בודקת טהרה - ביקור קבועשמלה אדומה
בגלל פצע מהכנסת התקן יוצא שכמעט כל פעם שאני עושה הפסק/אמצע 7 נקיים אני צריכה ללכת לבודקת טהרה.
עכשיו זאת הפעם השלישית או הרביעית.
זה תקין? הכוונה , גם לכן קורה ללכת ברצף?
יש פתרון אחר?
אין לי מספיק ניסיון עם התקןכמהה ליותר

אני שמתי התקן רק לפני חודשיים... באמת בינתים פעמיים היו פצעים.

אבל מה שכן יש לי ניסיון ארוך עם פצעים בפתח צוואר הרחם, והרב שלי לא שולח אותי כל פעם לבודקת, הוא מזהה לפי הבדיקות-  כי רואים שכל הבד שקוף חוץ מנקודות קטנות של אדום חזק, מזהה גם לפי שני אומרת לו שכאב לי בזמן שעשיתי בדיקה ואז הוא פוסק שזה פצע גם בלי שאני אלך לבודקת.

 

נשמע לי ממש קשה ללכת כל פעם מחדש לבודקת (מלבד ההפסד הכספי שהוא גם כן משמעותי).

את הולכת על דעת עצמך או שהרב שולח אותך?

לא מנסיון, אבל נשמע לי שהרב צריך לתלות את הדימום בפצעטארקו
ולא כל פעם לשלוח אותך לבודקת..
יש אפשרות לפנות לרב אחר? אולי ותיק/"מקצועי"(זו לא המילה הנכונה, אבל זה הכי קרוב למה שהתכוונתי שהצלחתי) יותר?
לא מנוסה בזה אבלמתחדשת11
כדאי שתאמרי את זה לרב ותשאלי מה ניתן לעשות
הרבנים לא תמיד זוכרים את פרטי המקרה של כל אישה, בגלל שפונים אליהם המון. כדאי לשאול ולבקש היתר לבדוק פחות/ באופן אחר
ממתי ההתקן? מה הרב אמר לך?בתי 123
אם זה קורה לך תבקשי מהרב לבדוק רק הפסק ראשון ושביעי או לפחות רק בדיקה אחת באמצע
בלי התקןבימבה אדומה
קרה לי מאוד שהלכתי ברצף... כדאי לערב את הרב כדי שיתן הנחיות מתאימות למצבך.
אני גם חושבת שכדאי להתיעץ עם רב מומחה יותר, או לחזור לרבמיקי מאוס
במשך דורות תלו בפצעים גם לפני שהתחילו עם הרעיון של בודקת טהרה. יש הרבה דרכים לזהות שזה פצע, ואם זה נראה אצלך דומה מספיק לפעם שעברה בהחלט ייתכן שאפשרי לתלות בלי לבדוק.
יכול להיות שאין ברירה במקרה הספציפי שלך אבל אחרי פעמיים כבר ממש שווה להתאמץ בכיוון הזה. (הכי טוב אם שמרת עדים או שאת זוכרת לתאר איך היה)

ואם הבודקת מצאה פצע בצוואר הרחם שלא נסגר לך אחרי חודש נראה לי כדאי ללכת לרופאה, לפעמים אפשר לצרוב שם ולסגור אותו או שזה מהחוט ואז אפשר לקצר לגמרי (אם זה בנרתיק אז כנראה זה לא זה)
כל רופאת נשים יכולה לטפל בזה? לא רק רופאה של צוואר הרחם?שמלה אדומה
נראה לי, אבל לא מנסיון...מיקי מאוס
לא מכירה רופאה מיוחדת לצוואר הרחם. אולי תתקשרי למרפאה להתיעץ
מצאתי רופא , תודה . אשמח לשמוע חוות דעת על ד''ר ציון טלשמלה אדומה
רופא צוואר רחם מעולה ומומחה!דפני11
את נוגעת בצוואר הרחם בזמן הבדיקות?אפונה
כי במצבך הרב אמור להנחות אותך לבדוק רק בעומק של חצי אצבע, כדי לא להפצע.
כן , אתייעץ באמת עם רב נוסף. תודהשמלה אדומה
למצוא רב אחראמא חדשהה
אני קבוע כמעט עם פצעים ואף פעם לא הייתי אצל בודקת
אני רק:עדינה אבל בשטח
בודקת טהרה זה נורא.
מה? למה? הן עושות עבודת קודש! שליחות מטורפת!בימבה אדומה
בטח עבודת קודש, אין בעיה איתן כמובןעדינה אבל בשטח
אבל לי זה היה לא נעים, בלשון המעטה, ממש ממש לא נעים. עשיתי לפני הרבה שנים ועד עכשיו כשמעלים את הנושא , זה עושה לי רע, לא יודעת למה עד כדי כך, לא קרה שם משהו מיוחד.
הניסוח לדעתי קצת פוגעבימבה אדומה
אני מצטערת לשמוע על הקושי שלך, אבל את חושבת שזה היה נצרך לפותחת? כלומר... אני מנסה להבין למה היה לך חשוב לשתף את זה, הרי לא חושבת שזה מה שפותחת ביקשה לשמוע בהודעה שלה...
אולי הי ארק פרקה קצת... והשתתפהמאוהבת בילדי


כן אבל לדעתי זה מחלישבימבה אדומה
אם היא רוצה לפרוק, מוזמנת לפתוח שרשור בנושא פריקה על הקושי ללכת לבודקת...
זה בסדר, ב"ה החוויה שלי הייתה סבירהשמלה אדומה
במי אני פוגעת?עדינה אבל בשטח
עניתי נטו להזדהות איתה שאני מתארת לעצמי שזה לא נעים, כל חודש מחדש, זה הכל. הדבר האחרון שרציתי זה לפגוע, וקראתי שוב ושוב את מה שכתבתי אני לא רואה שם שום דבר פוגע, גם לא בבודקות עצמן, וחזרתי וכתבתי שלא הן הבעיה אלא הבדיקה, אני בטוחה שגם בודקת, כשצריכה להיבדק, לא נעים לה . יותר מזה, הבודקת שבדקה אותי היתה מקסימה. ופינתה מזמנה, והתאמצה בשבילי , זה לא סותר את זה שהיה לי כואב ולא נעים.
מאוד מאוד תלוי בבודקתהריון ראשון13

אני לומדת עכשיו בודקות וזה ממש תלוי

הן בסדרסליל
אבל עצם הרעיון, שאישה צריכה להיחשף שוב ושוב בכל מיני סיטואציות בחיים. נהפך להיות כאילו זה דבר טריוויאלי להיחשף ככה.
לבדיקה כזו בהחלט יכול להיות מחיר נפשי, ובעיניי בדיקה כזו צריכה להיות (אם בכלל) משהו ששולחים אליו כמוצא אחרון לחלוטין.
בדיוקעדינה אבל בשטח
ולצערי אני מטופלת פוריות, ועברתי בדיקות פנימיות, זו היתה לא צפויה וכואבת
וכמובן לא התכוונתי לבודקת עצמה, חס וחלילה, היא דווקא היתה ממש בסדר, התכוונתי למושג
אני בהחלט מבינה שהבדיקה לא שמחהבימבה אדומה
ומרנינה.
ובכ"ז לחשוב רעות על הכלי המדהים הזה שמזכה את נשות ישראל הצדיקות בעוד ימי טהרה, שזה רק מוסיף טהרה וקדושה לעם ישראל...

אני חושבת שכדאי לך לנסות להבין את הצורך שזה נועד ואולי פחות לחשוב עליו כך...
נראלי שהיא התכוונה לחויה האישית שהיא עברה במהלךמתחדשת11
הבדיקה
ואם לא הבנתי נכון, והיא דיברה על הכלי הזה, אז אני חוזרת
בהחלט לזה התכוונתיעדינה אבל בשטח
לחוויה האישית שעברתי.
בכל ענין הטהרה, אני מקפידה מאוד והלכתי לבודקת טהרה, כי היה צריך ללכת. כמו שאני עושה כל דבר שצריך כי צריך, גם אם לא נעים לי. כמו שאני הולכת לבדיקות גינקולוגיות, ולא נעים לי, הולכת, וכביכול מתלוננת. אותו דבר.
לא התכוונתי לומר מילה רעה אחת על הבודקות עצמן ובטח לא מזלזלת בהלכה שהיא נר לרגלי, אבל בהחלט אם רב יציע לי עכשיו ללכת לבודקת, אני אשאל אותו אם יש חלופות. לא נעימה לי הבדיקה הזו .
אני זוכרת גם שרשורים על מצוות טבילה, גם זו מצווה שקשה להרבה מאיתנו, אז לא עושים? או מזלזלים? לא. עושים. מעריכים. וקצת מתלוננים.
את מקסימה💜מתחדשת11
כלכך צודקתמתחדשת11
אני לא חושבתבימבה אדומה
שמישהו שולח סתם לבודקת, זה כלי מבורך שעוזר לנשים להיטהר יותר מהר וזו המטרה. כמובן שכל אישה מוזמנת לשקול אם מתאים לה או לא.
אני לאסליל
יודעת מה השיקולים של כל רב כמובן.

אבל זה שנשים צריכות להכניס את עצמן למקום הזה כדי להיטהר, זה קצת עצוב לי וגם סיטואציה קצת הזויה ויכול להיות שזה כלי קצת מרחיק לכת.
קרא לי שלא הצלחתי לעשות הפסק בגלל פצעכמהה ליותר

שזה לכל הדעות מונע ממני להתחיל שבעה נקיים. ולכן הלכתי לבודקת והיא יכלה לשים משהו מיוחד על הפצע ולעשות לי הפסק.

אם לא הבודקת-  היה לוקח הרבה זמן עד שהפצע היה נסגר והייתי מצליחה לעשות הפסק

מדובר באחוז קטן בנשיםבימבה אדומה
והבודקת שלי גם עזרה לי מאוד לתת לי טיפים רבים להימנע מלהיפצע מלכתחילה... אני חושבת שעבודתה עולה על של הרב במקרה הזה (למרות שגם כרב שלנו נתן לנו טיפים להימנע מהפציעה אבל היא יותר הצליחה בזה)

ומה זאת אומרת שאת לא יודעת מה השיקול של כל רב? ברור שהכוונה לבדוק פצע מציאותי שאפשר לתלות עליו את הגוון שנמצא. ושלא יכל להתיר בשום דרך. איזה עוד שיקול יכול להיות? באמת אשמח שתאירי את עיניי.

ונכון עצם המציאות של הפציעות והקושי בהיטהרות היא לא פשוטה ואני בכלל לא מזלזלת בזה. וכן, עצב נכנס ללב כשהבדיקות לא טובות והרב לא מתיר. אבל זה חלק מהמצווה... והבודקת מסייעת לקיים אותה.
אבל הבודקת עוזרת להיטהרותאורי8
יש מצבים שללא בודקת הזוג פשוט נאסר. לי היה דם בבדיקה ביום השביעי לנקיים. באופן פשוט זה אוסר, ןמבאס מאוד. בזכות הבודקת שגילתה פצע, זה מותר ויכולתי לטבול, זו ממש הצלה. אפשר לותר על הבדיקה , לספור מההתחלה ובקושי ישארו ימים נקיים, זכותך. לא הבנתי מה הבעיה עם בודקת, מבינה שזו חוויה לא נעימה, אבל זה כמו רופא נשים. לא נעים. אבל למטרה טובה.
אני חושבת שהקושי שעלה פה הוא לא על מקרה שלא ידוע ממה הדימוםפשיטא
אם יש פצע ידוע, שנפתח כל פעם בבדיקות ב7 נקיים, זה מתסכל ללכת לבודקת כל פעם מחדש *כשידוע שיש שם פצע שנפתח כל הזמן*
במצבים שלא ברור ממה הדימום באמת כדאי ללכת לבודקת,
אבל התסכול הוא כשיש פצע קיים וידוע ובכל פעם הרב שולח לבודקת במקום לתלות את הדם בפצע..
לי היה התר לתקופהאורי8
אם אני לא טועה ל 3 חודשים. כל דם שהיה תלו בפצע , ולא הייתי צריכה ללכת שוב לבודקת. וגם לבדק רק ראשון, שלישי ושביעי בלי מוך דחוק.

