נתנו לכן אחרי הלידה זריקת קלקסן? פעם ראשונה אחרי הלידה הזוטליה כ
כן, זה יחסית חדש... אבל לכל בית חולים יש קצת קריטריוניםרימון א"י
זה תלוי במספר הלידות, קיסרי/ לידה רגילה, גיל, משקל, ורידים.
ילדתי שתי לידות אחרי גיל 35בת 30
לא יודעת למה . אולי נהלים שונים בבתי חולים שונים?
תוהה בעניין הזה- אקח למשך 10 ימים ואז מה? הסכנה חולפת?טליה כ
אחרי לידה יש קרישיות מוגברת...דפני11
אחרי 10 ימים המערכת קרישה נרגעת יותר ולכן ההמלצה היא רק 10 ימים
לי נתנו כי ילדתי אחרי גיל 36.תהילה 4
לי רצו לתת אחרי הלידה האחרונהמתואמת
אחרי התייעצות עם הדולה שלי החלטתי לסרב.
לא יודעת מה אעשה בלידה הבאה לכשתהיה, כי אז אהיה אחרי גיל 35 בע"ה... (בתקווה שהיא לא תהיה עוד קיסרי
)זה קשור לגיל (ואולי גם למספר לידה?)שחרית*
אגב, קיבלתי פעם אחת ואז אמרו שאני לא צריכה להמשיך (לא זוכרת למה, אולי כי הדימום לא היה כבד?)
טוב אז מבינה שזה לא חד משמעי.נשארו לי עוד ארבעה ימים להזריקטליה כ
הסיבה שלוקחים קלקסן אחרי הלידהשירוש16
אחרי לידה יש עלייה בקרישיות בדם באופן טבעי שהוא תהליך פיזיולגי תקין לכל דבר וחולף מעצמו לאחר מספר שעות. התהליך הזה נועד למנוע דימום מסיבי וסכנה לאם.
אממה, לפעמים המערכת הזאת לא מווסתת בצורה טובה והיא עלולה לייצר קרישים שלא לצורך.
לפעמים- נקרא "גורמי סיכון".
גיל, אחרי לידה קיסרית, מספר לידות גבוה וכו מהווים גורמי סיכון לקרישיות מוגברת.
לכן במקרים כאלה (תלוי בפרוטוקול בי"ח) נותנים קלקסן מניעתי (ולא טיפולי).
אין לכך השפעה על האם או התינוק. כך שפשר לסרב אבל זה כמו לסרב לכוס מים - לא יזיק אבל יכול להועיל. וחבל.
שוב, החלטה אישית של כל אחת. אבל א מסרבים לטיפול תרופתי כלשהו כדאי קודם להתייעץ עם רופא. הוא למשל מבין בזה יותר מדולה שלא למדה את הנושא.
אכן הנושא של מוות אימהי לאחר לידה מאוד מעסיק את עולם הרפואה. ובצדק. את רוב הסיבוכים לאחר לידה ניתן למנוע או לפחות לאתר מוקדם ולטפל בזמן. לכן בשנים האחרונות הטיפול ומעקב בנשים לאחר לידה השתפר והשתנה מקצה לקצה.
אומנם לידה הוא תהליך טבעי לחלוטין וב"ה הגוף שלנו יודע להתמודד עם זה מצוין - אבל גם מוות זה דבר טבעי.
אישית אני מאוד בצד נשים שדוחפות ללידה יותר טבעית ופחות התערבות רפואית ככל האפשר.
אבל פה כבר מדובר בבעיה לאחר הלידה. לדעתי זה פחות קשור לדולה ויותר קשור לנושאים שהיא פחות למדה ופחות מתמצאת בהם.
אז מה הם גורמי הסיכון? גיל, מס' הלידה, סוג הלידה ומה עוד?טליה כ
לא יודעת לגבי ורידים ברגליים אבל גם רקע אישי או משפחתיאנונימית2021
ורידים ברגלייםשירוש16
גורמי סיכון כוללים: פרוצדורה ניתוחית במהלך הלידה כמו קיסרי או ריקון חלל הרחם. דימום מוגבר לאחר לידה PPH, רחם רפויה לאחר לידה (בדרך כלל מגיע בשילוב עם מספר לידות מתקדם), היסטוריה של APLA או בעיית קרישיות אחרת, פקקת בעבר/כרונית בטיפול וכו'.
