שמישהו פשוט יגיד לי: צאי לחופש הכל עליידבורית
קחי לך את הזמן לנשום, לנשוף, לשאוף ולנשוףףף ארוךךך
רוח קרירה, נוף של ים, מיץ תפוזים סחוט
קחי לך ספר טוב
שיעור תורה
סטנדאפ עם חברה
תהילים לנשמה
קחי לך הליכה
צאי לנשום אוויר
בנעלי ספורט
וחצאית רחבה
קחי לך את הזמן
אל תמהרי בכלל
תגידי לי כשאת מוכנה
כשאת מלאה
שנפשך מאירה
שנשמתך מחוזקת
תאמרי לי כשמתאים לך
לקפוץ שוב למים
שהבנת משהו או לפחות חצי
לגבי מה שכדאי לדייק או לשנות
או שיש לך לפחות תחושה של איזו תובנה
דקה מן הדקה
אל תמהרי
אני מסדר את הבית
מארגן את הילדים
משכיב מקלח
מספר סיפור של אמונה
מכבס מדיח מנקה מטאטא
עוגת שיש בתנור
ומרק על הגז
כשתבואי הכל יהיה מוכן
מפה פרוסה
ריח של כביסה
ילדים שלמדו לעשות משהו וחצי גם בעצמם
שקיבלו זריקה של עצמאות
ויכולת בחירה ואחריות
אני כבר מעורר אצלם את המוטיבציה
החשק והרצון
ואת
לישון
או לקרוא
תשמעי מוזיקה
תעשי יצירה
סדנת כתיבה
קחי לך את הזמן
תגידי
כשאת מוכנה
וואו.דיליה


כתבת מהמם!!אור123456
יקרה!אם מאושרת
להגיד לך מה שכתבת אני לא יכולה...
לשלוח לך שבת וכמה ימי חיבוק אני יכולה,אבל נראה לי אנחנו לא גרות קרוב ( בדואר זה עלול להתקלקל🙁)
אז נשאר לי רק לספר לך מה למדתי מהורי-
לפנק את עצמך.
קחי לך כמה ימים . אפילו אם כל הילדים שלך הולכים ללימודים אז תיקחי כמה ימי חופש מהעבודה.
ופשוט תשחררו הכל.
אין כביסות אין נקיון אוכלים בחד"פ
לחם עם שוקולד/חומוס וצ'יפס קפוא עם נקניקיות בתנור.
אנחנו כילדים דווקא נהננו מאד מימים כאלו,ואמא יכלה לאגור כוחות.
ולאגור כוחות הכוונה לא רק לישון- גם טיול,לקרוא ספרים מתחת לפוך- הבראה לנשמה💞💞💞

אני ככ מבולבלת כרגעדבורית
שמרפה
הפתרונות יבואו בהמשך כנראה
אני לא מבינה מהחיים האלו כלום....
ותודה לך זה מעניין שאת זוכרת את זה מההורים ♥️
יאאמשמעת עצמית
איזה נוגע💗
מדליה על הבהירות לגבי מה שאת צריכה.
זה לא מובן מאליו!
כתבת אותי במקרה?!סבלנות 12
איך מתחשק לי פשוט לדבר איתך אפילו כמה דקות כדי להרגיש שאני לא לבד במרוץ המטורף של החיים...
אין לי פתרון כרגע חוץ מתפילה בצד שהקב"ה יעזור בכל מה שצריך...
חיבוק על ההרגשה
חיממת לי את הלב ♥️דבורית
מוזמנת תמיד
וואוו חיבוק אהובה. כתבת ממש נוגע ללב.אחתפלוס
אולי תנסי ליזום בעצמך חלק מהדברים?
לצאת עם חברה?
אולי להתחיל רק עם הליכה?
בהחלט חושבת על זה ♥️דבורית
תודה רבה
יקרה שאת.חיים בשמחה
איזה כתיבה נוגעת. ממעמקי הנשמה.
נדמה שאין אמא שלא מכירה את התקופות האלו...

באתי כדי לחזק אותך במה שכבר הבנת בעצמך.
את זקוקה לזה מאד.
ואני רק אגיד לך שלא משנה מה הסביבה הקרובה שלך חושבת על זה ואיזה גיבוי יש (או אין) לך- בבקשה תדאגי לעצמך. זה קריטי עבור משפחתך ועבורך. כשאנחנו לא מטפלות בצרכים שלנו אנחנו מזניחות את הדבר הכי יקר במשפחה- אמא מתפקדת ובריאה. מהכירות עם נשים שכיבו את האיתותים הפנימיים שלהן שוב ושוב והידרדרו אני מבקשת ממך לא לכבות את הנורות של הדלק שנדלקו אצלך. זה לא עושה טוב לאף אחד.

יש דפוס כזה של תפקוד על טורבו כשאין ברירה אבל הקריסה מגיעה אחכ והיא עלולה לגבות מחיר כבד.
ממקום אחראי ובוגר- צאי לנשום. להתפנק. להרגע. להתחדש.
צאי לחוג, לסופש אצל ההורים, לדייט עם חברה יקרה, לכל מה שמחזק אותך. רק בבקשה, את ייסורי המצפון אל תקחי איתך. הם מכבידים מאד על מסע הנפש..

ועוד משהו, בבקשה שתפי מישהו מהחיים האמיתיים בתחושות האלו. מישהו שאת סומכת עליו שידע להקשיב ולהכיל. וידאג לך בהמשך הדרך. זה חשוב.
זה נכון מה שאת כותבתדבורית
"שכיבו את האיתותים הפנימיים"
מכירה כאלו גם
אחותי למשל..
וואו וואו וואורק שאלה לי
עבר עריכה על ידי רק שאלה לי בתאריך ג' בטבת תשפ"ב 20:24
מזדהה עם כל מילה שלך!

