משפחה, חברים, מוסד לימודי, ארגונים ועמותות, כמה שיותר מהר.

רק משהו שאני רוצה להגיד בכללי בנושא: יש תופעה של רומנטיזציה מסוכנת של בעיות בבריאות הנפש שנגרמת מהרשתות חברתיות.

מפורסמים מספרים על הבעיות שלהם וגורמים לעצמם להראות כמו "נפש יפה ופצועה" וזה גורם לחקיינים בקרב הקהל שלהם. אלו לרוב ילדים ונוער שגם ככה בסכנה להתמודדות עם דברים כאלו, והם מקבלים את הרושם שהופך אותם למעניינים ועמוקים ודומים למי שהם מעריצים. תמונות וציורים ופסקאות "עמוקות" ונוגעות ללב מעולם לא קבלו חשיפה יותר רחבה, וזה בהחלט משפיע.

יש עלייה של פי 10 בשיעור הילדים ובני הנוער שמופנים בחשש לתסמונת טורט. משערים שזה בגלל הפופולריות של טיקטוקרים וכל מיני כאלו עם התסמונת הזאת.

אני לא אומרת  שהם רק מזייפים את זה כדי לקבל צומי ולהרגיש שהם מעניינים, אבל החשיפה הרחבת של הבעיות האלו יוצרת טריגר רציני שרק מחריף את הבעיה.

(גם אנורקסיה למשל זאת הפרעה שבשם ההתמודדות איתה מחריפים אותה בכל מיני פורומים ברשתות שונות  כמו ראדיט ודומיו [לא בערוץ 7 עד כמה שאני יודעת])

כדאי שתהיו מודעים לזה, לפתח בעיות נפשיות למיניהן זה לא מגניב ורומנטי ועמוק. חתכים בצורת LOVE זה בדיוק מה שהתופעה הזאת מייצרת. זה בדיוק מה שאפשר לראות באיזה ציור של ביטוי נפשי של מי שמתמודד עם דברים כאלו. מי שבסכנה לזה אסור לו להיחשף לתמונות והפסקאות המרגשות כי זה עלול לעורר השראה לעשות את מה שמתואר שם. תהיו מודעים לזה ותמצאו עזרה מקצועית ולא מרשתות חברתיות כמה שיותר מהר.

וגם לך פותחת, שתדעי שיש דרכים אחרות להתמודד עם כאב לב.
לא רק כאבים פיזיים.
תחפשי ותמצאי עזרה.
בהצלחה!

אין לי ספק שבגלל נפשך הרגישה הצלחת לחוש בצער השכינה גם אם לא הבנת את זה עד הסוף...

תדעי לך שכל עוד אנחנו בעולם הזה ישנם שבעים קליפות, שבעים כוחות רוחניים שרוצים אך ורק דבר אחד- לקחת ממך את התקווה ואת האמונה שאת בתו של מלך מלכי המלכים הקב"ה (האמונה והתקווה שניהם דבר אחד שכן אם את מאמינה שאת כ"כ אהובה לה' שהוא כל יכול- לא יהיה שום מצב שבו לא יהיה תקווה! ועל זה אמר רבי נחמן "אין שום ייאוש בעולם כלל!)

אם כן הרשי לכתוב מדם ליבי ואקווה שתקבלי- ה' אוהב אותך! נמצא איתך גם אם את מרגישה הכי לא קשורה אליו וכל הדברים שיקרו לך הינם רמזים וקריאות שה' קורא לך ומביע את געגועיו אליך

איך תוכלי לשוב אליו? פשוט מאוד.לכי למקום בו אין אנשים (חדר סגור או שדה) ושם תשפכי את ליבך כמים נוכח פני ה'. אז תגלי כמה את אהובה, כמה כואב לה' כל מה שכואב לך.

החברה הכועסת- אין זה אלא שיקוף של פנימיות נשמתך הקוראת אליך לשוב לעצמך. 

באמת שאין לי סיכוי להבין אותך את נשמה גבוהה רק מקווה שתקבלי את החיזוק והמסר העלוב שלי כי באמת כתבתי מהלב..

כל הכבוד לחברה שלך שנאמנת לך גם כשאת לא זורמת איתה- בדיוק מה שחברה טובה צריך לעשות.

פגיעה בעצמך זה קו אדום. זה לא יכול להיות תוצאה של משהו, ולא אמצעי לשום דבר. זה פשוט לא אמור לקרות. בכלל.

כשרואים דבר כזה, זה איתות מהותי. חייבים לדבר עם בעל סמכות קרוב שיכול לפקוח עין ולשים לב שאת שומרת על עצמך שלמה, ולראות אם צריך עזרה בענייני הנפש.

ממליץ לך לפנות לאמא שלך בעצמך. תוכלי להסביר לה את זה בעדינות הנדרשת, ואת המורכבות שגרמה לזה. מאוד הגיוני שגם יש לה כלים לעזור לך.

תצטרכי קצת גבורה, אבל זה רק יעשה לך טוב בעז"ה. 

בהצלחה

בהצלחה נשמה!!!

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות