בודקת טהרה - ביקור קבועשמלה אדומה
בגלל פצע מהכנסת התקן יוצא שכמעט כל פעם שאני עושה הפסק/אמצע 7 נקיים אני צריכה ללכת לבודקת טהרה.
עכשיו זאת הפעם השלישית או הרביעית.
זה תקין? הכוונה , גם לכן קורה ללכת ברצף?
יש פתרון אחר?
אין לי מספיק ניסיון עם התקןכמהה ליותר

אני שמתי התקן רק לפני חודשיים... באמת בינתים פעמיים היו פצעים.

אבל מה שכן יש לי ניסיון ארוך עם פצעים בפתח צוואר הרחם, והרב שלי לא שולח אותי כל פעם לבודקת, הוא מזהה לפי הבדיקות-  כי רואים שכל הבד שקוף חוץ מנקודות קטנות של אדום חזק, מזהה גם לפי שני אומרת לו שכאב לי בזמן שעשיתי בדיקה ואז הוא פוסק שזה פצע גם בלי שאני אלך לבודקת.

 

נשמע לי ממש קשה ללכת כל פעם מחדש לבודקת (מלבד ההפסד הכספי שהוא גם כן משמעותי).

את הולכת על דעת עצמך או שהרב שולח אותך?

לא מנסיון, אבל נשמע לי שהרב צריך לתלות את הדימום בפצעטארקו
ולא כל פעם לשלוח אותך לבודקת..
יש אפשרות לפנות לרב אחר? אולי ותיק/"מקצועי"(זו לא המילה הנכונה, אבל זה הכי קרוב למה שהתכוונתי שהצלחתי) יותר?
לא מנוסה בזה אבלמתחדשת11
כדאי שתאמרי את זה לרב ותשאלי מה ניתן לעשות
הרבנים לא תמיד זוכרים את פרטי המקרה של כל אישה, בגלל שפונים אליהם המון. כדאי לשאול ולבקש היתר לבדוק פחות/ באופן אחר
ממתי ההתקן? מה הרב אמר לך?בתי 123
אם זה קורה לך תבקשי מהרב לבדוק רק הפסק ראשון ושביעי או לפחות רק בדיקה אחת באמצע
בלי התקןבימבה אדומה
קרה לי מאוד שהלכתי ברצף... כדאי לערב את הרב כדי שיתן הנחיות מתאימות למצבך.
אני גם חושבת שכדאי להתיעץ עם רב מומחה יותר, או לחזור לרבמיקי מאוס
במשך דורות תלו בפצעים גם לפני שהתחילו עם הרעיון של בודקת טהרה. יש הרבה דרכים לזהות שזה פצע, ואם זה נראה אצלך דומה מספיק לפעם שעברה בהחלט ייתכן שאפשרי לתלות בלי לבדוק.
יכול להיות שאין ברירה במקרה הספציפי שלך אבל אחרי פעמיים כבר ממש שווה להתאמץ בכיוון הזה. (הכי טוב אם שמרת עדים או שאת זוכרת לתאר איך היה)

ואם הבודקת מצאה פצע בצוואר הרחם שלא נסגר לך אחרי חודש נראה לי כדאי ללכת לרופאה, לפעמים אפשר לצרוב שם ולסגור אותו או שזה מהחוט ואז אפשר לקצר לגמרי (אם זה בנרתיק אז כנראה זה לא זה)
כל רופאת נשים יכולה לטפל בזה? לא רק רופאה של צוואר הרחם?שמלה אדומה
נראה לי, אבל לא מנסיון...מיקי מאוס
לא מכירה רופאה מיוחדת לצוואר הרחם. אולי תתקשרי למרפאה להתיעץ
מצאתי רופא , תודה . אשמח לשמוע חוות דעת על ד''ר ציון טלשמלה אדומה
רופא צוואר רחם מעולה ומומחה!דפני11
את נוגעת בצוואר הרחם בזמן הבדיקות?אפונה
כי במצבך הרב אמור להנחות אותך לבדוק רק בעומק של חצי אצבע, כדי לא להפצע.
כן , אתייעץ באמת עם רב נוסף. תודהשמלה אדומה
למצוא רב אחראמא חדשהה
אני קבוע כמעט עם פצעים ואף פעם לא הייתי אצל בודקת
אני רק:עדינה אבל בשטח
בודקת טהרה זה נורא.
מה? למה? הן עושות עבודת קודש! שליחות מטורפת!בימבה אדומה
בטח עבודת קודש, אין בעיה איתן כמובןעדינה אבל בשטח
אבל לי זה היה לא נעים, בלשון המעטה, ממש ממש לא נעים. עשיתי לפני הרבה שנים ועד עכשיו כשמעלים את הנושא , זה עושה לי רע, לא יודעת למה עד כדי כך, לא קרה שם משהו מיוחד.
הניסוח לדעתי קצת פוגעבימבה אדומה
אני מצטערת לשמוע על הקושי שלך, אבל את חושבת שזה היה נצרך לפותחת? כלומר... אני מנסה להבין למה היה לך חשוב לשתף את זה, הרי לא חושבת שזה מה שפותחת ביקשה לשמוע בהודעה שלה...
אולי הי ארק פרקה קצת... והשתתפהמאוהבת בילדי


כן אבל לדעתי זה מחלישבימבה אדומה
אם היא רוצה לפרוק, מוזמנת לפתוח שרשור בנושא פריקה על הקושי ללכת לבודקת...
זה בסדר, ב"ה החוויה שלי הייתה סבירהשמלה אדומה
במי אני פוגעת?עדינה אבל בשטח
עניתי נטו להזדהות איתה שאני מתארת לעצמי שזה לא נעים, כל חודש מחדש, זה הכל. הדבר האחרון שרציתי זה לפגוע, וקראתי שוב ושוב את מה שכתבתי אני לא רואה שם שום דבר פוגע, גם לא בבודקות עצמן, וחזרתי וכתבתי שלא הן הבעיה אלא הבדיקה, אני בטוחה שגם בודקת, כשצריכה להיבדק, לא נעים לה . יותר מזה, הבודקת שבדקה אותי היתה מקסימה. ופינתה מזמנה, והתאמצה בשבילי , זה לא סותר את זה שהיה לי כואב ולא נעים.
מאוד מאוד תלוי בבודקתהריון ראשון13

אני לומדת עכשיו בודקות וזה ממש תלוי

הן בסדרסליל
אבל עצם הרעיון, שאישה צריכה להיחשף שוב ושוב בכל מיני סיטואציות בחיים. נהפך להיות כאילו זה דבר טריוויאלי להיחשף ככה.
לבדיקה כזו בהחלט יכול להיות מחיר נפשי, ובעיניי בדיקה כזו צריכה להיות (אם בכלל) משהו ששולחים אליו כמוצא אחרון לחלוטין.
בדיוקעדינה אבל בשטח
ולצערי אני מטופלת פוריות, ועברתי בדיקות פנימיות, זו היתה לא צפויה וכואבת
וכמובן לא התכוונתי לבודקת עצמה, חס וחלילה, היא דווקא היתה ממש בסדר, התכוונתי למושג
אני בהחלט מבינה שהבדיקה לא שמחהבימבה אדומה
ומרנינה.
ובכ"ז לחשוב רעות על הכלי המדהים הזה שמזכה את נשות ישראל הצדיקות בעוד ימי טהרה, שזה רק מוסיף טהרה וקדושה לעם ישראל...

אני חושבת שכדאי לך לנסות להבין את הצורך שזה נועד ואולי פחות לחשוב עליו כך...
נראלי שהיא התכוונה לחויה האישית שהיא עברה במהלךמתחדשת11
הבדיקה
ואם לא הבנתי נכון, והיא דיברה על הכלי הזה, אז אני חוזרת
בהחלט לזה התכוונתיעדינה אבל בשטח
לחוויה האישית שעברתי.
בכל ענין הטהרה, אני מקפידה מאוד והלכתי לבודקת טהרה, כי היה צריך ללכת. כמו שאני עושה כל דבר שצריך כי צריך, גם אם לא נעים לי. כמו שאני הולכת לבדיקות גינקולוגיות, ולא נעים לי, הולכת, וכביכול מתלוננת. אותו דבר.
לא התכוונתי לומר מילה רעה אחת על הבודקות עצמן ובטח לא מזלזלת בהלכה שהיא נר לרגלי, אבל בהחלט אם רב יציע לי עכשיו ללכת לבודקת, אני אשאל אותו אם יש חלופות. לא נעימה לי הבדיקה הזו .
אני זוכרת גם שרשורים על מצוות טבילה, גם זו מצווה שקשה להרבה מאיתנו, אז לא עושים? או מזלזלים? לא. עושים. מעריכים. וקצת מתלוננים.
את מקסימה💜מתחדשת11
כלכך צודקתמתחדשת11
אני לא חושבתבימבה אדומה
שמישהו שולח סתם לבודקת, זה כלי מבורך שעוזר לנשים להיטהר יותר מהר וזו המטרה. כמובן שכל אישה מוזמנת לשקול אם מתאים לה או לא.
אני לאסליל
יודעת מה השיקולים של כל רב כמובן.

אבל זה שנשים צריכות להכניס את עצמן למקום הזה כדי להיטהר, זה קצת עצוב לי וגם סיטואציה קצת הזויה ויכול להיות שזה כלי קצת מרחיק לכת.
קרא לי שלא הצלחתי לעשות הפסק בגלל פצעכמהה ליותר

שזה לכל הדעות מונע ממני להתחיל שבעה נקיים. ולכן הלכתי לבודקת והיא יכלה לשים משהו מיוחד על הפצע ולעשות לי הפסק.

אם לא הבודקת-  היה לוקח הרבה זמן עד שהפצע היה נסגר והייתי מצליחה לעשות הפסק

מדובר באחוז קטן בנשיםבימבה אדומה
והבודקת שלי גם עזרה לי מאוד לתת לי טיפים רבים להימנע מלהיפצע מלכתחילה... אני חושבת שעבודתה עולה על של הרב במקרה הזה (למרות שגם כרב שלנו נתן לנו טיפים להימנע מהפציעה אבל היא יותר הצליחה בזה)

ומה זאת אומרת שאת לא יודעת מה השיקול של כל רב? ברור שהכוונה לבדוק פצע מציאותי שאפשר לתלות עליו את הגוון שנמצא. ושלא יכל להתיר בשום דרך. איזה עוד שיקול יכול להיות? באמת אשמח שתאירי את עיניי.

ונכון עצם המציאות של הפציעות והקושי בהיטהרות היא לא פשוטה ואני בכלל לא מזלזלת בזה. וכן, עצב נכנס ללב כשהבדיקות לא טובות והרב לא מתיר. אבל זה חלק מהמצווה... והבודקת מסייעת לקיים אותה.
אבל הבודקת עוזרת להיטהרותאורי8
יש מצבים שללא בודקת הזוג פשוט נאסר. לי היה דם בבדיקה ביום השביעי לנקיים. באופן פשוט זה אוסר, ןמבאס מאוד. בזכות הבודקת שגילתה פצע, זה מותר ויכולתי לטבול, זו ממש הצלה. אפשר לותר על הבדיקה , לספור מההתחלה ובקושי ישארו ימים נקיים, זכותך. לא הבנתי מה הבעיה עם בודקת, מבינה שזו חוויה לא נעימה, אבל זה כמו רופא נשים. לא נעים. אבל למטרה טובה.
אני חושבת שהקושי שעלה פה הוא לא על מקרה שלא ידוע ממה הדימוםפשיטא
אם יש פצע ידוע, שנפתח כל פעם בבדיקות ב7 נקיים, זה מתסכל ללכת לבודקת כל פעם מחדש *כשידוע שיש שם פצע שנפתח כל הזמן*
במצבים שלא ברור ממה הדימום באמת כדאי ללכת לבודקת,
אבל התסכול הוא כשיש פצע קיים וידוע ובכל פעם הרב שולח לבודקת במקום לתלות את הדם בפצע..
לי היה התר לתקופהאורי8
אם אני לא טועה ל 3 חודשים. כל דם שהיה תלו בפצע , ולא הייתי צריכה ללכת שוב לבודקת. וגם לבדק רק ראשון, שלישי ושביעי בלי מוך דחוק.

האמת, אני קצת חלוקה על זהPandi99
כן, אישה צריכה להיחשף שזה לצורך מסוים. זה לא חלילה לשם החשיפה. כשיש צורך עושים גם דברים לא נעימים עם כמה שזה מקום אינטימי
כמו שלא אלין על בדיקות פנימיות כשיש צורך רפואי לכך


וישוב לי לציין שהבדיקות האלה כואבות לי בטירוף בתור אחת עם התקצוויות מלחצים.. וכל בדיקה פנימית נלווה אצלי בדפיקות לב וכאבים פיזיים. אבל אני מבינה שאם צריך נושכים את השפתיים ועושים
זה בסדר לחלוקסליל
מה ש@מיקי מאוס כתבה מתאר את מה שניסיתי להגיד.

אבל כן יש בי תחושה, שאני לא מצליחה להסביר במילים, שפתרון הלכתי לא אמור לבוא תוך כדי חשיפה כל כך גדולה של האישה, אלא בדרכים אחרות. מה הן? אני לא יודעת. אני לא פוסקת הלכה.

בדיקה פנימית, היא בדיקה פולשנית. במיוחד בדיקה כזו.
אני מרגישה שכשאני נבדקת בדיקות כאלו, אפילו לצורך (במהלך ההריון למשל) זה גובה ממני מחיר. ועם הזמן אני גם נשחקת והרגש הטבעי והרצון להסתיר נשחק גם הוא.
וקשה לי המחשבה שבשביל צורך הלכתי, מבקשים מהאישה לעבור פעולה כזו.
מי אמר שהערך של "להתיר אישה לבעלה" גדול יותר מהערך של שמירה על הפרטיות והצניעות של האישה?

אני לא יודעת מה התשובה הנכונה. אני רק אומרת את מה שזה מעלה בי
אני מבינה מה שאת כותבתPandi99
אבל אני לא חושבת שהשחיקה הזו שאת מדברת עליה היא שלילית
כלומר, איני חושבת שבגלל הרבה בדיקות אישה עכשיו תרצה ללכת בחוסר צניעות
יש פרטיות וצניעות לאישה
אבל בשעת צורך, זהו לא שיקול, עושים מה שצריך כי צריך.
כשאישה הולכת לפרוצדורה רפואית לדוגמא, חבל שהחשש מהצניעות יעיב עליה יותר מאי הנוחות הפיזית שהבדיקה גורמת. למה להתייסר? שצריך צריך וזה רצון ה׳

ה׳ ברא לנו איברי גוף שעת להסתיר אותם ועת לגלות אותם

הרצון להסתיר הוא לא נכון כאן, אין צורך להסתיר במקום שבו צריך דווקא לגלות

אני כותבת לך בתור אישה שממש משתדלת לשמור על צניעות במאה אחוז- גרביונים, כיסוי מלא, בגדים צנועים וכו וכו. ויחד עם זאת, לא מרגישה שום נקיפות מצפון שכאשר רופא גבר בודק אותי בשעת צורך אני אשתף פעולה בלי שום תחושה לא נעימה
בטח שזה שיקולoo
ולא ענין של צניעות, אלא פרטיות.
גם אותי מטריד שבדיקה אצל בודקת, שפוגעת בפרטיותה של האישה וגורמת לחוסר נוחות, זה כלי הלכתי.
אני הלכתי בעבר הרחוק, ולא אלך לעולם שוב
זה לא קשורסליל
לצניעות.

זה קשור לזה שזה הגוף שלי, זה המקום הכי פרטי שלי. זה לא סתם עוד איבר.

וכן, אני רוצה לשמור עליו לעצמי. בפרטיות
שלא כל אחד יבוא ויסתכל ויגע ויבדוק.
וכן, אם צריך אני לגמרי נבדקת.
אבל אחרי הריון ולידה, שיש עוד בדיקה ועוד בדיקה. מה שהפריע בהתחלה, כבר לא כל כך מפריע. והמקום שהיה רק שלי, כבר לא כל כך רק שלי. וזה מפריע לי שזה כבר פחות מפריע. (בפנים בפנים זה עדיין מפריע, אבל נושמת עמוק ונבדקת שוב). מה שמפריע לי כאן זה לא החשש מצניעות, זו תחושה אמיתית, פנימית, של חוסר רצון לחשוף את עצמי לכל העולם. לא קשור לגבר או אישה.

לא יודעת להסביר מעבר לזה
ולגבי העניין הספציפי עם הכתמים, מסכימה לגמרי שעדיףPandi99
ללכת לרב שמתמחה יותר/שיתלה את הכתם במשהו וכמה שפחות ללכת לבודקת,
פשוט לא מהפן של החשיפה אלא מהפן שזה טרטור וסיוט ויכול להיות כואב
מבינה מאוד את מה שכתבתכמהה ליותר

אבל אף אחד לא מחייב ללכת לבודקת...

 

כתבת:

"מי אמר שהערך של "להתיר אישה לבעלה" גדול יותר מהערך של שמירה על הפרטיות והצניעות של האישה?"

אף אחד לא אמר ולכן זה נתון לשיקולך מה שאת מרגישה יותר טוב - להתחיל שבעה נקיים מהתחלה או ללכת לבודקת

אבל זו יכולה להיות בחירה שלךאורי8
אני מעדיפה חשיפה של כמה דקות ולהיות מותרת לבעלי עוד שבוע, גם עוד יום. לך הפרטיות והצניעות חשובות יותר, זכותך. את לא חייבת ללכת לבודקת.
אני לא חושבת שיש תשובה אחת לשאלה שלךמיקי מאוס
ובעיקר ברור לי שהתשובה היא תמיד אצל האישה/הזוג.
בוודאי שתמיד יש לאישה את ההחלטה להישאר אסורה ולא ללכת לבדוק.
אין ספק שכשמגיעים לבודקת זה מתוך החלטה שהבדיקה הזו שווה את המחיר של להיטהר.
וזה החלטה אישית וכמובן לא החלטה של הרב

מה שאת מתארת- אולי בשבילך באמת תגיעי להחלטה שבודקת לא שווה את המחיר ותימנעי בכל מחיר.
אני מבינה שלדעתך היה צריך לוותר על המוסד הזה מלכתחילה אבל לדעתי זה לא יותר הזוי מלשלוח תחתונים מוכתמות לגבר אחר, זה אפילו יותר טבעי כי מדובר באחות - פשוט התרגלנו (ואני כמובן בעד לשלוח כי בעיני שווה את המחיר של להיטהר אבל ברור שתהיה אישה שתחליט שלא שווה לה וזה בסדר)

מה שאני מסתייגת זה אולי יש מקרים שהיה אפשר לוותר על הבודקת ועדיין להצליח להתיר אישה לבעלה. זה לא תמיד אפשרי, אבל זה הנושא שמעורר אותי
גםסליל
לשלוח תחתונים נראה לי הזוי. עושה את זה כי אין ברירה.
אבל עושה את זה באמת בתחושה די נוראית

את לא חייבת לשלוח תחתוניםoo
אם יש עליהםסליל
שאלה?
וואו נשמע לי קשה לשלוח תחתוניםכמהה ליותר

לא יודע מה הייתי עושה במצב כזה, ממש בושה...

 

ברוך ה שעוד אף פעם לא קרה לי - כי אני תמיד עם מגן

אני רק לא מבינה - זה רק לי שיש המון הפרשות ברמה שאין מצב ללכת ביום יום בלי מגן תחתון?

זה קשור לזה שאת הולכת עם מגן תחתון (:הריון ולידה_פצ
כשמורידים אותו לוקח כמה ימים ואז יורדת כמות ההפרשות (לפחות אצלי זה היה כך.. שמעתי את ההמלצה הזאת בפורום)
מה???? מעולם לא שמעתי על זהכמהה ליותר

האמת שאני מפחדת לנסות... פתאום מרגיש לי מוזר וקצת מגעיל ללכת בלי.

 

אני רק לא מבינה איך זה קשור למגן? הרי זה הפרשות שיוצאות מהרחם...

מה זה משנה לרחם אם יש מגן או לא?

וגם איך היא יודעת אם יש מגן???מבולבלהמום

אם אני לא טועהסליל
ההפרשות הן מהנרתיק, לא מהרחם.
זה אזור רגיש ועדיין, כדי לשמור עליו בצורה מאוזנת צריך להתייחס אליו בעדינות.

נגיד, לא לשטוף עם סבון
להמעיט שימוש בתחתונית
בגלל שאין אורור לאיזורשלומית.

זה מייצר יותר הפרשות. אם מפסיקים ללכת עם אז בהתחלה יש כמות גדולה של הפרשות וזה קצת מעצבן  אבל אח"כ ההפרשות פוחתות.

(כל הידע מדיון שהיה על זה בעבר בפורום ונשים סיפרו שהעצה עזרה להן)

אני לאסליל
הולכת עם מגן. זה גורם לי לפטריה.

וזה באמת גלגל חוזר, זה מייצר יותר הפרשות ואז אי אפשר בלי. אבל אם מתרגלים בלי, אז אי אפשר עם
אני מתחילהoo
שבעה נקיים רק שהכתמים נעלמים לחלוטין, ככה אין שאלות.
בעיני יש מין מרוץ לטהרה על חשבון האישה, שגורם לחלק מהנשים תחושות קשות.
אבל לא מדובר פה על כתמים, אלא על פצעחגהבגה
שום דבר לא נעשה על חשבון אף אחד.
אף אחד לא מנסה לבייש אותנו, להחליש אותנו או לגרום לנו לוותר על הגוף ועל הפרטיות שלנו.
היום חייה של אשה שונים בתכלית ממה שהיה בעבר, ולכן עולות שאלות חדשות, נוצרות סיטואציות חדשות ובהתאם ברוך ה' שיש כלים להתמודד איתם.

אם כל אשה על דעת עצמה לא תלך ובודקת רק כי לא נעים לה שנוגעים ומסתכלים (גם לי לא נעים, וזה טבעי), וכן אני מרשה לעצמי לומר 'רק', כי אל זה איזשהי בדיקה חשובה, של רופא, או משהו אחר אף אחת לא מתלוננת גם אם לא נעים, עושים, ודוחה ודוחה טבילה, יהיו נשים שתהיינה עם האיש שלהן יומיים שלושה בחודש.
זה ממש ממש אסון לדעתי.
להעדיף את הנוחות שלי על פני הקדושה של הבית?
כן, נוחות.
מי שזה גורם לה לחרדות או לדברים יותר קשים כדאי לבדוק כיוון של טיפול, בלי לפגוע..
את רוצה להגיד שאישה "מחויבת" ללכת לבודקת?מיקי מאוס
מאיזה היבט? מאיפה את שואבת דבר כזה?

אישה גם לא מחויבת לעשות שאלת רב על עד שהיא מסופקת. מותר לאישה לאסור עצמה, ואף אחד לא מחיב אותה לעשות הפסק ברגע שהיא יכולה (לא שמעתי ערעור על אלה שאמרו שהן עושות הפסק רק כשבטוח אין שאלות למרות שתכלס אם היו עושות לפני ושולחות לרב כנראה ברוב הפעמים היו טובלות יום יומיים לפני)

זה נכון שיש ענין גדול להזדרז לטבול כשהיא יכולה, ולהתאמץ להיות מותרת.
אבל לא חיוב.וזה חשוב ומשמעותי

כל אישה יראת שמיים יודעת מתי היא סתם מתפנקת על חשבון "הקדושה של הבית" ומתי היא מנהלת נכון את הכוחות והמשאבים שלה. לא מדובר על עצלנות לצאת מהבית בערב או קמצנות על התשלום לבודקת, מדובר על כוחות נפש שנצרכים כדי לעבור פרוצדורה אינטימית במיטה מאולתרת בבית של מישהי לא מוכרת.
וכן, אישה כזו גם תוותר על פרוצדורות רפואיות אם הן לא הכרחיות לבריאות.

חוץ מזה שאם מישהי תעשה את זה כשהיא לא במקום שהיא בנויה לזה- זה מה שיפגע בקדושה של הבית כי משהו במיניות והבטחון שלה עלול להיסדק ואז צריך זמן לרפא את זה מחדש

מי שזה בא לה בקלות- יודעת שזה מחיר הגיוני לשלם בשביל טהרה. מי שלא- יודעת כשזה לא. וכל אחת מול הקב"ה יודעת טוב מאוד איפה יראת שמיים שלה...

ובכלל- מי שמתאמצת להיטהר בשביל "קדושת הבית" זה בעיני מזמין בדיקה מעמיקה איפה צריך לשפר, ראוי שאישה תתאמץ להיטהר מתוך רצון ותשוקה למגע ואינטימיות.

מסכימה שבמצב אידאלי ראוי לטפל בקשיים כאלה ולחיות עם מיניות בטוחה יציבה ומשוחררת, אבל לכל אחת שלא יש טיפול פשוט שיכול לעזור, מיניות היא דבר מורכב ומאוד רגיש שמאוד קשה לנהל או לעצב

ואני אפילו לא מתחילה לדבר על נפגעות תקיפה מינית, שלפעמים אפילו בדיקות פנימיות עם עד הן מכשול אדיר שדורש המון מאמץ. גם כשהן בטיפול ארוך ומוצלח
אני חושבתבימבה אדומה
שהאהבה בין בני זוג זה לגמרי קדושת הבית...
לדעתי ברור, ובשביל אהבה לא עושים מה שעושה רעמיקי מאוס
אם אישה תכריח את עצמה בפעולות לא נעימות לה מבחינה מינית זה יפגע במיניות בינהם.
זה מה שניסיתי לומר...

להגדיר "קדושת הבית" כמשהו טכני כמו העיקר שנהיה מותרים הרבה זה סותר את ההגדרה של זה כמיניות טובה , לפעמים מותרים שבוע ישמר את המיניות טוב יותר ממותרים שבועיים שחצי מתוכם האישה צריכה "להתאושש " מבחינה מינית כדי להיפתח מחדש. זה מזיק בטווח הקצר והארוך

בשונה למשל ממאמץ טכני- כמו לצאת מוקדם מהעבודה בשביל לעשות הפסק כמו שצריך או ללכת לישון צהריים בליל טבילה או כל אחת עם הדוגמא שלה שאצלה היא מעשית אבל קצת קשה- שבזה באמת טוב וחשוב להשקיע כמה שצריך ויש כוחות
^^^ כל מילהoo
למה אשה צריכה התאוששות מבדיקה פנימית?חגהבגה
אם זה מגיע למצב שהיא צריכה תהליך של התאוששות, זה מצריך בירור.
לא כל אישה, ולא בכל מצב, וזה לא סתם בדיקה פנימיתמיקי מאוס
לא יודעת אם היית אצל בודקת, אני ב"ה לא הייתי, אבל הספיק לי לשמוע חוויות. אני באמת לא יודעת מה הייתי עושה אם הייתי מגיעה למצב שזה האפשרות היחידה שלי להיוהא, זה באמת יהיה קונפליקט אדיר.

ובלי שום תלונות על הבודקות הן עושות את המיטב מבחינתן

חוץ מזה שהרבה נשים חוות כל בדיקה פנימית שארוע שמשאיר חותם לכמה ימים. זה לא בדיוק כמו אצל רופא , או כמו אצל רופא שאת כבר מכירה

מי את מכירה שמרפא את זה? יש אפשרות לתהליכים וטיפולים. אין פתרונות קסם. אשרייך שאצלך זה עובד חלק אבל ממש לא כולן ככה וזה נפוץ מאוד
יקרה אני מצטערתחגהבגה
אבל אל לא חווית בכלל אני לא חושבת שיש לך מה לומר כאן.
חוויות ששמעת הן חוויה סובייקטיבית, ומזה את מסיקה?

לא עובד חלק
מביש, מתסכל מבאס, מאוד.

אצלי זה מגיע גם עם חוסר ביטחון עצום באיך שהאיסור נראה, הירכיים שלי גדולות מאוד ואני נורא נורא מתביישת בזה.

יותר מזה.
הבודקת שלי, היא חברה מהקהילה.
אני יכולה בערב לבוא אליה ובבוקר להיפגש בגנים.

אז בשביל זה יש עבודה שכלית- צריך אז עושים.


את באמת נבדקת בכזו קלילות?למה לא123

אצל רופאת נשים, אין לך שום בעיה כשהיא מבקשת ממך להיבדק? 

 

אני עושה כי צריך, אבל נושמת עמוק לפני כן

גם אני עושה כי צריךחגהבגה
אבל צריך אז אני עושה
אותו דבר בודקת.
התאוששות של כמה ימים???!
בואו
לא כמה ימיםoo
זה יכול להיות פגיעה בחשק מיני ליותר מכמה ימים, או חוויה שלילית מכל נושא האישות להרבה זמן.
לא מפתיע שאת מתפלאת, אין מספיק מודעות לנושא הזה
למה שזה יפגע בחשק המיני?חגהבגה
באמת שואלת.
אולי יש חוסר מודעות בנושא כמה חשובה תקופת הטהרה?
מבחינת נפש האשה..
ונשים לא מספיק שמות דעתן על כך שיש לטפל בכך?
ללכת למטפלת מינית ולבדוק למה דבר כזה גורם לה לכזה משבר?
כיoo
אם אישה זרה מחטטת לך בגוף/ גבר מסתכל על התחתונים/ בדיקה שעשית, וכל זאת ע״מ לטבול ולקיים יחסים, אז הפעולות נקשרות זו בזו.

לא זקוקה למטפלת מינית שתגיד לי אחרת, ההגיון שלי צלול ובריא
את מחליטהחגהבגה
שהיא מחטטת לך.
אבל היא בודקת.
את מחליטה שהרב מסתכל לך בתחתונים.
בשבילו זה צבע על בד.

זה הגיון בריא וצלול.
היא לא בודקת סתםלמה לא123

היא בודקת באיבר הכי אינטימי

והרב כן מסתכל בתח**** ולא בחתיכת בד

את לוקחת את זה קיצוני לצד השני

יש אמצע בין התאוששות של כמה ימים, לבין מה אתן עושות מזה עסק.

ואני מבטיחה לך שאף אישה לא דוחה סתם טבילה, כולן מעדיפות להיות טהורות כמה שיותר בשבילן ובשביל הבעל

כל אחת וההגיון שלהoo
לא מסכימהחגהבגה
יש איזשהו גבול שצריך להיות מוסכם.
ואם מישהי תבוא ותגיד, הגבול שלי בצניעות זה מכנס לא צמוד, זה אומר שזו ההלכה?
גם כאן למרות שזו לא ההלכה וזה בכלל עניין רגשי יש דברים שנקראים הגיוניים ויש כאלה שלא, גם אל לא נעים לנו להודות בזה...
בהלכה יש מנעד רחב של פסיקותoo
אבל ברמת ההגיון, יותר הגיוני לחשוב על הבדיקה של הבודקת כחיטוט, ועל רב שמסתכל על תחתונים, שזה גבר שמסתכל על תחתונים ולא כרב שמסתכל על בד, כי זה לא בד רגיל אלא תחתונים.

אולי לך נוח להתאים את ההגיון שלך עם ההלכה בה את נוהגת, ולהתעלם לחלוטין מכל ראיה אחרת.

מה שאת אומרת רחוק מאד מלהיות הגיוני, גם למי שנוהגת כמוך
מחזקת את ידייךאחתפלוס
אני יודעת שזה לא מכוונה רעהמקרמה
אבל יש המון ביקורת ושיפוטית בתגובות שלך.

הנושא של אינטימיות ומיניות כל כך מורכב ורגיש ושונה מאישה לאישה.

לבוא ממקום שלא מבין את הרגישות כי את לא חווה את זה אישית ןלהעביר היקורת על נשים שכן יש בזה משהו מאוד פוגע שרק מעצים את הרגישות בנושא.

לפעמים צריך לתת מקום לרגש ולאו דווקא להגיון.

כל חוויה שלילית שקשורה בנרתיק פוגעת בחשקמיקי מאוס
ולא משנה מאיזה סיבה טהורה קדושה או חשובה זה.

נשים שעברו חוויה שלילית בלידה (סיבה מספיק טובה לכל הדעות) יכולות לסחוב את זה המון זמן עד שהן מתגברות על זה.

וכמובן מה שחשוב זה החוויה העמוקה, לא כל מגע לא נעים בהכרח ייצרב רע

כל אחת חווה את זה אחרת ובעוצמה שונה, כל אחת מגיעה עם מטען רגשי קדום אחר, וברור שלא כל אחת שחווה בדיקה פנימית צורבת את זה. ברור. אבל נורמלי ונפוץ שכן, וחשוב להיות מודעות ולתת לזה לגיטימציה והכרה אחרת זה רק ילך ויחמיר אם לא נדע לטפח את המיניות שלנו נכון
אשרייך, אם קצת עבודה שכלית היתה עוזרת לכל אחתמיקי מאוס
לרובנו היה הרבה יותר קל בחיים.

את העבודה הקשה אני עושה בשביל לטבול כל פעם מחדש, לשלוח עד, להרים טלפון לרב כשחייב (תבדקי לי דופק גם חצי שעה אח"כ...) וכן גם כדי ללכת לרופא נשים למשהו שהוא יותר מאשר מעקב הריון

אם לא חייב ממש אני לא אבדק , אם לא יראו לי בא"ס בטני אני אתאפק שבועיים ויפסיד עוד כמה שעות כדי לעשות שוב

ושוב- אשרייך שאת מצליחה לעשות את המאמץ, לא מזלזלת, אפילו מעריכה. אבל להשליך על כולן שזה סה"כ קצת עבודה ולא לעשות אותה זה לזלזל בהלכה או בשלום בית זה צורם לי ממש
דופק חצי שעה אחריחגהבגה
את לא חושבת שזה משהו מוגזם?
לא מזלזלת יקרה, ולא מבטלת את ההרגשה שלך.
בטוחה שזה נכון, ואמיתי וקורה לעוד הרבה נשים.
השאלה אם צריך לנרמל את זה או לטפל בזה.
כי אם מנמלים את זה יוצא מצב שנשים אומרות על בודקות טהרה שזה נורא וש טבילה זה זוועה וזה לא אמור להיות ככה.

לא קצת עבודה שכלית.
עבודה סזיפית וקשה ומשמעותית וגדולה.אנחנו מצווים גם על השכל וגם על הרגש
מי מחליט מה ההרגשה הנורמלית?oo
את?
אולי אחרות שמרגישות אחרת?
בגלל זה אני שואלתחגהבגה
עד לאן נלך?
אשה שמתעלפת מזה שאומרים לה שהיא צריכה לטבול ולא מסוגלת לטבול, נגיד לה, אל תטבלי כל חודש?
שואלת באמת.
איפה עובר הגבול?
בגבול ההלכה. זה לא כזה מסובךמיקי מאוס
אישה שלא טבלה אסורה לבעלה. נקודה
מה היא כן תעשה? תטבול עם אישה מוכרת למשל או בעלה שמסתכל רק בטבילה שניה (זה מותר)
תיקח מניעה הורמונלית לצמצום הטבילות אם היא בסדר עם זה
לוידעת .. פתרונות שלא סותרים את ההלכה

לוותר על בודקת זה לגמרי בתחום ההלכה, עמוק עמוק בתוך התחום
מותר גם לטבול לבדתוהה לי
אם יש קושי, אולי לא מלכתחילה אבל בדיעבד הטבילה כשרה, וזו זכות חוקית של כל אשה
למה להתחיל מדיעבד?חגהבגה
כל קודם לא אמרתי להתחילתוהה לי
לכל אשה יש את ההיסטוריה שלה וחשוב לי מאד לאזן את הדברים שלך של צאיך וחייב וככה זה, בדיבור הפוך של: כמעט תמיד יש פתרונות הלכתיים במידה והאשה צריכה ורוצה אותם בנושא הזה של טבילה בנוכחות עוד אדם ובודקת טהרה.
ברור שיש פתרוןחגהבגה
אבל יש מיינסטרים.
מתי אחליט לחפש הקלות?
כשתהיי מוכנהתוהה לי
להביט על עצמך ממקום חומל וקשוב ותשאלי את עצמך מה את צריכה ורוצה, כי ההלכה מכירה גם בנפש שלנו. אנחנו לא רובוטים. שוב אני מדברת על גמישות במסגרת ההלכה
איך זה בתחום ההלכה?חגהבגה
אם היא דוחה טבילה בגלל זה?
תראי לי הלכה שאומרת שזה אסורמיקי מאוס
או שחובה ללכת לבודקת כדי לטבול מוקדם יותר.

אין *איסור* הלכתי לדחות טבילה, זה לא ראוי, יש עניין גדול להקדים, אבל זה לא איסור. חשוב לדייק

ויותר מזה- הלכתית הטבילה שלה נדחתה. הבדיקה יצאה לא טהורה. זה נקודת המוצא...
זה שבאו ומצאו קרעכצן לעקוף את זה זה מדהים(ולא בציניות. ברצינות) אבל לבוא ולהגיד שחובה להשתמש במעקף? זה עקום
לא חושבת שזה מוגזם. חושבת שזה טבעי ונורמלימיקי מאוס
20 ומשהו שנה המיניות שלי היתה טאבו חסום ומודחק (ולא גדלתי במקום קיצוני בכלל, אז לפחות היא לא היתה משהו שלילי)

ופתאום כי התחתנתי ומצוות טהרה אז אני מנהלת שיחה עם גבר על מצב ההפרשות הכאבים והווסת שלי? חושפת בפני גברים שונים את האיברים הכי אינטימיים?

ושוב- יש סקאלה עצומה של תגובות לחוויות האלה,
זה כמובן גם קשור לאופי בכללי וליכולת להחשף ולשתף, וקשור גם לכל החוויות המיניות שצברנו במהלך החיים, ולמיניות הפיזיולוגית שלנו, ולמצב המיניות הנוכחי מול בן הזוג, ולעוד אלף דברים

ויש הרבה נשים שהחליקו לתוך זה יותר בקלות, ויש כאלה שכמה נשימות עמוקות הספיקו, ויש כאלה שגם בפעם המאה ואחרי טיפולים רגשיים למינהם עדיין חוות את זה בעוצמה. וגם הן נורמליות

ולגבי הפיסקה האחרונה- חוץ מואהבת את ה אלוקיך אני לא מכירה שום ציווי על הרגש
ולא מכירה שום ציווי ללכת לבודקת או לשלוח לרב תחתונים. אישה בהחלט יכולה לפסוק לעצמה
ולא מכירה שום ציווי לעשות מה שממש לא נעים, להפך. אני מכירה שהרבה פוסקי הלכה מגמישים את ההלכה בגבול המותר והאפשרי איפה שיש קושי רגשי (לא טכני) כי הם לא רואים בזה ציווי למחוק את הרגש אם כבר להפך

ואם כבר מדברים- ההלכה יודעת להתגמש עבור הפסד כלכלי, עבור כל מיני הגדרות ל"שעת הדחק" שבאמת ברור לי שזה מקרה שמצדיק הרבה יותר גמישות הלכתית(בתוך גבולות ההלכה כמובן איפה שכן אפשר)
לא אמרתי שאשה שמרגישה כך או אחרתחגהבגה
חולה, או פגומה או משוגעת.
ההגדרה לא משנה
משנה מה עושים עם זה.