האמת, אני קצת חלוקה על זהPandi99
כן, אישה צריכה להיחשף שזה לצורך מסוים. זה לא חלילה לשם החשיפה. כשיש צורך עושים גם דברים לא נעימים עם כמה שזה מקום אינטימי
כמו שלא אלין על בדיקות פנימיות כשיש צורך רפואי לכך


וישוב לי לציין שהבדיקות האלה כואבות לי בטירוף בתור אחת עם התקצוויות מלחצים.. וכל בדיקה פנימית נלווה אצלי בדפיקות לב וכאבים פיזיים. אבל אני מבינה שאם צריך נושכים את השפתיים ועושים
זה בסדר לחלוקסליל
מה ש@מיקי מאוס כתבה מתאר את מה שניסיתי להגיד.

אבל כן יש בי תחושה, שאני לא מצליחה להסביר במילים, שפתרון הלכתי לא אמור לבוא תוך כדי חשיפה כל כך גדולה של האישה, אלא בדרכים אחרות. מה הן? אני לא יודעת. אני לא פוסקת הלכה.

בדיקה פנימית, היא בדיקה פולשנית. במיוחד בדיקה כזו.
אני מרגישה שכשאני נבדקת בדיקות כאלו, אפילו לצורך (במהלך ההריון למשל) זה גובה ממני מחיר. ועם הזמן אני גם נשחקת והרגש הטבעי והרצון להסתיר נשחק גם הוא.
וקשה לי המחשבה שבשביל צורך הלכתי, מבקשים מהאישה לעבור פעולה כזו.
מי אמר שהערך של "להתיר אישה לבעלה" גדול יותר מהערך של שמירה על הפרטיות והצניעות של האישה?

אני לא יודעת מה התשובה הנכונה. אני רק אומרת את מה שזה מעלה בי
אני מבינה מה שאת כותבתPandi99
אבל אני לא חושבת שהשחיקה הזו שאת מדברת עליה היא שלילית
כלומר, איני חושבת שבגלל הרבה בדיקות אישה עכשיו תרצה ללכת בחוסר צניעות
יש פרטיות וצניעות לאישה
אבל בשעת צורך, זהו לא שיקול, עושים מה שצריך כי צריך.
כשאישה הולכת לפרוצדורה רפואית לדוגמא, חבל שהחשש מהצניעות יעיב עליה יותר מאי הנוחות הפיזית שהבדיקה גורמת. למה להתייסר? שצריך צריך וזה רצון ה׳

ה׳ ברא לנו איברי גוף שעת להסתיר אותם ועת לגלות אותם

הרצון להסתיר הוא לא נכון כאן, אין צורך להסתיר במקום שבו צריך דווקא לגלות

אני כותבת לך בתור אישה שממש משתדלת לשמור על צניעות במאה אחוז- גרביונים, כיסוי מלא, בגדים צנועים וכו וכו. ויחד עם זאת, לא מרגישה שום נקיפות מצפון שכאשר רופא גבר בודק אותי בשעת צורך אני אשתף פעולה בלי שום תחושה לא נעימה
בטח שזה שיקולoo
ולא ענין של צניעות, אלא פרטיות.
גם אותי מטריד שבדיקה אצל בודקת, שפוגעת בפרטיותה של האישה וגורמת לחוסר נוחות, זה כלי הלכתי.
אני הלכתי בעבר הרחוק, ולא אלך לעולם שוב
זה לא קשורסליל
לצניעות.

זה קשור לזה שזה הגוף שלי, זה המקום הכי פרטי שלי. זה לא סתם עוד איבר.

וכן, אני רוצה לשמור עליו לעצמי. בפרטיות
שלא כל אחד יבוא ויסתכל ויגע ויבדוק.
וכן, אם צריך אני לגמרי נבדקת.
אבל אחרי הריון ולידה, שיש עוד בדיקה ועוד בדיקה. מה שהפריע בהתחלה, כבר לא כל כך מפריע. והמקום שהיה רק שלי, כבר לא כל כך רק שלי. וזה מפריע לי שזה כבר פחות מפריע. (בפנים בפנים זה עדיין מפריע, אבל נושמת עמוק ונבדקת שוב). מה שמפריע לי כאן זה לא החשש מצניעות, זו תחושה אמיתית, פנימית, של חוסר רצון לחשוף את עצמי לכל העולם. לא קשור לגבר או אישה.

לא יודעת להסביר מעבר לזה
ולגבי העניין הספציפי עם הכתמים, מסכימה לגמרי שעדיףPandi99
ללכת לרב שמתמחה יותר/שיתלה את הכתם במשהו וכמה שפחות ללכת לבודקת,
פשוט לא מהפן של החשיפה אלא מהפן שזה טרטור וסיוט ויכול להיות כואב
מבינה מאוד את מה שכתבתכמהה ליותר

אבל אף אחד לא מחייב ללכת לבודקת...

 

כתבת:

"מי אמר שהערך של "להתיר אישה לבעלה" גדול יותר מהערך של שמירה על הפרטיות והצניעות של האישה?"

אף אחד לא אמר ולכן זה נתון לשיקולך מה שאת מרגישה יותר טוב - להתחיל שבעה נקיים מהתחלה או ללכת לבודקת

אבל זו יכולה להיות בחירה שלךאורי8
אני מעדיפה חשיפה של כמה דקות ולהיות מותרת לבעלי עוד שבוע, גם עוד יום. לך הפרטיות והצניעות חשובות יותר, זכותך. את לא חייבת ללכת לבודקת.
אני לא חושבת שיש תשובה אחת לשאלה שלךמיקי מאוס
ובעיקר ברור לי שהתשובה היא תמיד אצל האישה/הזוג.
בוודאי שתמיד יש לאישה את ההחלטה להישאר אסורה ולא ללכת לבדוק.
אין ספק שכשמגיעים לבודקת זה מתוך החלטה שהבדיקה הזו שווה את המחיר של להיטהר.
וזה החלטה אישית וכמובן לא החלטה של הרב

מה שאת מתארת- אולי בשבילך באמת תגיעי להחלטה שבודקת לא שווה את המחיר ותימנעי בכל מחיר.
אני מבינה שלדעתך היה צריך לוותר על המוסד הזה מלכתחילה אבל לדעתי זה לא יותר הזוי מלשלוח תחתונים מוכתמות לגבר אחר, זה אפילו יותר טבעי כי מדובר באחות - פשוט התרגלנו (ואני כמובן בעד לשלוח כי בעיני שווה את המחיר של להיטהר אבל ברור שתהיה אישה שתחליט שלא שווה לה וזה בסדר)

מה שאני מסתייגת זה אולי יש מקרים שהיה אפשר לוותר על הבודקת ועדיין להצליח להתיר אישה לבעלה. זה לא תמיד אפשרי, אבל זה הנושא שמעורר אותי
גםסליל
לשלוח תחתונים נראה לי הזוי. עושה את זה כי אין ברירה.
אבל עושה את זה באמת בתחושה די נוראית

את לא חייבת לשלוח תחתוניםoo
אם יש עליהםסליל
שאלה?
וואו נשמע לי קשה לשלוח תחתוניםכמהה ליותר

לא יודע מה הייתי עושה במצב כזה, ממש בושה...

 

ברוך ה שעוד אף פעם לא קרה לי - כי אני תמיד עם מגן

אני רק לא מבינה - זה רק לי שיש המון הפרשות ברמה שאין מצב ללכת ביום יום בלי מגן תחתון?

זה קשור לזה שאת הולכת עם מגן תחתון (:הריון ולידה_פצ
כשמורידים אותו לוקח כמה ימים ואז יורדת כמות ההפרשות (לפחות אצלי זה היה כך.. שמעתי את ההמלצה הזאת בפורום)
מה???? מעולם לא שמעתי על זהכמהה ליותר

האמת שאני מפחדת לנסות... פתאום מרגיש לי מוזר וקצת מגעיל ללכת בלי.

 

אני רק לא מבינה איך זה קשור למגן? הרי זה הפרשות שיוצאות מהרחם...

מה זה משנה לרחם אם יש מגן או לא?

וגם איך היא יודעת אם יש מגן???מבולבלהמום

אם אני לא טועהסליל
ההפרשות הן מהנרתיק, לא מהרחם.
זה אזור רגיש ועדיין, כדי לשמור עליו בצורה מאוזנת צריך להתייחס אליו בעדינות.

נגיד, לא לשטוף עם סבון
להמעיט שימוש בתחתונית
בגלל שאין אורור לאיזורשלומית.

זה מייצר יותר הפרשות. אם מפסיקים ללכת עם אז בהתחלה יש כמות גדולה של הפרשות וזה קצת מעצבן  אבל אח"כ ההפרשות פוחתות.

(כל הידע מדיון שהיה על זה בעבר בפורום ונשים סיפרו שהעצה עזרה להן)

אני לאסליל
הולכת עם מגן. זה גורם לי לפטריה.

וזה באמת גלגל חוזר, זה מייצר יותר הפרשות ואז אי אפשר בלי. אבל אם מתרגלים בלי, אז אי אפשר עם
אני מתחילהoo
שבעה נקיים רק שהכתמים נעלמים לחלוטין, ככה אין שאלות.
בעיני יש מין מרוץ לטהרה על חשבון האישה, שגורם לחלק מהנשים תחושות קשות.
אבל לא מדובר פה על כתמים, אלא על פצעחגהבגה
שום דבר לא נעשה על חשבון אף אחד.
אף אחד לא מנסה לבייש אותנו, להחליש אותנו או לגרום לנו לוותר על הגוף ועל הפרטיות שלנו.
היום חייה של אשה שונים בתכלית ממה שהיה בעבר, ולכן עולות שאלות חדשות, נוצרות סיטואציות חדשות ובהתאם ברוך ה' שיש כלים להתמודד איתם.

אם כל אשה על דעת עצמה לא תלך ובודקת רק כי לא נעים לה שנוגעים ומסתכלים (גם לי לא נעים, וזה טבעי), וכן אני מרשה לעצמי לומר 'רק', כי אל זה איזשהי בדיקה חשובה, של רופא, או משהו אחר אף אחת לא מתלוננת גם אם לא נעים, עושים, ודוחה ודוחה טבילה, יהיו נשים שתהיינה עם האיש שלהן יומיים שלושה בחודש.
זה ממש ממש אסון לדעתי.
להעדיף את הנוחות שלי על פני הקדושה של הבית?
כן, נוחות.
מי שזה גורם לה לחרדות או לדברים יותר קשים כדאי לבדוק כיוון של טיפול, בלי לפגוע..
את רוצה להגיד שאישה "מחויבת" ללכת לבודקת?מיקי מאוס
מאיזה היבט? מאיפה את שואבת דבר כזה?