כןYaelL
דליות ברגליים שמגיעות לגובה הירך הם גם גורמי סיכון. גם לידה ממושכת, רעלת הריון חמורה, והריון מרובה עוברים.
זה לא ממש כמו כוס מים...מתואמת
נכון שדולה היא לא הכתובת להתייעצות על כך, אבל היא הייתה הכתובת היחידה שהייתה לי באותה עת...
זריקה ולא נעיםשירוש16
בואי, קרישיות יתר אחרי לידה זה עיניין של חיים ומוות. לא זריקה רגעית.
לגבי לקיחת תרופות - כל אחת שתעשה את השיקולים שלה.
תרופה בדרך כלל עוברת את מחזור הדם ומסתננת תוך מספר שעות עד ימים. לעומת הנזק שיכול לקרות אם לא לוקחים אותה - לכל החיים.
שנית, אני מאמינה שגם הדולה לא ממש מבינה בהרכב התרופה. כנ"ל אישה ממוצעת שלא למדה פרמקולוגיה קלינית.
חומרים כימיים יש בכל דבר, גם מים.
האם את מבינה את הרכב הכימי של התרופה כולל החומרים המשמרים שיש בה עד כדי כך שתוכלי לשקול את הנזק של אותם חומרים לגוף אל מול הנזק של אי לקיחת קלקסן וההשפעות אחר כך?
מעניין.
בכל מקרה, לא כל 'חומר כימי' הוא מזיק. ולא כל תרופה כוללת השפעות הרות אסון ארוכות טווח. רוב התרופות מסתננות דרך הכליות ונאלמות כלעומת שבאו תוך מספר שעות ו/או ימים.
אני, אחרי שלמדתי פרמקולוגיה קלינית, עדיין לא מתעמקת בכל תרופה כדי להבין את ההרכב המלא שלה לפני שאני מחליטה אם היא כדאי לקחת או לא. מספיק שאני מכירה את התרופה, מנגנון, הסיבה ללקיחה והתוצאה של אי לקיחת התרופה כולל תופעות לוואי.
השיקול מבחינת הרופא הוא האם התופעות לוואי שווה רו פחותה מהתרומה שנקבל מלקיחת התרופה.
דקירה קטנה ורגעית היא לא תופעת לוואי. היא חלק מהחיים.
את צודקת, אני לא מבינה כלום בתרופות.מתואמת
וכיוון שגם ככה סבלתי מכאבים נוראיים ומעוד דברים אחרי הלידה הזו, לא הייתי מסוגלת נפשית לקחת גם את הזריקה הזו...
מכסתחים את עצמם??YaelL
הגזמת, לכל דבר שנותנים צריכה להיות הצדקה, גם טיפול מיותר יכול לגרום נזק.
הלוואי וזה היה הגזמה...אם מאושרת
באמת שהרופאים טובים וצדיקים,ויש להם עולם הבא. אין ספק בכלל שהם רק רוצים להיטיב.
אבל כן מוטלת החובה עלינו להחזיק ראש ולבדוק כל דבר.
ובדיוק לכן מומלץ לא ללכת ללדת לבד,ובכלל לבית חולים ללכת עם מלווה.
הייתי מנסחת את זה כמעדיפים לתת במצבי סיכוןהריון ולידה_פצ
זה לא כמו שהם אומרים מליון דברים כדי לכסתח את עצמם ש'הם אמרו'.... לתת טיפול למישהו סתם יכול גם להזיק לו...
כן, צודקת. וכאן נכנס השיקול האישי שלי...מתואמת
יש רפואהשירוש16
רובה עוסקת בבדיקות ולא בטיפול.
טיפול ניתן אם יש סיכוי סביר שאי לקיחת הטיפול יגרום לנזק משמעותי יותר מאשר לקיחת הטיפול.
יש כאן שיקול של עלות מול תועלת למטופל.
שוב, מדובר בהמלצה.
את לא רוצה לקחת? בשמחה.
להגיד שזה נטו עיניין של כסתח ולא על מנת להיטיב עם המטופל - זה קצת פחות נכון. ואם אני אישית חוששת שפרוצדורה רפואית כזאת או אחרת אימה נצרכת עבורי ועל מנת לשמור על בריאותי - אתייעץ בדרך כלל עם רופא או אחות. ולא עם אדם שלא מתמצא בתחום.