מה שחשוב לי בדיון הזה זו נקודה אחת.

לא תמיד לגיטימי, על דברים גדולים וחשובים, לשים טאבו.

ויש מקום לשנות גישה
ויש מקום לעשות גם אם קשה

ותלוי איפה עובר הגבול.

אומרת בגלוי- ככל שעובר הזמן, נשים ואנשים באופן כללי, מרשים לעצמם חופש יותר מדיי גדול לגבי הרגשות וההתנהלות שלהם.
בוחרים לעצמם מה מתאים ומה לא, לפעמים זה ממש עובר על ההלכה, ולפעמים זה עובר על דברים שיותר חשובים מהלכה, שהם לב היהדות.

אין לי בעיה עם זה כשלעצמו.
יש לי בעיה כשזה הופך להיות משהו ציבורי ונותן לגיטימציה.

מותר לדבר על רגשות.
מותר לומר שזה קשה, לא טבעי, ולהרגיש ככה.
זה באמת מקום מאוד אינטימי ומבטיחה לך שגם נשים שגדלו בסביבה חילונית ופתוחה קשה להם כשמתעסקים להן בנרתיק.

מותר לשתף רגשות- אבל מה הלאה?
להטיל ווטו על בודקות טהרה ובדיקות לרב?

חוזרת ואומרת
החוויה יכולה להיות מאוד קשה ובצדק.
אבל כשזה מגיע למקום של אובדן שליטה, לדעתי צריך לבדוק אם יש מה לעשות עם זה, כי זה משהו שצריך לעשות.
אני מחזקת את דברייך מאודPandi99
אף אחת לא הטילה וטו, איפה ראית את זה?מיקי מאוס
טוב,אולי בתגובה אחת שהרוב הסתייגו ממנה.
יש טווח בין וטו לבין הכרח. ברור לי שנושאים כמו בודקת טהרה או שאלת רב הם לא וטו ולא הכרח הם אופציות הלכתיות שיש לנו כנשים כדי לעזור לנו במטרה החשובה של להיות טהורות ולשמוח במיניות שלנו עם בן הזוג שלנו.
וכיוון שהם לטובתנו הם גם בשליטתנו.
וכל אישה נורמלית תשמח לעזרה כל עוד היא עוזרת לה ותדחה אותה כשהיא לא עוזרת לה כרגע
בודקת זה ממש לא משהו שצריך לעשותמיואשת******
לי ולבעלי יש הבנה ששם הגבול שלי. ובעלי לגמרי מבין את זה ובעצמו אומר שהוא בחיים לא היה מסכים לבדיקה באיזור האינטימי שלו כדי לקצר נידה.
מענין באמת אם כל פעם היה צריך לשלוח גם את הגבר לבדיקה כזו (אצל גבר, אצל גבר) מה היה קורה לתדירות של הליכה לבודקת.
בכל מקרה זה ממש ממש לא משהו ש״צריך״
זה שיא הקיצוני בעיני לומר שזה צריך
חחח...צחקתי בקול. קשה לי לדמיין את זהמיקי מאוס
תדמייני!מיואשת******
הוא היה פעם אחת צריך בדיקה לפוריות, אוקי? (בה יצאה תקינה לגמרי )
הוא היה בטראומה! טראומה!!!!
כמה חודשים לא גמר לדבר על זה כמה שזה. היה נורא מביך ו…
עד שממש צעקתי עליו ובכיתי כי זה כל כך הדגים לי את ההבדל ואת מה שנהיה ״נורמלי״ אצלינו הנשים.
לא משנה
בקיצור מענין להריץ ניסוי מי היה מסכים לזה, הרי גברים לכאורה ״רוצים יותר״ מוכנה לשים כסף על זה שרובם היו אומרים שלא נורא לחכות עוד יום יומיים ולא הולכים לזה
ידוע... לכן בד"כ מתחילים לבדוק אצל האישהמיקי מאוס
אין לזה שום הצדקה רפואית, פשוט יותר קל להשיג ממנה שיתוף פעולה בד"כ (בהכללה, כמובן)
תדעי לך שהיום הרבה פחות בהמיואשת******
יש הרבה ששולחים את שתיהם ישר
ואז מתחילים לומר אבל הלכתית, בדיקה בעייתית … שקודם האשה תלך
לא משנה שלא מאשרים טיפול לפני ששתיהם עושים את הבדיקות.
בה יש שיפור
אבל במודעות של גברים למה שהנשים שלהם עוברות אין שיפור גדול.
לו יכולתי להעביר כל חתן בדיקה ידנית אחת וכמה זריקות הורמונים, בשביל זה הייתי מוכנה ללכת לבודקת אפילו 😁
רק רוצה להגיד לךהרקולסית
שהסיפור של האולטרסאונד שלכם מלווה אותי ואני משתמשת בו בתור דוגמא הרבה פעמים
אשרי בעלךחגהבגה
אבל למשל, אם צריך לעשות בדיקת פאפס, גם תוותרי על זה?

שוב, עושים מזה כאילו כל אשה הולכת כל חודש פעמיים ביום ובודקת טהרה.
הצלת החיים שלי לא שקולה בעיני ליום יומיים מותרתמיואשת******
אפילו לא קרובבבבבבב

למה אשרי בעלי??? כי הוא מתנהג כמו בן אדם נורמלי עם רגישות? אשתו אומרת לו שמשהו ממש קשה לה והוא ״מסכים״ זה כל הכבוד לו? זה התנהגות אנושית בסיסית בעיני.
אפילו המילה "מסכים" פה עושה לי צמרמורתמיקי מאוס
זה שלי, וזה באחריותי. הוא יכול לתמוך או להתבאס זה פחות או יותר הטווח
כמובן אני לא עושה לו דווקא וזה ברור גם לו

לגבי עדים - הוא מתנדב להביא אותם כשלי זה לא מתאים, אז יש לו איזה דרך פרקטית לשכנע אותי גם כשלי למשל ברור שאין טעם או כאלה דברים
זה היה ציני , כן?מיואשת******
העניין עם הבעל היה בציניות...חגהבגה
ברור שזה עניין של האשה בלבד, כי היא מתעסקת בזה.
אף אשה לא צריכה לעשות משהו כי בעלה 'מסכים' או לא מסכים או משהו בסגנון.
אז לא מדברים על יום יומיים של טהרה.

אני שואלת איפה עובר הגבול.

אם ביום הטבילה ראית דם, שבודקת טהרה יכולה להתיר כפצצע, לא היית הולכת?


ואם לא תצליחי להיטהר באותו החודש בגלל זה? כי כל בדיקה תפתח את הפצע?
לכל אשה יש גבול אחרתוהה לי
וזה מה שכולנו מנסות לומר לך, אין כאן כללים נוקשים. יש אשה שמחליטה אם הבדיקה תואיל לה או תזיק לה בשקלול כל הנתונים
לאמיואשת******
אני לא הייתי הולכת
אני קיצונית אולי בזה. זה הגבול והיכולת שלי.
בעיני קדושת הבית היא לא כלל ברזל שעושים הכל בשבילו כמו שכתבת במקום אחר.
בעיני שלום בית הוא ערך עליון שעושים הכל בשבילו.
בשביל מטרת השלום בית שלנו, עדיך שלא אלך לבודקת, גם אם קדושת הבית תיפגע באופן זמני.
ואולי זה בגלל הגיל שלי.
כשטובלים ונשואים מעל 15 שנה, מבינים שיום יומיים, וגם חודש במקרים קיצוניים, זה לא הפרספקטיבה הנכונה על הבית שלנו, על היחסים הזוגיים שלנו ועל האישות שלנו.
הטווח הארוך הרבה יותר חשוב מהטווח הקצר
ובהשקפת העולם שלי ממש לא עושים ״הכל״ בשביל לטבול. עושים ״הכי הרבה שיכולים״
היכולת שלי לא כוללת בודקת.
והאמת אני שוקלת לא לעשות פאפ יותר לעולם אם דווקא מדברים על זה. אבל זה נושא לשרשור אחר
את לא קיצונית בכללoo
מסכימה איתך ממרומי 18 שנות נישואין, ולא עשיתי אף פעם בדיקת פאפ
גם על טבילה אף אחת פה לא מוותרתלמה לא123

כי כולן פה מבינות שאין על מה לדבר,כנ"ל בדיקת פאפ ,

בודקת זה לא הכרח, וUS וגינלי בתחילת הריון, הם לא הכרח

אבלסליל
בדיקת פאפס זה משהו שיכול להציל חיים.

איך אפשר בכלל להשוות בין זה לבין בדיקה כדי להיות טהורה?

ומצטרפת לדברים של @מיואשת******, בכל הקשור לטהרה אני המחליטה הבלעדית, ובעלי לגמרי נותן לי את כל הגיבוי לגבי זה. ברור שאני משתפת אותו ושואלת אותו מה הוא חושב, אבל בסוף אני המחליטה, כי אני הבודקת
ממש נכוןקורדיליה

להפוך את זה מאופציה שיכולה אולי לפעמים לעזור לקצר את ההיטהרות, לחובה ומי שלא עושה מזלזלת - זה לדעתי לא הוגן.

אני חושבתסליל
שמה שאת מגדירה ליבה של היהדות, זה לא מה שבהכרח נשים אחרות יגדירו ליבה של היהדות.

אני מגדירה את עצמי דתייה לחלוטין.
ועדיין, אין אצלי ערך עליון של "קדושת הבית". מבחינתי, אלו דיבורים גבוהים.

אני עושה את תהליך הטהורה כמו שצריך, כי זו ההלכה. אני רוצה להיות מותרת, כי אני רוצה בקרבתו של בעלי. אעשה מה שאני יכולה בשביל להיות מותרת, כדי שנוכל להיות קרובים, לא בשביל ערך של "קדושה" שאני לא באמת מבינה מה הוא אומר. לא כזלזול, אלא כי באמת מושג הקדושה מבחינתי הוא גבוה ואני לא באמת מבינה אותו.
לא יודעתחגהבגה
אני מחושבת שאלו דיבורים גבוהים, תסלחי לי.
אני יודעת שקדושת הבית- זה כלל ברזל.
עושים הכל בשביל זה.
ואם זה מגיע למצב שזה לוקח כוחות נפשיים כאלה גדולים- לדעתי צריך לבדוק את זה.
אם זה לא כתוב ההלכה אז זהו, זה לא חובה?
ואם זה היה חובה? גם אז לנשים היה קשה, ושוב- בצדק.
השאלה מה עושים עם זה.לדעתי לטבול זה עוד יותר קשה, כשרואים את כל הגוף.

וזה אף אחת לא מוותרת, אני מקווה.

לא הבנתי- אם המיטה הייתה יפה ונינוחה היה יותר נעים?
כל הדברים האלה לא משנים לשורה התחתונה-

יש מה לעשות עם זה.
יש פתרונות
אשה שעל דעת עצמה בוחרת לא להשתמש בפיתרון ודוחה טבילה בגלל זה, מעלה בי קושיא.
שורה תחתונה כל אחת עם הפיק את שמים שלה והבחירות שלה ואני לא שופטת.

אבל ממש מרגיש לי שאנחנו לא מודעות עד כמה טבילה חשובה.עד כמה חשוב לא לדחות ליל טבילה.
מכל ההיבטים.
לא מרגיש לי שמישהי כאן מזלזלת בחשיבות של טבילה בהקדםמיקי מאוס
אולי אני קוראת אחרת בין השורות.. במפורש זה בטח לא נאמר.
מה שנאמר הוא שזה לא הערך הכי חשוב. ועם זה נראה לי כל פוסק הלכה יסכים.
איפה כן עובר הקו? על זה הויכוח והגיוני שיש ויכוח..

מסכימה איתך שבאופן גורף לא לנסות להיטהר זה לא ראוי. מסכימה איתך שככלל ההלכה מנחה אותנו להתאמץ להיטהר כמה שיותר מהר כי זה ערך בעל חשיבות.
ואני אישית חושבת שראוי להשקיע בזה זמן, כסף, כוחות ומה שצריך

אבל לא מסכימה איתך שאישה צריכה לעשות משהו שיפגע בשלום בית (במיניות) בשביל זה. בעיני איפה שהפגיעה היא ברגש או בנפש זה לגמרי הקו. גם כי המטרה לא מקדשת את כל האמצעים ובעיקר כי במקרה הספציפי הזה זה פשוט להתמקד בדרך ולהזניח את המטרה. איזה מטרה יש לטהרה אם לא המיניות המתוקנת והמשמחת בין בני זוג?

ומקווה מאוד שזה לא הכיוון שעלה לך בכלל בראש אבל אמירות כאלה מובילות לכיוון מאוד הרסני שרואה את מטרת הטהרה עבור מיניות הגבר, שלא יחטא חלילה, שיהיה לו זמין בהיתר . ובלי להתיחס לזה שגבר נורמלי לא בא על סיפוקו כשאשתו לא סובייקט מיני אין ספק שזה כיוון רע
אם יש קושיתוהה לי
אשה יכולה לטבול בלי בלנית והטבילה כשרה.. ואם אשה בוחרת לא ללכת לבודקת מסיבותיה שלה, זכותה וטוב שהיא מכבדת את הצרכים שלה. הרבה לפני בת זוג, האשה היא בן אדם עצמאי עם צרכים, רגישויות, נשמה.
זה לא נכון שתמיד אשה יכולה לטבול בלי בלניתחגהבגה
את מבינה למה אני אומרת שזה מסוכן לדבר על עניינים כאלה ככה?
זה ממש לא נכון.
ממש לא כל רב מתיר לכל אשה שתגיד שקשה לה לטבול בלי בלנית.
אני לא צריכה שרב יתיר לי כשאני יודעת מהתוהה לי
ההלכה, שוב,לא מלכתחילה אולי, אבל בדיעבד הטבילה כשרה
טוב תשמעי, זו כבר בחירה שלךחגהבגה
ואל לפגעי אבל אנחנו לא יכולות לפסוק לעצמנו.
יש מה נהוג ומה לא
אני חקרתי טוב טובתוהה לי
מה ההלכה, ובכל מקרה אשה שטובלת לבד, כשרה. זה ברור לכולם.
רק לגבי זה- אנחנו בהחלט יכולות לפסוק לעצמנומיקי מאוס
וזה גם ראוי.
ברגע שלמדת הלכה כמו שצריך את לא תלויה בשום רב ש"יתיר" לך.אם משהו כבר נכצב בספר ונפסק אז הוא נפסק, לא צריך לקבל אישור כל פעם מחדש

אני כמובן הולכת לפוסקי הלכה ברגע שיש לי שאלה שלא נפסקה במפורש כי לצערי חסר לי המון ידע ואני צריכה שהם *יעזרו* לי אבל ממש לא תלויה בהם. וגם את לא.

היהדות מסרה את ההלכה לכל אחד מישראל, כל אחד ואחת מאיתנו אחראיים על המצוות ועל העולם הבא שלנו. מה לעשות שרובנו לא מצליחים ללמוד הכל כמו שצריך אז פונים למומחים שהם הרבנים אבל האחריות נשארת אצלנו
אוי, זה ממש לא נכוןאחתפלוס
איך את יכולה להתיר לעצמך דברים בלי לקבל היתר מרב? נשגב מבינתי
להתיר לא, אבל אם יודעים את ההלכההריון ולידה_פצ
אפשר להימנע מהרבה מאוד שאלות...
אני לא מאמינה ברוח הקודשמיקי מאוס
אז הסיבה שאני הולכת לרב היא כי מומחה גדול בתחומו- הלכה.
כמו שאני הולכת לרופא בענייני רפואה.

ובאותו אופן- אם אני יודעת בוודאות מה הדין או מה הטיפול אני לא צריכה אותם. איפה שאין לי וודאות או שקשה לי להכריע בשיקול דעת כי יש כיוונים לכאן ולכאן -אני פונה.

למעשה יוצא לי הרבה לשאול רבנים, כי לצערי אני רחוקה מלדעת מספיק. אבל נקודת המוצא שלי היא שאני אחראית על קיום ההלכה שלי, והרב עוזר לי לברר מה ההלכה, לא "מתיר" לי ולא מחליט עבורי.

אני יודעת שיש גישות שונות בנושא (שמגיעות יותר מעולם החסידות והקבלה, ולא מבקרת אותם חלילה) אבל זה הגישה הבסיסית
אני ממש לא מעולם הקבלה והחסידותאחתפלוס
ליטאית אמיתית. וגם אני לא מאמינה ברוח הקודש.
אבל מאמינה בהיתר ואיסור של רב מורה הוראה שגם אם טעה בהיתר שלו. אני הכי בסדר, כי הקשבתי לפסק שלו.
ואם למדת וקראת שמשהו מותר?מיקי מאוס
את עדיין צריכה רב בן אנוש שיגיד בפה שלו שזה מותר?

בעיני ממש לא, יש לי שיקול דעת וחכמה ללמוד הלכה ולהבין ויש לי גם שיקול דעת (ויראת שמיים.אני מקווה) מתי מה שלמדתי לא מספיק לי ואני צריכה רב שיעזור לי בניתוח של המקרה הספציפי שלי

השאיפה היא שכל אישה ואיש ילמדו את ההלכה כמה שאפשר ויפסקו לעצמם.
אני התנגדתי לאמירה הכללית שאישה לא יכולה לפסוק לעצמה- ועוד איך שיכולה וגם צריכה וכך ראוי.

תמיד? ממש לא.
רק במקומות שבהם היא מסוגלת

ודרך אגב, התלבטתי אם לכתוב אבל החלטתי לערוך שכן- כשאת כותבת "אוי זה ממש לא נכון" את חוסמת את הדיון ומרדדת אותו, וזה סתם מבאס כי רוב התגובות כאן ענייניות ומכבדות. החלטתי לענות כן לך לעניין אבל כמעט ואין פה דברים שהם "ממש לא נכונים", בטח לא אמירה פשוטה יחסית כמו שאני כתבתי שכמובן ניתן לחלוק עליה ובכיף אבל שותפות לה המון נשים ואנשים מלבדי
אז סליחה על התגובה שליאחתפלוס
ממש לא התכוונתי שישמע כמו שנשמע.
לא סיגננתי טוב. אז באמת מתנצלת.
האמת שלא הבנתי של מט השאיפה שכל אשה תפסוק לעצמה?
רב מכיר מלא מקרים שונים, למד הרבה שנים. שימש וראה הרבה מראות.
לא נראה לי שלאשה יש אפשרות לדעת איך לפסוק.
מבינה שמדברים שהיא שאלה פעם אחת והרב הסביר לה, יכולה לפסוק לעצמה, אם זה אותו מקרה או משהו כזה.
אבל באמת מסקרנות-למי יש כזו שאיפה?
כי האחריות היא שלי, וכדאי שתהיה לי עצמאותמיקי מאוס
לשיטתך- אז כל יום ב7 נקיים אני אשאיר לרב את העדים שיעדכן אותי שהם אכן בסדר ולא פספסתי כלום.
לפני כל טבילה אני צריכה שבלנית תעבור אחרי ותוודא בחורים ובסדקים שאני נקיה

אם תתערבב לי כפית בכיור הלא נכון אני צריכה את הרב שיגיד לי מה לעשות

ולמה בכלל לטרוח ללמוד הלכה? צריך רב צמוד ושו"ת אסמס וזהו...

