אני שמתי התקן רק לפני חודשיים... באמת בינתים פעמיים היו פצעים.

אבל מה שכן יש לי ניסיון ארוך עם פצעים בפתח צוואר הרחם, והרב שלי לא שולח אותי כל פעם לבודקת, הוא מזהה לפי הבדיקות-  כי רואים שכל הבד שקוף חוץ מנקודות קטנות של אדום חזק, מזהה גם לפי שני אומרת לו שכאב לי בזמן שעשיתי בדיקה ואז הוא פוסק שזה פצע גם בלי שאני אלך לבודקת.

נשמע לי ממש קשה ללכת כל פעם מחדש לבודקת (מלבד ההפסד הכספי שהוא גם כן משמעותי).

את הולכת על דעת עצמך או שהרב שולח אותך?

אני לומדת עכשיו בודקות וזה ממש תלוי

שזה לכל הדעות מונע ממני להתחיל שבעה נקיים. ולכן הלכתי לבודקת והיא יכלה לשים משהו מיוחד על הפצע ולעשות לי הפסק.

אם לא הבודקת-  היה לוקח הרבה זמן עד שהפצע היה נסגר והייתי מצליחה לעשות הפסק

אבל אף אחד לא מחייב ללכת לבודקת...

כתבת:

"מי אמר שהערך של "להתיר אישה לבעלה" גדול יותר מהערך של שמירה על הפרטיות והצניעות של האישה?"

אף אחד לא אמר ולכן זה נתון לשיקולך מה שאת מרגישה יותר טוב - להתחיל שבעה נקיים מהתחלה או ללכת לבודקת

לא יודע מה הייתי עושה במצב כזה, ממש בושה...

ברוך ה שעוד אף פעם לא קרה לי - כי אני תמיד עם מגן

אני רק לא מבינה - זה רק לי שיש המון הפרשות ברמה שאין מצב ללכת ביום יום בלי מגן תחתון?

האמת שאני מפחדת לנסות... פתאום מרגיש לי מוזר וקצת מגעיל ללכת בלי.

אני רק לא מבינה איך זה קשור למגן? הרי זה הפרשות שיוצאות מהרחם...

מה זה משנה לרחם אם יש מגן או לא?

וגם איך היא יודעת אם יש מגן???

זה מייצר יותר הפרשות. אם מפסיקים ללכת עם אז בהתחלה יש כמות גדולה של הפרשות וזה קצת מעצבן  אבל אח"כ ההפרשות פוחתות.

(כל הידע מדיון שהיה על זה בעבר בפורום ונשים סיפרו שהעצה עזרה להן)

אצל רופאת נשים, אין לך שום בעיה כשהיא מבקשת ממך להיבדק? 

אני עושה כי צריך, אבל נושמת עמוק לפני כן

היא בודקת באיבר הכי אינטימי

והרב כן מסתכל בתח**** ולא בחתיכת בד

את לוקחת את זה קיצוני לצד השני

יש אמצע בין התאוששות של כמה ימים, לבין מה אתן עושות מזה עסק.

ואני מבטיחה לך שאף אישה לא דוחה סתם טבילה, כולן מעדיפות להיות טהורות כמה שיותר בשבילן ובשביל הבעל

כי כולן פה מבינות שאין על מה לדבר,כנ"ל בדיקת פאפ ,

בודקת זה לא הכרח, וUS וגינלי בתחילת הריון, הם לא הכרח

להפוך את זה מאופציה שיכולה אולי לפעמים לעזור לקצר את ההיטהרות, לחובה ומי שלא עושה מזלזלת - זה לדעתי לא הוגן.

גם מיקי מאוס אומרת, שכשיש שאלה שמתוך ידיעותיה היא לא יודעת את התשובה - היא פונה לרב שיש לו הרבה יותר ידע ורקע כמו שכתבת.

השאלה היא האם ומתי צריך לפנות לרב, ומה שאני מבינה מדברי מיקי מאוס זה שהשאיפה היא שאישה תדע כמה שיותר כדי שלא תצטרך בכלל לשאול.