לא אמרתי שזה נטו כסת"חמתואמת
יכול להיות שלא צדקתי (או שכן, כי ב"ה לא קרה לי כלום), ומן הסתם לא נכון לפעול בנושאים כאלה על פי רגש - אבל זה מה שיכולתי לעשות בזמנו. הייתי שמחה מאוד אם היה רופא מגיע ומסביר לי באופן אישי למה זה נצרך, אבל לא היה רופא כזה, וגם לא היה לי רופא שיכולתי בעצמי לפנות אליו. הסמכות שהכי קרובה לסמכות רפואית שיכולתי לפנות אליה הייתה הדולה. (וגם היא היססה ולא חתכה תשובה מיידית...)
אז ככהשירוש16
ההמלצה ניתנת על פי מחקרים שמתבססים על סטטיסטיקות. הסיכוי שלך לקבל ארוע אמבולי גבוה יותר מאישה ממוצעת אחרי לידה. ולכן, עם העלייה בסיכון (שהוא משמעותי ומוכח, אחרת לא היו נותנים המלצה כזאת) מנסים למנוע ככל האפשר את הנזק הפוטנציאלי.
זה לא אומר ש100% מהנשים בסיטואציה שלך היו מקבלות ארוע אמבולי, אלא 40 או 30 אחוז. שזה אומר שמתוך 100 נשים, 40 או 30 יחטפו ארוע כזה.
לכן במצב הזה יתנו לכל אותן 100 נשים את הזריקה על מנת למנוע את ה30/40 מקרים.
האם זה מוצדק? תלוי.
אם מדובר בנזק מינורי לעומת טיפול שהוא יחסית בעל השפעות/תופעות לוואי קשות - יכול להיות שלא שווה.
אבל פה מדובר באירוע אמבולי שעלול להסתיים בנזק עצום (חיי אדם) לעומת התרופה שהסיכוי לתופעה לוואי קשה היא מינורית.
כלומר, ברגע שאת לא לוקחת את הזריקה - את מכניסה את עצמך לקטגוריה של 30-40אחוז סיכון.
אני מבינה שיש הרבה כסתח במערכת הבריאות (פחות בישראל מאשר בארצות אחרות כמו ארה"ב למשל אבל עדיין קיים).
ולכן באמת יש הרבה בדיקות שאני אישית לא מבצעת אותם. אבל בשביל לסרב לטיפול כזה או אחר צריך ידע והבנה.
כשאני לא מאה אחוז בטוחה בתחום מסוים - אני אקח את הטיפול לפי המלצת הרופא. בפעם הבאה - אבוא מוכנה עם מידע ואקבל החלטות על פי שיקול דעתי.
מה שאני באה להגיד זה כמו שיש כסתח במערכת הבריאות כך יש טרנד מקביל לסרב לטיפול רפואי במיוחד בתחום הילודה. אני מבינה מאיפה זה מגיע - אבל דווקא בגלל זה צריך להיזהר.
אם אין לך רופא זמין - תמיד אפשר לשאול אחות. למה את נותנת את הזריקה? למה אני צריכה את התרופה הזאת והיולדת לצידי לא צריכה? מה מכניס אותי לסיכון יתר? כמה פעמים אצטרך לקבל את הזריקה? תוכלי לתת לי דף מידע בנושא/להפנות אותי למקור מהימן באינטרנט?
תאמיני לי אחות תשמח לענות על שאלות כנות כאלה.
אגב, לדולה אין סמכות להמליץ בנושא כזה. גם אחות לא יכולה- במקסימום להסביר מדוע כן או לא ומהם הסיכונים לפה ולשם.
אבל לתת המלצה לתרופה/פרוצדורה רפואית ועוד אחרי לידה - פשוט לא התחום שלה.
לדעתי, זה קצת פחות מקצועי לתת המלצות במקרה כזה.
הנתונים שהבאת הם מדוייקים? באמת 30/40% מהנשים אחרי לידה מפתחטליה כ
אמאל'ה אם כן, זה המוווןטליה כ
לאשירוש16
יכול להיות שכם ויכול להיות שלא.
מה שבטוח - האחוזים הם גבוהים ולא שווה לקחת סיכון כשאפשר למנוע אותו.
