בשיחות עם אנשים אני שומר על פה נקי, בהתכתבות יותר זורם לי מילים גסות.
למה? זה באמת פחות חמור? יש בזה בעיה בכלל?
בשיחות עם אנשים אני שומר על פה נקי, בהתכתבות יותר זורם לי מילים גסות.
למה? זה באמת פחות חמור? יש בזה בעיה בכלל?
נתבע אותך
...
סתם, אם זה נח גם לצד השני....
אז זה לא סבבה , כי זה גס!!!
אבל אולי לשניכם כן... 
חשבון תיתן לבן שיחך ולה'.
שהשאלות הללו מדאיגות
🤦♀️
אבל, כחלק מזה , זה לא אומר שלא חוטפים על הראש 

תולעת ספריםםאנשים באמיתי, גם כשמתכתבים פה בפורום וגם בשיחות אישיות. הרבה פעמים הצד השני נפגע ואתה לא יודע מזה בכלל.
צריך שיהיה שאיפה לא לקלל בכלל בשום מצב.
עקרונית כשאדם אומר מילה גסה הוא לא משנה שום דבר בעולם.
רק דבר אחד עצמו.
כשאנחנו ח"ו מנבלים את הפה, הפה שלנו נהיה מנובל.
חוץ מהעניין המוסרי בדבר אין איסור תורה לנבל את הפה.
אבל מה יוצא לנו מזה, שאנחנו נעשים מגעילים! שהנפש שלנו נטמאת!
זה שווה את זה?!
אני חושב שלא!
איזה מן אדם אנחנו שואפים להיות?!
כתוב "לעולם יהא אדם ירא שמיים בסתר ובגלוי"
אומרים בעלי המוסר קודם כל תהיה בן אדם אחר כך ירא שמיים.
נקודה למחשבה...
אסור לנבל את הפה!
שמעתי פעם פסק הלכה שאומר שאפשר למחוק במחשב שם ה' (לסגור דפדפן וכו'), מכיון שאין בזה דבר ממשי. כולה אורות.
ניוול פה זה דבר שמשפיע. למילים שמוציאים מהפה יש כח. כשאדם כותב דברים לא טובים במחשב, מה בסך הכל הוא עשה, רצף של הבהובי אורות שאין בהם ממש.
אגב, אין חולק שצריך לשים לב שהצד השני אינו נפגע.
מעיד על קילקול וניוול פנימי שמצריך תיקון.
קילול הרבה פעמים יכול להגיע ממקום שזה מה שזורם לך להגיד כי זה מה שאתה רגיל לשמוע.
אצל חברה שלי כל החברות מהיסודי היו מקללות וגם לה נפלט מידי פעם כי זה מה שהיא רגילה לשמוע...
הרב חיים קניבסקי לא מקלל אף פעם, בגלל שהוא לא מסוגל להוציא מילים כל כך משוקצות ומתועבות מהפה!
אז אני לא אומר שנהיה עכשיו הרב חיים קניבסקי, אבל אנחנו לא שואפים להגיע למדרגות האלו?!
ישנו הבדל בין אדם שיודע בראש את המילים האלו, לבין אדם שמסוגל להוציא אותם החוצה, לא משנה באיזה אופן.
אז נראה לנו שאם האדם שמולנו לא נפגע מזה והוא אפילו מחזיר לנו באותו לשון, אז זה בסדר.
אבל זה לא נכון, אנחנו נפגעים פוגעים בעצמנו!!!
אני מכיר את כל המילים הגסות שקיימות (לפחות נראה לי)
אבל זה מגעיל אותי!
אני לא מסוגל להעלות אותם על דל שפתי.
אז אולי הרב חיים קניבסקי לא מכיר אותם, אבל יש עוד מלא אנשים שאתם מעריכים ומעריצים שיודעים אותם טוב מאוד, ובכל אופן לא משתמשים בהם.
למה?
כי יש להם כבוד עצמי ויושרה פנימית.
האם ניתן להשוות לניוול פה ממש?
אותי תמיד למדו שמילים שאדם מוציא מהפה יש בהם כח עצום.
על מקלדת לא שמעתי
ברור שלא לגיטימי
אתה מעביר את המסר לאדם אחר זה כמו שיחה. אבל לא נראה לי שזה ממש כמו להוציא מהפה
סוףסוף מסר סופי
לכן החרטה תהיה פחות עמוקה. וגם בסוף זה עלול להביא אותך להשתמש במילים האלו גם בדיבור כי אתה מתרגל להכניס את המילים האלו לאוצר המילים שלך.
להוציא מהפה מילים לא טובות
מה בסך הכול הוא עשה? גיוועלד!
אמנם הכתיבה במחשב אינה נחשבת כתיבה של ממש לעניין מחיקת שם ה' אבל זה לא קשור לעניין חומרת כתיבת דברים לא טובים אף במחשב שהרי האדם נצרך לחשוב ולהוציא את המחשבות הללו מן הכוח אל הפועל וסוף סוף המסר מועבר ונשלח. ואני עוד לא מתייחסת לצד שמקבל את המסרים הללו אלא אפילו בין האדם לעצמו זה רע.
היא רשמה את זה לפני שאת ענית בכלל
תהיו בריאות! והיא לא הגיבה לך
מה שתגידי
את רוח רפאים!!
(זה הכי קרוב לרוח רפאים שמצאתי)
תסתכלי מתי היא רשמה תהודעה ומתי את
למרות שאני עדיין בטוחה בצדקתי
מגובלת-התבלבלתי את ערפדית 
אם המורה תחפור לך שהשמים ירוקים זה יהיה אמין כי היא מורה, ואם מורה אומרת משהו צריך להאמין?
מורה היא מורה, היא לא רב...
וגם בספר המידות המידות, ניבול פה
אין לי תשובה...
קורה לי גם... 
תולעת ספריםםלמה כ"כ משעמם פה?????
או לשטו"ל
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.
אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.
אולי די כבר?!
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.