אישה גם לא מחויבת לעשות שאלת רב על עד שהיא מסופקת. מותר לאישה לאסור עצמה, ואף אחד לא מחיב אותה לעשות הפסק ברגע שהיא יכולה (לא שמעתי ערעור על אלה שאמרו שהן עושות הפסק רק כשבטוח אין שאלות למרות שתכלס אם היו עושות לפני ושולחות לרב כנראה ברוב הפעמים היו טובלות יום יומיים לפני)

זה נכון שיש ענין גדול להזדרז לטבול כשהיא יכולה, ולהתאמץ להיות מותרת.
אבל לא חיוב.וזה חשוב ומשמעותי

כל אישה יראת שמיים יודעת מתי היא סתם מתפנקת על חשבון "הקדושה של הבית" ומתי היא מנהלת נכון את הכוחות והמשאבים שלה. לא מדובר על עצלנות לצאת מהבית בערב או קמצנות על התשלום לבודקת, מדובר על כוחות נפש שנצרכים כדי לעבור פרוצדורה אינטימית במיטה מאולתרת בבית של מישהי לא מוכרת.
וכן, אישה כזו גם תוותר על פרוצדורות רפואיות אם הן לא הכרחיות לבריאות.

חוץ מזה שאם מישהי תעשה את זה כשהיא לא במקום שהיא בנויה לזה- זה מה שיפגע בקדושה של הבית כי משהו במיניות והבטחון שלה עלול להיסדק ואז צריך זמן לרפא את זה מחדש

מי שזה בא לה בקלות- יודעת שזה מחיר הגיוני לשלם בשביל טהרה. מי שלא- יודעת כשזה לא. וכל אחת מול הקב"ה יודעת טוב מאוד איפה יראת שמיים שלה...

ובכלל- מי שמתאמצת להיטהר בשביל "קדושת הבית" זה בעיני מזמין בדיקה מעמיקה איפה צריך לשפר, ראוי שאישה תתאמץ להיטהר מתוך רצון ותשוקה למגע ואינטימיות.

מסכימה שבמצב אידאלי ראוי לטפל בקשיים כאלה ולחיות עם מיניות בטוחה יציבה ומשוחררת, אבל לכל אחת שלא יש טיפול פשוט שיכול לעזור, מיניות היא דבר מורכב ומאוד רגיש שמאוד קשה לנהל או לעצב

ואני אפילו לא מתחילה לדבר על נפגעות תקיפה מינית, שלפעמים אפילו בדיקות פנימיות עם עד הן מכשול אדיר שדורש המון מאמץ. גם כשהן בטיפול ארוך ומוצלח
אני חושבתבימבה אדומה
שהאהבה בין בני זוג זה לגמרי קדושת הבית...
לדעתי ברור, ובשביל אהבה לא עושים מה שעושה רעמיקי מאוס
אם אישה תכריח את עצמה בפעולות לא נעימות לה מבחינה מינית זה יפגע במיניות בינהם.
זה מה שניסיתי לומר...

להגדיר "קדושת הבית" כמשהו טכני כמו העיקר שנהיה מותרים הרבה זה סותר את ההגדרה של זה כמיניות טובה , לפעמים מותרים שבוע ישמר את המיניות טוב יותר ממותרים שבועיים שחצי מתוכם האישה צריכה "להתאושש " מבחינה מינית כדי להיפתח מחדש. זה מזיק בטווח הקצר והארוך

בשונה למשל ממאמץ טכני- כמו לצאת מוקדם מהעבודה בשביל לעשות הפסק כמו שצריך או ללכת לישון צהריים בליל טבילה או כל אחת עם הדוגמא שלה שאצלה היא מעשית אבל קצת קשה- שבזה באמת טוב וחשוב להשקיע כמה שצריך ויש כוחות
^^^ כל מילהoo
למה אשה צריכה התאוששות מבדיקה פנימית?חגהבגה
אם זה מגיע למצב שהיא צריכה תהליך של התאוששות, זה מצריך בירור.
לא כל אישה, ולא בכל מצב, וזה לא סתם בדיקה פנימיתמיקי מאוס
לא יודעת אם היית אצל בודקת, אני ב"ה לא הייתי, אבל הספיק לי לשמוע חוויות. אני באמת לא יודעת מה הייתי עושה אם הייתי מגיעה למצב שזה האפשרות היחידה שלי להיוהא, זה באמת יהיה קונפליקט אדיר.

ובלי שום תלונות על הבודקות הן עושות את המיטב מבחינתן

חוץ מזה שהרבה נשים חוות כל בדיקה פנימית שארוע שמשאיר חותם לכמה ימים. זה לא בדיוק כמו אצל רופא , או כמו אצל רופא שאת כבר מכירה

מי את מכירה שמרפא את זה? יש אפשרות לתהליכים וטיפולים. אין פתרונות קסם. אשרייך שאצלך זה עובד חלק אבל ממש לא כולן ככה וזה נפוץ מאוד
יקרה אני מצטערתחגהבגה
אבל אל לא חווית בכלל אני לא חושבת שיש לך מה לומר כאן.
חוויות ששמעת הן חוויה סובייקטיבית, ומזה את מסיקה?

לא עובד חלק
מביש, מתסכל מבאס, מאוד.

אצלי זה מגיע גם עם חוסר ביטחון עצום באיך שהאיסור נראה, הירכיים שלי גדולות מאוד ואני נורא נורא מתביישת בזה.

יותר מזה.
הבודקת שלי, היא חברה מהקהילה.
אני יכולה בערב לבוא אליה ובבוקר להיפגש בגנים.

אז בשביל זה יש עבודה שכלית- צריך אז עושים.


את באמת נבדקת בכזו קלילות?למה לא123

אצל רופאת נשים, אין לך שום בעיה כשהיא מבקשת ממך להיבדק? 

 

אני עושה כי צריך, אבל נושמת עמוק לפני כן

גם אני עושה כי צריךחגהבגה
אבל צריך אז אני עושה
אותו דבר בודקת.
התאוששות של כמה ימים???!
בואו
לא כמה ימיםoo
זה יכול להיות פגיעה בחשק מיני ליותר מכמה ימים, או חוויה שלילית מכל נושא האישות להרבה זמן.
לא מפתיע שאת מתפלאת, אין מספיק מודעות לנושא הזה
למה שזה יפגע בחשק המיני?חגהבגה
באמת שואלת.
אולי יש חוסר מודעות בנושא כמה חשובה תקופת הטהרה?
מבחינת נפש האשה..
ונשים לא מספיק שמות דעתן על כך שיש לטפל בכך?
ללכת למטפלת מינית ולבדוק למה דבר כזה גורם לה לכזה משבר?
כיoo
אם אישה זרה מחטטת לך בגוף/ גבר מסתכל על התחתונים/ בדיקה שעשית, וכל זאת ע״מ לטבול ולקיים יחסים, אז הפעולות נקשרות זו בזו.

לא זקוקה למטפלת מינית שתגיד לי אחרת, ההגיון שלי צלול ובריא
את מחליטהחגהבגה
שהיא מחטטת לך.
אבל היא בודקת.
את מחליטה שהרב מסתכל לך בתחתונים.
בשבילו זה צבע על בד.

זה הגיון בריא וצלול.
היא לא בודקת סתםלמה לא123

היא בודקת באיבר הכי אינטימי

והרב כן מסתכל בתח**** ולא בחתיכת בד

את לוקחת את זה קיצוני לצד השני

יש אמצע בין התאוששות של כמה ימים, לבין מה אתן עושות מזה עסק.

ואני מבטיחה לך שאף אישה לא דוחה סתם טבילה, כולן מעדיפות להיות טהורות כמה שיותר בשבילן ובשביל הבעל

כל אחת וההגיון שלהoo
לא מסכימהחגהבגה
יש איזשהו גבול שצריך להיות מוסכם.
ואם מישהי תבוא ותגיד, הגבול שלי בצניעות זה מכנס לא צמוד, זה אומר שזו ההלכה?
גם כאן למרות שזו לא ההלכה וזה בכלל עניין רגשי יש דברים שנקראים הגיוניים ויש כאלה שלא, גם אל לא נעים לנו להודות בזה...
בהלכה יש מנעד רחב של פסיקותoo
אבל ברמת ההגיון, יותר הגיוני לחשוב על הבדיקה של הבודקת כחיטוט, ועל רב שמסתכל על תחתונים, שזה גבר שמסתכל על תחתונים ולא כרב שמסתכל על בד, כי זה לא בד רגיל אלא תחתונים.

אולי לך נוח להתאים את ההגיון שלך עם ההלכה בה את נוהגת, ולהתעלם לחלוטין מכל ראיה אחרת.

מה שאת אומרת רחוק מאד מלהיות הגיוני, גם למי שנוהגת כמוך
מחזקת את ידייךאחתפלוס
אני יודעת שזה לא מכוונה רעהמקרמה
אבל יש המון ביקורת ושיפוטית בתגובות שלך.

הנושא של אינטימיות ומיניות כל כך מורכב ורגיש ושונה מאישה לאישה.

לבוא ממקום שלא מבין את הרגישות כי את לא חווה את זה אישית ןלהעביר היקורת על נשים שכן יש בזה משהו מאוד פוגע שרק מעצים את הרגישות בנושא.

לפעמים צריך לתת מקום לרגש ולאו דווקא להגיון.

כל חוויה שלילית שקשורה בנרתיק פוגעת בחשקמיקי מאוס
ולא משנה מאיזה סיבה טהורה קדושה או חשובה זה.

נשים שעברו חוויה שלילית בלידה (סיבה מספיק טובה לכל הדעות) יכולות לסחוב את זה המון זמן עד שהן מתגברות על זה.

וכמובן מה שחשוב זה החוויה העמוקה, לא כל מגע לא נעים בהכרח ייצרב רע

כל אחת חווה את זה אחרת ובעוצמה שונה, כל אחת מגיעה עם מטען רגשי קדום אחר, וברור שלא כל אחת שחווה בדיקה פנימית צורבת את זה. ברור. אבל נורמלי ונפוץ שכן, וחשוב להיות מודעות ולתת לזה לגיטימציה והכרה אחרת זה רק ילך ויחמיר אם לא נדע לטפח את המיניות שלנו נכון
אשרייך, אם קצת עבודה שכלית היתה עוזרת לכל אחתמיקי מאוס
לרובנו היה הרבה יותר קל בחיים.

את העבודה הקשה אני עושה בשביל לטבול כל פעם מחדש, לשלוח עד, להרים טלפון לרב כשחייב (תבדקי לי דופק גם חצי שעה אח"כ...) וכן גם כדי ללכת לרופא נשים למשהו שהוא יותר מאשר מעקב הריון

אם לא חייב ממש אני לא אבדק , אם לא יראו לי בא"ס בטני אני אתאפק שבועיים ויפסיד עוד כמה שעות כדי לעשות שוב

ושוב- אשרייך שאת מצליחה לעשות את המאמץ, לא מזלזלת, אפילו מעריכה. אבל להשליך על כולן שזה סה"כ קצת עבודה ולא לעשות אותה זה לזלזל בהלכה או בשלום בית זה צורם לי ממש
דופק חצי שעה אחריחגהבגה
את לא חושבת שזה משהו מוגזם?
לא מזלזלת יקרה, ולא מבטלת את ההרגשה שלך.
בטוחה שזה נכון, ואמיתי וקורה לעוד הרבה נשים.
השאלה אם צריך לנרמל את זה או לטפל בזה.
כי אם מנמלים את זה יוצא מצב שנשים אומרות על בודקות טהרה שזה נורא וש טבילה זה זוועה וזה לא אמור להיות ככה.