בכוונה לקחתי דוגמאות קיצונית. אבל זה חלק מלפסוק לעצמך

איפה הגבול זה כמובן ממש אישי וספציפי, וכל אישה יודעת איפה הוא, אבל שאלת רב היא כשיש צורך ולא אידאל

(לא נפגעתי, הכל בסדר. רק ניסיתי להאיר את ההשפעה על הקוראות)
אני דווקא מסכימה איתך שאין עניין לרוץ לרב על כל דבראחתפלוס
ואני גם לא עושה את זה.
התכוונתי להאיר את הנקודה שעל כל ספק, אם רב יתיר זה בסדר ואם האשה תתיר לעצמה, יכול להיות שהיא תטעה ואז זה לא בסדר.
כמובן לא במקרים שברור לה. אלא בספק
אני חושבת שההבדל הוא במה אתן קוראת "לפסוק"קורדיליה

גם מיקי מאוס אומרת, שכשיש שאלה שמתוך ידיעותיה היא לא יודעת את התשובה - היא פונה לרב שיש לו הרבה יותר ידע ורקע כמו שכתבת.

השאלה היא האם ומתי צריך לפנות לרב, ומה שאני מבינה מדברי מיקי מאוס זה שהשאיפה היא שאישה תדע כמה שיותר כדי שלא תצטרך בכלל לשאול.

 

העיניין של כתמים הוא לא הלכה שאפשר ללמודכמהה ליותר

זה לא הלכה שעוברת כמו כל ההלכות האחרות - שאפשר ללמוד אותם, אלא רק ב"שימוש" מרב לרב, כל רב שרוצה לפסוק בעיניינים האלו, חייב לעשות שימוש למשך תקופה מסויימת.

זה ממש לא מדוייק.הריון ולידה_פצ
יש דברים שמצריכים רב, ויש דברים שהאישה אמורה לדעת לומר לעצמה.
מה שנכנס בהגדרת כתם- לא מצריך שאלת רב.
אם ברור לאישה שיש לה כרגע דימום מפצע (לא מדברת ב7 נקיים)- אפשר לשאול רב ללא המראה, ולשמוע ממנו אם יש צורך להראות.
ויש הרבה מקרים שרבנים מדריכים- אם יש לך את אותו מקרה או דומה- זה טהור, ואין צורך לשאול שוב!!!
שאלתי את הרב פעמיים באותו יום שאלה על עד. והוא אמר לי- אבל לפני כמה דקות אמרתי לך שזה טהור, אין צורך לשאול על אותו מקרה בדיוק שוב. רק במקרים שזה היתר.
יש צבעים מסויימים על עד שהם טהורים (שכל אחת תשאל את הרב שלה, אני לא רוצה לומר הלכות בפורום) ואין שום צורך לשאול עליהם!!
את מדברת על צבעי דם, שזה באמת מחייב מומחיותמיקי מאוס
וגם לרוב הרבנים שפוסקים בענייני נידה אין אותה ברמה מספקת, רק לכאלה שבאמת בקיאים בענייני מראות .

אבל את רוב הכתמים מתירים באמצעים אחרים, בכלל לא בזכות הצבע הספציפי.
ובעדים שזה יותר מורכב- אז גם יש הרבה פעמים צבע שהוא בתחום היותר פשוט להתיר ורק במקרים שזה ממש ספק אז צריך מישהו מומחה
בולסליל
את פשוט מדוייקת
תודה. זה פשוט כואב לי כל כך...מיקי מאוס
בתור אישה שחווה כל חדירה לאינטימיות כארוע, ושעושה מאמץ "לטפל" , ושעושה המון המון כדי להיטהר מהר הזלזול הזה מכל מיני כיוונים (גם לפעמים באמירות הלכתיות, בפסיקות שאני שומעת ולמזלי לא באלו שנפסקות לי, ולצערי אפילו בין נשים, וכמובן גם בהקשר הרפואי מול אנשי רפואה ) בחוויה של האישה משגע אותי

ואני יודעת שאני ממש ממש לא כזו חריגה, אחרת הייתי שותקת
את לא חריגהoo
וגם אם היית, את לא צריכה לשתוק
אני יודעת.מיקי מאוס
אבל אם כן בחיים לא הייתי כותבת על זה ככה בפורום |ביישנית|
חיבוק גדול לך!סליל
אני לא חושבת שאת חריגה.
בעיניי זה הכי טבעי שבעולם לא לרצות להיחשף ככה.

וזה קשה, ועושים מאמץ במה שצריך כי זה חשוב. אבל יש מקום גם לעוד הרבה רגישות והבנה של כולם, כמה זה לא פשוט...

וזה שזו ההלכה, לא אומר שזה חייב להיות לנו נוח. יש גם דברים מורכבים בהלכה

ושוב חיבוק לך
ותודה על הדברים שכתבת❤️
בעיניי מי שמתייחסת לזה בכזו קלילותלמה לא123

זה מרים לי גבה או שתיים

 

מסכימהחגהבגה
אף אחד לא אמר שזה צריך להיות 'קליל'
מדויקת. יישר כוחיערת דבש

גם ל @סליל ו @מיואשת****** ו @00 וכל מי שכתבה פה מהצד השפוי והרגיש והקשוב לצורך ולרגישות של נשים

 

 

ובואו

כל המילה הזו בהקשר של אינטימיות ואהבה- 'קדושת הבית',

הוא ככ לא במקום בעייני

(כמו שמישהי פה כבר כתבה)-

-ליבי ליבי על מי שהולכת לטבול ורוצה להטהר בשביל 'קדושת הבית'

בעייני יש לה דרך ארוכה למיניות בריאה חופשית  ומלאת תשוקה משחוררת 

 

הולכים לטבול כי יש תשוקה כי יש געגוע

וטבילה זה הלכת בסיס. אז עושים את זה כי כך רצון השם שזה יקרה

 

מעבר לזה? בודקת בלנית וכל השאר

זה רק לפי רצון וכוחות האישה

ואם בן הזוג לא מבין את זה ולא תומך

באמת יש פה צורך בטיפול מיני וזוגי. עצוב

 

 

ממש אהבתי מה שכתבת, כל מילההמקורית
אני לא נכנסת לדיון אבל ממש צורם לידפני11
שכתבת "מהצד השפוי"
כלומר מי שחושבת אחרת ממך היא לא שפויה?

לא יודעת... נשמע מאוד לא נעים לקרוא את זה
למה לאיערת דבש

צרם לך שכתבו פה שוב ושוב שמי שמתקשה ללכת לבודקת היא בהכרח מהצד 'הלא שפוי'?

זה הזוית שהוצגה פה שוב ושוב בהתעקשות ועל זה אני הגבתי.

שפוי בעייני זה לא לרצות להחשף לאחרים שוב ושוב

שפוי זה לקבל את זה שלא מעט נשים חוות את זה פולשני ומטריד ברמה שמורידה להן את השמחה הבריאה במיניות שלהן.

שפוי זה לקבל את זה שלא כולן כמוך. 

ואם לך קל לא אומר שלכולן קל.

 

אף אחת לא כתבה שאסור או ראוי לא ללכת לבודקת.

מי שזורם לה ושווה לה-תפדאל.

אבל למה להציג את הצד השני שמתקשה בכך (ובצדק) כלא שפוי וזקוק לטיפול?

למה להציג את ענין הבדיקות אצל בודקת כענין מוכרח עבור 'קדושת הבית' גם במחירים לא טובים אצל האישה? ולא לתת מקום להחלטה ובחירה של כל אישה על גופה ופרטיותה??

 

 

בעייני מה שהוא קיצוני או פחות שפוי.

אבל אולי ההתנסחות היתה פחות מוצלחת.

אף אחת לא אמרה שזה לא שפוידפני11
אז מה אם הציגו את זה כדרך אידיאלית?
מותר לא להסכים על דרך אידאלית, מותר ורצוי!! לומר שזאת גם לא הלכה
מותר לומר שזה בסדר גמור לא ללכת לבודקת ושיש נשים שזה סבל עבורן.....
חשוב שכל אחת תגיד מה שיש לה לומר וככה הדברים מתבררים.
אבל לומר ככה על מישהי לא שפוי- זה לא מכבד.

אני לא ראיתי כן שמישהי כתבה שמי שלא הולכת לבודקת לא שפויה.
אז אם מישהי טעתה בהבנה מה הלכה ומה לא,
או היתה חסרת רגישות לכאב והקושי של נשים אחרות.
אפשר להסביר לה את הטעות (כמו שעשו פה יפה)

אבל מכאן ועד לקרוא לדעה אחרת (ובוודאי אם זה "*בעיני* מה שהוא קיצוני") לא שפוי ככה בפירוש- זה לא נעים...
אין לי כוח להכנסיערת דבשאחרונה

להתנצחות הזאת

אז נסכים שלא להסכים

אשהשאין לה תשוקה וחשק להיות עם בעלהאחתפלוס
צריכה לטפל בזה דחוף.
ואם היא בתקופה של חשק ירוד היא לא תטבול?
לא הבנתי
היא תלך..יערת דבש

אבל אולי לא תקיים יחסים אם לא רוצה בזה.

היא תלך לטבול ככה בלי רצון ושמחה-אבל זה לא המצב התקין והבריא, נכון?

דיברתי על מה מצב בריא ונכון שצריך להיות ואם לא בהחלט צריך לטפל.

 

לרצות לטבול בשביל מושג ערטילאי זה פחות נראה לי משהו שמעודד מיניות בריאה.

ברור שטובלים בשמחה של מצווה (מי שמסוגלת לכך) וזו זכות גדולה

אבל לא זה הכוח המניע אישה לרצות להיות טהורה לבעלה.. הרצון הפשוט מה שכתבתי למעלה.

(כמו שיש נשים שמקיימות יחסים כי זו מצווהמטורלל..זה פשוט נורא ועצוב ממש)

 

את אומרתoo
שאישה תעשה כל חודש פעולות שמרגישות לה רע, ואח״כ תלך לטיפול ע״מ למנוע את התחושות הרעות.
נשמע לך הגיוני?
אני חושבת שרוב הנשים יהיו מותרות קצת יותר מיומים שלוש, גם בלי שאלות.
מבינה שלך זה רק ענין של נוחות, הצגתי את הצד האחר ואת אפשרות הבחירה שלא מוצגת כראוי
למה כל חודש?חגהבגה
לא מחוייב בהלכה ללכת ובודקת כל חודש, ואם פעמיים רצוף רואים שיש פצע, רב יודע להתיר בדיקות מינימליות, בצורה שלא לפתע, באופן שאין צורך להגיע ובודקת כל חודש.
לשלוח בדיקות/ תחתוניםoo
זה גם לא חייב להיות כל חודשחגהבגה
2 דברים-
1.היטהרות והפסק
2. שבעה נקיים

על מנת להיטהר, צריך לעשות הכל, אבל אם זה עדיין כתמים, ואשה יודעת שהיא תמיד מצליחה לעשות הפסק ביום ה6 למרות שביום הזה יש רק כתם מוזר, זה משהו אחד. לא חייבים לרוץ עם זה לרב נגיד.

אבל אם יש כתם אחרי ההפסקה, ואשה הלכה ובודקת ובודקת ראתה פצע, וקרה כך גם חודש אחרי, בד"כ הרב ייתן הוראה שונה לבדיקות, ו להתייחסות אליהן.

לא צריך לשלוח כל תחתון/בדיקה
לא צריך לבקר באופן קבוע את הבודקת
כתבו פה בשרשורי עברoo
נשים ששולחות כל חודש, לי אישית לא מתאים לשלוח אף פעם
טוב תראיחגהבגה
לא תמיד היהדות שואלת אותנו מה מתאים לנו ומה לא.גם לי לא מתאים לעשות כל מיני דברים ואני עושה כי צריך.
אני בודקת מה יותר חשוב- מה בא לי, מתאים לי ונוח לי, או מה צריך לעשות עכשיו.

לא רק במשטרת מצוות האמת, חונכת לעשות ככה הרבה דברים.
אולי בגלל זה
מסכימה.. גם אם זה לא נוח וזה בודאיPandi99
מביך מאוד מאוד
קרה לי לשלוח
מתתי מבושה.
אבל..
לא הייתה לי ברירה אח רציתי לדעת אם זה טהור או לא
התלבטתי אם להגיבילד בכור
אבל כאב לי לקרוא את השרשור הזה...
בלידה תפרו אותי בצורה שהצרה לי את הנרתיק פלוס צלקת מתוחה פלוס כיווץ יתר שנוצר מכל זה..
הלכתי פעם אחת בחיים לבודקת וזה היה כמה חודשים אחרי הלידה וזאת הייתה אחת החוויות הקשות שהיו לי. באמת באמת שמחה בשביל כל מי שכאן שללכת לבודקת זה רק קצת לא נעים אבל יש נשים שזה ממש לא ככה אצלם.
עד עכשיו יש לי דמעות מהחוויה הזאת וגם אצלה בכיתי. כאב לי, היא העירה הערות שלא היה צריך להעיר והייתה חסרת רגישות. תבינו שאצל נשים שעושות תהליך עם כאב (ואני מטופלת עם דר לב שגיא ועשיתי פיזיותרפיה) כל חוויה כזאת מחזירה את הגוף אחורה כי כשהגוף לומד שכואב הוא עוד יותר מתכווץ. ודרך אגב, כשהלכתי לבודקת זאת הייתה פעם יחידה שהתייעצנו עם רב שהוא לא ממכון פועה. כבר שנתיים שאני נשואה ומתייעצת עם מכון פןעה המוןןן ובחיים לא שלחו אותי לבודקת, ניסו הכל ולא את זה. ואם הם יציעו לי אי פעם בודקת אני אסביר להם את המצב שלי ובטוחה שהם ימצאו מוצא אחר ואם זה אומר להיות אסורים אז אני מעדיפה. כי השלום בית שלי הוא לא ללכת לבודקת
ומה איפה עובר הגבול? לא נעשה בדיקות עם עדים גם?
נעשה אבל המינימום שבמינימום, שאלתי רב על עדים כמה פעמים ואמרו לי מפורשות- עד איפה שאני מסוגלת! אין שום חיוב הלכתי לכמה אצבע להכניס כי כל אחת יכולה משהו אחר.
איזה נסיון קשה. מדהימהמיקי מאוס
אין דרך לטפל בתפירה הגרועה? מצטמררת מלקרוא את זה. עצוב וכואב
תודה לךילד בכור
עשיתי טיפולי פיזיו ששיפרו את המצב אבל לא לגמרי, דר לב שגיא אמרה שרוב הסיכויים שבהריון או הלידה הבאים זה יפתר ואם לא יש אופציה שהיא תנתח אותי ותתפור מחדש.
הסיפור שלי אולי קצת קיצוני אבל בעיניי ללכת לבודקת זה לא דבר מובן מאליו, וצריך להתנהג בזה מאד בזהירות כי חוויה לא נעימה או אפילו כואבת גוררת עוד כיווץ ועוד כאב. כמו שאם יחסים כואבים לא מקיימים אותם עם חדירה מלאה וזה משהו שרבנים אמרו לי.
מבינהסליל
מה את אומרת. אבל אני לא מרגישה במירוץ
מתחילה לספור כשאני יודעת שזה בסדר.
אבל לא הכל מתוכנן בחיים.
המרוץ הוא לא שלךoo
זו הגישה שנשים צריכות לעשות הכל ע״מ להטהר כמה שיותר מהר
אני זוכרת שבפעם הראשונהתוהה לי
אחרי החתונה כששאלתי משהו את הרב שחברה שלי המליצה לי עליו בחום, הוא אמר ללכת בשבעה נקיים עם פד, כך שזה שלא מקבל טומאה. ומשכך זה חוסך את מה שאת מתארת. וזו פסיקה אשכנזית מלכתחילה לפי הרב שלמה זלמן אוירבך אם אני לא טועה. אולי רלוונטי גם לך
בגדולסליל
גם זה מה שהרב אמר לנו, אבל זה גורם לי לפטריה. אז לא יכולה
ומה עם תחתון צבעוני? יש הבדל בין זה לפדים?תוהה לי
לאסליל
באמת אם יש הרבה כתמים, הרב אמר לי לשים צבעוני.

אבל הייתה פעם שלא חשבתי שיהיו, והיו... ואז זה היה מאוד מביך
אויש🤗 לא נעים..תוהה לי
❤️סליל
בעקרון תחתונית זה יותר "קל" מללבוש תחתון צבעונימיקי מאוס
כי תחתונית היא לבנה בד"כ והיא לא סותרת את מנהג לבישת לבן לחלק מהדעות. מכירה היתרים גורפים ללבוש תחתונית (לא כולם פוסקים ככה) אבל צבעוני זה בד"כ בפסיקה אישית (למרות שהלכתית זה מנהג שלא מעכב)
תודה על הדיוק תוהה לי
יש פדים בלי ניילון שלא עושים פטריהדואגת!
בלי ממש קשר לדיון.

רק שתדעי אם את רוצה להשתמש בפדים.. (שוב, בלי קשר לעניין הטהרה)
מסכימה עם כל מילה מיקי, קרה לי גם שהייתה לי שאלההמקורית
בגלל ההתקן והרב אמר לי אם אני מוכנה ללכת לבודקת ו כשאמרתי לו שאני לא מרגישה בנוח עם זה הוא שחרר את זה לגמרי. אמר ׳אני מבין אותך׳ וחשב על משו אחר.
הוא לא אמר שום דבר על זה שזה חייב, כי תכלס זה לא חייב, אבל לפעמים יש לזה השלכות. וזה בסדר.
אבל חשוב לי לומר שמאוד מאוד חשוב להתייעץ עם רב שיש לו כתפיים רחבות וידע הלכתי רב, ב״ה אני זכיתי ואני מתייעצת עם רב כזה והוא מאוד רגיש גם בשאלות שלו וגם מאוד מאוד מדייק את השאלות שלו כדי לוודא שהוא מבין את כל התמונה.
חיבוק לפותחת היקרה! באמת לא קל
ב"ה איזה כיף לשמוע כזה סיפורמיקי מאוס
לשמחתי גם אני כשהייתי עם התקן וכתמים לא נתקלתי בצורך כי באמת יש לנו רב בקיא במראות שהתיר לי דברים שלא דמיינתי כי הצליח להבחין שזה לא דם ווסת.
השאלה מתי הצורך מצדיק...מיקי מאוס
כנ"ל גם בדיקות פנימיות כמובן. כשהן הכרחיות לבריאות אני אחשוק שפתיים, אבל לא תמיד נותנים לי את המידע להחליט אם הן הכרחיות ואם אני לא אלחם אז יצפו ממני לשתף פעולה גם בבדיקה פנימית מיותרת או כשיש אופציה אחרת (למשל אני אעדיף לבוא עוד שבועיים לא"ס ראשון ולא לעשות וגינאלי, בד"כ מציעים את זה? לא. לרוב ישר פונים לוגינאלי אלא אם תתעקשי אחרת) זה במשל הרפואי

אז גם בנמשל, לפעמים יש תחושה שפוסקי ההלכה מתיחסים לבודקת טהרה באופן אחר ממה שאנחנו כנשים היינו מצפות- כמשהו שעושים רק כשאין ברירה אחרת. כמה זה צורך גדול? זה שאלה ממש רחבה ומדויקת. וברור שיש פוסקי הלכה רבים שמתייחסים לזה בדיוק כך, אבל יש כאלה שלא (ובאמת מתום וכוונה טובה. מעריכה מאוד כל מי שמשרת את הציבור בלהיות פוסק) אז חשוב לפחות שלכל אישה יהיה ביקורתיות כלפי הנושא ותדאג לברר אם הצורך הכרחי, וגם שלפוסקי ההלכה תהיה הכוונה רחבה כמה שאפשר להבין מתי לשלוח ומתי לוותר
נכון.. הפחד שלי הוא שזה יהפוך לכ"כ לגיטימי ונפוץקורדיליה

ויתפס כמשהו ש"קל" לקבל דרכו תשובה,

ואז לא יחשבו 100 פעמים לפני שישלחו

חוששת שזה לאט לאט עלול להפוך ממוצא אחרון ממש, לכלי עזר להחלטה שאולי בלי זה היו מוצאים דרכים אחרות להגיע אליה..