זה לא הלכה שעוברת כמו כל ההלכות האחרות - שאפשר ללמוד אותם, אלא רק ב"שימוש" מרב לרב, כל רב שרוצה לפסוק בעיניינים האלו, חייב לעשות שימוש למשך תקופה מסויימת.

זה מרים לי גבה או שתיים

גם ל @סליל ו @מיואשת****** ו @00 וכל מי שכתבה פה מהצד השפוי והרגיש והקשוב לצורך ולרגישות של נשים

ובואו

כל המילה הזו בהקשר של אינטימיות ואהבה- 'קדושת הבית',

הוא ככ לא במקום בעייני

(כמו שמישהי פה כבר כתבה)-

-ליבי ליבי על מי שהולכת לטבול ורוצה להטהר בשביל 'קדושת הבית'

בעייני יש לה דרך ארוכה למיניות בריאה חופשית  ומלאת תשוקה משחוררת 

הולכים לטבול כי יש תשוקה כי יש געגוע

וטבילה זה הלכת בסיס. אז עושים את זה כי כך רצון השם שזה יקרה

מעבר לזה? בודקת בלנית וכל השאר

זה רק לפי רצון וכוחות האישה

ואם בן הזוג לא מבין את זה ולא תומך

באמת יש פה צורך בטיפול מיני וזוגי. עצוב

צרם לך שכתבו פה שוב ושוב שמי שמתקשה ללכת לבודקת היא בהכרח מהצד 'הלא שפוי'?

זה הזוית שהוצגה פה שוב ושוב בהתעקשות ועל זה אני הגבתי.

שפוי בעייני זה לא לרצות להחשף לאחרים שוב ושוב

שפוי זה לקבל את זה שלא מעט נשים חוות את זה פולשני ומטריד ברמה שמורידה להן את השמחה הבריאה במיניות שלהן.

שפוי זה לקבל את זה שלא כולן כמוך. 

ואם לך קל לא אומר שלכולן קל.

אף אחת לא כתבה שאסור או ראוי לא ללכת לבודקת.

מי שזורם לה ושווה לה-תפדאל.

אבל למה להציג את הצד השני שמתקשה בכך (ובצדק) כלא שפוי וזקוק לטיפול?

למה להציג את ענין הבדיקות אצל בודקת כענין מוכרח עבור 'קדושת הבית' גם במחירים לא טובים אצל האישה? ולא לתת מקום להחלטה ובחירה של כל אישה על גופה ופרטיותה??

בעייני מה שהוא קיצוני או פחות שפוי.

אבל אולי ההתנסחות היתה פחות מוצלחת.

להתנצחות הזאת

אז נסכים שלא להסכים

אבל אולי לא תקיים יחסים אם לא רוצה בזה.

היא תלך לטבול ככה בלי רצון ושמחה-אבל זה לא המצב התקין והבריא, נכון?

דיברתי על מה מצב בריא ונכון שצריך להיות ואם לא בהחלט צריך לטפל.

לרצות לטבול בשביל מושג ערטילאי זה פחות נראה לי משהו שמעודד מיניות בריאה.

ברור שטובלים בשמחה של מצווה (מי שמסוגלת לכך) וזו זכות גדולה

אבל לא זה הכוח המניע אישה לרצות להיות טהורה לבעלה.. הרצון הפשוט מה שכתבתי למעלה.

(כמו שיש נשים שמקיימות יחסים כי זו מצווה..זה פשוט נורא ועצוב ממש)

ויתפס כמשהו ש"קל" לקבל דרכו תשובה,

ואז לא יחשבו 100 פעמים לפני שישלחו

חוששת שזה לאט לאט עלול להפוך ממוצא אחרון ממש, לכלי עזר להחלטה שאולי בלי זה היו מוצאים דרכים אחרות להגיע אליה..

למצוא היתר בלי בודקת - זה צריך להיות הדיפולט!

קודם כל הונחתי לבצע רק הפסק, ראשון ושביעי, בלי מוח ובלי בדיקות באמצע (כשלשיקולי היה בדיקת האמצע, ליתר ביטחון).