לא קצת עבודה שכלית.
עבודה סזיפית וקשה ומשמעותית וגדולה.אנחנו מצווים גם על השכל וגם על הרגש
מי מחליט מה ההרגשה הנורמלית?oo
את?
אולי אחרות שמרגישות אחרת?
בגלל זה אני שואלתחגהבגה
עד לאן נלך?
אשה שמתעלפת מזה שאומרים לה שהיא צריכה לטבול ולא מסוגלת לטבול, נגיד לה, אל תטבלי כל חודש?
שואלת באמת.
איפה עובר הגבול?
בגבול ההלכה. זה לא כזה מסובךמיקי מאוס
אישה שלא טבלה אסורה לבעלה. נקודה
מה היא כן תעשה? תטבול עם אישה מוכרת למשל או בעלה שמסתכל רק בטבילה שניה (זה מותר)
תיקח מניעה הורמונלית לצמצום הטבילות אם היא בסדר עם זה
לוידעת .. פתרונות שלא סותרים את ההלכה

לוותר על בודקת זה לגמרי בתחום ההלכה, עמוק עמוק בתוך התחום
מותר גם לטבול לבדתוהה לי
אם יש קושי, אולי לא מלכתחילה אבל בדיעבד הטבילה כשרה, וזו זכות חוקית של כל אשה
למה להתחיל מדיעבד?חגהבגה
כל קודם לא אמרתי להתחילתוהה לי
לכל אשה יש את ההיסטוריה שלה וחשוב לי מאד לאזן את הדברים שלך של צאיך וחייב וככה זה, בדיבור הפוך של: כמעט תמיד יש פתרונות הלכתיים במידה והאשה צריכה ורוצה אותם בנושא הזה של טבילה בנוכחות עוד אדם ובודקת טהרה.
ברור שיש פתרוןחגהבגה
אבל יש מיינסטרים.
מתי אחליט לחפש הקלות?
כשתהיי מוכנהתוהה לי
להביט על עצמך ממקום חומל וקשוב ותשאלי את עצמך מה את צריכה ורוצה, כי ההלכה מכירה גם בנפש שלנו. אנחנו לא רובוטים. שוב אני מדברת על גמישות במסגרת ההלכה
איך זה בתחום ההלכה?חגהבגה
אם היא דוחה טבילה בגלל זה?
תראי לי הלכה שאומרת שזה אסורמיקי מאוס
או שחובה ללכת לבודקת כדי לטבול מוקדם יותר.

אין *איסור* הלכתי לדחות טבילה, זה לא ראוי, יש עניין גדול להקדים, אבל זה לא איסור. חשוב לדייק

ויותר מזה- הלכתית הטבילה שלה נדחתה. הבדיקה יצאה לא טהורה. זה נקודת המוצא...
זה שבאו ומצאו קרעכצן לעקוף את זה זה מדהים(ולא בציניות. ברצינות) אבל לבוא ולהגיד שחובה להשתמש במעקף? זה עקום
לא חושבת שזה מוגזם. חושבת שזה טבעי ונורמלימיקי מאוס
20 ומשהו שנה המיניות שלי היתה טאבו חסום ומודחק (ולא גדלתי במקום קיצוני בכלל, אז לפחות היא לא היתה משהו שלילי)

ופתאום כי התחתנתי ומצוות טהרה אז אני מנהלת שיחה עם גבר על מצב ההפרשות הכאבים והווסת שלי? חושפת בפני גברים שונים את האיברים הכי אינטימיים?

ושוב- יש סקאלה עצומה של תגובות לחוויות האלה,
זה כמובן גם קשור לאופי בכללי וליכולת להחשף ולשתף, וקשור גם לכל החוויות המיניות שצברנו במהלך החיים, ולמיניות הפיזיולוגית שלנו, ולמצב המיניות הנוכחי מול בן הזוג, ולעוד אלף דברים

ויש הרבה נשים שהחליקו לתוך זה יותר בקלות, ויש כאלה שכמה נשימות עמוקות הספיקו, ויש כאלה שגם בפעם המאה ואחרי טיפולים רגשיים למינהם עדיין חוות את זה בעוצמה. וגם הן נורמליות

ולגבי הפיסקה האחרונה- חוץ מואהבת את ה אלוקיך אני לא מכירה שום ציווי על הרגש
ולא מכירה שום ציווי ללכת לבודקת או לשלוח לרב תחתונים. אישה בהחלט יכולה לפסוק לעצמה
ולא מכירה שום ציווי לעשות מה שממש לא נעים, להפך. אני מכירה שהרבה פוסקי הלכה מגמישים את ההלכה בגבול המותר והאפשרי איפה שיש קושי רגשי (לא טכני) כי הם לא רואים בזה ציווי למחוק את הרגש אם כבר להפך

ואם כבר מדברים- ההלכה יודעת להתגמש עבור הפסד כלכלי, עבור כל מיני הגדרות ל"שעת הדחק" שבאמת ברור לי שזה מקרה שמצדיק הרבה יותר גמישות הלכתית(בתוך גבולות ההלכה כמובן איפה שכן אפשר)
לא אמרתי שאשה שמרגישה כך או אחרתחגהבגה
חולה, או פגומה או משוגעת.
ההגדרה לא משנה
משנה מה עושים עם זה.

מה שחשוב לי בדיון הזה זו נקודה אחת.

לא תמיד לגיטימי, על דברים גדולים וחשובים, לשים טאבו.

ויש מקום לשנות גישה
ויש מקום לעשות גם אם קשה

ותלוי איפה עובר הגבול.

אומרת בגלוי- ככל שעובר הזמן, נשים ואנשים באופן כללי, מרשים לעצמם חופש יותר מדיי גדול לגבי הרגשות וההתנהלות שלהם.
בוחרים לעצמם מה מתאים ומה לא, לפעמים זה ממש עובר על ההלכה, ולפעמים זה עובר על דברים שיותר חשובים מהלכה, שהם לב היהדות.

אין לי בעיה עם זה כשלעצמו.
יש לי בעיה כשזה הופך להיות משהו ציבורי ונותן לגיטימציה.

מותר לדבר על רגשות.
מותר לומר שזה קשה, לא טבעי, ולהרגיש ככה.
זה באמת מקום מאוד אינטימי ומבטיחה לך שגם נשים שגדלו בסביבה חילונית ופתוחה קשה להם כשמתעסקים להן בנרתיק.

מותר לשתף רגשות- אבל מה הלאה?
להטיל ווטו על בודקות טהרה ובדיקות לרב?

חוזרת ואומרת
החוויה יכולה להיות מאוד קשה ובצדק.
אבל כשזה מגיע למקום של אובדן שליטה, לדעתי צריך לבדוק אם יש מה לעשות עם זה, כי זה משהו שצריך לעשות.
אני מחזקת את דברייך מאודPandi99
אף אחת לא הטילה וטו, איפה ראית את זה?מיקי מאוס
טוב,אולי בתגובה אחת שהרוב הסתייגו ממנה.
יש טווח בין וטו לבין הכרח. ברור לי שנושאים כמו בודקת טהרה או שאלת רב הם לא וטו ולא הכרח הם אופציות הלכתיות שיש לנו כנשים כדי לעזור לנו במטרה החשובה של להיות טהורות ולשמוח במיניות שלנו עם בן הזוג שלנו.
וכיוון שהם לטובתנו הם גם בשליטתנו.
וכל אישה נורמלית תשמח לעזרה כל עוד היא עוזרת לה ותדחה אותה כשהיא לא עוזרת לה כרגע
בודקת זה ממש לא משהו שצריך לעשותמיואשת******
לי ולבעלי יש הבנה ששם הגבול שלי. ובעלי לגמרי מבין את זה ובעצמו אומר שהוא בחיים לא היה מסכים לבדיקה באיזור האינטימי שלו כדי לקצר נידה.
מענין באמת אם כל פעם היה צריך לשלוח גם את הגבר לבדיקה כזו (אצל גבר, אצל גבר) מה היה קורה לתדירות של הליכה לבודקת.
בכל מקרה זה ממש ממש לא משהו ש״צריך״
זה שיא הקיצוני בעיני לומר שזה צריך
חחח...צחקתי בקול. קשה לי לדמיין את זהמיקי מאוס
תדמייני!מיואשת******
הוא היה פעם אחת צריך בדיקה לפוריות, אוקי? (בה יצאה תקינה לגמרי )
הוא היה בטראומה! טראומה!!!!
כמה חודשים לא גמר לדבר על זה כמה שזה. היה נורא מביך ו…
עד שממש צעקתי עליו ובכיתי כי זה כל כך הדגים לי את ההבדל ואת מה שנהיה ״נורמלי״ אצלינו הנשים.
לא משנה
בקיצור מענין להריץ ניסוי מי היה מסכים לזה, הרי גברים לכאורה ״רוצים יותר״ מוכנה לשים כסף על זה שרובם היו אומרים שלא נורא לחכות עוד יום יומיים ולא הולכים לזה
ידוע... לכן בד"כ מתחילים לבדוק אצל האישהמיקי מאוס
אין לזה שום הצדקה רפואית, פשוט יותר קל להשיג ממנה שיתוף פעולה בד"כ (בהכללה, כמובן)
תדעי לך שהיום הרבה פחות בהמיואשת******
יש הרבה ששולחים את שתיהם ישר
ואז מתחילים לומר אבל הלכתית, בדיקה בעייתית … שקודם האשה תלך
לא משנה שלא מאשרים טיפול לפני ששתיהם עושים את הבדיקות.
בה יש שיפור
אבל במודעות של גברים למה שהנשים שלהם עוברות אין שיפור גדול.
לו יכולתי להעביר כל חתן בדיקה ידנית אחת וכמה זריקות הורמונים, בשביל זה הייתי מוכנה ללכת לבודקת אפילו 😁
רק רוצה להגיד לךהרקולסית
שהסיפור של האולטרסאונד שלכם מלווה אותי ואני משתמשת בו בתור דוגמא הרבה פעמים
אשרי בעלךחגהבגה
אבל למשל, אם צריך לעשות בדיקת פאפס, גם תוותרי על זה?

שוב, עושים מזה כאילו כל אשה הולכת כל חודש פעמיים ביום ובודקת טהרה.
הצלת החיים שלי לא שקולה בעיני ליום יומיים מותרתמיואשת******
אפילו לא קרובבבבבבב

למה אשרי בעלי??? כי הוא מתנהג כמו בן אדם נורמלי עם רגישות? אשתו אומרת לו שמשהו ממש קשה לה והוא ״מסכים״ זה כל הכבוד לו? זה התנהגות אנושית בסיסית בעיני.
אפילו המילה "מסכים" פה עושה לי צמרמורתמיקי מאוס
זה שלי, וזה באחריותי. הוא יכול לתמוך או להתבאס זה פחות או יותר הטווח
כמובן אני לא עושה לו דווקא וזה ברור גם לו

לגבי עדים - הוא מתנדב להביא אותם כשלי זה לא מתאים, אז יש לו איזה דרך פרקטית לשכנע אותי גם כשלי למשל ברור שאין טעם או כאלה דברים
זה היה ציני , כן?מיואשת******
העניין עם הבעל היה בציניות...חגהבגה
ברור שזה עניין של האשה בלבד, כי היא מתעסקת בזה.
אף אשה לא צריכה לעשות משהו כי בעלה 'מסכים' או לא מסכים או משהו בסגנון.
אז לא מדברים על יום יומיים של טהרה.

אני שואלת איפה עובר הגבול.

אם ביום הטבילה ראית דם, שבודקת טהרה יכולה להתיר כפצצע, לא היית הולכת?