הניסוח שלך לא משהו, אבל בהחלט יש קולות שמסתייגים מזהמיקי מאוס
כמובן שהבודקות עצמן ברובן הן נהדרות ועדינות, וממש מוערך מי שמוכנה לעבוד בזה ועוד שזה בשעות הפנאי .
יש כאלה שלא אבל בכל תחום רפואי זה ככה :/
ולכן הכי טוב אם מצליחים להגיע דרך המלצה כמה שזה לא נושא שנעים לדבר עליו

וברור שבמקרה שבו ההלכה נתקעת בקיר ואין שום דרך להתיר ובודקת מוצאת פצע שמתיר- זה מבורך וחשוב

אבל- ההסתייגות היא מזה שרבנים יהססו לתלות בפצע כי יש פתרון אחר- לכי לבודקת, וזה עצוב, כי ללכת לבודקת זה לא דבר קטן בכלל בשביל רוב הנשים. לא מספיק מכירה וברור לי שרבנים בקיאים ומנוסים לא ימהרו לשלוח אבל גם ברור לי שיש כאלה שהיו מתאמצים יותר אלמלא היה הפתרון הזה... ושמעתי סיפורים.

אז ממש חשוב שיהיו בודקות, ועוד יותר חשוב שירכזו מידע לגביהן, ויתנו להן הכשרה טובה כמה שאפשר, אבל גם חשוב לזכור את הסיכון ולהיות מודעים אליו מצד פוסקי ההלכה ולא למהר לשלוח
(בעיני רב צריך לעשות את המקסימום בצד שלו, ורק כשהוא מגיע לאישה עם תשובה של אין דרך להתיר להציע לה אופציה של בודקת כמשהו לא ברור מאליו, כי באמת להרבה נשים זה מחיר מאוד גבוה)
כתבת מעולהסליל
פשוט כל מילה.
כתבת מצוין ממשטארקו
(וב"ה זו הגישה של הרב שלנו)
הנקודה שאת מעלה חשובה בהחלטבימבה אדומה
אני מאמינה שצריך להאמין ברבנים שהשיקול ההלכתי עומד לנגד עינהם. ואם אישה מרגישה שזה לא במסוגלותה, שתאמר לרב שלה, שלא תתבייש! כל העניין שזה פסיקה אישית אז ממילא יש ערוץ תקשורת עם רב. למה לא לנצל אותו?
לא באה ממקום של חוסר אמון ברבנים ח"ומיקי מאוס
אבל הם לגמרי בני אדם, והרבה פעמים עוד לא מנוסים מאוד וקצת מהססים (ובצדק), וברור ברור שכוונתם רק לטובה ולקיום ההלכה.
השינוי שאני מכוונת אליו הוא בהדרכה, בלמידה, בהכוונה כלפי הנושאים האלה.

כל הממשק הזה של הלכות טהרה בין רבנים לנשים הוא בעייתי מאוד (אני כ"כ מאמינה בזה שנשים צריכות לפסוק בנושא הזה, והלוואי שנגיע למצב שזה הנורמה, ושיש בקיאות מספקת) אז בודקת טהרה שהוא נושא סאב-הלכתי ודי חדש מעצים את זה. הם לומדים היטב את ההלכה אבל היכולת שלהם להבין את הראש של האישה מולם היא מאוד מוגבלת (עם הנסיון, ואם יש הדרכה ממש טובה ספציפית לזה רואים הרבה פעמים שיש יותר הבנה, אבל גם הרבה פעמים אין)

מבחינה הלכתית- ברור שאם אפשר לבדוק משהו בבדיקה פשוטה במקום להתחיל עם דעות יחיד וספקות זה עדיף. לא?
אז זהו שבשביל גבר קשה מאוד להבין למה בדיקה כזו היא ממש לא פשוטה. חוץ מהענין הטכני והכסף....

מסכימה איתך לגמרי שזה תפקיד האישה , אבל רוב הנשים מאוד מתביישות ובצדק, חלקן לא מתקשרות ישירות אלא רק בעקיפין, וגם הרבה לא חושבות בכלל שיש מקום להרגשה או הדעה שלהן מול הפסיקה. ולכן חשוב להציע את זה כהצעה, חשוב לתת תמיד את התמונה הרחבה, ולעודד נשים להביא את עצמן כמה שיותר כי באמת הפסיקה היא לגמרי אישית ולגמרי תלוית סיטואציה בפרטים הכי קטנים
בנוגע לנקודה שהזכרת - דיבור האישה עם רב , יש לזה היום פתרוןשמלה אדומה
יש יועצות הלכה במדרשת נשמת שמתעסקות בדיוק בתחומי טהרת המשפחה, יש בניהן שגם מקבלות מראות
נכון, כתבתי שבעיני באידאל אישה צריכה לפסוק בהלכות האלהמיקי מאוס
אבל-
במציאות היום אין מה להשוות, ואני ב"ה מכירה והתייעצתי וניסיתי. אין הרבה נשים שעוסקות בזה, מתוכן יש עוד פחות שמנוסות ועוד פחות שרואות מראות. ואז גם צריך איכשהו לגור באזור.

לגבי הבקיאות- הן באמת הרבה פעמים פשוט שואלות מי שבקיא יותר מהן כשמגיעה שאלה שהן לא יודעות וזה יוצר את התיווך הזה בין האישה לפוסק ההלכה

המוקד הזה מדהים, כשצריך רק לשאול שאלה , לקבל הנחיות או מענה מהיר, אבל זה לא ממש יכול להחליף רב שבקיא במראות ועונה לפי אותה גישה פעם אחר פעם באופן שיטתי .

הלוואי שבכל עיר כבר תהיה אישה כזו ב"ה אנחנו בדרך

(ואין פה שום פמיניזם או ערעור על בסיסי ההלכה, אין שום מניעה שאישה תפסוק בהלכות נידה, וכבר היו מהראשונים שהעירו שהיו מעדיפים לא לעסוק בזה כי ראוי שנשים יפסקו אבל מה לעשות ויש צורך אז הם פוסקים ולומדים ומשמשים)
מסכימה מאודאן אליוט
כל כך מסכימה, תודה שכתבתתוהה לי
חשוב לי לשתףציפאלקס
רוב הנשים עברו במהלך החיים פגיעה או הטרדה מינית, זה הנתונים המזעזעים.
אז כן, להראות לרב עדים או תחתונים, זה טריגר מטורף, וללכת ובודקת זה חוויה קשה, וכל טבילה זה מטלטל.
וצריך לכבד את המקום הזה.

יש המון דברים שממש לא חייבים לעשות!!!! כמובן שההקלות הן לפי הצורך, אבל זה לא הקטנת ראש, זה נסיון להשאר בריאות בגוף ובנפש.

לא חייבים לקיים יחסים בליל טבילה
אפשר לחיות בטהרה בלי להראות לרב עדים או תחתונים
לא חייבים ללכת ובודקת אף פעם בחיים
מותר לדחות טבילה לפעמים אם זה קשה
לא חייבים מוך דחוק
ולא חייבים מליון דברים!!
הרבה מאיתנו עברו גיהנום בתחום המיני, והגיעו לנישואים שרוטות וחבולות, וכדי להצליח להיות נשים, נשואות ואמהות, נעזרות בהמון הקלות מרבנים גדולים מאוד.
אז כן, ההקלות לא מתאימות לכולם,ואני תמיד מתרגשת לדעת שיש כאלו שלא נפגעו ושנכנסות למיניות בקלות.
אבל מי שלא, וזה הרבה, אפשר להקל.
וחשוב חשוב, שנכבד ונבין גם את הצד הזה.,
מבינה ממש את מה שכתבתאורי8
ומבינה ומכבדת את התחושות שלך. רק רוצה לומר, שלא נראה לי שרוב הנשים עברו פגיעה מינית. אני לא זוכרת את הנתונים המדויקים, גם הם קשים וכואבים, אבל זה לא רוב. וגם תלוי בחומרת הפגיעה, מבינה ממש את מי שזה רגיש לה וקשה לה, וב"ה שיש הקלות ודרכים להקל על מי שזה קשה לה. תודה על העלאת המודעות לקושי הזה.
ממבט של מי שב"ה לא חוותה פגיעה, הדברים האלה רק מעט לא נעימים. וזה בסדר שאת מרגישה אחרת אבל לפעמים מי שמרגישה ככה הופכת את עצם הבקשה ללכת לבודקת טהרה לחוסר רגישות נוראית, ומזדזעת מכך שצריך להראות מראות לרב, ונותנת תחושה שההלכה היא נוראית ולא רגישה. ב"ה שיש פתרון למי שקשה לה, עדיין אני לא חושבת שזה רוב הנשים, וב"ה רוב הנשים לא עברו פגיעה מינית. מבינה ומכבדת מאוד את מי שכן.
תודה שהגבתציפאלקס
ברור שיש הבדל ברמת הפגיעה בין נשים,
אבל זה אחוזים גבוהים.
וחשוב לדעת שהרבה מהנחיות הטהרה הם מעבר להלכה הבסיסית ולא לכולן הן מתאימות

ולעתים אפילו עולות בבריאות הנפש ובזוגיות.

רק חשוב לי להדגיש גם את הצד הזה.

ושכל אחת תבדוק יתברר איפה ניתן להקל במידה ויש צורך בכך
אני חושבת שזה לאו דווקא קשורהמקורית
לקונוטציה שלילית על ההלכה.
אני למשל עושה הפרדה ברורה בין ההלכה שאומרת שאני צריכה לבדוק את עצמי וכו כדי להיטהר לבין העניין שאני לא מעונינת להיבדק על ידי גורם נוסף כדי להיטהר. פשוט כי זה לא נעים. ואילו כשאני בודקת את עצמי אין לי טראומה ברוך השם, אבל כשזה נכנס לעניין של מישו נוסף שמצטרף לעניין הטהרה האישי שלי - פחות מסתדר לי.
וזה בדיוק העניין. זו לא חובה הלכתית בשום דרך. וזה לא מצטייר בעיניי כפגיעה מינית בכלל. אמנם יש לזה השלכות אבל לדעתי המטרה לא מקדשת את כל האמצעים. זו אופציה שטוב שתהיה למי שרוצה ומוכנה, אבל בעיניי זה כן קצת חסר רגישות. וזה כן קצת הופך את יחסי האישות לעניין ציבורי מה שנקרא, ולנחלת הכלל ולא למשו שהוא רק שלי ושלו, וגם למשו שהוא סוג של עיקר כשתכלס הוא חלק ממכלול שלם של דברים שחשובים בזוגיות
אבל יש נשים, כמוני שממש שמחות על האפשרות של בודקתאורי8
עבר עריכה על ידי אורי8 בתאריך ד' בטבת תשפ"ב 23:26
עבר עריכה על ידי אורי8 בתאריך ד' בטבת תשפ"ב 23:25
זה ממש הציל לי טבילה, ואני כן מוכנה לעשןת הכל בשביל עוד יום טהרה, אני נשואה 22 שנה ועדיין, שונאת שאנחנו אסורים. מוכנה ללכת אלף פעמים לבודקת בשביל עוד יום להיות מותרים. זה בסדר שיש נשים שלא רוצות ללכת לבודקת ובסדר להן להיות מותרים פחות, לגיטימי לגמרי. אבל גם התחושה שלי לגיטימית, לכן אני לא מבינה למה האפשרות של בודקת היא חוסר רגישות, בעיני היא ברכה גדולה, אפיחו ריחמתי בליבי על הנשים בדורות הקודמים שלא הכירו את האפשרות הזו והיו אסורות סתם המון זמן, בלי לדעת שיכלו להיות מותרות.
מאוד מעניין להכיר פה בפירום דעות שונות, שממש לא הייתי מודעת אליהן. אז תודה לך ולעוד נשים שהסברתן את עצמכן
❤️המקורית
באמת מדהים לראות כמה שוני.
ובכלל - מהמם בעיניי שאפילו אחרי ככ הרבה שנים של נישואים את עדיין לא מתרגלת לעניין. באמת.
אני חושבתסליל
שזה בסדר גמור שמי שמתאים לה תלך לבודקת.

פשוט לפעמים יש הרגשה של לחץ סביב הטהרה, להיטהר כמה שיותר מהר, חינוך כאילו מצוות טבילה היא מצווה "יותר חשובה" מאחרות ועוד כל מיני תפיסות שבעיניי יוצרות לחץ. מי שגדלה על לחץ כזה, לא באמת יכולה לבחור האם ללכת לבודקת או לא. אותה לימדו שעושים הכל בשביל להיטהר, אז היא תעשה הכל. גם אם זה במחיר *שעבורה* הוא כבד מידי.

ובאמת שלא התכוונתי באף שלב בדיון להגיד שמי שבוחרת ללכת לבודקת זה לא בסדר. פשוט לעורר את העניין שעבור מי שזה רגיש עבורה, זה לא חובה.
אני לא חושבת שלהציע בודקת זה חוסר רגישותמיואשת******
בוודאי שלא!
לומר ש״צריך״ בודקת ולתת הרגשה שחייבים זה הבעייתיות פה
אבל זה שיש אפשרות למי שזה טוב לה וזה עוזר לה זה דבר נפלא ומבורך.
כמה שיותר אפשרויות שיעזרו לנשים שונות מכל כיוון אפשרי זה דבר טוב ונפלא
שאלהמקרמה
אם הרב היה אומר לך שיש שתי אפשרויות
1. ללכת לבודקת ולקבל "הוכחה" שהכתם לא אוסר
2. לא ללכת לבודקת ולהסתמך על גישה מקילה בנתונים הנל ניתן להקל ולתלות את הכתם בפצע למרות שאין ודאות לכך

מה היית מעדיפה?

בשני המקרים תטבלי באותו היום.

רק שבראשון עם הוכחה מהודרת
ובשניה עם היתר?
הנוסח שלך רק מחדד את כל הענין הזהoo
גוף האישה הוא לא זירת פשע שצריך למצוא בו ׳הוכחה׳
ואם נשים לא היו מסכימות להבדק אצל בודקת, אז היו מוצאים איך לפסוק בלי האופציה הזו
בכוונה...מקרמה
זה בדיוק מה שניסיתי להעביר.
לפי הרב שלי, בעבר, כשלא היה את הכלי הזה של בודקת טהרה היו יותר מנסים למצוא פתרונות אחרים למצוא מקום להקל.

והיום פתאום בגלל שיש את האפשרות של בודקות טהרה פתאום כבר ההקלות הללו לא קבילות... וזה לא נכון.

הוא סיפר שפעם הוא ניסה למצוא פתרון והאישה מיוזמתה הציעה ללכת לבודקת טהרה.
אז הוא שאל אותה למה היא חושבת שזה יעזור
וכשהיא ענתה שהיא מכיר את הגוף שלה ויש לה תחושה שזה פצע הוא ענה לה שזה כשלעצמו מספיק לתלות את הכתם בפצע כי לענין נידה וכתמים נשים מעידות על עצמם

וקצת חבל לי שזה לא הדעה הרווחת
כי יש לי הרגשה שרוב רובם של הנשים היו מעדיפות שרב יתיר להם את הכתם גם ללא 'הוכחה'
הרב שלי ממש מתאמץ וממש מחפש כל דרך שלפעמים זה מרגיש שהוא מקופף את ההלכה כדי למצוא דרך להקל
ובעייני, בעייני נידה זו צריך להיות הדיפולט, אין פה עניין להדר בהחמרות.
וגם אם זה נראה לי מופרך או תמוהה ואני שואלת שאלות הרב מדגיש לי שזה אחריות שלו על הפסיקות שלו.
אני את שלי עשיתי בכך ששאלתי
ואם מי מאיתנו יצטרך לתת דין וחשבון בבית דין של מעלה זה יהיה הוא

וכך הדילמה זה לא בהכרח עוד יום אסורים מול ללכת לבודקת

אלא ללכת לבודקת מול לא ללכת
ובשניהם הטבילה תהיה באותו היום.

ובדילמה כזו יש לי הרגשה שרוב הנשים היו מוותרות על התענוג ללכת לבדיקה פולשנית
לגמרי צודקתמיואשת******
תיארת כ"כ נכון!!!קורדיליה

למצוא היתר בלי בודקת - זה צריך להיות הדיפולט!

אבל זה ברור. בענייני טהרה אסור להחמיראחתפלוס
אם הרב מצא היתר אז סלמאט. בשביל זה שואלים רב
זהו, שלרוב זה לא להסתמך על גישה מקילההריון ולידה_פצ
אם יש סיבה סבירה שזה פצע- מעיקר הדין (ולא באיזה היתר דחוק) אפשר לתלות בפצע!!!
צריך שהדימום יהיה בכמות סבירה לפצע, צריך כל מיני תנאים שאני לא יודעת לפרט אותם, אבל חשוב לדעת שאם האישה מרגישה שיש לה פצע, או חושבת לפי איך שהופיע הדימום שזה פצע- ההלכה הפשוטה היא שתולים בפצע.
והספקנות הזו של ללכת בכל זאת לבודקת שתוכיח כי אולי אולי זה לא, בעיני (ובעיני הרב שלי) זאת ממש לא ההלכה, ולהפך- זה לפגוע בפרטיות וצניעות האישה *שלא לצורך*!!!

הפתרון של בודקת ניתן למקרים שבהם זה דימום בלי שום הסבר, שאז אין אפשרות להתיר את האישה לבעלה- ואם בודקת תמצא פצע כן תהיה אפשרות.
אבל זה רק אחרי שממצים את הפתרונות ההלכתיים הקיימים.

ולכן אני תמיד בגישה של ללכת לשאול רב עם כתפיים רחבות, שלא מפחד לפסוק בדיני טהרה.
אשאל את הרב מה עדיףאורי8
אם יאמר לי שאין צורך בבודקת , אז למה ללכת? אם עדיף בודקת, אלך, קצת לא נעים וזהו. אבל זאת אני, בדיקות פנימיות הן אך פעם לא נעימות, אבל זה לא נעים לי במידה נסבלת, ברגע שהיא סיימה שכחתי מזה. גם ללכת לקוסמטיקאית לסדר גבות זה לא נעים ואני הולכת. זה לא נעים לי בערך באותה מידה. מבינה את מי שמרגישה אחרת
אם לדייקמקרמה
המילה 'עדיף' היא הבעיתית.
זה צריך להיות דיון על 'הכרח'
אז בעייני צריך לשאול את הרב האם יש היכרח בבודקת ואם יש אפשרות להיתר, גם אם לא קונבציונאלי, ללא בודקת.
משהו שאפשר להיתלות בו...
שממש יתאמץ.

ויש לו מעט רבנים שפתאום שמציגים להם את הנושא ככה מבינים שבודקת זה ממש מוצא אחרון פונים לאפיקים יצירתיים.