אחרי כמה פעמים שזה קרה ברציפות הרב הורה על 3 חודשים שזה מוגדר כתלות באותו פצע ואין צורך לגשת לבודקת, העיקר להצליח להוציא בדיקות הפסק, ראשון ושביעי נקיות, תוך ניסיון לעקוף את הפצע (לאחוז באזור שלו ולהסתירו ולעקוף אותו פנימה וכן ביציאה), ואם קרה פעם שלא מצליחים הבודקת בד"כ מצליחה... בפועל הסתדרתי בלי לגשת אליה חוץ מפעם אחת.

ולאחר 3 חודשים הוא אמר שאם חוזר על עצמו והבודקת תאמר שזה מאותה סיבה, שוב לתלות בו ולהמשיך בהסדר הנ"ל עד שיחלוף. 

אותו רב גם ייעץ לי למרוח שעה לפני הבדיקה מעט מאד וזלין שקוף, ככה שהאזור לח ורך יותר בבדיקה. האמת זה ממש עזר.

אם אני זוכרת נכון הוא גם אמר שאפשר להרטיב מעט את העד.

וגם ציין שבודקת טובה יכולה להמליץ לפעמים על פתרונות לאותו פצע, כך ששווה גם לבדוק בכיוון הזה.

כמובן שכל אחת צריכה הוראת רב למקרה שלה, אבל הרחבתי שיהיה אפשר לראות שיש עוד הרבה מקום להקל ולעזור. שווה מאד התייעצות עם רב נוסף.

זה קרה אתמול בערב מתישהו

לא להאמין כמה אני מכורה😂

אצלי מתעדכן רק בכניסה ויציאה מהפורום ולא מריפרוש הדפדפן

@משה

רציתי לכתוב מה קרה שהפורום כל כך שקט

עד שהבנתי שיש מלא שרשורים שהוא מסרב להראות לי אותם

ושהצלחתן לענות

ושהצלחתי לראות🤣

לי היה אחרי שבועיים בערך דימום כמו מחזור שאסר

כלאמר ההוצאה עצמה והימים הבאים אחריה, לא היה כלום?

אבל הרופאה אמרה לי שזה יכול גם להיות באותו היום

אוסרת אצלנו כך שהשאלה מתייתרת אצלי....

הגיוני שאחרי שבועיים יהיה דימום כי הרירית נבנית ואז מתחילה להתפרק

השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -

התאוורורות,

מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,

נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,

מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂

אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.

איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.

מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!

הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.

מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️

ל3 שעות וחצי!

זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.

הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.

מבחינתי זה היה מושלם!!

אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀

יש משהו ממש פותח את הראש כשהגלישה היא לא אפשרות בכלל.

איך היה לך הבוקר?

אבל כשאני בנסיעה זה פחות גלישה.. אבל נהניתי שהיה שקט מצד כל הווטסאפים וההתרעות..

(במחשבה שניה נגיד לפורום אולי כן הייתי נכנסת פה ושם בתור בחנות או משהו כזה.. או כשחיכיתי במרפאה.. וזה שזה לא בקיצורים ולא מחובר למשתמש שלי בהחלט הפחית גם שם..)

הבוקר בשעה שלקחתי ישנתי. היה נפלא. ואז גם הפעלתי שיעור ורק הקשבתי לשיעור כשעשיתי דברים, בלי לעצור לפתוח דפדפן ווטסאפ.

גם עם הילדים לקחתי קצת זמן פה ושם וגם היה מעולה ב"ה!

אני חשבתי קצת לשנות קונספט, עד עכשיו לקחתי הרבה בזמן שאני עם הילדים ואז בלילה מצאתי את עצמי שקועה במסך. אז ברור שלא כדאי להיות שקועה במסך בזמן עם הילדים אבל אני רוצה לנסות את הגמילה בשביל עצמי יותר, חושבת להחליט על שעה שממנה אין אינטרנט עד הבוקר, אולי תשע וחצי?

כמובן שגם בצהריים אני אשתדל להיות יותר פנויה לילדים, אבל היום אני בעזרת ה' מכבה את האינטרנט מתשע וחצי בלילה עד הבוקר

מאוחרת יותר. בהנקה זה דווקא קשה לי כי כשהוא ישן עלי נוח לי להיות בפלאפון כשזה בגבולות הטעם הטוב..