ממש מעניין אותי אם גם גברים מרגישים ככה, אם גם להם לפעמים יוצאת הנשמה מעומס האחריות.
♥️דבורית
תודה על ההזדהות
קודם כל כתבת מהמם 💔מיואשת******
ועכשיו תגובה לגופו של ענין
אם לא מתאים לך אל תקראי

באמת אם מישהו יעשה את זה תיקחי? תשחררי אחריות?
תקבלי שלא הכל יהיה כמי שרצית ותצליחי לצאת ולהנות?
אם כן- אם אין אני לי מי לי. שחררי ולכי.
אפילו לכמה ימים.
יסתדרו. באמת.
כשחיילים מסתדרים.

ולא צריך מיץ תפוזים ובית נקי וכל השאר. העיקר שתלכי.
תתקשרי שעתיים לפני שאת חוזרת ותגידי בבקשה תסדרו עד שאני מגיעה. ותחזרי לסביר.

ואם לא, בהתחשב במה שכתבת על כל האחריות שאת לוקחת על עצמך
ולא מצליחה להוריד משימות, האם באמת היית משחררת?
היית יוצאת גם אם ליולדת לא היתה ארוחה בגלל זה?
ולאבא לא יהיה ביקור?
ולא יהיה מי שיענה לטלפון של המתבגרים?
האם את באמת יכולה לשחרר? כי אם לא, זה הזמן להתחיל לעבוד על זה
כי שוב , אם אין אני לי מי לי.
את חייבת להוריד מעצמך דברים כדי שמישהו אחר יקח אותם
אף אחד לא יקח תיק שאת באמצע לסחוב
את חייבת קודם כל להוריד אותו
בעצמך
❤️❤️❤️❤️
וואי כתבת ככ מדויק. מסכימה איתך לגמרייערת דבש

מי שרוצה ומוכן לשחרר

מוצא את הזמנים והמקומות בחיים האלו

לעצור לרגע או שניים ולהתמלא עוד ועוד

 

ומה יהיה @מיואשת******

שאני כל הערב הזה קוראת בפורומים ורק מסכימה איתך שוב ושוב

 חחחחחחחושף שיניים

חוסכת לי תגובותבוכה/צוחק

תודה 💕💕☺️מיואשת******
אין לי מושג, מיואשתדבורית
אני חידלון כרגע
באמת לא יודעת מספיק
לא את עצמי ולא את העולם
אנחנו כרגע מבררים על טיפול זוגי
בדחיפתו הגדולה של בעלי
הלוואי וזה יביא איתו ברכה
❣️❣️❣️❣️מיואשת******
ואוו, זה כתוב נפלאשלומצ'
שולחת חיבוק ❤
♥️ תודה יקירהדבורית
נראה לי שכתבת פהבת 30
את רגשותיהן של הרבה אמהות עמוסות...
כתבת את זה כ''כ אמיתי.
אני לא יודעת אם מה שאכתוב יעזור לך, לי זה עוזר לפעמים, ולפעמים לא.
א. באמת, שמיואשת כתבה לך, להסכים לשחרר חלק מהרשימה עוד לפני שיש מישהו שמשחרר אותך ממנה.
ב. לנסות לומר תודה. על כל מיני פרטים קטנים בעסק הגדול הזה. לפעמים זה מצליח לעורר שמחה קטנה שעושה טוב ומביאה שמחה גדולה יותר.
חיבוק גדול!!!!
אהבתידבורית
לומר תודה לגמרי..
המקום של ההודאה הוא ממלא
וכן גם להתאוורר כדי להתמלא
בעז"ה
היה לי קטע אתמולבת 30
ערימות של כביסה. לא נגמרות. כל היום מכונה מייבש מכונה מייבש ואין ספה כי כל הכביסה הנקייה על הספה ואין מי שיקפל אותה אז הילדים חופרים בה כדי למצוא זוג גרביים.
אז אתמול בבוקר הייתי עם התינוק בבית, ואמרתי לעצמי שאני מנסה להגיד תודה, כי בדיוק למדתי עם בעלי קטע בליקוטי הלכות שמסביר כ''כ יפה איך הדרך להיחלץ מצרה זה להודות.
הסתכלתי על הכביסה, והיא הסתכלה עלי, ואז התחלתי לשיר, תוך כדי שאני ממינת ''תודה רבה לך ה' יתברך על כל הכביסה שאתה נותן לנו''. וזה הצחיק אותי ושימח אותי ובאמת המצברוח השתפר פלאים רק מהשיר הזה.
כי באמת חשבתי לי שב''ה יש פה ילדים וב''ה יש להם בגדים וב''ה אני לא צריכה להרתיח מים על הפרימוס פעם בשבוע או לרדת למעין כדי לכבס, וסה''כ די סבבה להכניס אבקה וללחוץ על כפתור..
מקסים! מקסימה שאתיערת דבש