ואם לא תצליחי להיטהר באותו החודש בגלל זה? כי כל בדיקה תפתח את הפצע?
לכל אשה יש גבול אחרתוהה לי
וזה מה שכולנו מנסות לומר לך, אין כאן כללים נוקשים. יש אשה שמחליטה אם הבדיקה תואיל לה או תזיק לה בשקלול כל הנתונים
לאמיואשת******
אני לא הייתי הולכת
אני קיצונית אולי בזה. זה הגבול והיכולת שלי.
בעיני קדושת הבית היא לא כלל ברזל שעושים הכל בשבילו כמו שכתבת במקום אחר.
בעיני שלום בית הוא ערך עליון שעושים הכל בשבילו.
בשביל מטרת השלום בית שלנו, עדיך שלא אלך לבודקת, גם אם קדושת הבית תיפגע באופן זמני.
ואולי זה בגלל הגיל שלי.
כשטובלים ונשואים מעל 15 שנה, מבינים שיום יומיים, וגם חודש במקרים קיצוניים, זה לא הפרספקטיבה הנכונה על הבית שלנו, על היחסים הזוגיים שלנו ועל האישות שלנו.
הטווח הארוך הרבה יותר חשוב מהטווח הקצר
ובהשקפת העולם שלי ממש לא עושים ״הכל״ בשביל לטבול. עושים ״הכי הרבה שיכולים״
היכולת שלי לא כוללת בודקת.
והאמת אני שוקלת לא לעשות פאפ יותר לעולם אם דווקא מדברים על זה. אבל זה נושא לשרשור אחר
את לא קיצונית בכללoo
מסכימה איתך ממרומי 18 שנות נישואין, ולא עשיתי אף פעם בדיקת פאפ
גם על טבילה אף אחת פה לא מוותרתלמה לא123

כי כולן פה מבינות שאין על מה לדבר,כנ"ל בדיקת פאפ ,

בודקת זה לא הכרח, וUS וגינלי בתחילת הריון, הם לא הכרח

אבלסליל
בדיקת פאפס זה משהו שיכול להציל חיים.

איך אפשר בכלל להשוות בין זה לבין בדיקה כדי להיות טהורה?

ומצטרפת לדברים של @מיואשת******, בכל הקשור לטהרה אני המחליטה הבלעדית, ובעלי לגמרי נותן לי את כל הגיבוי לגבי זה. ברור שאני משתפת אותו ושואלת אותו מה הוא חושב, אבל בסוף אני המחליטה, כי אני הבודקת
ממש נכוןקורדיליה

להפוך את זה מאופציה שיכולה אולי לפעמים לעזור לקצר את ההיטהרות, לחובה ומי שלא עושה מזלזלת - זה לדעתי לא הוגן.

אני חושבתסליל
שמה שאת מגדירה ליבה של היהדות, זה לא מה שבהכרח נשים אחרות יגדירו ליבה של היהדות.

אני מגדירה את עצמי דתייה לחלוטין.
ועדיין, אין אצלי ערך עליון של "קדושת הבית". מבחינתי, אלו דיבורים גבוהים.

אני עושה את תהליך הטהורה כמו שצריך, כי זו ההלכה. אני רוצה להיות מותרת, כי אני רוצה בקרבתו של בעלי. אעשה מה שאני יכולה בשביל להיות מותרת, כדי שנוכל להיות קרובים, לא בשביל ערך של "קדושה" שאני לא באמת מבינה מה הוא אומר. לא כזלזול, אלא כי באמת מושג הקדושה מבחינתי הוא גבוה ואני לא באמת מבינה אותו.
לא יודעתחגהבגה
אני מחושבת שאלו דיבורים גבוהים, תסלחי לי.
אני יודעת שקדושת הבית- זה כלל ברזל.
עושים הכל בשביל זה.
ואם זה מגיע למצב שזה לוקח כוחות נפשיים כאלה גדולים- לדעתי צריך לבדוק את זה.
אם זה לא כתוב ההלכה אז זהו, זה לא חובה?
ואם זה היה חובה? גם אז לנשים היה קשה, ושוב- בצדק.
השאלה מה עושים עם זה.לדעתי לטבול זה עוד יותר קשה, כשרואים את כל הגוף.

וזה אף אחת לא מוותרת, אני מקווה.

לא הבנתי- אם המיטה הייתה יפה ונינוחה היה יותר נעים?
כל הדברים האלה לא משנים לשורה התחתונה-

יש מה לעשות עם זה.
יש פתרונות
אשה שעל דעת עצמה בוחרת לא להשתמש בפיתרון ודוחה טבילה בגלל זה, מעלה בי קושיא.
שורה תחתונה כל אחת עם הפיק את שמים שלה והבחירות שלה ואני לא שופטת.

אבל ממש מרגיש לי שאנחנו לא מודעות עד כמה טבילה חשובה.עד כמה חשוב לא לדחות ליל טבילה.
מכל ההיבטים.
לא מרגיש לי שמישהי כאן מזלזלת בחשיבות של טבילה בהקדםמיקי מאוס
אולי אני קוראת אחרת בין השורות.. במפורש זה בטח לא נאמר.
מה שנאמר הוא שזה לא הערך הכי חשוב. ועם זה נראה לי כל פוסק הלכה יסכים.
איפה כן עובר הקו? על זה הויכוח והגיוני שיש ויכוח..

מסכימה איתך שבאופן גורף לא לנסות להיטהר זה לא ראוי. מסכימה איתך שככלל ההלכה מנחה אותנו להתאמץ להיטהר כמה שיותר מהר כי זה ערך בעל חשיבות.
ואני אישית חושבת שראוי להשקיע בזה זמן, כסף, כוחות ומה שצריך

אבל לא מסכימה איתך שאישה צריכה לעשות משהו שיפגע בשלום בית (במיניות) בשביל זה. בעיני איפה שהפגיעה היא ברגש או בנפש זה לגמרי הקו. גם כי המטרה לא מקדשת את כל האמצעים ובעיקר כי במקרה הספציפי הזה זה פשוט להתמקד בדרך ולהזניח את המטרה. איזה מטרה יש לטהרה אם לא המיניות המתוקנת והמשמחת בין בני זוג?

ומקווה מאוד שזה לא הכיוון שעלה לך בכלל בראש אבל אמירות כאלה מובילות לכיוון מאוד הרסני שרואה את מטרת הטהרה עבור מיניות הגבר, שלא יחטא חלילה, שיהיה לו זמין בהיתר . ובלי להתיחס לזה שגבר נורמלי לא בא על סיפוקו כשאשתו לא סובייקט מיני אין ספק שזה כיוון רע
אם יש קושיתוהה לי
אשה יכולה לטבול בלי בלנית והטבילה כשרה.. ואם אשה בוחרת לא ללכת לבודקת מסיבותיה שלה, זכותה וטוב שהיא מכבדת את הצרכים שלה. הרבה לפני בת זוג, האשה היא בן אדם עצמאי עם צרכים, רגישויות, נשמה.
זה לא נכון שתמיד אשה יכולה לטבול בלי בלניתחגהבגה
את מבינה למה אני אומרת שזה מסוכן לדבר על עניינים כאלה ככה?
זה ממש לא נכון.
ממש לא כל רב מתיר לכל אשה שתגיד שקשה לה לטבול בלי בלנית.
אני לא צריכה שרב יתיר לי כשאני יודעת מהתוהה לי
ההלכה, שוב,לא מלכתחילה אולי, אבל בדיעבד הטבילה כשרה
טוב תשמעי, זו כבר בחירה שלךחגהבגה
ואל לפגעי אבל אנחנו לא יכולות לפסוק לעצמנו.
יש מה נהוג ומה לא
אני חקרתי טוב טובתוהה לי
מה ההלכה, ובכל מקרה אשה שטובלת לבד, כשרה. זה ברור לכולם.
רק לגבי זה- אנחנו בהחלט יכולות לפסוק לעצמנומיקי מאוס
וזה גם ראוי.
ברגע שלמדת הלכה כמו שצריך את לא תלויה בשום רב ש"יתיר" לך.אם משהו כבר נכצב בספר ונפסק אז הוא נפסק, לא צריך לקבל אישור כל פעם מחדש

אני כמובן הולכת לפוסקי הלכה ברגע שיש לי שאלה שלא נפסקה במפורש כי לצערי חסר לי המון ידע ואני צריכה שהם *יעזרו* לי אבל ממש לא תלויה בהם. וגם את לא.

היהדות מסרה את ההלכה לכל אחד מישראל, כל אחד ואחת מאיתנו אחראיים על המצוות ועל העולם הבא שלנו. מה לעשות שרובנו לא מצליחים ללמוד הכל כמו שצריך אז פונים למומחים שהם הרבנים אבל האחריות נשארת אצלנו
אוי, זה ממש לא נכוןאחתפלוס
איך את יכולה להתיר לעצמך דברים בלי לקבל היתר מרב? נשגב מבינתי
להתיר לא, אבל אם יודעים את ההלכההריון ולידה_פצ
אפשר להימנע מהרבה מאוד שאלות...
אני לא מאמינה ברוח הקודשמיקי מאוס
אז הסיבה שאני הולכת לרב היא כי מומחה גדול בתחומו- הלכה.
כמו שאני הולכת לרופא בענייני רפואה.

ובאותו אופן- אם אני יודעת בוודאות מה הדין או מה הטיפול אני לא צריכה אותם. איפה שאין לי וודאות או שקשה לי להכריע בשיקול דעת כי יש כיוונים לכאן ולכאן -אני פונה.

למעשה יוצא לי הרבה לשאול רבנים, כי לצערי אני רחוקה מלדעת מספיק. אבל נקודת המוצא שלי היא שאני אחראית על קיום ההלכה שלי, והרב עוזר לי לברר מה ההלכה, לא "מתיר" לי ולא מחליט עבורי.

אני יודעת שיש גישות שונות בנושא (שמגיעות יותר מעולם החסידות והקבלה, ולא מבקרת אותם חלילה) אבל זה הגישה הבסיסית
אני ממש לא מעולם הקבלה והחסידותאחתפלוס
ליטאית אמיתית. וגם אני לא מאמינה ברוח הקודש.
אבל מאמינה בהיתר ואיסור של רב מורה הוראה שגם אם טעה בהיתר שלו. אני הכי בסדר, כי הקשבתי לפסק שלו.
ואם למדת וקראת שמשהו מותר?מיקי מאוס
את עדיין צריכה רב בן אנוש שיגיד בפה שלו שזה מותר?

בעיני ממש לא, יש לי שיקול דעת וחכמה ללמוד הלכה ולהבין ויש לי גם שיקול דעת (ויראת שמיים.אני מקווה) מתי מה שלמדתי לא מספיק לי ואני צריכה רב שיעזור לי בניתוח של המקרה הספציפי שלי

השאיפה היא שכל אישה ואיש ילמדו את ההלכה כמה שאפשר ויפסקו לעצמם.
אני התנגדתי לאמירה הכללית שאישה לא יכולה לפסוק לעצמה- ועוד איך שיכולה וגם צריכה וכך ראוי.

תמיד? ממש לא.
רק במקומות שבהם היא מסוגלת

ודרך אגב, התלבטתי אם לכתוב אבל החלטתי לערוך שכן- כשאת כותבת "אוי זה ממש לא נכון" את חוסמת את הדיון ומרדדת אותו, וזה סתם מבאס כי רוב התגובות כאן ענייניות ומכבדות. החלטתי לענות כן לך לעניין אבל כמעט ואין פה דברים שהם "ממש לא נכונים", בטח לא אמירה פשוטה יחסית כמו שאני כתבתי שכמובן ניתן לחלוק עליה ובכיף אבל שותפות לה המון נשים ואנשים מלבדי
אז סליחה על התגובה שליאחתפלוס
ממש לא התכוונתי שישמע כמו שנשמע.
לא סיגננתי טוב. אז באמת מתנצלת.
האמת שלא הבנתי של מט השאיפה שכל אשה תפסוק לעצמה?
רב מכיר מלא מקרים שונים, למד הרבה שנים. שימש וראה הרבה מראות.
לא נראה לי שלאשה יש אפשרות לדעת איך לפסוק.
מבינה שמדברים שהיא שאלה פעם אחת והרב הסביר לה, יכולה לפסוק לעצמה, אם זה אותו מקרה או משהו כזה.
אבל באמת מסקרנות-למי יש כזו שאיפה?
כי האחריות היא שלי, וכדאי שתהיה לי עצמאותמיקי מאוס
לשיטתך- אז כל יום ב7 נקיים אני אשאיר לרב את העדים שיעדכן אותי שהם אכן בסדר ולא פספסתי כלום.
לפני כל טבילה אני צריכה שבלנית תעבור אחרי ותוודא בחורים ובסדקים שאני נקיה

אם תתערבב לי כפית בכיור הלא נכון אני צריכה את הרב שיגיד לי מה לעשות

ולמה בכלל לטרוח ללמוד הלכה? צריך רב צמוד ושו"ת אסמס וזהו...