תודה רבה על התגובה המפורטת!מתואמת
שוב, לא בטוח שנהגתי נכון, אבל בנתונים שהייתי בהם אז (כאובה אחרי ניתוח ומתוסכלת באופן כללי מהאשפוז) לא הייתי מסוגלת להכניס את עצמי לתהליך הזה.
עכשיו אני קצת יותר מבינה בזה, בזכות השרשורים כאן, וכנראה שגם אשאל רופא *לפני* הלידה הבאה לכשתהיה בע"ה, ואז אוכל להחליט יותר בשיקול דעת...
תודה גם על זה וגם על כל מה שכתבת בהמשך.תהילה 4
כן אניYaelL
קבלתי אחרי 2 הלידות האחרונות שלי. לא הכי כייף אבל חשוב.
אמאלה מה זה?מתחדשת11
זריקה לדילול הדם, בדרך כלל מזריקים בבטן.רימון א"י
לא, בירך נותנים פיטוצין לכיווץ הרחםאתמש
אפשר להזריק קלקסן גם לירך (כמובן לשאול, אבל זו אופציה קיימת)דביבונת
אני הזרקתי קלקסן במשך תקופה, ונתנו לי לבחור בין הזרקה לבטן או לירך, אני העדפתי לירך.
נכון, אפשר גם בזרוע...דפני11
אבל זו לא *ה*זריקה שנותנים בירך מיד אחרי הלידהאתמש
בדיוק. הזריקו לי פעם ראשונה פיטוציןציפיפיצי
למה?
אמרה משהו שהלידה הייתה מהירה לא הבנתי (כל השהיה בחדר לידה הייתה המון שעות,
שלב הלחיצות היה קצר מאוד ב"ה, לזה התכוונה?)
כן, אם שלב הלחיצות הוא מהיר יש יותר סכנה לאיבוד דם מסיבילפניו ברננה!אחרונה
עזרה עם ילד בן 3 שמתפתל מכאביםרוני_רון
הוא כבר שבועיים בערך מתלונן ששורף לו בישבן
הוא גמול..
לא רואים שם אדום בכלל בכלל. בכל אופן מרחנו משחה להרגעה די הרבה פעמים.
ניסינו כמה וכמה פעמים לבדוק תולעים, ולא ראינו.
בכל מקרה בשבת התחיל להתלונן יותר ויותר פעמים ששורף לו בישבן.
אמר שצריך לשירותים מספר 2, כל 5 דקות בערך הלכנו איתו, ישבנו שם, הוא קפץ ממש מכאבים ואז התייאש ואמר שלא צריך. לא יצא לו כלום...
והוא ממש בוכה מכאבים ששורף לו בישבן. לפעמים גם מתלונן על כאבי בטן.
לא נראה לי שזה עצירות. הוא עשה בשבועיים האלו המון פעמים רגיל. וגם אתמול בערב עשה רגיל. הוא כן בוכה שהוא לא מצליח לעשות מספר 2.
ניסינו לתת פתילה של נורופן, אחרי שממש ממש בכה, חשבתי אולי זה יעזור לו לשחרר אם יש עצירות. אבל לא יצא לו כלום אחכ.
הוא ממש ממש בוכה מכאבים. כל הזמן.
הערב הלכנו איתו לרופא מוקד של הקופה. הוא אמר שבגלל שזה כאב של שבועיים שרק התחזק זה לא נשמע לו משהו קריטי, והוא לא רופא ילדים ושנלך לרופא ילדים מחר.
למישהי יש רעיון לכיוון?
או תולעים או עצירות עם גזיםצוףלבוב
אמרו לי שתולעים כואבים בלילהרוני_רון
דווקא בלילה ישן ממש טוב
וכל היום בכה מכאבים.
היתה לו יציאה די רכה בליל שבת, לכן עצירות לא נשמע לי...
קיבלתם הפניה לצילום מרופא ילדים?
ממש תודה!
יציאה רכה עדיין יכולהצוףלבוב
להיות ביחד עם עצירות .
כן , קיבלנו הפניה מרופא ילדים כי באנו אליו פעם שניה אחרי כמה ימים של כאבי בטן. הוא גם נתן בדיקת דם . בצילום ממש ראו גזים.
עם ילדה אחרת לפני כמה שנים בהתחלה גם חשב וירוס ולא עבר , רק החמיר . עשינו בדיקת דם , התברר שהייתה דלקת רצינית.