הנה הקטע מליקוטי הלכותבת 30
באהבה..
וְזֶה בְּחִינַת חֲנֻכָּה, כִּי יְמֵי חֲנֻכָּה הֵם יְמֵי הוֹדָאָה בְּחִינַת שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא וְכוּ', כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַזֹּאת, הַיְנוּ שֶׁבִּימֵי חֲנֻכָּה הַקְּדוֹשִׁים עַל-יְדֵי תֹּקֶף הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת וְהַנּוֹרָאוֹת שֶׁעָשָׂה ה' יִתְבָּרַךְ עִמָּנוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה עַל-יְדֵי-זֶה אָנוּ מַמְשִׁיכִין הַדֶּרֶךְ הַזֶּה שֶׁל תּוֹדָה הוֹדָאָה בָּעוֹלָם, דְּהַיְנוּ לַעֲסֹק תָּמִיד לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לַה' יִתְבָּרַךְ עַל כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה עִם אֲבוֹתֵינוּ וְעִמָּנוּ מִימוֹת עוֹלָם עַד הֵנָּה בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת. וְלִזְכֹּר הֵיטֵב וְלִבְלִי לִשְׁכֹּחַ כָּל הַטּוֹבוֹת הַנּוֹרָאוֹת שֶׁגּוֹמֵל עִמָּנוּ בְּכָל עֵת וָעֵת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "וְאַל תִּשְׁכְּחִי כָּל גְּמוּלָיו".
כִּי בֶּאֱמֶת זֶה הַדֶּרֶךְ שֶׁל הוֹדָאָה וְתוֹדָה הוּא דֶּרֶךְ נִפְלָא מְאֹד לְהִתְקָרֵב עַל יָדוֹ לַה' יִתְבָּרַךְ מִכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא, כִּי הָעוֹלָם הַזֶּה מָלֵא צָרוֹת וְיִסּוּרִים וִיגוֹנוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, כָּל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת. וּכְתִיב, "אָדָם לְעָמָל יוּלָּד קְצַר יָמִים וּשְׂבַע רֹגֶז". וְאֵין טוֹב בָּעוֹלָם כִּי אִם הַתּוֹרָה כִּי אֵין טוֹב אֶלָּא תּוֹרָה (אָבוֹת פֶּרֶק ג). ומֵעֹצֶם הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִין וְהַמְּנִיעוֹת שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם קָשֶׁה וְכָבֵד עַל הָאָדָם לְהִתְקָרֵב לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ וַאֲפִלּוּ לְהִתְפַּלֵּל וּלְהִתְחַנֵּן וּלְפָרֵשׁ צַעֲרוֹ לִפְנֵי ה' יִתְבָּרַךְ גַּם כֵּן קָשֶׁה מְאֹד מֵחֲמַת רִבּוּי הַמְּנִיעוֹת וְהַיִּסּוּרִים שֶׁאוֹטְמִין אֶת לִבּוֹ עַד שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִפְתֹּחַ אֶת פִּיו וְלֹא לְהִתְקָרֵב לְשׁוּם עֲבוֹדָה תַּמָּה כַּאֲשֶׁר יוֹדֵעַ כָּל אֶחָד וְאֶחָד הַכְּבֵדוּת שֶׁיֵּשׁ עָלָיו בְּכָל פַּעַם וּפַעַם בְּכָל יוֹם וָיוֹם וְכוּ'.
וְעַל-כֵּן עֵצָה גְּדוֹלָה לָזֶה שֶׁבְּכָל פַּעַם יַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ אֶת כָּל הַטּוֹבוֹת הָאֲמִתִּיּוֹת וְהַנִּצְחִיּוֹת שֶׁעָשָׂה ה' יִתְבָּרַךְ עִם אֲבוֹתֵינוּ וְעִמָּנוּ עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָטִיּוּת וְהָעִקָּר מַה שֶּׁזָּכָה לִהְיוֹת מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל בִּכְלַל מְקַבְּלֵי הַתּוֹרָה וְהִבְדִּילוֹ מִן הַתּוֹעִים בְּדַרְכֵי הַמְּחַקְּרִים וְהַפִּילוֹסוֹפִים וְכוּ' הַנְּהוּגִים עַכְשָׁו בָּעוֹלָם הַזֶּה, כִּי כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל אִם יִסְתַּכֵּל הֵיטֵב עַל כָּל מַה שֶּׁעָבַר עָלָיו מֵעוֹדוֹ יִרְאֶה וְיָבִין חַסְדֵי ה' וְטוּבוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו עָלָיו בְּלִי שִׁעוּר.
כְּמוֹ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּכָל יוֹם בְּהַשְּׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, נוֹדֶה לְךָ וּנְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ עַל חַיֵּינוּ וְכוּ' וְעַל נִסֶּיךָ שֶׁבְּכָל יוֹם עִמָּנוּ וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ וְטוֹבוֹתֶיךָ שֶׁבְּכָל עֵת עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם וְכוּ'. וּכְמוֹ שֶׁאוֹמְרִים בְּנִשְׁמַת, אִלּוּ פִינוּ מָלֵא שִׁירָה כַּיָּם וְכוּ' אֵין אָנוּ מַסְפִּיקִין לְהוֹדוֹת לְךָ ה' וְכוּ' עַל אַחַת מֵאֶלֶף, אֶלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רִבְבוֹת פְּעָמִים הַטּוֹבוֹת נִסִּים וְנִפְלָאוֹת שֶׁעָשִׂיתָ עִם אֲבוֹתֵינוּ וְעִמָּנוּ:

הַכְּלָל, שֶׁכְּשֶׁהָאָדָם רוֹאֶה גֹּדֶל צָרוֹתָיו בְּגוּף וְנֶפֶשׁ וּמָמוֹן שֶׁהוּא רָחוֹק מֵה' יִתְבָּרַךְ מְאֹד כְּמוֹ שֶׁהוּא יוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ וְגַם בְּפַרְנָסָה וּבְגוּף יֵשׁ לוֹ גַּם כֵּן יִסּוּרִין כְּמוֹ שֶׁשָּׁכִיחַ בְּרֹב הָעוֹלָם וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁבָּא עָלָיו אֵיזֶה צָרָה מַמָּשׁ חַס וְשָׁלוֹם הוּא צָרִיךְ לְבַל יִתְבַּלְבֵּל לְגַמְרֵי מֵחֲמַת הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִין חַס וְשָׁלוֹם. רַק בְּכָל עֵת וָעֵת בִּפְרָט בְּעֵת צָרָה חַס וְשָׁלוֹם יִתֵּן עֵינֵי לִבּוֹ וְדַעְתּוֹ לְהִסְתַּכֵּל וּלְהִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב עַל חַסְדֵי ה' וְטוֹבוֹתָיו שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ עַד הֵנָּה.
כִּי כָּל אָדָם כְּמוֹ שֶׁהוּא מֵאַחַר שֶׁהוּא בִּכְלַל יִשְׂרָאֵל וּמַנִּיחַ טַלִּית וּתְפִלִּין בְּכָל יוֹם וּמְיַחֵד שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ פַּעֲמַיִם בְּכָל יוֹם וָיוֹם רָאוּי לוֹ לִתֵּן הוֹדָאָה וְתוֹדָה לַה' יִתְבָּרַךְ בְּכָל יוֹם וָיוֹם עַל עֹצֶם חַסְדּוֹ וְטוּבוֹ יִתְבָּרַךְ עָלָיו שֶׁזָּכָה לִהְיוֹת בִּכְלַל יִשְׂרָאֵל מְקַבְּלֵי הַתּוֹרָה מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁכָּל אֶחָד יוֹדֵעַ בְּנַפְשׁוֹ כַּמָּה טוֹבוֹת נִפְלָאוֹת בִּפְרָטִיּוּת שֶׁגָּמַל ה' יִתְבָּרַךְ עִמּוֹ מֵעוֹדוֹ עַד אוֹתוֹ הַיּוֹם וְצָרִיךְ לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לַה' יִתְבָּרַךְ עַל כָּל הַטּוֹבוֹת שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ. וְעַל-יְדֵי-זֶה יִהְיֶה לִבּוֹ נָכוֹן בָּטוּחַ שֶׁגַּם עַתָּה ה' יִתְבָּרַךְ לֹא יָסִיר חַסְדּוֹ וְטוּבוֹ מֵאִתּוֹ וִיחַזֵּק אֶת לִבּוֹ לִצְעֹק וּלְהִתְחַנֵּן לַה' יִתְבָּרַךְ שֶׁיַּצִּילֵהוּ גַּם עַתָּה מִכָּל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִין כְּמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד, מִי יֹבִילֵנִי עִיר מִבְצָר מִי נָחַנִי עַד אֱדוֹם הַיְנוּ שֶׁמִּי שֶׁעָזַר לִי עַד הֵנָּה וְנָחַנִי עַד אֱדוֹם הוּא יוֹבִילֵנוּ עִיר מִבְצָר גַּם כֵּן. וְזֶה, מְהֻלָּל אֶקְרָא ה', שֶׁטֶּרֶם שֶׁאֲנִי קוֹרֵא אֵלָיו יִתְבָּרַךְ עַל צָרוֹתַי אֲנִי מְהַלְּלוֹ וּמְשַׁבְּחוֹ עַל הַטּוֹבוֹת וְהַחֲסָדִים שֶׁעָשָׂה עִמִּי עַד הֵנָּה, כִּי דַּיְקָא עַל-יְדֵי-זֶה אֲנִי יָכוֹל לִקְרוֹתוֹ כַּנַּ"ל. וְזֶה, זְבַח לֵאלֹקִים תּוֹדָה וְכוּ' וּקְרָאֵנִי בְּיוֹם צָרָה, הַיְנוּ שֶׁגַּם קֹדֶם שֶׁיּוֹצְאִין מֵהַצָּרָה שֶׁל עַכְשָׁו וּצְרִיכִין לִקְרוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ צְרִיכִין מִקֹּדֶם לְהָבִיא תּוֹדָה עַל הֶעָבָר כַּנַּ"ל. וְאָז דַּיְקָא 'וּקְרָאֵנִי בְּיוֹם צָרָה' כַּנַּ"ל. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁצְּרִיכִין לִהְיוֹת מוֹדֶה עַל הֶעָבָר וּמְבַקֵּשׁ עַל לְהַבָּא, כִּי כְּשֶׁאֵין מוֹדִים עַל הֶעָבָר קָשֶׁה מְאֹד לִקְרוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ מִגֹּדֶל אֹטֶם הַלֵּב שֶׁנִּתְאַטֵּם מֵרִבּוּי הַצָּרוֹת כַּנַּ"ל. בִּפְרָט עַתָּה בְּאֹרֶךְ הַגָּלוּת שֶׁכִּמְעַט אֵין יוֹם שֶׁאֵין צָרָתוֹ מְרֻבָּה מֵחֲבֵרוֹ חַס וְשָׁלוֹם וְהַפַּרְנָסָה דְּחוּקָה מְאֹד וְהַבַּעַל דָּבָר מִתְפַּשֵּׁט עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד לָאֹרֶךְ וְלָרֹחַב וְהַמַּחֲלֹקֶת וְהַקָּטֵגוֹרְיָה וְהַקִּנְאָה וְהַשִּנְאָה מִתְרַבָּה בְּכָל פַּעַם וְכָל מַה שֶּׁרוֹצִים לְהַתְחִיל לָצֵאת מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִין לָצֵאת וּלְהִתְקָרֵב לְאֵיזֶה עֲבוֹדַת ה' אֵין מַנִּיחִין אוֹתוֹ וּמִתְגָּרִין בּוֹ יוֹתֵר חַס וְשָׁלוֹם ומֵעֹצֶם רִבּוּי הַמְּנִיעוֹת אֵין יְכוֹלִין לִפְתֹּחַ פֶּה לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, עַל-כֵּן צְרִיכִין לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ זֶה מְאֹד שֶׁבְּכָל פַּעַם בְּבוֹאוֹ לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לִפְנֵי ה' יִתְבָּרַךְ אוֹ לְהִתְקָרֵב לְאֵיזֶה דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה יַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ רִבּוּי הַטּוֹבוֹת וְהַחֲסָדִים שֶׁעָשָׂה ה' יִתְבָּרַךְ עִמּוֹ מֵעוֹדוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה. וְעַל-יְדֵי-זֶה יִתְחַזֵּק לְבָבוֹ לִבְטֹחַ בַּה' שֶׁיִּשְׁמַע תְּפִלָּתוֹ גַּם עַתָּה וְעַל-יְדֵי-זֶה יוּכַל לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ וּלְפָרֵשׁ לְפָנָיו שִׂיחָתוֹ כָּרָאוּי כַּנַּ"ל:
מקסיםנפש חיה.
וואו.אונמר