מה שנקרא כתפיים רחבות

אני מבינה שאולי לך באופן אישי אין צורך ביצירתיות הזו כי הליכה לבודקת היא לא ביג דיל

אבל כשינוי תודעתי בעולם הפסיקה הרבנית בנושאי נידה,
בקביעת הנורמה
ובנרמול רגשות של הרבה מאוד נשים

הדיוק הזה חשוב
מסכימה שהדיון חשובאורי8
גם אני למדתי ממנו הרבה. כשמשהו לא רגיש לך באופן מיוחד, אתה לא קולט עד כמה הוא יכול להיות רגיש לאנשים אחרים.
מדויקת. תודה!!מיקי מאוס
חשוב לציין שפסיקת רב בענייני צבעים היא לא גישה מקלה!פלא הבריאה
היא ההלכה עצמה בשיא הידורה. בעבר הרחוק, רוב הרבנים היו יודעים לפסוק על פי הצבע בלבד האם האישה טהורה או אסורה. האם הדם הוא דם מהרחם או מפצע. היום רוב הרבנים לא יודעים או לא רוצים לקחת על עצמם אחריות הלכתית כל כך גבוה ולכן מעדיפים לשלוח לבודקת טהרה. אין בזה שום הידור מצווה. אלא התמעטות הדורות. (ואני לא מזלזלת חס וחלילה בכבודם. אבל זאת המציאות)
הרב שלי הוא רב שמאוד מחמיר בכל ענייני צניעות, הרחקות וקדושת הבית. אבל בעייני פצעים הוא בודק ו99% אחוז מהמקרים פוסק על פי מראה הצבע בלבד או תשאול מקיף של האישה לגבי הרגשתה. ולא שולח לבודקת טהרה. זו היתה גם גישתו של הרב אליהו. שהרב שלי שימש אותו בעניין זה ומשם למד.
כ"כ נכון... אחר שלמדתי יותרמיקי מאוס
והבנתי כמה היום אנחנו רחוקים מאוד מהלכות נידה דאורייתא ואפילו דרבנן, נהיתה לי הקלה גדולה מאוד מול כל ההיתרים וההקלות.

ברור שאנחנו עדיין עובדים עם כללי ההלכה והמסורת.
אבל ההבנה שמלבד ווסת אמיתית כמעט שום דבר לא היה אמור לאסור והכל רק מספקות ואובדן הידע נותנת לי הרבה מוטיבציה לנצל את הכלים שההלכה עצמה נתנה כדי להתיר ואני כבר לא מרגישה שאני מעוותת את ההלכה אלא להיפך- מקרבת אותה למקורה.
ובאמת- רב שבקיא במראות התיר לי דברים שבחיים לא הייתי מדמיינת כי נטו ע"פ הצבע הוא הבין שזה לא דם ווסת. בלי בודקת ואפילו בלי תחקור מעמיק (ששניהם כמובן לגיטימיים וחשובים כשאין את הוודאות הזו בצבע)
וכנראה זה קשור למה שאת מציעה כי אצלי בהחלט היו בעיות כתמים והתקן ומעולם לא הציעו לי בודקת עדיין ותמיד הצליחו להתיר

בספר של הרב מלמד הוא מסביר את זה כ"כ בהיר ובאמת יחסית יש לו פסיקות מקלות בנושאים האלה מתוך הגישה הזו שאיפה שההלכה נתנה פתח- נכון להשתמש בו. (גם מי שלא פוסקת כמוהו מאוד מענין לקרוא בשביל ההבנה של השתלשלות ההלכה)

הדיון הזה מתחבר לי קצת גם לגישה שלו בנושא התקן- שכל עוד יש ספק אם זה דם פצע (כמובן לא במקרים של ספק ווסת שאז זה דאורייתא) אז הכלים ההלכתיים קובעים שאפשר להקל כי זה דין דרבנן.

לעומת הגישה האחרת שמנסה בכלים מחקריים לכאורה לנסות לברר מה מקור הדימום בהתקן, כתחליף לכלים ההלכתיים.(שזה מרגיש לי דומה להליכה לבודקת)

אז אני חלילה לא באה לפסול את הידע המדעי והשימוש בו בהלכה , ובטח שיש לזה מקום חשוב, אבל זה מעורר שאלה גדולה איך ומתי ראוי לנצל אותו ועל חשבון מה זה בא
לי היה גם דימום קבוע בבדיקות כמה חודשים טוביםמ.אמ

קודם כל הונחתי לבצע רק הפסק, ראשון ושביעי, בלי מוח ובלי בדיקות באמצע (כשלשיקולי היה בדיקת האמצע, ליתר ביטחון).

אחרי כמה פעמים שזה קרה ברציפות הרב הורה על 3 חודשים שזה מוגדר כתלות באותו פצע ואין צורך לגשת לבודקת, העיקר להצליח להוציא בדיקות הפסק, ראשון ושביעי נקיות, תוך ניסיון לעקוף את הפצע (לאחוז באזור שלו ולהסתירו ולעקוף אותו פנימה וכן ביציאה), ואם קרה פעם שלא מצליחים הבודקת בד"כ מצליחה... בפועל הסתדרתי בלי לגשת אליה חוץ מפעם אחת.

ולאחר 3 חודשים הוא אמר שאם חוזר על עצמו והבודקת תאמר שזה מאותה סיבה, שוב לתלות בו ולהמשיך בהסדר הנ"ל עד שיחלוף. 

אותו רב גם ייעץ לי למרוח שעה לפני הבדיקה מעט מאד וזלין שקוף, ככה שהאזור לח ורך יותר בבדיקה. האמת זה ממש עזר.

אם אני זוכרת נכון הוא גם אמר שאפשר להרטיב מעט את העד.

וגם ציין שבודקת טובה יכולה להמליץ לפעמים על פתרונות לאותו פצע, כך ששווה גם לבדוק בכיוון הזה.

כמובן שכל אחת צריכה הוראת רב למקרה שלה, אבל הרחבתי שיהיה אפשר לראות שיש עוד הרבה מקום להקל ולעזור. שווה מאד התייעצות עם רב נוסף.

 

הפתרון הוא לשלוח לי את הבדיקות לרב שמבין בצבעיםפלא הבריאה
של פצעים וגם מחזור. מכירה את הבעיה מקרוב ממש. ברוך ה' מעולם לא הייתי אצל בודקת, למרות שהיה לי עשרות שאלות. בזכות הרב שלנו. תכתבי איזה אזור מגורים את אולי נוכל להמליץ לך על רב.
דבר שני ללכת לרופא נשים ולבקש לקצר את החוט של ההתקן. הרבה פעמים החוט טיפה ארוך מדי ואז החיכוך בין העור לחוט שהבדיקה עושה יוצרת פצע.
לאשירוש16
ממש לא תקין.
פצע אמור להחלים אחרי מספר ימים. לא מספר שבועות/חודשים.
ממליצה בחום לפנות לרופאת נשים.

אם יש פצעים חוזרים בצוואר הרחם זה מצריך בדיקה או לפחות ביקור אצל רופא.
נהיה פה שירשור מטורף על הליכה לבודקת..הריון ולידה_פצ
ואני רק חושבת על זה ששאלת אם זה תקין ללכת ברצף.
אני יודעת שאישה נאמנה לומר על עצמה שיש לה פצע, ואם היא יודעת שהדם הספציפי שיצא הוא מפצע זה בסדר גמור.
ויצא לי עם כמה רבנים גדולים שפוסקים הרבה במראות שפסקו לי בלי לראות בכלל את העד או התחתון, רק על סמך אמירה שלי, או שכן ראו, וחשבו שזה אוסר, ורק בגלל שהייתי ממש בטוחה בעצמי שזה פצע (כאב חזק בבדיקה, דימום בבדיקה מאותו צד שכאב ועוד כמה סימנים שלא מרגישה בנח לפרט פה) התירו.
יש גם אפשרויות שונות לעשות אפילו הפסק ככה.
צריך להתייעץ עם רב שיש לו כתפיים מספיק רחבות ולא דוגל בלשלוח לבודקת על כל דבר. (יכולה לומר ששאלתי את הרב עשרות שאלות, מתוכם לא מעט מהפעמים אפילו לא הייתי צריכה להראות את העד/ התחתון כי הרב הסתפק בתיאור שלי ולא היה צריך את הצבע המדוייק. וחוץ מפעם אחת שהעלה את האפשרות של בודקת בגלל ש*אני* הייתי מסופקת אם זה פצע ואמרתי שאולי עדיף לאסור כי אני לא בטוחה מה גודל הפצע והיה דימום משמעותי, הוא אפילו לא העלה את העניין.)
וסליחה על הנצלו"ש 😞מיקי מאוס
הכל בסדר עלו פה נקודות מעניינות שמלה אדומה
מישהי שנכנסת להריון עם מירנה?הריון ולידה

משקשקת שזה אולי מה שקורה לי עכשו

דימומים מוזרים ותחושה של בעלי שהחוט קצת התארך

אני, אבל הוא נפל...אני=)

וואוהריון ולידה

תודה

כשהיה לי ככהפרח חדש

התברר שההתקן זז וכמעט יצא לגמרי

עדיין מונע באחוזים מסויימים

אבל לא להשאיר ככה

ומה עושים ? צריך חדש?הריון ולידה

כשהתקנתי הרופא הביא לי אחריות של שנה עם כרטיס , אני בתוך השנה. רלוונטי?

בטוח זה אומר שזה זז?

תנסי לבדוק אם את מרגישה את החוטפרח חדש

אם כן כמעט בטוח שזז

ואם נתן אחריות אז תחזרי אליו

אני הייתי כבר 2 שנים אחרי ההתקנה והוצאתי וזהו

אבל בעיקרון צריך לשים חדש

או להכניס אותו פנימה חזרה @אמאלה סיפרה שזה קרה לה והרופא הכניס

תמיד הרגישו את החוטהריון ולידה

הייתי צריכה לקצר בכל מקרה כי הוא הפריע ודחיתי את זה.

לא העזתי להרגיש בעצמי מעולם וחוששת להיאסר

הרגשתי אותו, מרגיש כמו 0.5-1 ס"מהריון ולידה

שיתכן שהיה ככה מאז ומעולם כי תמיד הוא הפריע לו

תלכי לבדוק. אצלי במצב כזה ההתקן פשוט זז ועמדאמהלה

כמעט על צוואר הרחם ופצע אותי והכאיב ולכן היו הדימומים וגם הכאבים.

לי הרוםא אמר שלא כדאי חהחדיר בצורה רגילה רק בהיסטרוסקופיה כדי למנוע זיהומים

הלכתי לד"ר ברונו רוזן שעשה את זה תוך 10 שניות בלי שום כאב.

הבאסה היתה שהדימום אסר אותי....

ד"א בגלל שזה מירנה- ויש בו הורמונים המניעה לא ירדה לחלוטין אבל ודאי שזה מפחית את היעילות.

היית צריכה לקנות חדש?הריון ולידה

אני יכולה בינתיים ללכת למרכז בריאות האישה או שחייב תור מסודר?

אוףףף אני לא מעיזה ללכתהריון ולידה

חוששת שיאסור!

למרות שהדם הזה נראה ממש כמו פצע

מה הפסיקה שלכם בענייני התקנים?טארקו

בגדול זה נשמע ש100% יש במה לתלות

אבל אם ההתקנה אוסרת אצלכם בכל מקרה אז כנראה שאין מנוס מזה..

אולי כדאי להתייעץ עם רב איך לנהוג לפני?

מבינה אותך, אבל באמת שהכי חשוב עכשיו זהפרח חדשאחרונה

לדאוג שההתקן יהיה במקום

באולטרסאונד אפשר לבקש מהרופאה שלא תסתכל על המתמר

אגל אם יהיה צורך להוציא/להכניס לא כדאי להימנע בגלל זה

ואחכ תשאלי את הרב שלכם מה הפסיקה שלו בענייני התקנים

עור מגורה בחורףאור.י

היי לכולן,

הקטנה שלי בת שנתיים עם עור כנראה די רגיש. כבר שנה שעברה בחורף ראיתי שהעור שלה נהיה מגורה מאוד והיא ממש סבלה וגירדה. השתדלנו להמעיט מקלחות ולמרוח קרם גוף כל פעם והמצב השתפר אבל לא נעלם.

כשהגיע הקיץ הכל חלף כלא היה, ועכשיו שוב שמתקרר זה צץ מחדש...

למישהי יש עיצות בנושא?

היא ממש סובלת ומתגרדת (בעיקר ברגליים ובצוואר).

תודה רבה לעונות!

אני ככה כל שנה, זה סיוט שימושית

כל יום פעמיים ביום קרם לחות טוב, ובעת הצורך קרם רפואי.

עוקבתדרקונית ירוקה

אנחנו מורחים קרם פעמיים ביום. מקלחות מהירות פעם ביומיים עם שמן של מוסטלה. מיד אחרי קרם.

ממליצה מאד כרגיל על הקרם לחות ליפיקאר באום שלאמהלה

לה רוש פוזה, ולפי המצב שאת מתארת הייתי מקלחת רק בשמן ולא בסבון. וגם כאן חברות הפורום מכירות שאני ממליצה על השמן של ליפקאר באום

את הילד האטופי שלי הוא פשוט הציל.

ד"א למרוח את הקרם לחות כל ערב אחרי מקלחת- לא רק שהמצב מחמיר. זה מונע מראש התלקחות.

בנוסף- חשוב מאד להלביש לה בגדים רק מ100 אחוז כותנה

לדאוג שיהיה לחות בחדר שישנה.

מציינת שאצלי ו הקרם שרף… היא לא הסכימה…חמדמדה

ברור שהקרם שורף, כי העור מגורה. למדתי להניח עליהםאמהלה

את היד מיד אחרי שמורחת זה מקרר את האזור ומרגיע. זה שורף לדקה! ומפסיק, יום למחרת זה כבר לא שורף. מנסיון- ניסתי על עצמי אחרי שראיתי שהילדון בכה

ומאז הוא כבר ידע להגיד לי זה שורף אבל לטובתי.

ממליצה גם!!ילד בכור

אוטופיק? תנסן קרם של מוסטלה באופן יומיומיחמדמדה

לא לחכות שיציק , פשוט כל ערב

או לה רוש פוזה

כם אנחנו בממליצי מוסטלה. יש להם סדרה שלמהמקרמהאחרונה

שנקראת סלטופיה

השמן אמבט שלהם זה וואו

זקוקה לתמיכה: רפלוקס סמוי*אורחת

זקוקה לתמיכה, הבנה, ועצות...

האם יש כאן אמהות לתינוקות שסבלו מרפלוקס סמוי?

הבת שלי בת 4 שבועות, וצורחת חזק כ-ל שנייה שבה היא לא עוסקת בשינה או יניקה : (

יאא קשההאונמר

היה לי בקטנה עם הבת שלי, לא סבלה, רק הקיאה אחרי כל ארוחה חצי ממנה.

תכלס עלתה מספיק במשקל אז רק חיכינו שיעבור.

אבל יש תרופה לריפלוקס, שמיועדת באמת למצבים שהתינוק ככה סובל.

ניסית?

כן... מוכר ממש.חושבת לעצמי

קודם כל חיבוק גדול. זה מאוד מאוד קשה.

גם כי את לא יכולה להרגיע אותה, וגם כי זה לא משאיר לך שנייה לנשום.

אצלנו עזר בסוף שילוב של 3 דברים:

תמ"ל ar (אנטי ריפלוקס) + ביוגאיה (למניעת עצירויות) + אומפרזול (תרופה).

אני ממליצה לפנות לרופאת משפחה,להבין איך את מתקדמת עם זה.

  • עזר לתקופות, אני כבר לא זוכרת כל כך...

דבר שני, כל הזמן להגיד לעצמך שזה זמני, אצלי זה עזר כי הבכי היה באמת רצוף, לא היה לנו יום ולא לילה...

וכל שנייה שיש לך עזרה שמתאימה לך קחי בלי לחשוב פעמיים... אפילו שמישהו רק יחזיק אותה... היא כל כך מסכנה זה באמת סבל בשבילם...

כן וזה קשה מאודדדדשקדי מרק

חיבוק

מציעה ללכת לרופא ילדים אם עוד לא הלכתי

למרות שאין פתרונות קסם

וואי זה מתיששshiran30005

הבת שלי הייתה ככה

אצלה הבכי היה 24/7 ורוב הטיפול נפל עלי אם כי בעלי סייע שהיה בבית. היינו עם תינוק בן שנה בבית כך שהקושי הוכפל. הייתי בוכה בלילות , כולם ישנים, הבית חשוך , היא בוכה בוכה ואני יחד איתה

בעצת הפורום הנהדר פניתי לרופאה היא נתנה אומפרזול ומטרנה AR

בהמשך התחילו פליטות והקאות אבל עלתה טוב במשקל

חיבוק חזק חזק , זה בסוף עובר❤️

סבלנו מזה (אולי... תכל'ס לא ברור מה היה לה...)מתואמת

מי אבחן שמדובר בזה? את עושה את כל הטיפים להקלה? ובדקתם גם לשון קשורה?

בכל אופן, מתפללת איתך שתעברו את זה בקלות...

חיבוק!ואני שר

מציעה לבדוק אוסטיאופתיה. אוסטיאופת טוב ידע להגיד אם הוא יכול לעזור בזה גם בשיחת טלפון מקדימה... (אותנו הציל בקושי קצת אחר אבל נראה לי ששמעתי שגם בזה יכול לעזור).

יש לי המלצה באיזור ירושלים אם רלוונטי.

תודה לעונות*אורחת

מוזר איך הנפש עובדת, עצם זה שאני רואה שגם אתן התמודדתן עוזר לי.

כמו שאתן כותבות, אין יום ואין לילה, והסבל הוא כפול: גם הקושי שלי, וגם הידיעה שהקטנה הזו שרק באה לעולם כ''כ סובלת!! יש לי דמעות כל פעם שאני חושבת על זה, אז משתדלת להתמקד רק בקושי שלי...

בדקנו לשון קשורה, היציאות סדירות, אין גזים יונקת בלבד.

כמובן מחזיקה אנכית חצי שעה אחרי כל הנקה.

התחלנו אומפרזול לפני שלושה ימים, בינתיים אין שיפור, הבנתי שצריך לחכות שבוע שבועיים לפני שרואים שיפור : (

לי זכור שאמרו שלושה ימים אחרי אומפרזולחושבת לעצמי

ניתן לראות שינוי, וזה תלוי במינון...

בינתיים חיבוק ותהיי חזקה,

זה באמת אתגר, במיוחד כשאת עדיין יולדת בעצמך...

עברתי את זה גם וסוחבת צלקות עד היום😌Doughnut

ועברו כמה שנים טובות...

המלצתי: לא לעבור את זה לבד! לשתף כל מי שאפשר ולחלוק עם הבעל את הזמנים הקשים. לקבל כל עזרה שמציעים וגם לא להתבייש לבקש לפני שאת קורסת.

תדאגי לך למלא פינוקים לשעות הקשות, סדרות מעניינות ללילות ערים, ועזרה ככל הניתן לימים שאחרי שתוכלי לישון,חוסר שינה זה נורא.

ממליצה בחום לנסות אוסטאופתיה אצל מישהו מקצועי, זה יכול ממש להקל.

ניסית מנשא? יכול לעזור לה מאוד ולך ♡אביה*אחרונה

מפה בניק אחר..ברכה כפולה:)

אבל לרגל ההפתעה פתחתי ניק חדש

אז שבוע 7 ראינו דופק והכל,

והיום שבוע 10 הגענו לרופא (בנס שבעלי הגיע גם) והפתעה! יש 2 עוברים. פשוט הלם!!

אז קודם כל הייתי חייבת לפרוק פה

ודבר שני ממש אשמח לשמוע מבעלות נסיון, הרופא אמר שזה הריון מונו בי (אותה שליה) וקצת הרחיב על סיכונים, אז ממש אשמח לשמוע הרגעות שהריון כזה גם יכול להמשיך בטוב.. ובכלל על שבוע לידה, אם צריך שמירה וכו' (אני עובדת בעבודה פיזית)

וגם, עובר אחד התאים לשלב והעובר השני היה קטן בשבוע, קרה למשהי? יש לי ממש פחד שהוא לא יתפתח טוב..