בכוונה לקחתי דוגמאות קיצונית. אבל זה חלק מלפסוק לעצמך

איפה הגבול זה כמובן ממש אישי וספציפי, וכל אישה יודעת איפה הוא, אבל שאלת רב היא כשיש צורך ולא אידאל

(לא נפגעתי, הכל בסדר. רק ניסיתי להאיר את ההשפעה על הקוראות)
אני דווקא מסכימה איתך שאין עניין לרוץ לרב על כל דבראחתפלוס
ואני גם לא עושה את זה.
התכוונתי להאיר את הנקודה שעל כל ספק, אם רב יתיר זה בסדר ואם האשה תתיר לעצמה, יכול להיות שהיא תטעה ואז זה לא בסדר.
כמובן לא במקרים שברור לה. אלא בספק
אני חושבת שההבדל הוא במה אתן קוראת "לפסוק"קורדיליה

גם מיקי מאוס אומרת, שכשיש שאלה שמתוך ידיעותיה היא לא יודעת את התשובה - היא פונה לרב שיש לו הרבה יותר ידע ורקע כמו שכתבת.

השאלה היא האם ומתי צריך לפנות לרב, ומה שאני מבינה מדברי מיקי מאוס זה שהשאיפה היא שאישה תדע כמה שיותר כדי שלא תצטרך בכלל לשאול.

 

העיניין של כתמים הוא לא הלכה שאפשר ללמודכמהה ליותר

זה לא הלכה שעוברת כמו כל ההלכות האחרות - שאפשר ללמוד אותם, אלא רק ב"שימוש" מרב לרב, כל רב שרוצה לפסוק בעיניינים האלו, חייב לעשות שימוש למשך תקופה מסויימת.

זה ממש לא מדוייק.הריון ולידה_פצ
יש דברים שמצריכים רב, ויש דברים שהאישה אמורה לדעת לומר לעצמה.
מה שנכנס בהגדרת כתם- לא מצריך שאלת רב.
אם ברור לאישה שיש לה כרגע דימום מפצע (לא מדברת ב7 נקיים)- אפשר לשאול רב ללא המראה, ולשמוע ממנו אם יש צורך להראות.
ויש הרבה מקרים שרבנים מדריכים- אם יש לך את אותו מקרה או דומה- זה טהור, ואין צורך לשאול שוב!!!
שאלתי את הרב פעמיים באותו יום שאלה על עד. והוא אמר לי- אבל לפני כמה דקות אמרתי לך שזה טהור, אין צורך לשאול על אותו מקרה בדיוק שוב. רק במקרים שזה היתר.
יש צבעים מסויימים על עד שהם טהורים (שכל אחת תשאל את הרב שלה, אני לא רוצה לומר הלכות בפורום) ואין שום צורך לשאול עליהם!!
את מדברת על צבעי דם, שזה באמת מחייב מומחיותמיקי מאוס
וגם לרוב הרבנים שפוסקים בענייני נידה אין אותה ברמה מספקת, רק לכאלה שבאמת בקיאים בענייני מראות .

אבל את רוב הכתמים מתירים באמצעים אחרים, בכלל לא בזכות הצבע הספציפי.
ובעדים שזה יותר מורכב- אז גם יש הרבה פעמים צבע שהוא בתחום היותר פשוט להתיר ורק במקרים שזה ממש ספק אז צריך מישהו מומחה
בולסליל
את פשוט מדוייקת
תודה. זה פשוט כואב לי כל כך...מיקי מאוס
בתור אישה שחווה כל חדירה לאינטימיות כארוע, ושעושה מאמץ "לטפל" , ושעושה המון המון כדי להיטהר מהר הזלזול הזה מכל מיני כיוונים (גם לפעמים באמירות הלכתיות, בפסיקות שאני שומעת ולמזלי לא באלו שנפסקות לי, ולצערי אפילו בין נשים, וכמובן גם בהקשר הרפואי מול אנשי רפואה ) בחוויה של האישה משגע אותי

ואני יודעת שאני ממש ממש לא כזו חריגה, אחרת הייתי שותקת
את לא חריגהoo
וגם אם היית, את לא צריכה לשתוק
אני יודעת.מיקי מאוס
אבל אם כן בחיים לא הייתי כותבת על זה ככה בפורום |ביישנית|
חיבוק גדול לך!סליל
אני לא חושבת שאת חריגה.
בעיניי זה הכי טבעי שבעולם לא לרצות להיחשף ככה.

וזה קשה, ועושים מאמץ במה שצריך כי זה חשוב. אבל יש מקום גם לעוד הרבה רגישות והבנה של כולם, כמה זה לא פשוט...

וזה שזו ההלכה, לא אומר שזה חייב להיות לנו נוח. יש גם דברים מורכבים בהלכה

ושוב חיבוק לך
ותודה על הדברים שכתבת❤️
בעיניי מי שמתייחסת לזה בכזו קלילותלמה לא123

זה מרים לי גבה או שתיים

 

מסכימהחגהבגה
אף אחד לא אמר שזה צריך להיות 'קליל'
מדויקת. יישר כוחיערת דבש

גם ל @סליל ו @מיואשת****** ו @00 וכל מי שכתבה פה מהצד השפוי והרגיש והקשוב לצורך ולרגישות של נשים

 

 

ובואו

כל המילה הזו בהקשר של אינטימיות ואהבה- 'קדושת הבית',

הוא ככ לא במקום בעייני

(כמו שמישהי פה כבר כתבה)-

-ליבי ליבי על מי שהולכת לטבול ורוצה להטהר בשביל 'קדושת הבית'

בעייני יש לה דרך ארוכה למיניות בריאה חופשית  ומלאת תשוקה משחוררת 

 

הולכים לטבול כי יש תשוקה כי יש געגוע

וטבילה זה הלכת בסיס. אז עושים את זה כי כך רצון השם שזה יקרה

 

מעבר לזה? בודקת בלנית וכל השאר

זה רק לפי רצון וכוחות האישה

ואם בן הזוג לא מבין את זה ולא תומך

באמת יש פה צורך בטיפול מיני וזוגי. עצוב

 

 

ממש אהבתי מה שכתבת, כל מילההמקורית
אני לא נכנסת לדיון אבל ממש צורם לידפני11
שכתבת "מהצד השפוי"
כלומר מי שחושבת אחרת ממך היא לא שפויה?

לא יודעת... נשמע מאוד לא נעים לקרוא את זה
למה לאיערת דבש

צרם לך שכתבו פה שוב ושוב שמי שמתקשה ללכת לבודקת היא בהכרח מהצד 'הלא שפוי'?

זה הזוית שהוצגה פה שוב ושוב בהתעקשות ועל זה אני הגבתי.

שפוי בעייני זה לא לרצות להחשף לאחרים שוב ושוב

שפוי זה לקבל את זה שלא מעט נשים חוות את זה פולשני ומטריד ברמה שמורידה להן את השמחה הבריאה במיניות שלהן.

שפוי זה לקבל את זה שלא כולן כמוך. 

ואם לך קל לא אומר שלכולן קל.

 

אף אחת לא כתבה שאסור או ראוי לא ללכת לבודקת.

מי שזורם לה ושווה לה-תפדאל.

אבל למה להציג את הצד השני שמתקשה בכך (ובצדק) כלא שפוי וזקוק לטיפול?

למה להציג את ענין הבדיקות אצל בודקת כענין מוכרח עבור 'קדושת הבית' גם במחירים לא טובים אצל האישה? ולא לתת מקום להחלטה ובחירה של כל אישה על גופה ופרטיותה??

 

 

בעייני מה שהוא קיצוני או פחות שפוי.

אבל אולי ההתנסחות היתה פחות מוצלחת.

אף אחת לא אמרה שזה לא שפוידפני11
אז מה אם הציגו את זה כדרך אידיאלית?
מותר לא להסכים על דרך אידאלית, מותר ורצוי!! לומר שזאת גם לא הלכה
מותר לומר שזה בסדר גמור לא ללכת לבודקת ושיש נשים שזה סבל עבורן.....
חשוב שכל אחת תגיד מה שיש לה לומר וככה הדברים מתבררים.
אבל לומר ככה על מישהי לא שפוי- זה לא מכבד.

אני לא ראיתי כן שמישהי כתבה שמי שלא הולכת לבודקת לא שפויה.
אז אם מישהי טעתה בהבנה מה הלכה ומה לא,
או היתה חסרת רגישות לכאב והקושי של נשים אחרות.
אפשר להסביר לה את הטעות (כמו שעשו פה יפה)

אבל מכאן ועד לקרוא לדעה אחרת (ובוודאי אם זה "*בעיני* מה שהוא קיצוני") לא שפוי ככה בפירוש- זה לא נעים...
אין לי כוח להכנסיערת דבשאחרונה

להתנצחות הזאת

אז נסכים שלא להסכים

אשהשאין לה תשוקה וחשק להיות עם בעלהאחתפלוס
צריכה לטפל בזה דחוף.
ואם היא בתקופה של חשק ירוד היא לא תטבול?
לא הבנתי
היא תלך..יערת דבש

אבל אולי לא תקיים יחסים אם לא רוצה בזה.

היא תלך לטבול ככה בלי רצון ושמחה-אבל זה לא המצב התקין והבריא, נכון?

דיברתי על מה מצב בריא ונכון שצריך להיות ואם לא בהחלט צריך לטפל.

 

לרצות לטבול בשביל מושג ערטילאי זה פחות נראה לי משהו שמעודד מיניות בריאה.

ברור שטובלים בשמחה של מצווה (מי שמסוגלת לכך) וזו זכות גדולה

אבל לא זה הכוח המניע אישה לרצות להיות טהורה לבעלה.. הרצון הפשוט מה שכתבתי למעלה.

(כמו שיש נשים שמקיימות יחסים כי זו מצווהמטורלל..זה פשוט נורא ועצוב ממש)

 

את אומרתoo
שאישה תעשה כל חודש פעולות שמרגישות לה רע, ואח״כ תלך לטיפול ע״מ למנוע את התחושות הרעות.
נשמע לך הגיוני?
אני חושבת שרוב הנשים יהיו מותרות קצת יותר מיומים שלוש, גם בלי שאלות.
מבינה שלך זה רק ענין של נוחות, הצגתי את הצד האחר ואת אפשרות הבחירה שלא מוצגת כראוי
למה כל חודש?חגהבגה
לא מחוייב בהלכה ללכת ובודקת כל חודש, ואם פעמיים רצוף רואים שיש פצע, רב יודע להתיר בדיקות מינימליות, בצורה שלא לפתע, באופן שאין צורך להגיע ובודקת כל חודש.
לשלוח בדיקות/ תחתוניםoo
זה גם לא חייב להיות כל חודשחגהבגה
2 דברים-
1.היטהרות והפסק
2. שבעה נקיים

על מנת להיטהר, צריך לעשות הכל, אבל אם זה עדיין כתמים, ואשה יודעת שהיא תמיד מצליחה לעשות הפסק ביום ה6 למרות שביום הזה יש רק כתם מוזר, זה משהו אחד. לא חייבים לרוץ עם זה לרב נגיד.

אבל אם יש כתם אחרי ההפסקה, ואשה הלכה ובודקת ובודקת ראתה פצע, וקרה כך גם חודש אחרי, בד"כ הרב ייתן הוראה שונה לבדיקות, ו להתייחסות אליהן.