מדהיםחגהבגה
אמן!
בדיוק היום הוציאו שיר על זה לזכר אסתר הורגן הי"דרק שאלה לי


לשמוע ולבכות, כמה שזה חשוב שניישם את זה.
תודה על זה!!!שחרית*
מהמם ומרגש מאוד.
ומצרפת גם שיר ישן יותר של ליאת יצחקי שנוגע בי מאוד בדיוק סביב הנושא הזה.
וואו.. מדהים ומצמרר!!מנסה לעזור

וכמה שזה נכון...

הלוואי שנשכיל לעשות את זה מידי פעם..

ללא מיליםבת 30
וואוו. לבכותאחתפלוס
נכון, שיר יפייפה ♥️דבורית
וואו איזה שיר......דפני11אחרונה
אצרקציות במחיר נורמלי לבן 11, למי יש רעיון?בת אל123

מחפשת לגילאי 11-4, באזור המרכז במחיר שפוי או שיש הנחה למחזיקי כרטיס אשמורת.

תודה.

מעבר דירהקרובה
עבר עריכה על ידי קרובה בתאריך א' באב תשפ"ו 9:54

שלום. אשמח לעצתכן..

אנחנו זו''צ, עוברים עוד מעט דירה ומתלבטים בין 2 אופציות...


 

א. דירה קטנה וחמודה, היתרון שזה קומת קרקע, החיסרון שזה חדר וסלון.

ב. דירה גדולה, 3 חדרים, חסרון שזה קומה 3...


 

מבחינת הריון עצמו ואח''כ ותינוק, מה עדיף? לסבול קומה 3 בלי מעלית אבל יהיה עוד חדר או להסתדר כמה שאפשר עם תינוק בחדר ובלי שידת החתלה וכו'?

או שיש עוד נקודות שלא חשבתי עליהן?


 

ואם הדירה של החדר וסלון- עד איזה גיל של התינוק זה עדיין אפשרי ואם יש טיפים איך לסדר את זה...


 

תודה!!

נקודות למחשבה124816

כמה זמן אתם מתכננים להשאר בדירה? אם בכל מקרה סביר שתעברו תוך שנתיים-שלוש או שאתם בשאיפה להשתקע לזמן ארוך?

מה ההבדל במחיר בין הדירות?

בדקתם האם אין חסרונות לדירת הקרקע שלא ידועים לכם? (לדוגמה: נמלים וחרקים אחרים, הצפות ביוב, חלון על הרחוב), כדאי לוודא עם הדיירים הנוכחיים אם אפשר.


שידת החתלה נראית לי אביזר מיותר, לא היתה לי אף פעם והסתדרנו מצויין בלי, בגדים אפשר לאחסן בארון שלכם או במגירות פלסטיק ולהחליף יותר נוח לי במיטה. אבל אם רוצים ואין מקום בחדר אפשר לשים בסלון.


לדעתי, עד גיל שנה וחצי לפחות, חדר וסלון אמור להספיק, אם אין לכם תוכניות לארח לעיתים קרובות.  


מכירה גם משפחות שבאופן קבוע הסלון שימש אצלם כחדר ילדים גם בגילאים גדולים, אבל זה נראה לי פחות רצוי.

.

רוצים להישאר באזור בשאיפה הרבה זמן...קרובה

אבל קלילים בהחלטות וגם במעברים...

הקטנה בקומת קרקע יקרה ב300 שח.

בגיל שנה וחצי מסתדרים כי התינוק בחדר או בחוץ?

בהתאם אליכם124816

אפשר אתכם בחדר, אפשר לסדר לו פינה משלו בסלון.

ואפשר שתהיה לו מיטה בחדר שלכם וגם לול בסלון וכל פעם תחליטו מה מתאים לכם, נגיד אם אתם רוצים לארח או סתם לעבוד בסלון עד מאוחר אז ישן בחדר ואם בערב אחר אתם מעדיפים פרטיות בחדר אז ישן בסלון.

