למקרים שיכריחו אותו לשוב.

ולכן כתוב שישראל הם מעל המזל, כלומר, כמו שהיה בפורים, שממש המזלות, דהיינו הכוחות בטבע שקשורים ברוחניות. היה נראה שאין מזל לישראל. אבל האמת, שבישראל, לא רק הכוחות הרוחניים הם מעל המזל. אלא עצם הכוח הרוחני שנקרא "ישראל" הוא מעל המזל.

ומהות התשובה, היא להאמין, לא בכוחות רוחניים שיסייעו בידך. אלא להאמין, שעצם מה ששולט בעולם, אינו לא שום מזל, ואף לא שום מזל שקושר נותן לך כוח רוחני. אלא, כמו שכתב הרמב"ם - ש"צלם אלוהים" הוא השכל. וחובתו של אדם להאמין, שהדעה העליונה, היא השולטת בעולם. וגם שאין לו שום מבוא בשכל שעל פי המזל או הטבע. לראות איך הדעה שולטת במזל. מכל מקום, חובה להאמין שכך הוא, שאין שלטון למזל אלא על פי הדעה העליונה. וגבוה מעל גבוה שומר, עד מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא.

ומי שאינו מאמין בכך. לא על משה רבינו הוא מתווכח. ולא על אחרים הבאים בשמו. אלא על מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. ולכן כתוב שלעתיד יתגלה אליהם משה והוא הגואל. כלומר, לא שמצד המזל כך נקבע, שיבוא משה. אלא שהקדוש ברוך הוא יפקוד, והוא יבוא. ומי זה שיאמר שיבוא משה שלא על פי דעת ה'. ולכן אמרו שאין מחשבים קיצין. לא שאין אמת בקיצין. אלא שהקץ הוא על פי הדיבור ולא על פי המזל.

כי גם שנראה לישראל, שכוחם מצד עצמם. כוחם שעל פי הדיבור - גדול ממנו. ואם איבדו איזה צד-כוח בגלות. הנה הכוח העליון מצד הדיבור, מצד מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. הוא גבוה מעל כל הכוחות. והוא הפוקד ויבואו. ולכן צריך להאמין, שהדעה העליונה היא אפילו מעל כוח מזל כהורדת האש משמיים בימי אליהו. כמו שכתוב שכך יהיה הניסיון לעתיד, שיגיד להם מלך הערביאים תביאו אתם ישראל קרבן. ואנחנו נביא קורבן. ומי שירד לו האש, הוא יצדק. ותרד האש - כך על פי מדרש הנכתב על דעת אחד הרבנים בישראל - האש לא תרד לישראל אלא בהפך. וחובתו האדם להאמין, שמה ששולט בעולם, אינו המזל. ולא האש. אלא הדעה העליונה. ואפילו יתנו לך יכולת לנסות להוריד אש, שלא מתוקף הדעה העליונה - הדבר אסור. והוא נכלל בכל דבר העניינים האחרים שאסורים כמו זה. ובודאי לפסוק הלכה על פי זה. אלא חובת אדם לדעת ולנטיין שהדעה העליונה היא בלבד שולטת בכל מקום בכל זמן. בכל צורה בכל עניין.

לכן כתוב "תמים תהיה עם ה' אלוקיך". "תמים" זה שלם. לא פעם כך ופעם כך.

אדם יכול להיות "תמים" ו"שלם", גם עם המזל, ובלהאמין במזל, ולא בדעה דעת ה'.

ולכן, לא זה מה שהתורה אומרת, אלא - להיות תמים עם ה' בלבד.