לא צריך לשלוח כל תחתון/בדיקה
לא צריך לבקר באופן קבוע את הבודקת
כתבו פה בשרשורי עברoo
נשים ששולחות כל חודש, לי אישית לא מתאים לשלוח אף פעם
טוב תראיחגהבגה
לא תמיד היהדות שואלת אותנו מה מתאים לנו ומה לא.גם לי לא מתאים לעשות כל מיני דברים ואני עושה כי צריך.
אני בודקת מה יותר חשוב- מה בא לי, מתאים לי ונוח לי, או מה צריך לעשות עכשיו.

לא רק במשטרת מצוות האמת, חונכת לעשות ככה הרבה דברים.
אולי בגלל זה
מסכימה.. גם אם זה לא נוח וזה בודאיPandi99
מביך מאוד מאוד
קרה לי לשלוח
מתתי מבושה.
אבל..
לא הייתה לי ברירה אח רציתי לדעת אם זה טהור או לא
התלבטתי אם להגיבילד בכור
אבל כאב לי לקרוא את השרשור הזה...
בלידה תפרו אותי בצורה שהצרה לי את הנרתיק פלוס צלקת מתוחה פלוס כיווץ יתר שנוצר מכל זה..
הלכתי פעם אחת בחיים לבודקת וזה היה כמה חודשים אחרי הלידה וזאת הייתה אחת החוויות הקשות שהיו לי. באמת באמת שמחה בשביל כל מי שכאן שללכת לבודקת זה רק קצת לא נעים אבל יש נשים שזה ממש לא ככה אצלם.
עד עכשיו יש לי דמעות מהחוויה הזאת וגם אצלה בכיתי. כאב לי, היא העירה הערות שלא היה צריך להעיר והייתה חסרת רגישות. תבינו שאצל נשים שעושות תהליך עם כאב (ואני מטופלת עם דר לב שגיא ועשיתי פיזיותרפיה) כל חוויה כזאת מחזירה את הגוף אחורה כי כשהגוף לומד שכואב הוא עוד יותר מתכווץ. ודרך אגב, כשהלכתי לבודקת זאת הייתה פעם יחידה שהתייעצנו עם רב שהוא לא ממכון פועה. כבר שנתיים שאני נשואה ומתייעצת עם מכון פןעה המוןןן ובחיים לא שלחו אותי לבודקת, ניסו הכל ולא את זה. ואם הם יציעו לי אי פעם בודקת אני אסביר להם את המצב שלי ובטוחה שהם ימצאו מוצא אחר ואם זה אומר להיות אסורים אז אני מעדיפה. כי השלום בית שלי הוא לא ללכת לבודקת
ומה איפה עובר הגבול? לא נעשה בדיקות עם עדים גם?
נעשה אבל המינימום שבמינימום, שאלתי רב על עדים כמה פעמים ואמרו לי מפורשות- עד איפה שאני מסוגלת! אין שום חיוב הלכתי לכמה אצבע להכניס כי כל אחת יכולה משהו אחר.
איזה נסיון קשה. מדהימהמיקי מאוס
אין דרך לטפל בתפירה הגרועה? מצטמררת מלקרוא את זה. עצוב וכואב
תודה לךילד בכור
עשיתי טיפולי פיזיו ששיפרו את המצב אבל לא לגמרי, דר לב שגיא אמרה שרוב הסיכויים שבהריון או הלידה הבאים זה יפתר ואם לא יש אופציה שהיא תנתח אותי ותתפור מחדש.
הסיפור שלי אולי קצת קיצוני אבל בעיניי ללכת לבודקת זה לא דבר מובן מאליו, וצריך להתנהג בזה מאד בזהירות כי חוויה לא נעימה או אפילו כואבת גוררת עוד כיווץ ועוד כאב. כמו שאם יחסים כואבים לא מקיימים אותם עם חדירה מלאה וזה משהו שרבנים אמרו לי.
מבינהסליל
מה את אומרת. אבל אני לא מרגישה במירוץ
מתחילה לספור כשאני יודעת שזה בסדר.
אבל לא הכל מתוכנן בחיים.
המרוץ הוא לא שלךoo
זו הגישה שנשים צריכות לעשות הכל ע״מ להטהר כמה שיותר מהר
אני זוכרת שבפעם הראשונהתוהה לי
אחרי החתונה כששאלתי משהו את הרב שחברה שלי המליצה לי עליו בחום, הוא אמר ללכת בשבעה נקיים עם פד, כך שזה שלא מקבל טומאה. ומשכך זה חוסך את מה שאת מתארת. וזו פסיקה אשכנזית מלכתחילה לפי הרב שלמה זלמן אוירבך אם אני לא טועה. אולי רלוונטי גם לך
בגדולסליל
גם זה מה שהרב אמר לנו, אבל זה גורם לי לפטריה. אז לא יכולה
ומה עם תחתון צבעוני? יש הבדל בין זה לפדים?תוהה לי
לאסליל
באמת אם יש הרבה כתמים, הרב אמר לי לשים צבעוני.

אבל הייתה פעם שלא חשבתי שיהיו, והיו... ואז זה היה מאוד מביך
אויש🤗 לא נעים..תוהה לי
❤️סליל
בעקרון תחתונית זה יותר "קל" מללבוש תחתון צבעונימיקי מאוס
כי תחתונית היא לבנה בד"כ והיא לא סותרת את מנהג לבישת לבן לחלק מהדעות. מכירה היתרים גורפים ללבוש תחתונית (לא כולם פוסקים ככה) אבל צבעוני זה בד"כ בפסיקה אישית (למרות שהלכתית זה מנהג שלא מעכב)
תודה על הדיוק תוהה לי
יש פדים בלי ניילון שלא עושים פטריהדואגת!
בלי ממש קשר לדיון.

רק שתדעי אם את רוצה להשתמש בפדים.. (שוב, בלי קשר לעניין הטהרה)
מסכימה עם כל מילה מיקי, קרה לי גם שהייתה לי שאלההמקורית
בגלל ההתקן והרב אמר לי אם אני מוכנה ללכת לבודקת ו כשאמרתי לו שאני לא מרגישה בנוח עם זה הוא שחרר את זה לגמרי. אמר ׳אני מבין אותך׳ וחשב על משו אחר.
הוא לא אמר שום דבר על זה שזה חייב, כי תכלס זה לא חייב, אבל לפעמים יש לזה השלכות. וזה בסדר.
אבל חשוב לי לומר שמאוד מאוד חשוב להתייעץ עם רב שיש לו כתפיים רחבות וידע הלכתי רב, ב״ה אני זכיתי ואני מתייעצת עם רב כזה והוא מאוד רגיש גם בשאלות שלו וגם מאוד מאוד מדייק את השאלות שלו כדי לוודא שהוא מבין את כל התמונה.
חיבוק לפותחת היקרה! באמת לא קל
ב"ה איזה כיף לשמוע כזה סיפורמיקי מאוס
לשמחתי גם אני כשהייתי עם התקן וכתמים לא נתקלתי בצורך כי באמת יש לנו רב בקיא במראות שהתיר לי דברים שלא דמיינתי כי הצליח להבחין שזה לא דם ווסת.
השאלה מתי הצורך מצדיק...מיקי מאוס
כנ"ל גם בדיקות פנימיות כמובן. כשהן הכרחיות לבריאות אני אחשוק שפתיים, אבל לא תמיד נותנים לי את המידע להחליט אם הן הכרחיות ואם אני לא אלחם אז יצפו ממני לשתף פעולה גם בבדיקה פנימית מיותרת או כשיש אופציה אחרת (למשל אני אעדיף לבוא עוד שבועיים לא"ס ראשון ולא לעשות וגינאלי, בד"כ מציעים את זה? לא. לרוב ישר פונים לוגינאלי אלא אם תתעקשי אחרת) זה במשל הרפואי

אז גם בנמשל, לפעמים יש תחושה שפוסקי ההלכה מתיחסים לבודקת טהרה באופן אחר ממה שאנחנו כנשים היינו מצפות- כמשהו שעושים רק כשאין ברירה אחרת. כמה זה צורך גדול? זה שאלה ממש רחבה ומדויקת. וברור שיש פוסקי הלכה רבים שמתייחסים לזה בדיוק כך, אבל יש כאלה שלא (ובאמת מתום וכוונה טובה. מעריכה מאוד כל מי שמשרת את הציבור בלהיות פוסק) אז חשוב לפחות שלכל אישה יהיה ביקורתיות כלפי הנושא ותדאג לברר אם הצורך הכרחי, וגם שלפוסקי ההלכה תהיה הכוונה רחבה כמה שאפשר להבין מתי לשלוח ומתי לוותר
נכון.. הפחד שלי הוא שזה יהפוך לכ"כ לגיטימי ונפוץקורדיליה

ויתפס כמשהו ש"קל" לקבל דרכו תשובה,

ואז לא יחשבו 100 פעמים לפני שישלחו

חוששת שזה לאט לאט עלול להפוך ממוצא אחרון ממש, לכלי עזר להחלטה שאולי בלי זה היו מוצאים דרכים אחרות להגיע אליה..

הניסוח שלך לא משהו, אבל בהחלט יש קולות שמסתייגים מזהמיקי מאוס
כמובן שהבודקות עצמן ברובן הן נהדרות ועדינות, וממש מוערך מי שמוכנה לעבוד בזה ועוד שזה בשעות הפנאי .
יש כאלה שלא אבל בכל תחום רפואי זה ככה :/
ולכן הכי טוב אם מצליחים להגיע דרך המלצה כמה שזה לא נושא שנעים לדבר עליו

וברור שבמקרה שבו ההלכה נתקעת בקיר ואין שום דרך להתיר ובודקת מוצאת פצע שמתיר- זה מבורך וחשוב

אבל- ההסתייגות היא מזה שרבנים יהססו לתלות בפצע כי יש פתרון אחר- לכי לבודקת, וזה עצוב, כי ללכת לבודקת זה לא דבר קטן בכלל בשביל רוב הנשים. לא מספיק מכירה וברור לי שרבנים בקיאים ומנוסים לא ימהרו לשלוח אבל גם ברור לי שיש כאלה שהיו מתאמצים יותר אלמלא היה הפתרון הזה... ושמעתי סיפורים.

אז ממש חשוב שיהיו בודקות, ועוד יותר חשוב שירכזו מידע לגביהן, ויתנו להן הכשרה טובה כמה שאפשר, אבל גם חשוב לזכור את הסיכון ולהיות מודעים אליו מצד פוסקי ההלכה ולא למהר לשלוח
(בעיני רב צריך לעשות את המקסימום בצד שלו, ורק כשהוא מגיע לאישה עם תשובה של אין דרך להתיר להציע לה אופציה של בודקת כמשהו לא ברור מאליו, כי באמת להרבה נשים זה מחיר מאוד גבוה)
כתבת מעולהסליל
פשוט כל מילה.
כתבת מצוין ממשטארקו
(וב"ה זו הגישה של הרב שלנו)
הנקודה שאת מעלה חשובה בהחלטבימבה אדומה
אני מאמינה שצריך להאמין ברבנים שהשיקול ההלכתי עומד לנגד עינהם. ואם אישה מרגישה שזה לא במסוגלותה, שתאמר לרב שלה, שלא תתבייש! כל העניין שזה פסיקה אישית אז ממילא יש ערוץ תקשורת עם רב. למה לא לנצל אותו?
לא באה ממקום של חוסר אמון ברבנים ח"ומיקי מאוס
אבל הם לגמרי בני אדם, והרבה פעמים עוד לא מנוסים מאוד וקצת מהססים (ובצדק), וברור ברור שכוונתם רק לטובה ולקיום ההלכה.
השינוי שאני מכוונת אליו הוא בהדרכה, בלמידה, בהכוונה כלפי הנושאים האלה.