קומה שלישית בלי מעלית עם תינוק זה סיוטאורי8אחרונה
במיוחד אם את צריכה גם לעלות את העגלה. אני ברחתי כשהתינוקת היתה בת חצי שנה, אי אפשר היה להשאיר עגלה למטה .  מבחינת תינוק בחדר הורים. אני משאירה המון זמן, הנקתי עד גילאים מאוחרים( שנה וחצי) וכל עוד התינוק ינק הוא היה בחדר,שלי, ככה ישנתי טוב יותר. וגם אף םעם לא היתה לי שידה. אבל לתינוק יש ציוד, בגדים, כשגודל קצת, משחקים, עגלה, השאלה אם יש מקום בדירה הקטנה? 
מוזמנת לכתוב בפורום הריון ולידהיעל מהדרום
לק"י

הפורום הזה מיועד לשאלות לגבי גילאי בית ספר ומעלה.

אובדת עיצות😔 הבת שלי נתפסה בגנבה.אנונימית באהב"ה

סוף כיתה ו'.

היא התקשרה אלי מהחנות, שהיא ניסתה לגנוב והמוכרת תפסה אותה והיה לה כבר חטיף בתיק שאני קניתי לה, והמוכרת (כמובן) לא האמינה לה, אז היא ביקשה ממני להגיד למוכרת שהחטיף שלה.

כמובן שהתנצלתי בפני המוכרת. הילדה המשיכה לקייטנה ואמרנו שנדבר בבית.


אני מזועזעת ולא יודעת איך לפעול. היה בעבר מקרה שהיא גנבה ממנו סכום כסף, כשבדקתי איתה היא הכחישה לגמרי. בצורה הכי משכנעת שיש. אבל בסוף היה לי דרך לגלות שזו היא בוודאות וכשאימתתי מולה היא ממש בכתה והצטערה ולקחה את זה מאוד מאוד.


בעבר היה מקרה של גנבה בכיתה שלה. כשניסיתי לברר מולה היא אמרה שלא קשור אליה, למרות שמשהו בהתגוננות שלה לא עבר לי חלק. וגם היא מצליחה ממש לשקר לי בלי שאצליח לזהות אם היא דוברת אמת או לא. בסיפור הזה לא היה לי דרך לדעת בוודאות אם באמת היא קשורה לזה (וגם למורה לא) ובסוף הסיפור התמוסס.


ועכשיו זה…


פתאום חוששת שהיא גנבה עוד הרבה פעמים, מהרבה מקומות.

היא עושה בייביסיטר חופשי. איך אני יודעת שהיא לא גונבת מהם??


אני מרגישה שאני לא יכולה להאמין לה לכלום. כי היא נתפסה בשקרים כ"כ הרבה פעמים והיא מצליחה לשקר בקלות.


ממש לא יודעת איך נכון לפעול. קשה לי עם זה כ"כ.

מתואמת

אני חושבת שכדאי לפנות להדרכת הורים ובמקביל לאבחון. נשמע שהיא לא עושה את זה מ"רוע", ויכול להיות שזה יושב על קושי ממשי כלשהו.

לא מכירה מקרוב את התחום הזה, אבל נראה לי שהכתובת הראשונה לאבחון היא רופא הילדים, בתנאי שהוא מבין וקשוב.

בהצלחה, יקרה❤️

מנסה לענותפילה

מצד אחד לשדר לה שאת שם בשבילה , מוכנה לעזור לה. לבדוק שהיא מקבלת מספיק הפתעות , חטיפים.

מצד שני כן להציב גבולות. שכן תהיה תוצאה כלשהי למעשה. האחריות עדיין צריכה להישאר עליה.

לבדוק מה קורה במעגל חברתי שלה. לפעמים ילדים גונבים כדי להרגיש גבר-גבר או חסר להם ריגוש או מישהו יותר חזק ( חברה חזקה) מכריח אותם.

גם אבא צריך להיות חלק מהתהליך. אמא לא יכולה להיות במצב הזה לבד. רק שתחליטו על קו אחיד לפני השיחה עם ילדה

לפני הכל שולח חיזוקזיויק

חשוב לדעת שזה יכול להיות משהו פסיכולוגי קל מאד,

ראיתי מקרים כאלה, וכרגע הדבר שצריך להיות הכי חשוב לך כאמא, זה שהיא לא תתייג את עצמה כילדה רעה או עבריינית חס ושלום.


אל תשדרי לחץ ותטפלי בכלים מקצועיים ועניינים ועם המון המון אהבה כלפיה.

זה פורום לאמהות. בבקשה לא להגיב פהיעל מהדרום
ממש קשה כאמא5+אחרונה

ולא נעים כשהילד שלך נכשל במשהו כזה.

אבל כדאי ממש לברר את שורש העניין. מה מהות הגניבה? מה עומד מאחורי זה. לבדוק אם זו לא דרך למרוד/ להשיג תשומת לב שהיא צריכה אותה. או שאולי בכלל היא בבעיה אחרת וזו זעקה לעזרה. ללכת לטיפול מתאים. ממליצה ללכת לטיפול מחוץ למסגרת ביה"ס בינתיים, כדי שלא יתייגו אותה. אם יעלה בטיפול משהו שחשוב לידע את ביה"ס אז לשתף.

כמובן כל זה אם זה אכן לא פעם ראשונה. 

פעילות לקיץאבןישראל
רעיון לפעילות משהו בסגנון של לונה פארק במחיר שפוי?
איפה בארץ?אמהלה

היינו בוויט פול בבית שמש ונהננו מאד

יש גם בפתח תקווה.