לי עלתה מחשבה שבמקום להגדיר מתי לא אנסה להגדיר מתי כן.. אנסה להפוך בדעתי אם ואיך לעשות את זה.

ולגמרי שכחתי מהזמן רנה, ונגררחי ועוד דברים לא נצרכים...

מנסה שוב, מעכשיו עד 16:00 בלנ"ד.

תודה שוב על הרמת הכפפה!

רוב הזמן מאז הדלקת נרות הייתי בלי הפלאפון,

ומעכשיו עד שכל הילדים ישנים, כולל המתבגרים..

הייתי כמעט 3 שעות ללא...

שיחקתי עם הילדים בסביבונים, סיפרנו גברת קרש ומר מערוך עם דמויות והצגה, הכנו לביבות תפוא והיה ממש זמן איכותי.

מה המרחק מהבית? 

אני חשבתי להיות כמה ימים אצל אמא שלי עם התאומים, בסוף ברחנו אחרי לילה אחד הביתה

היה צפוף ולא נוח, והמזגן לא הגיע לחדר, היה חם נורא

גרים רחוק. אזור השעה נסיעה... 

לא יודעת אם החוסר סדר אצל הגדול יהיה שווה את העזרה של אמא...

אם לא יסתדר אז נחזור לפני, אבל אז זה אומר שאני מוותרת על העזרה מאמא.

לגבי 2, הכנתי תיקים לילדים אבל ליומיים שאני בבי"ח. אחכ חזרתי הביתה

כמה זמן את מתכננת להיות אצל ההורים? זה משמעותי להחלטה בעיני

וגם של התנהלות

למשל, חמותי מעדיפה שיביאו לה 2 בגדים של הילדים ובערב היא פוט משה במכונה במייבש ומלביהש למחרת. עדיף לה מאשר לנסות להתאים חולצה למכנס וכו...

אני הולכת לביח עם כלום פחות או יותר כי אין לי כמעט בגדים בסוף ההריון ולא מתאים לי שישבו בתיק לידה, אבל גרים ממש קרוב, ובעלי עם רכב, ובכיף יוצא אחרי הלידה להביא לי מה צריך, 40 דקות גג הוא אצלי חזור.

הז סתם אני אישית אבל כוונתי לומר שיש כל מיני פרמטרים טכניים שמשפיעים על הענין.

עוד נקודות

כמה מקום יש אצל ההורים וכמה נח לאחסן שם חפצים

האם יש שם ואצלכם מייבש

מי עוד חוץ ממך מתמצא בפריטים האלו )בעלי בלידה ראשונה לא ידע להוציא מהארון שלי גרב. אחותי באה לארוז לי בגדי החלפה למחלקה...(

אנחנו גרים רחוק אבל יש הרבה מקום אצל ההורים, גם מייבש וגם אני די סומכת על בעלי שיבין איזה בגדים להביא לילד (במקסימום הוא מביא הרבה מדי, שזה עמוס אבל לא נורא)

תלוי מה היה לך הנסיון בלידה קודמת

אני באחת הלידות כן שאבתי כבר בבית חולים

אלא אם כן בעלך ממש בעניינים, ויודע מה להביא.

2. מנסה להרבות אהבה ולהרגיש שהיא קרובה אלי. הרי אם אחותי תזכה עכשיו במיליון דולר בטוטו, לא אשמח בשבילה? כי שמחתה זו שמחתי ואין מה לקנא. אז גם אם יש משהו לחברה ומקנאים, להתחבר יותר ולאהוב יותר, ומתוך כך שמחתה זו שמחתי!

נותנת לעצמי להרגיש הכל, מגיעה עד לתהומות העצב. גם אם זה כולל לחשוב מחשבות רעות על מי שאני מקנאת בו.

ואחרי זמן מה הדברים נרגעים ואני מצליחה לראות את המצב טוב יותר ולהרגיש יותר טוב.

קוראת דברי אמונה. מה ששלי שלי

ומתפללת להצלחתו

פשוט להגיד אני ממש רוצה ש... ולהכיר בזה שיש משהו שאת מאוד רוצה וכואב לך שאין לך אותו. זה לא קשור לזה שלאחרים כן יש, ואם יש משהו שאני רוצה אני מפרגנת אותו גם לאחרים, שיהיה להם, למה לא🤷🏻‍♀️ זה לא לוקח ממני. זה רק מציף לי את הכאב וזה בסדר.