כואב גם ביום. מנסיון מר של ילדה רגישה לתולעיםאמהלה
בכ"א כדאי ללכת לרופא לשלול משהו אחר.
למה לא לנסות ורמוקס?shiran30005
לנו אןמנם זה היה בלילה אבל לא ראיתי תולעים והיה מלא בכי וצרחות בלילה, החלטנו בהמלצת רופאה כן לנסות ורמוקס ובאמת באותו לילה היא נרגעה פלאים.
זה מקרה שונה אבל הייתי מנסה
גם הבן שלי באותו תקופה היה לא רגוע בכלל במהלך היום גם לו נתתי ורמוקס יחד עם הילדה וגם הוא ממש נרגע, אז כנראה שכן היה להם
שירגיש טוב!
מסכןהריון ולידה
אצלנו זה ממש תולעים
חבל, הייתי מביאה ורמוקס כבר לפני שבועיים.
סליחה שמאנונימי, בטעותהריון ולידה
מזכיר מאד בתיאור משהו שהיה לנוהתחברתי במיוחדאחרונה
אצלנו זה בסוף התברר כן כעצירות. וזה החמיר ככ שהלכנו באמצע הלילה לטרם שהפנו למיון ובטשוטוש הוציאו לילד אבני צואה.
הוא גם אומר לכם שקשה לו לעשות קקי.
אני הייתי מנסה לתת נורמלקס. זה יחסית טבעי ואפשר בלי מרשם
תינוקות חמודה מחפשת שםאנונימית בהו"ל
תינוקת חמודה בת חמישה ימים מחפשת שם
דרוש
שם עם משמעות חיובית (לא רק צליל יפה)
קלאסי (לא שם שהתחיל ללכת אתמול ומחר יפסיק ללכת)
עדיפות לשם תנכי אבל לא חייב.
לא מדי קצר
היא הולכת ומזדקנת
הסביבה לוחצת
ולא מוצאים שם ששתינו מתחברים
הדד ליין היה שבת אבל לא הצלחנו להיסגר על עצמינו ועכשיו אני מסננת פה את כל המשפחה שרוצה עדכון ואין לי!
אביגיל , אביטל , אבישג , נועה, אלישבעצוףלבוב
אוריהאונמר
נועה תמר יעל אבישגהבוקר יעלה
נטע מיכל מעין רוני שחרבוקר אור
יש משמעויות ספציפיות שאתם מחפשים?מרגול
מנסה לחשוב על שמות נחמדים לא יחודיים מדי
שירי, רוני, גילי, רננה, הלל, הללי, ציון, מוריה, הודיה
זה שמות עם משמעות ברורה
בהיבט היותר ייחודי אפשר ללכת על שמות שקשורים לטבע (עצים, פרחים, הרים בארץ, נחלים בארץ וכו):
ירדן, איילה, כרמל, שקד, גליל, יסמין, מורן, מרווה, צוף וכו'
ויש גם יישובים עם שמות מעלפים;)
שרה, רבקה, רחל, לאה, מריםמתואמת
חנה, דבורה, אביגיל, אסתר, רות, הדסה, יסכה, איילה, נועה, מילכה, תרצה.
יש הרבה שמות יפים בתנ"ך
ויש ספרים שמרכזים שמות מהתנ"ך, אפשר להסתכל בהם כדי לקבל השראה...
מיכליום שני
רק רוצה לעודד אותך לא להילחץכורסא ירוקה
אני מבינה שהסביבה חסרת סבלנות, אז שידמיינו שהיא נולדה עוד חודש.
אנחנו קראנו שם בלחץ ואחכ עם כל ההורמונים של אחרי הלידה, למרות שאני בחרתי את השם היה לי ממש קשה עם השם ועם הילדה ולקח לי המון זמן להתחבר בחזרה. לא יקרה שום דבר אם היא תהיה בת חודש בלי שם.
תזכקי תמיד שבתקופת הגאונים היה את רב האי גאון - פשוט קראו לו "זה" אז זו גם אופציה 😉
נעמה, טל, טליה, הדסה, הדסחשבתי שאני חזקה
אני אוהבתדיאט ספרייט
ארבל
גפן
יסכה
אחינעם, אביגיל, מיכל, רעותליני(:
אסנת אפרת יעל מוריה אדלSeven
שתקבלו טת הנבואה מהרהה
יש המוןיערת דבש
נועה אביגיל נעמה נגה אורי
טליה אביטל רני אמונה יעל חגית רננה רעיה
תהילה שירה ליבי אוריה איילת השחר
ועוד..