יש את ירכא

ומג'יק קאס בדיסיטי

כל הנ"ל מקורים ומקומות ממוזגים שזה בעיניי הפלוס הכי גדול שיש....

זורמים על מיקום חוץ מאילת והערבהאבןישראל
תודה על הרעיונות, אסתכל באתרים
לחפש הטבותעוד מעט פסח

דרך ויזה, ישראכרט, רמי לוי, ארגוני עובדים, חבר, הצדעה...

יכול לחתוך עלויות בחצי.

מוסיפה- גם דרך הבנקים (נניח בלאומי יש הטבות..)יעל מהדרוםאחרונה
מחפשת רעיונות ליציאה כיפית לקייטנת אמהותמתיכון ועד מעון

באיזור מערב השומרון או פ"ת, כפר סבא, בעלות סבירה.

לבנות בכיתה ד' ולבנים בכיתה ו'

פארק אפק?טארקו

בריכה?

אולי לחפש שוברים בבהצדעה או הסתדרות המורים וכאלה לבאולינג/אייג'אמפ?

וויט פול בפתח תקווהאמהלה
תודה למי שענתהמתיכון ועד מעון

הן היו כבר בפאנקי מנקי אז מתחם שעשועים כבר היה...

חשבתי על מרכז מבקרים אבל לא מצאתי באיזור הזה

כיתה ו' אולי מוזיאון בנק ישראל בת''אחילזון 123

אם כי תלוי איך הקבוצה. זה בעיקר הרצאה ואז סיור קטן במוזיאון, אז השאלה כמה הם סבלניים. (אפשר לנסוע ברכבת הקלה מקריית אריה).

וגם אולי מוזיאון של אחת המחתרות. יש בהרצליה נדמה לי, ובתל אביב
 

וכיתה ד אולי הגן החי בפ''ת?

מה את חושבת על מוזיאון האדם והסביבה?מתיכון ועד מעון
לא הייתיחילזון 123
שמעתי עליו דברים טוביםעלמא22
אבל לא הייתי 
מוזיאון על בנק נשמע לי משעמם גם בגילי🙊יעל מהדרום
הייתי שם עם ילדותחילזון 123

בכיתה ה או ו וזה היה מעניין ומחכים

נכון זה לא היה כיף חיים כמו לונפארק או בריכה

אבל לפעמים טוב לפתוח את הראש לדברים קצת מעבר

הם אוהבים רכבת?אנוני.מית

רכבת כבדה או קלה. העלות פרוטות והנסיעה עצמה היא חוויה. אפשר לשלב עם ים או משהו דומה.

ראיתי בפורום פעם שיש אוטובוס קומותיים. אבל לא זוכרת איפה.

בירושלים ישלפניו ברננה!
ראיתי שפתחועוד מעט פסח

עכשיו את פארק ידידיה ברבבה.

אפשר ללכת לבריכות.

פארק ידידיה זה הבית...מתיכון ועד מעון

פחות אטרקציה ללכת לשם

אולי מוזיאון אלי כהן בהרצליה? לא הייתי בעצמיחילזון 123
בשומרון יש הרבה מעיינות5+אחרונה

פארק הצנירים בקדומים

יש באלון מורה איזה מעיין ומנהרה עם מים.

יש עוד הרבה

ילדים בנסיעה לעיר אחרתאנוני.מית

באיזה גיל מבחינתן זה לגיטימי?

 

בן ה14 שלי שבר לעצמו את המסך של הטלפון והמעבדה הרשמית של היבואן זה באיזה חור ליד מודיעין (ישפרו למי שמכירה). הוא רוצה ליסוע לשם. אני לא מוכנה ליסוע איתו וגם אבא שלו לא.

 

אפשר ליסוע לשם ברכבת ומשם ללכת ברגל או משהו כזה. כמה זה סביר לדעתכן לבד? מאזור ירושלים.

נסיעה אולי בסדרפילה
אבל מה לגבי מעבדה עצמה? הוא מספיק בוגר בשביל זה? הם בכלל ידברו עם בן 14?
הנסיעה נראלי בסדר גמורניגון של הלב

אני הייתי נוסעת לבד וגם עם אחים שלי הקטנים בגילאים הרבה יותר צעירים. וגם הרבה ילדים בגילו נוסעים לבד לפנימיות.

אבל כמו שפילה כתבה, לגבי המעבדה הייתי חוששת שלא ידע לעמוד מולם, שלא יקחו ממנו מחיר מופקע או שירצו לדבר עם מבוגר

לא היתי נותנת לו ליסועאורי8
נראה לי נסיעה מסובכת. ולעמד מול המעבדה . עדיף לתקן בחנות כלשהיא בירושלים ולשלם. 
הטלפון עובד וזמין?רוני 1234

כלומר אם קורה משהו הוא יכול להתקשר אליכם?

(אם צריך להשאיר את הטלפון שם לתיקון זה בעיה)


את יכולה להתקשר מראש ולשאול מחיר, האם האחריות מכסה וכו'?


אם התשובה היא כן לשתי השאלות הייתי שולחת.

כבר ביררנו כמה זה יעלהאנוני.מית
הבעיה רק הטירוף שלו שהוא לא מוכן לרצות לתקן במקום אחר. והשאלה כמה לזרום איתו על זה...
הבת שלי בגיל הזה נוסעת הרבה בבין-עירונירוני 1234
אני לא רואה בזה בעיה, אלא אם כן הטלפון ישאר שם לתיקון ואז הוא חוזר הביתה כשהוא "מנותק קשר".
אני חושבת שזו לא הליכה קצרה וברורה...כתר הרימון
עדיף רכבת מודיעין מרכז ומשם אוטובוס פנימי. 
לפי מה שאני מכירה, אבל לא מעודכנתאוזן הפילאחרונה

אין דרך נוחה להגיע לשם בתחבץ

אולי כבר סידרו משהו, אבל ממה שאני יודעת זה איזור לא נגיש


רק תבדקו שוב שההליכה לא מוגזמת

גם אני פה בענייני חופש גדול כולנה

אם הייתם צריכות להמליץ על נושא/ספר לימוד לחבורת בנות מסיימות יסודי, מה הייתן ממליצות?