ובכלל כל הרגעות על תאומים יתקבלו בברכה, יש לנו מלא פצפונים בבית תודה לה'!!

וואו מזל טוב! איזה מרגשקנקן שבור

אין לי ניסיון (רק חלום ;))

מקפיצה לך

תודהברכה כפולה:)

האמת שזה ממש לא החלום שלי, אבל ברגע שהרופא אמר את זה שנינו אמרנו מזמור לתחושה בכזאת שמחה😅

זה מופלא.מוריה

לא התנסתי בהריון כמו שלך. אצלנו זה ביבי.

אם ראו מחיצה, המצב יותר טוב.

יש כמובן יותר סיכונים כמו אנמיה, סכרת ורעלת הריון.

סביר להניח שתצאי לשמירת הריון.

ויש בדיקות שלא עושים בהריון כפול.

אישית ילדתי רגע לפני שבוע 37. אבל זה היה הריון תאומים קצת שונה.

היא עוד לא ראה מחיצהברכה כפולה:)

רק מהמנח שלהם הוא אמר שזה נראה שהם לא באותו שק ממש.

שמירת הריון כי זה יותר כבד או כי יותר סיכון ללדת מוקדם?

ואם כבר, מתי יוצאת הבטן בהריון הזה? רגילה שעד שבוע 18 בערך אף אחד לא מנחש..

אה.מוריה

שמירת הריון זה גם כי זה הריון בסיכון. וגם כי יש יותר חשש ללידה מוקדמת. (יש יותר עומס על הרחם)

אצלי יצאה יחסית מאוחר.

ואופן כללי הייתי יחסית קטנה להריון כפול.

אבל זה גם תלוי בשרירי הבטן ועוד.

באופן כללי ממה שראיתי והרגשתי יש פולסים של גדילה. בפעימות כאלה. פתאום הבטן גדלה.

ולהתפלל שייגמר בשלום וידיים מלאות. בבריאות ושמחה.

אמן, תודה רבה!!ברכה כפולה:)

אני לא מתאימה לעזור פהמתואמת

כי התאומים שלי היו בשני שקים ובשתי שליות נפרדים

את ההלם אני כן מבינה...

פותחת יקרה, מאחלת לך היריון מבורך ובריא, ובע"ה שתצאי בשתי ידיים מלאות ובריאות!

אז איך בעצם יודעים שזה לא הריון תאומים רגיל?ברכה כפולה:)

אין "רגיל"מתואמת

יש כל מיני אופנים של היריון תאומים.

אצלי בשבוע 9 (השבוע שבו באתי לעשות את האולטרסאונד הראשון) ראו בבירור שהם בשני שקים נפרדים. זה באמת היריון התאומים הכי קל, כלומר בלי סכנות לסיבוכים.

אבל גם היריון תאומים כמו שלך יכול להסתיים בברכה ובבריאות @אמהלה באמת תוכל לכתוב לך עידודים בנושא...

הרופא אמר לך שהוא רואה שהם מחוברים בשיליה אחתזמינה

הוא ראה את זה אולטרסאונד

זה לא קשור להריון רגיל זה פשוט סוג הריון

זה בהחלט הריון בעל סיכון גבוה יותר

כי העוברים ניזונים מאותה השיליה ויש מקרים שעובר אחד מתפתח על חשבון השני

אני מציעה לך להתפלל שבעז"ה הכל יהיה תקין

לא משנה אילו סיפורים יש נתפלל כולנו שההריון הזה יהיה תקין ויסתיים בידיים מלאות🙏🏼

שאלתי את מתואמת..ברכה כפולה:)

אמן, תודה!

מתכוונת להריון של לא זהים?מוריה

רואים שיש 2 שיליות, ו2 שקים, מחיצה עבה וכו'.

ככל שמגלים מוקדם יותר, מזהים את זה מוקדם יותר.

כי כשהם גדלים יותר קשה לראות.

לא לא..ברכה כפולה:)

מתאומת כתבה שיש לה זהים אבל ב2 שקים נפרדים ו2 שליות, אז תהיתי איך יודעים שהם זהים בעצם..

אה, עכשיו הבנתי מה את שואלת!מתואמת

אנחנו לא יודעים בוודאות שהם זהים - הם פשוט נראים זהים. (ויש להם צבע שיער ייחודי שמחזק את העובדה)

ורופאה מומחית אמרה לי שלפעמים ההתפצלות של הביצית קורית בשלב מוקדם מאוד, ואז היא מתחלקת לשני שקים ושתי שליות, וכך יש תאומים זהים מבחינה גנטית, אבל מבחינת ההיריון עצמו הם לא נחשבים זהים.

קראו לי, אז באתי אדום צהוב ירוק

אני אתחיל מהסוף הטוב - התאומים שלי בני 8, מתוקים מדבש ב"ה. והתאומות הזו היא קסם!

גם הם תאומי מונו-בי, שהחליטו לבדוק בעצמם את הסטטיסטיקות והסיכונים 😁

עברנו הרבה, ב"ה, כך שאני לא יכולה לבוא ולנופף בסיפורי הרגעה, אבל אני כן אגיד - שאנחנו סיפור קצה, ונכון שיש אחוזי סיכון לא מבוטלים בכלל, אבל רוצה ההריונות עוברים בטוב, וגם אלה שלא - זה מורכב אבל לא נורא.

גם אצלי עובר אחד היה קטן כל הזמן בשבוע, גם את הדופק שלו ראו רק שבוע אחרי הראשון.

זה נחשב תקין, כל עוד הפער נשמר/מצטמצם.

עוקבים ממש כל הזמן על הגדילה והפערים, כי זה סימן לשני סיכובי הריון שנפוצים אצל תאומים זהים.

חשוב לדעת שגם אם יש חלילה סיבוך יש בתוך זה סקאלה. יש מצבים שרק דורשים מעקב, יש מצבים שיש להם ב"ה טיפולים תוך רחמיים שממש מצילי חיים, ויש מצבים שאין מה לעשות חוץ מלהתפלל ולסמוך על הקב"ה שהוא יודע מה הוא עושה

מוזמנת לפרטי אם תרצי לשאול ולשמוע עוד

איך הזמן טס. 😄מוריה

אצל אחרים הם גדלים מזה מהר 😉אדום צהוב ירוק

וואי ממש תודה!!ברכה כפולה:)

כותבת לך בפרטי

וואי מזל טובשמ"פ

אין לי ניסיון עם הריון תאומים אבל שולחת כוחות וב"ה הריון משעמם וקל !

אמן!! תודה😊ברכה כפולה:)

בשעה טובה יקרה, שיהיה הריון תקין, קל ומשעמםםםםםםאמהלה

בידיים מלאות ומלא שמחה ובריאות.

אז ראשית- אהבתי את הניק, ומסכימה איתו לחלוטין. זו ברכה כפולה ומכופלת ונחת פי מליונים!!!!!

אני גליתי את ההריון בשבוע 6+5, מיד ראו שזה שניים בשק אחד ולא ראו מחיצה.

הייתי כל 3 ימים בUS, עד ששלחו אותי לד"ר נדג'ארי- מומחה מס' 1 בארץ לUS

והוא גילה את המחיצה שבוע 14+4 כמדומני.

בפעם השנייה שהגעתי לUS, עשתה לי אותו מתמחה והיא לא ראתה שני עוברים, ורק אחרי שהזדעקתי שאמורים להיות שניים ביא בדקה שוב וראתה.

היה תמיד מאד קשה לראות את שתיהן, כי הן היו תמיד באותו גודל, עם אותו קצב לב ואותם תנועות.

לדעתי זה שהם לא באותו הגודל בדיוק מוכיח יותר שסיכוי גבוה מאד שיש מחיצה.

בעקרון החשש הגדול בתאומים מוני בי הוא TTTS שזה בעצם גדילה של עובר אחד על חשבון השני

זה קורה אם יש להם כלי דם משותפים.

אצלנו ב"ה לא היה (אחרי הלידה הראו לי את השליה וראו את הכלי דם שהיו נראים ממש כמו עץ ששלח ענפים משני צידי השליה,

כלומר זה הראה לנו שכל החששות היו לשווא כי כלי הדם שלהם לא היו קרובים בכלל.)

אבל אני מכירה מקרוב תאומים מונו בי שכן היו להם כלי דם משותפים

ובערך בשבוע 20 עשו להם בחו"ל ניתוח תוך רחמי- צרבו להם את כלי הדם, ב"ה הם היום בני 15+

כיום הרפואה ב"ה מפותחת ויש רופא שמומחה לתחום- ד"ר יובל גיאלצ'ינסקי. אן את מאזור המרכז, ממליצה לך לעשות אצלו את מעקב ההריון.

כמובן שאת צריכה להיות במעקב הריון בסיכון

יש הרבה יותר ביקורות. בהתחלה היה לנו פעמיים בשבוע. אח"כ עברנו לפעם בשבוע/שבועיים, ובערך משבוע 30 זה היה כל יומיים....

יצאתי בשבוע 25 לשמירה, גם כדי לשמור עליהם כמה שיותר ולנוח הרבה וגם כי היה לי כבדדדדדדד.

עלי ראו מאד מהר... תמיד ראו עלי מוקדם כך שזה לא היה שונה מתמיד.

אצלנו חוץ מההורים אף אחד לא ידע, ולכולם אמרתי שאני חודש קדימה, כך שלא היה נראה להם מוזר הגודל...

מה גם שמיילדים מקסימום עד היום הראשון של שבוע 36.

עד כאן לבנתיים

אני פה....

רק כדי להרגיענירה22

גם לי יש תאומים מונו בי.

לא אומרת שהיה הריון קל, כי לסחוב שניים זה כבד, אבל ב"ה עבר בלי סיבוכים מיוחדים, לא יצאתי לשמירה (אבל העבודה שלי לא פיזית), וילדתי בזירוז בשבוע 36, רק בגלל שזה הנוהל. הייתי מוכנה למשוך יותר.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות.

אמא לתאומים, ברוכה הבאה למועדון!חושבת לעצמיאחרונה

לי היה הריון bb, אז רק כאן להגיד שזה באמת הלם, אבל זו מתנה מתוקה, שמשדרגת לך את החיים, את ההורות ואת עצמך.

זה מורכב ומאתגר מאוד כשיש עוד קטנטנים בבית, אבל ה' נותן כוחות וזו ברכה שמאירה מאוד את הבית. הנחת כפולה ומכופלת!

ירקות/פירות- שמירת טריות בקירורפינק ליידי

איך אתן שומרות על טריות של פירות/ירקות במקרר

מלפפונים. מה ר מאוד נרקבים, מנסה לשים במקרר עטוף בשקית ואז יש אדי מים שמרככים את המלפפונים , בלע שקית הם גם מהר מאוד כבר לא טריים

אני מדברת על טריות של מס ימים לא שבועות....

גם פלפלים קשים מאוד , מהר מאוד לא נראים טוב

הקטע גם שאצחינו אוהבים שהםירות והירקות לא רכים

אשמח לרעיונות איך לשמור את הירקות והפירות במצב מעוחה במקרר

יש חשיבות למיקום בתוך המקרר - במגירות יעודיותאלישבע999

לפירות וירקות.

הירקות בשקיות הניילון מהסופר, כאשר השקיות פתוחות ומאווררות.

המגירות עצמן מיועדות לפירות וירקות (כתוב באנגלית, vegetable and fruit. מקרר סמסונג ישן). אלו שתי המגירות התחתונות במקרר. אין זרימת קור ישירה על הדברים. וגם לכל מגירה, כשהיא סגורה, יש מעין תקרת פלסטיק מחוררת, חציצה ממשבי הקירור שיש במקרר.

זה מקרר עםפינק ליידי

מגירה תחתונה לפירות/ירקות -לא מהדגמים החדשים.

האם נכון, לשים נייר מגבת סביב הפירות ירקות?

כן, זה מה שרציתי להגיד לךאביול

לשים את הטלפונים בשקית עם נייר סופג..זה עוזר, אבל אם יש כמות של מלפפונים אז כדאי לפצל לשתי שקיות.

כמו כן, יש בסטוקים ואושר עד משטחים ירוקים כאלה לפירות וירקות...

מכירה מאוד את מה שאת מתארת

כל ירק צריך אחסון שונהDoughnut

ויש סוגי ירקות ופירות שלא כדאי לשים יחד כי סוג אחד משחרר חומרים שמקריבים את השני, יש סרטונים ביוטיוב עם הסברים איך כדאי לאחסן.

ספציפית למלפפונים ששאלת כדאי לשים עטופים בשקית עם נייר סופג, כך הם נשמרים כמה ימים פריכים וטריים.

מלפפונים אני שמה בקופסה עם נייר סופגיעל מהדרום

לק"י

זכור לי שהם "אוהבים" להיות לבד. או לפחות בלי עגבניות.

אני גם בררנית נורא בירקות ולא מסוגלת לגעת בכאלהירדנית

שרכים, בטח לא לאכול...

לא מצאנו פתרון טוב מאשר לקנות בכמות קטנה פעמיים בשבוע.

זה הקטעפינק ליידי

שגם אני אוהבת את הירקות שהם קשים וטריים, כמובן ירקות שניתן לאכול קשים בעיקר מלפפונים ופלפלים.

ועושה את מה שאת עושה קונה פעמיים בשבוע...

לפעמים זה קשור לאיפה קוניםאביול

בעלי נגיד מאוד אוהב לקנות באושר עד, אבל האיכות של הירקות גרועה...

ברמי לוי בינוני

בשופרסל הכי איכותי אבל יקר...

בול. גמני קונה ירקות בשופרסלהמקורית

בגלל הטריות

אין שופרסל לידינופינק ליידי

מעניין, חשבתי שהסחורה של הפירות והירקות באושר עד נחשבת לטובה.

מה אומרות לגבי שוק מחנה יהודה? שוונ מאמץ של נסיעה ברכבת ולסחוב קניה של פירות וירקות משם?

לא מכירההמקורית

נחשב איכותיאביול

אבל בעיניי לא שווה בכלל את ההשקעה.

יש עוד הרבה סופרים עם איכות טובה, כמו למשל יוחננוף...

אישית אני קונה בחנות ירקות בכמויות קטנותראשונית

אבל אנחנו זוג ותינוק ורק אני אוהבת ירקות והחנות במרחק שדה הליכה מהבית

אני מעדיםה ככה, יש ירקן קרוב יחסית לביתירדנית

וזה התפקיד של בעלי

שמעתי לאחרונה וממש עוזרמאמינה-בטוב
לעטוף את המלפפונים בניילון נצמד. אני עושה שניים שניים, מחזיקים פי 2 זמן. לגבי עגבניות אני מכניסה בשקית ניירות סופגים מכל הכיוונים וזה גם יחסית עוזר. חשוב לא צמוד לדופן האחורית (ירקות ופירות)
אנחנו שמים בשקית עם נייר סופגאחת כמוני

וגם מלפפונים לא צמוד לדופן האחורית כי ראינו שזה מרקיב אותם מהר יותר.

קראתי פעםרק טוב!

לשים את המלפפונים בשקית עם כפית (או סכום אחר) ממתכת. היתה תקופה שעשינו את זה. נראה לי עזר.

וגם לא לשים את העגבניות והמלפפונים באותן מגירה זה גם לא טוב להם. על זה אני לא מקפידה מטעמי נוחות..

אני שמה בתחתית המגירה של הירקות נייר סופג. בשביל הנקיון. אבל רואה שכמה כתבו כאן שזה עוזר. אז אולי זה גם עוזר אצלנו (בסה"כ אם אין ירקות שהתחילו להתרכך או להרקב או ירקות פתוחים או רטיבות, נראה לי שהירקות כן מחזקים לנן באזור השבוע. בד"כ פשוט נגמר לפני)

אנחנו שמיםדפני11

במגירה התחתונה של המקרר

הם יחד- אבל לא מעורבב

זאת אומרת בצד שמאל של המגירה עגבניות

אחכ לכיוון ימין המלפפונים ועוד יותר ימינה גזר בשקית ומעליו פלפלים.

חוץ מהגזר הכל בלי שקיות. ככה כמו שהם.

אצל אמא שלי רק המלפפונים היו תמיד בשקית עם חורים שהיא עשתה בשקית, אבל אצלי במקרר ראיתי שזה מרקיב אותם יותר מהר ולכן גם הם בלי שקית.

כמובן להקפיד כשאת מכניסה את הירקות- שהמגירה תהיה נקייה ויבשה, ואם נשאר לך ירקות ישנים- אז קודם מכניסים את החדשים ומעליהם את הישנים- כדי שתשתמשי קודם בישן שלא ירקיב בעצמו ולא ידביק ברקבון אחרים. גם כן חשוב לשים לב שהירקות שאת מכניסה הם יבשים! לפעמים (במיוחד אם עושים משלוח) נם נמצאים בשקית סגורה הרבה זמן ואז נהיים עליהם אדים שהופכים לטיפות קטנות- חשוב להקשיע את הכמה דקות לנגב אותם שיכנסו יבשים למקרר- זה קריטי!

פירות- בסלסלאות נפרדות במדף שמעל, בצורה מסודרת. כנל לגבי הישנים והחדשים ולשים לב שלא נכנס משהו רטוב.

זה שומר לי ממש טוב. בערך שבוע יכול להשמר נהדר

מלפפונים אני שמה בשקית סגורה עם כפית ממתכתאמהלה

זה שומר עליהם נפלא לפחות לשבוע- ואצלי זה הולך בשקי ענק... אוכלים המון.

עגבניות במגירה השניה בקופסא מרופדת בנייר סופג.

מחוץ לקופסא הפלפלים על נייר סופג

לי זה נשמר מצוין

שימי לב אם הקור במקרר לא מדי חזק

צריך להיות 4 מעלות

בימי החורף הקרים מאד אפשר אפילו 5.

ממה שאני יודעת-קנמוןאחרונה

לא בשקית. השהות בשקית גורמת לזירוז הריקבון.

לשים לב לא להניח פירות כבדים וקשים על פירות רכים. נניח מלפפונים מעל עגבניות יגרמו לעגבניות להתקווצ'ץ' מהר.

בכלל עדיף שהעגבניות לא יהיו צמודות למלפפונים.

לאתר ירק רקוב ולסלק אותו. ירק בתהליך רקבון הורס את שאר הירקות שאיתו.

מה עושים עם זה שאני נטרפת מהבן שלי?אונמר

הוא בן 5 וחכם ומקסים.

אבל יש לו קטע שהוא מציק לטונה בת 3 בלי סיבה, סתם כי היא באופציות שלו. וזה מטריף לי את המח.

מתעורר בוקר לוקח לה מוצץ וגרב. היא בוכה, אני קמה, ובלאגן.

אני ממש מרגישה את עצמי כל פעם נכנסת לטירוף. אני משתגעת.

אני יכולה לצרוח עליו או לתפוס לו את היד חזק מידי או לתת סטירה אפילו

ואני כל-כך ממוצפנת אחרי וכל כך שונאת את זה חושבת שזה לא אמור להיות.

אבל הבנתי שאני לא מצליחה שזה לא יפעיל אותי.

בזמנים אחרים אני מרעיפה עליו אהבה וחיבוקים חצילים טובות וביחד, אבל לא מצליחה שלא יקרה בכלל ההתפוצצות הזו שלי על ההתנהגות שלו.

מה אני אמורה כן לעשות?

מרגישה שאם אני אצליח לחשוב אחרת כשאני עוד שומעת שככה הוא מתנהג כרגע אני אצליח להגיע אליו כבר רגועה יותר ולא בכעס כזה גדול, אבל לא מצליחה לחשוב שום דבר חוץ מאיזה ילד בלתי 😔

והוא לא ככה תמיד וזה לא מה שאני חושבת עליו באופן כללי, אבל כשזה כן קורה אני באמת מאבדת את זה.