תפארת, תהילה, יסכה, אורהרק טוב!
נוגה, רעות, שלומית, אפרת, טוהר, אוריה, מבשרת, הילה, יסכה, איילת השחר, צופיה, הלל
מנסה לעזורדיאן ד.אחרונה
אודיה, תהילה, נעמה, נעמי, עדי, שירה, אביטל, אביה,
בדיקת פאפ תמיד נעשית עם ספקולום? באתי מפעם..
לא זוכרתכבת שבעים
רק יודעת להגיד שלי כאב מאוד שהספקולום מפלסטיק, ממש בלתי אפשרי.
אז הרופאה לקחה ספקולום ממתכת והיה הרבה פחות כואב.
בפעם האחרונה קבעתי צילום רחם ופאפ יחד כיבאתי מפעם..
הרופא אמר לי שהוא לא עושה עם ספקולום... והבנתי שהרוב כן
אםשר פשוט לבקש?
לי עשו בלי..אנונימית בהו"ל
לא זוכרת. אבל בוודאות כל רופא עושה את זה אחרת לגמריראת גאולה
יאפאורוש3
כתבו פה לא מזמן שאפשר לדגום את עצמךמרגול
אבל כתבו פה נשים שיש בחלק מהמקומות ערכה לבדיקה עצמית, כלומר שאת עושה את הפעולה הפיזית לבד. אז מן הסתם זו אופציה ללא ספקולום….
לי עשו בליחנוקהאחרונה
וגם ראיתי שכבר יש ערכות שעושים לבד
(צריך להגיע לצוואר אז אם הוא אחורי יתכן וזה יותר קל לרופא עם ספקולום. אם עושים לבד בעמידה זה יותר בקלות)
התייעצות: מיעוט תנועות. לא יודעת אם אכן מדאיגאחת כמוני
שבוע טוב
ב"ה בשבוע 28
אתמול במהלך היום פחות תנועות. בלילה פתאום התחזקו.
היום שוב, יש תנועות מידי פעם אבל יחסית חלשות ולא הרבה.
אכלתי מתוק, שכבתי על צד שמאל, וממשיך אותו הדבר.
תוהה אם זה מדאיג ומצריך בדיקה. כי ברור לי שאם אתקשר למוקד אחיות יגידו לי ללכת להיבדק.
מה אומרות? יש עוד דרך לשכנע את העובר לזוז יותר?
מה זה פחות תנועות? פחות ממתי?יעל מהדרום
לא מתחילים לעקוב רק מהשבוע הזה?
פחות מבדרך כללאחת כמוני
עקרונית אמורים להרגיש פעמיים או שלוש ביוםיעל מהדרום
3 תנועות בחצי שעה.
אני חושבת שזה שלב שהם עוד קטנים, ואולי הוא שינה מיקום ולכן את לא מרגישה. דוקא נראה לי שבמוקד אחיות ידעו לכוון אותך, ולא לשלוח בוודאות להבדק.
הייתי באותה סיטואציה (גם שבוע 28)סטודנטית אלופה
עם עובר סופר פעיל שכנראה החליט לנמנם🤪
ודווקא במוקד האחות אמרה לי לעקוב במשך חצי שעה ואם אני מרגישה 4 תנועות אין צורך לדאוג.
תנסי לשתות קולהרקאני
אצלי זה גרם לריקודים ששום מתוק אחר לא עשה
תודה לכולןאחת כמוני
אנסה
ואעדכן בעז"ה
המנח משתנה בשלב הזהגיברת
שימי לב לכמות של התנועות ולא לעוצמה.
3 פעמים ביום 4 תנועות בחצי שעה
תודה לכולןאחת כמוניאחרונה
היו בהחלט מספר תנועות מכובדות בשעות האחרונות.
אז נרגעתי
מקווה שימשיך כך.
מברשת צביעת שיערלא סתם פה
איזה תחליף יכול להוות למברשת צבע לשיער
מתקעתי בלי
האם מריחת הצבע רק עם כפפות יועיל?
????לא סתם פה
אני תמיד עושה עם כפפות וזה עובדחנוקה
לא כיסוי מושלם אבל נחמד, מסק אותי בהחלט
(כללית צביעה עצמית זה חובבני)
תודה לתגובהלא סתם פה
בכל מקאה, יש כיסוי ראש.