ואם זה רלוונטי לנושא שאני מקנאה בו- להזכיר לעצמי שבחרתי בבחירות מסוימות ולמה בחרתי בהם, גם אם הם מבאסות אותי.

למה אני רוצה מה שיש לו/ לה?

זה בר השגה? אם כן, יוצאת לדרך

אם לא, אז אמונה. מה ששלי שלי ומה שלא אז לא.

זה דורש כנות פנימית. האם מדובר בחסמים שלי או באמת המציאות היא כזו שאין באפשרותי לשנותה או שבחרתי דרך מסוימת שיש לה מחירים כאלה ואחרים

רואה בקנאה רגש מצוין להעלאת המודעות

מה חסר/ כואב לי

ולמצוא דרך לענות על הצורך/ לטפל בכאב

גם אם בלידה נראה שיצא הכל, יכול להיות שנשארו שאריות שגורמות לדימומים.

נבדקת אחרי הלידה?

מכירה אישה שיש לה דימומים וכתמים בתקופת ההנקה )קבוע( לא יודעת את ההסבר במדויק אבל בעצם בהנקה רירית הרחם לא מתעבה תקופה ממושכת וכנראה שאצלה הרירית ככ דקה שיוצר כתמים.

מטפלת בזה ברפואה אלטרנטיבית אבל זה לא עוזר 100%

גם כדי לבדוק שאין שאריות ברחם

וגם אם הרחם נקיה - שתבדוק ממה זה - מה מצב רירית הרחם, מה המצב ההורמונלי ואם יש לה עוד רעיונות ממה זה יכול להיות.

גם אם אין לזה משמעות רפואית, דימום לא מוסבר במשך 3 חודשים אחרי הלידה, זה בהחלט מצריך יחס ופתרון רפואי היות שזה מפריע.

שאריות שליה.

חשוב ללכת שוב לאולטרה סאונד ואם לא רואים מספיק טוב אז להיסטרוסקופיה

איך היה בהנקות הקודמות?

בפרט אם זה קורה לאחרכ שאתם ביחד...ולפני לא היה.
אם היא מוצאת פצע- אתם מותרים וזה מקל עלייך,כי אז יודעים שיש לך פצע בצוואר הרחם וזה מקור הדימום.
אם אין פצע- זה אוסר אתכם, (כמובן היא גם מתקשרת לרב ומסבירה והוא אומר את דעתו ההלכתית) וכדאי ללכת לרופאה כי יאז מקור הדימום הוא מהרחם, או הורמונאלי מהנקה...

תשאלי קודם כל את מכון פועה תתקשרי אליהם

הם טובים ומקצועיים.

דבר שני

יש לפעמים הפרשות דמיות בהנקה

צריך להיות כל הזמן עם תחתון שחור

אפשר לשים תחתונית שחורה

ולא להסתכל בניגוב

ראיתי גם שיש נייר לניגוב שחור ואז זה גם מגניב כי את לא רואה את.ההפרשות האלו

דבר נוסף כמו שאמרו ממש תבקשי אולטרסאונד לראות שהכל נקי בבטן

והיתה פעם שלא היו כתמים אך כן נשארה שארית והרופאה פספסה, כדאי לוודא.

זה מרגיז שנאסרים בטעות גם לי קרה, זה באמת קשה לא לדעת בדיוק מה קורה. אל תעשי לך מצפון..

בעייני כלום.

או שמביאים משהו מכולם ואז אפשר לפנק במשהו קטן או ארוחת בוקר נחמדה וצנועה.

או כלום.

הכוונות טובות. אני בטוחה. אבל זה יוצר מתח במודע או שלא במודע מול הורים אחרים ומול הצוות שאחרי דברים כאלה הם סוג של משוחדות...

אם לילדים טוב, תפרגני להם בהודעות. תכתבי מכתב להנהלה/למפקחת. הרבה הרבה יותר משמעותי מעוד כוס עם שוקולד. 

אני כבר מאבדת את הראש

האנשים סביבי לא ככ עשירים ולמרות זאת התפיסה שגננות ומורות חייבות לקבל כל הזמן מתנות.