יכול להיות משהו בלימוד עצמאי או קבוצתי עם הורה.


ילדה מסיימת כיתה ח שאין לה תחביבים יותר מדי, והייתי רוצה לעזור לה למצוא, איך הייתן ממליצות לגשת לזה?

שמתי לב שהיא כן אוהבת ומתעניינת בסיפורים של אנשים, כל מיני ראיונות שעושים כמו רגע של חכמה, או כאלה שיש בהידברות. איך אפשר לפתח את זה?


הייתי שמחה להמלצות לספרים או סרטים ביוגרפיים על אנשים חשובים בהיסטוריה, משהו שמעניין וזורם לקרוא, במיוחד דמויות של נשים, ואם דתיות אז בכלל.


תעזרו לי ברעיונות לקראת החופשבארץ אהבתי

השנה בעז"ה תהיה לי תקופה של כמה שבועות שרק הגדולים בבית (בני 7.5, 10 ו-12.5), והקטנים עדיין במסגרות.

רוצה לעשות להם 'קייטנה' עם תוכן, ולא סתם לקום בבוקר ולחפש מה לעשות (בעיקר לשני הבנים הקטנים יותר. הגדולה אולי תצטרף למה שיהיה מספיק מעניין, אבל זה לא חייב להיות מתאים גם לה).


בשנים קודמות הם רצו שיהיה להם גם זמן מסך, ניסיתי לתת זמן מוגבל כל יום ובפועל זה תמיד התארך יותר ממה שתכננתי ולא עבד לנו טוב.

לכן הפעם חשבתי לנסות פורמט אחר:

לכל שבוע יש נושא כללי שבו אנחנו עוסקים. בכל יום יש פעילות/לימוד שקשור לנושא. כל יום יש 'חוג' קבוע (נגיד - יום ראשון זה חוג ציור, שני - חוג מוסיקה, וכו'), וביום חמישי יהיה חוג מחשב שבו אפשר ליצור משהו במחשב (מצגת או משחק) שמסכם או מתייחס לנושא של השבוע.


אשמח לרעיונות -

- לחוגים שאפשר לעשות כל שבוע

- לנושאים שאפשר להעביר את השבוע סביבם

- לסתם רעיונות לדברים נחמדים לעשות עם ילדי בית ספר חמודים

- לעוד כיווני חשיבה

וואי אני רקDoughnut
איזו אמא משקיענית! הציפיות שלי הן רק לעבור את החופש בשפיות😅
כמה רעיונות שעשיתי שנים קודמותעל הנס

*לימדתי את כולם לסרוג גם את הבנים,זה עבד יופי אצלי.

*יצירה מושקעת לסוכות.

*גם קישוט לשולחן לראש השנה

*כנל גם לשבת,עשינו אגרטלים מצנצנות ריקות למשל,חבקים מגלילי נייר סופג,בירכונים,קופות צדקה וכ'ד חילקנו גם לסבתות.

*חיפשנו קרשים מפורקים ברחוב ובנינו אדניות פשוטות,שרפרפים,לא הכל יצא מוצלח אבל הם ממש נהנו.גם נתן להם קצת מושגים

*כולם אצלי שותפים במטבח. מכינים סלטים, מבשלים,שוטפים כלים.


נושאיםמדברה כעדן.

חגים (כרטיסי שנה טובה, קישוטים לסוכה, לימוד הלכות?)

אקולוגיה (ללמוד על זה, להכין יצירות בצורה אקולוגית, ליצור עציצים בצורה אקולוגית)

גמילות חסדים(ללכת להתנדב, להכין עוגיות וברכות לחיילים/אנשים עריריים לפני שבת)

בין אדם לחברו (ביקור חולים, כיבוד הורים) 

כמה רעיונות:הגברת מהירח

חוגים:

אומנות (ציור/ פיסול/ צילום)

מלאכות יד (נגרות/ קדרות/צורפות/ רקמה/ סריגה/תפירה)

בישול/אפיה

טיול

חיות

התעמלות

דרמה/ תיאטרון


נושאים:

חקלאות/ גינון (איך מגדלים חסה ואיך מוסקים זיתים ומכינים שמן זית...)

מדע/ טבע (לצפות בכוכבים, לחקור את החרקים בוואדי הסמוך לבית...)

היסטוריה/ גיאוגרפיה של ארץ ישראל


וואו, זה נשמע השקעה ממש!! כל הכבוד לך!! בהצלחה!!

חוג ברייקדאנס למתחילים ביוטיובביו
יש לי 2 מקורות - מקווה שיעזורhameiri13
עבר עריכה על ידי מתואמת בתאריך ט"ו בתמוז תשפ"ו 16:11

 

 

זה בבית אבל אפשר לעשות גם בבית ספר

 

משחקי קלפים ודימיון 

משחקים חינוכיים

 

 

הפורום הזה נועד לנשים בלבד.מתואמתאחרונה

והוא לא נועד לפרסומות (או להבאת קישורים מכל מיני מקומות).

אולי יעניין אותך