מקווה שהחובבני יספק אותי
כן זה גם החשבון שליחנוקהאחרונה
זה נחמד לי ומגוון
אם הייתי מסתובבת ככה היה מלחיץ אותי לצבוע לעצמי אבל זה רק לבית ולעצמי אז למה לא
מתי צריך ללכת שוב לרופאת נשים?כבת שבעים
אני בשבוע 14, הייתי לפני יותר מחודש ומאז עשיתי רק בדיקות דם (לא עשיתי שקיפות עורפית)
שכחתי לשאול את הרופאה מתי לחזור...
מתישהו לפני שבוע 20כורסא ירוקה
אצלנו היא אומרת בשלב הזהקטנה67
כנ"לרק טוב!
גם כשזה לא הריון ראשון?כבת שבעים
לא. הרופאה עוקבת אחרי כל הבדיקותיעל מהדרוםאחרונה
לק"י
ונותנת הפניות חדשות.
אם אין תורים, בעיני גם לא נורא להגיע פעם בחודשיים.
רוצה לפרגן לבעליהשקט הזה
נכון תמיד יש שרשורי פריקה על הבעל? אז רוצה דווקא לפרוק חיובי..
אז מיום ראשון הקטנצ'יק היה חולה ורצה רק ידיים מה שהשבית אותי.. ביום שני בערב הצטרפתי בעצמי לחגיגה ופיתחתי דלקת גרון. בקיצור מושבתת לגמרי.
בסהכ בעלי ואני די שותפים בבית אבל מטבע הדברים אני נמצאת יותר שעות בבית ממנו אז בדכ יוצא שעושה יותר (למרות שמאז הלידה של השלישי הוא דואג גם להיות יותר בבית)
יש דבר אחד שבעלי לא נוגע בו וזה כביסה. לא כי הוא לא יודע לעשות אלא כי זה הפך די מההתחלה לתחום שלי מההתחלה ועד הסוף (המקסימום של השותפות שלו זה להוציא לבקשתי את הכביסה מהמכונה ולתלות).
בקיצור אחרי שכבר יומיים מארגן את הבנות בבוקר, לוקח אותן למסגרות, מחזיר אותן, נמצא פה אחהצ, עושה את כל הלוז של הערב לבד-היום כנראה כבר נמאס לו גם ממצב הבית ופתאום אני רואה אותו מקפל את הכביסה שהייתה תלויה, מחזיר כביסה שעמדה מקופלת עוד לפני לארונות, מכניס מכונות אחת אחרי השניה..
קיצור לגמרי איפשר לי לקרוס בשקט בלי לחשוב על מה שמצפה לי כשאתאושש
אז נכון שלא לגמרי הבנתי את המיון של הכביסות, נראה לי מיין לפי בני הבית ולא לפי סוג הבגד (מקסימום יהרסו כמה בגדים) ונכון שכבר מצאתי תחתונים שלי במגירה של הילדה אבל באמת חייבת לפרגן לו💕
ועכשיו אליכן כדי שיהיה מעניין-
שתפו אילו דברים מפתיעים/ משעשעים קרו בבית כששחררתן😄
תותח! לגמרי כיףהשקט הזה
בא לי להתלהב ולהתגאות בעצמי (:רק רגע קט
השבוע התפללתי שחרית כל יום!
חלק מהימים תפילה מלאה, חלק קיצרתי.
אבל הקפדתי כל יום!
זה התחיל ממשהו אחד שמאוד רציתי להתפלל עליו, ובחלק מהימים הצלחתי גם לכוון, שזה ממש לא מובן מאליו, כי בדרך כלל המחשבות מטיילות למיליון ואחד דברים אחרים.
זהו😌
וואו אלופה!ראשונית
הלוואי עלי
אבל נתת לי יעד שבא לי להצליח בו
תודהרק רגע קט
יפה!יעל מהדרום
וואו מלכההרקאני
אמן השבוע אני אצליח גם
בזכותך אני אשתדל יותר השבוע להיות על זה
אשרייך!אנונימית07
אין דבר יותר משמח מזה!
אני משתדלת/השתדלתי להתפלל כל יום מנחה.. עכשיו קצת פחות יוצא לי, מקווה בע"ה להתמיד יותר!