גם כשזה מטפלת פרטית שאני משלמת לה טבין ותקילין כל חודש.

כל ראש חודש יש מתנות בגן, א. בוקר/שוקולדים וכו.

טו בשבט חנוכה ראש השנה תחילת שנה חזרה לשגרה.. בפורים יש משלוח מכל ההורים אבל בנוסף ככככלללל האמהות שולחות עוד משהו.

מעבר לעלות אני סתם לא טובה בהפקות האלה ולמצוא כל פעם ברכה בחרוזים ולנסח יפה ולכתוב בכרטיס מעוצב... ממ משתגעת מזה

וגם לא מרמינה שהגננות כבר מוחמאות, כי זה ברור לי נאבד בסך הכל הכללי..

כמורה- מרגישה שזה ממש לא המצב

מחנכות כן מקבלות פרגונים, אבל כמורה מקצועית- וואו אף אחד לא רואה אותךך

אם מתקשרים זה רק כדי להתלונן;)

לצורך העניין, היום יום המורה וההתייחסות היחידה הייתה שוקולד בקערה בחדר צוות- מבית הספר! לא מההורים/תלמידים...

כנראה צריך לגעת איפה לעבוד

גננות מקבלות גם יותר מסיעות

למרות שסיעות לא פחות משמעותיות בחויה של הילד

ועובדות קשה ומתוגמלות פחות.

כנל מורה לא מחנכת יכןלה להעביר שנה בלי לקבל פתקון אבל מחנכת מוצפת ברמה שגיסתי ספרה לי שהיא שונאת ימים כאלו כי אין לה איך לחזור הביתה עם מליון שקיות קטנות...

גם אני וגם אני רואה עוד הורים שנותנים משהו מדי פעם ואני לא חושבת שזה גורם למתח והשוואות.

אפשר גם לארגן מכל הגן וזה עוד יותר מהמם אבל דורש הרבה יותר כוחות.

ולא עולה שקל

לבעלי יש קבוצה שבה הוא שומר את כל הודעות המרגשות של הורים, קורא בזמנים קשים

ולא מהבינה......

זה הכי נותן כח והכי מחמם את הלב.

לא עוד כוס או קרם לחות לארון....

בחנוכה זה חג החינוך

זה אותם מילים

אני אוהבת לעצור ולהגיד תודה

והם מתרגשות מאוד משוקולד

או שיש לך ליד הבית זולסטוק או מקס ותמצאי משהו סמלי לחנוכה ארוז יפה

ממש סמלי

ופתק

זה מהמם

וגם אז הייתי מביאה, רק אם הייתי בטוחה שיסמכו על זה.

וגם הכשרות של שאר המצרכים.

(בהכללה) בישובים או בקהילות סגורות שכולם מכירים את כולם ואותה אוכלוסיה פחות או יותר, זו באמת לא בעיה

בעיר שהגן מורכב מכל מיני סוגי משפחות, זה בהחלט כן..

אני עובדת במקום לא דתי, ולא אוכלת מכל אחת, גם אם היא מצהירה שהיא שומרת כשרות (כי אין לי מושג מה זה כשרות מבחינתה....).

ואמזה כיף לשמעע שהילדים נהנים ומרוצים, זוכרת ששנה שעברה היו קשיים מול הילדים עם צוות הצהרון

משהו בנוסף.

אם לא הביאו ואת באמת רוצה לתת אז חבילה של שוקולד כמו עד חצות עם פתק לכל הצוות שיהיה בגן

ממש לא צריך להשתגע..

בגן שלי הועד הורים הביא לכולם וזה ממש לא ברור מאליו ומאוד מוערך, אבל באמת שאין צורך..

הזמינו אז סופגניות מעוצבות באריזה

אז זה ממש שונה כי אצלי בגודש אני ממש מטפטפת...

בהצלחה יקירה!

תקפיאי מגבות עם מים שסחטת או פדים רטובים

)אני לקחתי מהבית חולים כמה פדים קפואים כאלה וכלפעם שהתחמם עלי הקפאתי שוב)

ושימי על עצמך איפה שגדוש וכואב

אצלי ממש עזר