את כול כך צודקת...

פושט היסטוריה חוזרת על עצמה...

זה מזעזע מה שהיה במצדה.. ומה שקורה היום..

ומה שקרה אם אוהביה.. 

ובכללי המצב על הפנים במלא בחינות...

אבל הבדל היחידי בן אז להיום שאז היינו בירידה ועכשין אנחנו בעליה.. באותו מוקם אבל לכיוון למעלה!

זו דעתי

שאנחנו צריכים לקוות ממש כול יום לשנוי כול יום!!!

וגם לקוות זה משו ענק!

לפעמים אנחנו שוכחים לקוות...

תוקעים בבאסה..

לא משנה מה את עושה כרגע, את צריכה לדעת שזו השליחות שלך- ובזה את צריכה להשקיע..

בין אם זה של"פ, הדרכה, התנדבות בתנועת נוער, שטייגען בישיבה או הקמת יישוב חדש.

בסוף הכל הוא חלק ממהלך של אתחלתא דגאולה והוא עוד צעד בדרך לימות המשיח..

על זה פעם אבל מה בטוח עיצבן אותי שאי בעיר שלי עם החברות שלי כשבתכלס הראש לי בגבעות.

תודה!

זה די משקף (לדעתי לפחות) את התמונה...

אם את חושבת שזה השליחות שלך לכי על זה לא דווקא לעבור לגור שם אבל כן לבוא לעזור או לתרום להם

וכן,אנחנו במצב גרוע אבל זה ירידה לצורך עלייה...ותראי גם את הצד היפה שיש בע"מי את הגמילות החסדים הדאגה לכל אחד....

עדיין ממש התלהבתי על הבנות שם 

אבל זה כנראה השליחות שלהם אם הם הרבה זמן שם ולא מתייאשות ולא מרפות

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....