אני מבינה גם שזה קשור לזה שאני מרגישה חסרת אונים קצת מולו בנושא הזה כאילו אין לי דרך לעצור אותו. או אין לי דרך לשלוט באירוע. לא יודעת למה שזה מרגיש לי ככה כי הוא כן יפסיק כמובן כשאגיע.

אולי עצם זה שהוא עושה את זה רק כדי שאבוא זה מחרפן אותי.

באמת לא יודעת וזה עצוב לי להיות ככה לילד שלי.

ועצוב לי גם להיות ככה לעצמי.

בקיצור עצות יתקבלו ממש בברכה

מבינה אותך מאוד❤️מתואמת

העצה העיקרית שלי היא הדרכת הורים.

העצה השנייה שלי היא לנסות להבין שזה כנראה משהו לא בשליטתו, אף שהוא גדול יחסית. והצעד הבא הוא לנסות להבין ממה זה נובע. אבל זה קשה מאוד מאוד...

תודה.אונמר

מה הכוונה לא בשליטתו?

הוא לא מציק כי הוא רוצה להיות רעמתואמת

הוא מציק כי משהו מציק לו...

אכתוב לך כמה שאלות שאת יכולה לשאול אותו בזמן אמת (ששמעתי מקלינאית תקשורת):

  1. היא עשתה משהו שהפריע לך ולכן אתה מציק לה?

  2. אתה רוצה לשחק איתה, אבל לא יודע איך, ולכן זה יצא בצורת הצקה?

  3. אתה מאוד אוהב אותה, אבל לא יודע איך להביע את האהבה ולכן זה יצא בצורת הצקה?

    כמובן, תתאימי את השאלות לרמה שלו. ועצם זה שתחזיקי בראש את שלוש האפשרויות האלה כבר יוריד לך קצת את רמת הכעס עליו...

אנסה. תודה.אונמר

למרות שקצת מרגיש לי שזה בכלל לא קשור אליה. זה קשור לזה שהוא רוצה שאני יבוא ולא יודע לקרוא לי יפה. יש מצב?

כן, בהחלט!מתואמת

שכחתי עוד שאלה שאפשר לשאול אותו:

משעמם לך? וכשאחותך בוכה נהיה "אקשן"?

אבל נשמע שעלית בעצמך על הסיבה שנכונה אצלו. ועכשיו צריך לחשוב מה אפשר לעשות עם זה...

אולי ליזום פניות אליו לפני שהוא מנסה להסב את תשומת לבך? כמה שיותר פעמים ביום.

אולי זמן אישי רק איתו פעם אחת ביום ימלא את הצורך שלו?

זה הרבה ניסוי וטעייה והרבה עבודה, טכנית ורגשית, ואני מתפללת איתך שתעמדי בזה❤️

ואם בעלך נמצא בחלק מהיום, אז שגם הוא יתגייס למשימה הזו...

אז זהו שבאמת באופן כללי אנחנו עושים את זהאונמר

נותנים לו יחס אישי ובמשך היום זה כמעט לא קורה,

אבל בבוקר הוא מתעורר ואנחנו עוד ישנים. אז אין לנו איך להיות שם יותר...

נשמע לי מוגזם שמקום כל יום עוד שעה מוקדם כדי למנוע את זה. אני רוצה לתת לו כלים להתמודד עם החיים ולא רק למנוע היתקלויות.

בעז''ה.

צודקת בהחלטמתואמת

ובזה באמת הדרכת הורים תוכל לעזור לכם בע"ה...❤️

אם נראה לך שהוא רוצה שתקומי בבוקר, אולי משעמם לו?ירדנית

אפשר להקצות לו משחק או ספר מיוחד לשעה הזאת

פעם זה היה הבעיה והוא למד כבר מה לעשותאונמר

אבל אולי באמת צריך יותר מיקוד.

אני אנסה כל ערב לסגור איתו משהו שהוא רוצה למחר ואני אכין לו בשולחן. אולי יעזור באמת.

למרות שתכלס אם אני מספיק אמיצה להסתכל, הבעיה העיקרית היא לא שהוא רב איתה. אלא שאני מתפוצצת כל כך.

אבל שניהם באמת צריכים פתרון.

תודה

חיבוק♥️המקורית

לדעתי חוסר השליטה הוא זה שמוציא אותך מפרופורציות כמו שכתבת, ואולי גם הבכי של הקטנה מטרגר

אני ממליצה להתעכב על זה

מה עובר לך בגוף כשהילדה בוכה? את ככה מול כל הפגנת בכי? ממהרת "לכבות" אותה? קשה לך עם תחושת חוסר אונים?

אם תקראי לו כשהיא בוכה ותגידי לו שאת אוהבת אותו ותתני לו חיבוק ושיחזיר לה ?

אם לא תגיבי דקה ורק תגידי - אני באה ותאספי את עצמך ותוך כדי תחשבי על תגובה?

אני לא מסכימה עם זה שזה לא בשליטתו האמת, אני חושבת שילדים מנסים להשיג כל מיני דברים באמצעות התנהגויות. אולי הוא באמת רוצה להעיר אותה כדי לשחק למשל ולא יודע איך. אולי הוא רוצה להעיר אותך ונעזר בבכי שלה. . גם הבן שלי היה מציק לאחותו כדי להעיר אותה והסברתי לו שזה לא נעים ושיקרא לה בעדינות עד שתקום. והוא יודע לבוא להעחר אותי אם הוא קם מוקדם. גם כשהיה בגיל 5. הוא מתעורר הרבה פעמים לפני כולם?

לדעתי בגלל שזה מגיע למצב של צרחות ואפילו סטירה שזה דבר שהוא מאוד משפיל בעיניי, ובאמת מעיד על סוג של אבדן שליטה טוטאלי בסיטואציה (דווקא כי את מבינה כמה זה באמת לא בסדר), אני רואה צורך בהדרכת הורים/ טיפול סביב התחושות האלה.

עוד חיבוק גיבורה♥️ בטוח לא פשוט לכתוב ככה בפתיחות. שהשם יסייע בידך 🙏

זה בדיוק מה שהתכוונתי ב"לא בשליטתו"מתואמת

שההצקה נובעת ממקום אחר, לא מתוך רצון להציק. אלא שפשוט בלי שליטה זה יוצא בצורת הצקה...

אז לא הבנתי אותך סליחה🙏המקורית

הכול בסדר❤️מתואמת

תודה.אונמר

ממש ללכת להדרכת הורים? נשמע לי רחוק ממני.

אבל באמת אני רוצה.

אברר עם מישהי שאני מכירה בעז''ה שיהיה לי אומץ.

מבינה אותךהמקורית

היתרון בזה הוא שמדריכה טובה משקפת מעיניים של ילד את הסיטואציה ותעזור לך גם עם תיאום ציפיות מולו.

תחשבי על זה

את יכולה גם לבנות לך תכנית התקדמות מסוימת שעד זמן x אם לא חווים שיפור אפשר ללכת.

וככל שהם יגדלו זה ישתפר, מבטיחה♥️

אני חושבתoo

שמוקד ההפעלה הוא בציפייה

את מצפה שילד בן 5 לא יציק בלי סיבה

אבל ילדים

גם יותר גדולים

לא צריכים סיבה להציק

(ויש גם לא מעט מבוגרים כאלה

שמציקים בדרך שמבוגרים מציקים)

אם יוצאים מנקודת הנחה

שילד רשאי להציק

כי הוא צריך לעבור דרך

כדי לראות את העולם במבט רחב

יותר מנקודת המבט שלו

אז ההצקה הרבה פחות מציקה להורה

וכל הצקה יכולה להיות הזדמנות

לדבר איתו אחכ

לשמוע אותו

את נקודת המבט שלו

להסביר לו למה זה מציק

להציע דרכים אחרות לפעולה

אבל להשאר איתו

בצד שלו

להיות ההורה התומך והמנווט

לא השוטר

תודה ♥️♥️אונמר

היתי צריכה לשמוע את זה.

זה באמת הגיוני. בטח כשהוא איתה לבד ואני עוד לא קמתי.

אני צריכה להיות יותר בהבנה שככה זה ילד.

תודה.

מה שמפריע לך שהוא מנהל פה את המצבל666

אין לך אפשרות לא לבוא כי הקטנה היא גם ילדה קטנה וגם לה יש צרכים . אז מה שמעצבן אותך שהוא מפעיל אותך בצורה כזאת. גם אותי דברים כאלו מעצבנים.

אז צריך לקחת ילד ולהסביר לו שאם הוא רוצה שאת תבואי, הוא קורא לך. ובאיזה צורה הוא קורא לך . אבל אם הוא מציק לאחות קטנה , אז תהיה תוצאה לא נעימה. לא יקבל הפתעה , לא ילך לחבר, לא יהיה סרט. ולעמוד בזה.

בזמן הרגוע לדבר כמה זה לא נעים כשמציקים לך

וואי תודה על הדיוק. נכון.אונמר

באמת זה מה שמפריע לי.

שהוא יודע שהוא שהוא בטוח יקבל אותי.

ניסיתי להסביר לו פעם שיבוא להעיר אותי ואני יקום ואני באמת קמה, אבל התפספס. אולי ננסה שוב לחדד את זה עם איזה מבצע.

רק מציעהאפונהאחרונה

באופן מאד נקודתי ולא מקצועי או מקיף בכלל -

אולי תגידי לו בלילה בשקט באוזן שכשהוא מתעורר בבוקר והשמש זורחת בחלון, שאת מחכה לו שיבוא להתכרבל איתך במיטה?

מזדהה ממששיפור

לא ברמה של סטירה. אבל כן זה מטריף ברמות. גם בין בן 5 ובת 3, הצקות סתם, לא כי כועס. והוא לא עוצר כשאני באה, רק אם אני תופסת אותו או מסיחה את דעתו. אולי זה קשר נורמלי בין אחים בגילאים האלו?

הגיוני שזה תקין.אונמר

אני כן הבנתי מיזה שאני צריכה להיות יותר זמינה באופן מלא

מזמן הבנתי את זה ולכל זה נשאר רק בשעות הבוקר שהם קמים לפני.

ילדים צריכים נוכחות הורית.

היתה תקופהריבוזום

לפני כמה שנים שהבן שלי גם היה מציק ומרביץ לאחותו (הגדולה דווקא), בלי שום פרובוקציה מצדה. וזה באמת היה משגע! אז אני יכולה להזדהות. מצד אחד יש את החינוך שלו, ושם אפשר לומר שנגיד שוב ושוב ואפשר להיות סבלניים אתו וזה יחלחל וכו' - אבל מצד שני יש את האחות, שכאמא שלה יש לי אחריות להגן עליה ולא לתת לה לסבול ממנו. אני חושבת שממש חשוב להבהיר לילד שלא מקובל עלייך שהיא תסבול בגללו ואת חייבת להגן עליה. אבל לא לעשות את זה בכעס עליו או הרחקה שלו - אלה שני דברים נפרדים.

זה דבר ראשון.

דבר שני, באותה תקופה הרגשתי די אבודה מה גורם לו להרביץ לה סתם כך. נרשמתי לקורס קצר של הבית להורות מקרבת "למה הילד שלי מתנהג כך" (או משהו דומה). בגדול הרעיון שהם מביאים הוא שכל התנהגות מגיעה מצורך כלשהוא שמחפש מענה. ולפעמים קשה למצוא בדיוק מה הצורך הזה, אבל חשוב לנסות לחקור: מתי ההתנהגות התחילה? (וזה יכול להיות: מאז שהאחות נולדה, כן?), מתי היא קורית? כשמי נוכח? ועוד ועוד שאלות שיעזרו לנו אולי בסוף להתחקות אחרי הסיבה (אפשר לחפש רשימה של צרכים באינטרנט, יש דברים שאולי אנחנו לא חושבים עליהם). ברגע שנבין מה עומד מאחורי ההתנהגות נוכל לחשוב על דרכים לספק את הצורך שמניע אותה וממילא ההתנהגות השלילית תדעך. ספציפית עם הבן שלי אני חושבת שהיה לו צורך גדול בשליטה כי זו היתה שנה עם המון שינויים: התחלת גן עירייה, הולדת אחות קטנה והמון שינויים שלא בשליטתנו בצוות של הגן (שכולו היה מקסים, אבל הרבה חופשות לידה ועוד). לא יכולה להגיד שהצלחתי מאוד עם לספק את הצורך בדרכים אחרות, כי הרבה מהרגשת הערעור הגיעה מחוץ לבית אבל זה כן עזר שהיה לי קצה חוט מאיפה ההתנהגות הזו מגיעה. ועם הזמן וההתייצבות של הגן גם ההתנהגות שלו נרגעה מאוד.

אולי יוכל לעזור לך. זה באמת מאתגר.

בהצלחה, והרבה נחת מהם!

(חידוד של משהוריבוזום

כתבתי "בלי כעס עליו". אני לא מתכוונת שלא לגעור בו. אני חושבת שכן טוב להיות תקיפים במקרים של אלימות. אבל יש הבדל ענק בין גערה ללא כעס, שמגיעה באופן נקי רק למען חינוך, ובין כעס אמיתי. גם ההורה וגם הילד מרגישים היטב את ההבדל... כאן זו רק דעתי)

נכון. משתדלת ולרוב מצליחהאונמר

אבל לפעמים לא וכן יוצא הכעס...

תודה.

תודה!! אמן.אונמר

מזדהה, אבל אצלי שמתי לב שזה קשור לויסותיום שני

חושי.

לחלק מההצקות כמו לקחת מוצץ - יש תוצאה שתופסים איתו, לוקחים ממנו את המוצץ... מה שנותן מענה לתחושה.

אז אם יש לי יכולת לתת לו אמבטיית קצף או משהו אחר שנותן מענה לתחושה ומרגיע אותו, רמת ההצקות יורדת פלאים

מי שגומרת לעבוד קצת לפני התאריך המשוער של הלידהכל הישועות

מה אתן עושות בימים האלה בבית?

אני רוצה שזה יהיה ימים משמעותיים ולא סתם של שיעמום ובטלה שמביאים לדיכאון ולחץ..

ממליצה על הכנה רוחניתמדברה כעדן.

הפרשת חלה עם חברה/אחות. לצאת לים, לכתוב הודיה לה'... משהו רוחני לנסות לקלוט את גודל השעה של הורדת נשמה לעולם

מכינה אוכל לאחריאהבה.

כל מיני דברים שצריך לסדר עד הלידה,

טיולים בנחת בטבע

אף פעם לא מצאתי את עצמי משועממת בביתקל"ת

תמיד יש מה לארגן בבית: ניקיון, כביסות.ארגון וסדר🤨

שילוב של קינון ומנוחההשקט הזהאחרונה

הזדמנות לעשות דברים שאחרי הלידה יהיו יותר מורכבים- לצאת עם חברות/ לטייל בקטנה או כל דבר שעושה טוב לנפש

וקינון- מכבסת עגלה, מצעים, חיתולי בד, גופיות.. מרכיבה עריסה, מנקה את החדר שלנו שיהיה מוכן לניו בורן.. מכינה תיק לידה אם עוד אין..

ונחה.. אמנם שעות השינה לא נצברות אבל לפחות בשביל התחושה שהיה לי זמן לנוח לפני השינוי שיגיע

יש פה כאלה שבשבוע 12 אמרו לכן 80%בן ובסוף היתה בת?מבורכת

לא מאמינה שאני פותחת שרשור כזה... אבל מסתבר שממש שכנעתי את עצמי שזו בת והאכזבה קשה. יש סיכוי שזו עדיין בת? אפילו שהטכנאית הראתה לנו ממש בבירור את הזווית עולה כלפי מעלה? מצד שני היא אמרה 80% בן אבל שזה לא סופי... יש מה לתלות תקוות ב20% הנותרים?

עד עכשיו קיבלתי באהבה את שיירת הבנים המתוקים שלי, אבל עכשיו מאוד קשה לי. באמת חשבתי שהפעם תגיע סוף סוף הנסיכה.

חיזוקים ועידודים יתקבלו בברכה... (ואל תגידו לי אין כמו בנים, אני מאוד אוהבת את הבנים שלי אבל אין כמו בנות 😉 ואל תגידו לי שלפחות יש לי בגדים בשפע בשבילו ואני לא צריכה לקנות חדש. רציתי לא להשתמש בהם ולקנות מלא בגדים חדשים ורודים וממיסים)

למעלה זה לא בת?כורסא ירוקה.

זכור לי שלמעלה זה בת למטה זה בן. כל עוד לא ראית איבר מין יש סיכוי..

בכל מקרה אם בן קחי לעצמך את הזמן לעכל... ומאחלת לך שהוא או היא יהיו קסומ/ה ומתוק/ה

לא. בת זה ישר מקביל לעמוד שדרהמבורכת

קרה ליעל הניסים

בשבוע 12 עשיתי א"ס עם רופא והיתה גם טכנאית בחדר. הרופא אמר לי- רוצה לדעת מה זה? והטכנאית, המאוד ותיקה, צחקה ואמרה לו שאי אפשר לדעת עדיין.

הרופא הסתכל ואמר בשיא הביטחון- הנה זה בן.

אחרי חודש בסקירה המוקדמת, אמרו לי שזאת בת. וכשהגעתי שוב לטכנאית הזאת והיא ראתה שזאת בת היא צחקה על הרופא ואמרה ידעתי שאי אפשר לדעת עדיין.

אבל האמת שאני לא בטוחה שהייתי מתמקדת בתקווה הזאת, כי אז האכזבה תהיה גדולה יותר. הייתי מתמקדת יותר בלהשלים עם זה שזה בן.

וואימבורכת

זה דווקא מאוד מעודד. אבל ברור שיש סיכוי שזה יהיה בן בסוף וצריך להתכונן גם לאפשרות הזו

עשיתי אולטראסאונד כל שבועייםשושנושי

כבר לא זוכרת בדיוק באיזה שבוע.

אמרו לי בשקיפות שזה כנראה בן, שבועיים אחרי כנראה בת ככה התגלגל הלוך חזור.

בשורה התחתונה בסקירה מאוחרת סופית - בן.

נולד בן מתוק ושובב.

רק אומרת שבתור אימא לבנים אני ממש מבינהאמא טובה---דיה!

אותך❤️

לי אמרו בשקיפות בת ובסקירה היה בן..ברכה כפולה:)

כנל אבל ציינה שהיא ממש לא בטוחהשואלת12

אצלי בשבוע 13+4 ראו בבירור שזה בןפרח חדש

לא בשקיפות

אז אולי תנסי ללכת לרופאה עוד כשבועיים?

לא זוכרת באיזה שבוע בדיוק, אבל סביב 12אחת כמוני

בשקיפות עורפית רופאה אמרה לנו שהיא חושבת שזה בן , וזו בת מתוקה 😍 הלוואי בשבילך

תקני בנחת מלא בגדים חדשיםשימושית

ואני אגיד את זה שוב- תקני בגדים חדשים.

הבגדים החדשים ממיסים ונותנים כח ומותר לך להתפנק אפילו אם כבר יש לך בגדים מהבנים הקודמים.

לנו היה הפוך אבל זה יותר נפוץ (עד שבוע 23 אמרו לנו שזה בת ורק בסקירה המאוחרת אמרו שזה בן)

לא באה לבאסבאתי מפעם

שש הריונות , תמיד מה שאמרו לי בשקיפות זה מה שיצא בסוף.

ממש מבינה את ה ציפיה והאכזבה, חיבוק גדול!

עד הלידה כבר תשלימי עם זה

קרה לי בדיוק ככה^כיסופים^אחרונה