כל הממשק הזה של הלכות טהרה בין רבנים לנשים הוא בעייתי מאוד (אני כ"כ מאמינה בזה שנשים צריכות לפסוק בנושא הזה, והלוואי שנגיע למצב שזה הנורמה, ושיש בקיאות מספקת) אז בודקת טהרה שהוא נושא סאב-הלכתי ודי חדש מעצים את זה. הם לומדים היטב את ההלכה אבל היכולת שלהם להבין את הראש של האישה מולם היא מאוד מוגבלת (עם הנסיון, ואם יש הדרכה ממש טובה ספציפית לזה רואים הרבה פעמים שיש יותר הבנה, אבל גם הרבה פעמים אין)

מבחינה הלכתית- ברור שאם אפשר לבדוק משהו בבדיקה פשוטה במקום להתחיל עם דעות יחיד וספקות זה עדיף. לא?
אז זהו שבשביל גבר קשה מאוד להבין למה בדיקה כזו היא ממש לא פשוטה. חוץ מהענין הטכני והכסף....

מסכימה איתך לגמרי שזה תפקיד האישה , אבל רוב הנשים מאוד מתביישות ובצדק, חלקן לא מתקשרות ישירות אלא רק בעקיפין, וגם הרבה לא חושבות בכלל שיש מקום להרגשה או הדעה שלהן מול הפסיקה. ולכן חשוב להציע את זה כהצעה, חשוב לתת תמיד את התמונה הרחבה, ולעודד נשים להביא את עצמן כמה שיותר כי באמת הפסיקה היא לגמרי אישית ולגמרי תלוית סיטואציה בפרטים הכי קטנים
בנוגע לנקודה שהזכרת - דיבור האישה עם רב , יש לזה היום פתרוןשמלה אדומה
יש יועצות הלכה במדרשת נשמת שמתעסקות בדיוק בתחומי טהרת המשפחה, יש בניהן שגם מקבלות מראות
נכון, כתבתי שבעיני באידאל אישה צריכה לפסוק בהלכות האלהמיקי מאוס
אבל-
במציאות היום אין מה להשוות, ואני ב"ה מכירה והתייעצתי וניסיתי. אין הרבה נשים שעוסקות בזה, מתוכן יש עוד פחות שמנוסות ועוד פחות שרואות מראות. ואז גם צריך איכשהו לגור באזור.

לגבי הבקיאות- הן באמת הרבה פעמים פשוט שואלות מי שבקיא יותר מהן כשמגיעה שאלה שהן לא יודעות וזה יוצר את התיווך הזה בין האישה לפוסק ההלכה

המוקד הזה מדהים, כשצריך רק לשאול שאלה , לקבל הנחיות או מענה מהיר, אבל זה לא ממש יכול להחליף רב שבקיא במראות ועונה לפי אותה גישה פעם אחר פעם באופן שיטתי .

הלוואי שבכל עיר כבר תהיה אישה כזו ב"ה אנחנו בדרך

(ואין פה שום פמיניזם או ערעור על בסיסי ההלכה, אין שום מניעה שאישה תפסוק בהלכות נידה, וכבר היו מהראשונים שהעירו שהיו מעדיפים לא לעסוק בזה כי ראוי שנשים יפסקו אבל מה לעשות ויש צורך אז הם פוסקים ולומדים ומשמשים)
מסכימה מאודאן אליוט
כל כך מסכימה, תודה שכתבתתוהה לי
חשוב לי לשתףציפאלקס
רוב הנשים עברו במהלך החיים פגיעה או הטרדה מינית, זה הנתונים המזעזעים.
אז כן, להראות לרב עדים או תחתונים, זה טריגר מטורף, וללכת ובודקת זה חוויה קשה, וכל טבילה זה מטלטל.
וצריך לכבד את המקום הזה.

יש המון דברים שממש לא חייבים לעשות!!!! כמובן שההקלות הן לפי הצורך, אבל זה לא הקטנת ראש, זה נסיון להשאר בריאות בגוף ובנפש.

לא חייבים לקיים יחסים בליל טבילה
אפשר לחיות בטהרה בלי להראות לרב עדים או תחתונים
לא חייבים ללכת ובודקת אף פעם בחיים
מותר לדחות טבילה לפעמים אם זה קשה
לא חייבים מוך דחוק
ולא חייבים מליון דברים!!
הרבה מאיתנו עברו גיהנום בתחום המיני, והגיעו לנישואים שרוטות וחבולות, וכדי להצליח להיות נשים, נשואות ואמהות, נעזרות בהמון הקלות מרבנים גדולים מאוד.
אז כן, ההקלות לא מתאימות לכולם,ואני תמיד מתרגשת לדעת שיש כאלו שלא נפגעו ושנכנסות למיניות בקלות.
אבל מי שלא, וזה הרבה, אפשר להקל.
וחשוב חשוב, שנכבד ונבין גם את הצד הזה.,
מבינה ממש את מה שכתבתאורי8
ומבינה ומכבדת את התחושות שלך. רק רוצה לומר, שלא נראה לי שרוב הנשים עברו פגיעה מינית. אני לא זוכרת את הנתונים המדויקים, גם הם קשים וכואבים, אבל זה לא רוב. וגם תלוי בחומרת הפגיעה, מבינה ממש את מי שזה רגיש לה וקשה לה, וב"ה שיש הקלות ודרכים להקל על מי שזה קשה לה. תודה על העלאת המודעות לקושי הזה.
ממבט של מי שב"ה לא חוותה פגיעה, הדברים האלה רק מעט לא נעימים. וזה בסדר שאת מרגישה אחרת אבל לפעמים מי שמרגישה ככה הופכת את עצם הבקשה ללכת לבודקת טהרה לחוסר רגישות נוראית, ומזדזעת מכך שצריך להראות מראות לרב, ונותנת תחושה שההלכה היא נוראית ולא רגישה. ב"ה שיש פתרון למי שקשה לה, עדיין אני לא חושבת שזה רוב הנשים, וב"ה רוב הנשים לא עברו פגיעה מינית. מבינה ומכבדת מאוד את מי שכן.
תודה שהגבתציפאלקס
ברור שיש הבדל ברמת הפגיעה בין נשים,
אבל זה אחוזים גבוהים.
וחשוב לדעת שהרבה מהנחיות הטהרה הם מעבר להלכה הבסיסית ולא לכולן הן מתאימות

ולעתים אפילו עולות בבריאות הנפש ובזוגיות.

רק חשוב לי להדגיש גם את הצד הזה.

ושכל אחת תבדוק יתברר איפה ניתן להקל במידה ויש צורך בכך
אני חושבת שזה לאו דווקא קשורהמקורית
לקונוטציה שלילית על ההלכה.
אני למשל עושה הפרדה ברורה בין ההלכה שאומרת שאני צריכה לבדוק את עצמי וכו כדי להיטהר לבין העניין שאני לא מעונינת להיבדק על ידי גורם נוסף כדי להיטהר. פשוט כי זה לא נעים. ואילו כשאני בודקת את עצמי אין לי טראומה ברוך השם, אבל כשזה נכנס לעניין של מישו נוסף שמצטרף לעניין הטהרה האישי שלי - פחות מסתדר לי.
וזה בדיוק העניין. זו לא חובה הלכתית בשום דרך. וזה לא מצטייר בעיניי כפגיעה מינית בכלל. אמנם יש לזה השלכות אבל לדעתי המטרה לא מקדשת את כל האמצעים. זו אופציה שטוב שתהיה למי שרוצה ומוכנה, אבל בעיניי זה כן קצת חסר רגישות. וזה כן קצת הופך את יחסי האישות לעניין ציבורי מה שנקרא, ולנחלת הכלל ולא למשו שהוא רק שלי ושלו, וגם למשו שהוא סוג של עיקר כשתכלס הוא חלק ממכלול שלם של דברים שחשובים בזוגיות
אבל יש נשים, כמוני שממש שמחות על האפשרות של בודקתאורי8
עבר עריכה על ידי אורי8 בתאריך ד' בטבת תשפ"ב 23:26
עבר עריכה על ידי אורי8 בתאריך ד' בטבת תשפ"ב 23:25
זה ממש הציל לי טבילה, ואני כן מוכנה לעשןת הכל בשביל עוד יום טהרה, אני נשואה 22 שנה ועדיין, שונאת שאנחנו אסורים. מוכנה ללכת אלף פעמים לבודקת בשביל עוד יום להיות מותרים. זה בסדר שיש נשים שלא רוצות ללכת לבודקת ובסדר להן להיות מותרים פחות, לגיטימי לגמרי. אבל גם התחושה שלי לגיטימית, לכן אני לא מבינה למה האפשרות של בודקת היא חוסר רגישות, בעיני היא ברכה גדולה, אפיחו ריחמתי בליבי על הנשים בדורות הקודמים שלא הכירו את האפשרות הזו והיו אסורות סתם המון זמן, בלי לדעת שיכלו להיות מותרות.
מאוד מעניין להכיר פה בפירום דעות שונות, שממש לא הייתי מודעת אליהן. אז תודה לך ולעוד נשים שהסברתן את עצמכן
❤️המקורית
באמת מדהים לראות כמה שוני.
ובכלל - מהמם בעיניי שאפילו אחרי ככ הרבה שנים של נישואים את עדיין לא מתרגלת לעניין. באמת.
אני חושבתסליל
שזה בסדר גמור שמי שמתאים לה תלך לבודקת.

פשוט לפעמים יש הרגשה של לחץ סביב הטהרה, להיטהר כמה שיותר מהר, חינוך כאילו מצוות טבילה היא מצווה "יותר חשובה" מאחרות ועוד כל מיני תפיסות שבעיניי יוצרות לחץ. מי שגדלה על לחץ כזה, לא באמת יכולה לבחור האם ללכת לבודקת או לא. אותה לימדו שעושים הכל בשביל להיטהר, אז היא תעשה הכל. גם אם זה במחיר *שעבורה* הוא כבד מידי.

ובאמת שלא התכוונתי באף שלב בדיון להגיד שמי שבוחרת ללכת לבודקת זה לא בסדר. פשוט לעורר את העניין שעבור מי שזה רגיש עבורה, זה לא חובה.
אני לא חושבת שלהציע בודקת זה חוסר רגישותמיואשת******
בוודאי שלא!
לומר ש״צריך״ בודקת ולתת הרגשה שחייבים זה הבעייתיות פה
אבל זה שיש אפשרות למי שזה טוב לה וזה עוזר לה זה דבר נפלא ומבורך.
כמה שיותר אפשרויות שיעזרו לנשים שונות מכל כיוון אפשרי זה דבר טוב ונפלא
שאלהמקרמה
אם הרב היה אומר לך שיש שתי אפשרויות
1. ללכת לבודקת ולקבל "הוכחה" שהכתם לא אוסר
2. לא ללכת לבודקת ולהסתמך על גישה מקילה בנתונים הנל ניתן להקל ולתלות את הכתם בפצע למרות שאין ודאות לכך

מה היית מעדיפה?

בשני המקרים תטבלי באותו היום.

רק שבראשון עם הוכחה מהודרת
ובשניה עם היתר?
הנוסח שלך רק מחדד את כל הענין הזהoo
גוף האישה הוא לא זירת פשע שצריך למצוא בו ׳הוכחה׳
ואם נשים לא היו מסכימות להבדק אצל בודקת, אז היו מוצאים איך לפסוק בלי האופציה הזו
בכוונה...מקרמה
זה בדיוק מה שניסיתי להעביר.
לפי הרב שלי, בעבר, כשלא היה את הכלי הזה של בודקת טהרה היו יותר מנסים למצוא פתרונות אחרים למצוא מקום להקל.

והיום פתאום בגלל שיש את האפשרות של בודקות טהרה פתאום כבר ההקלות הללו לא קבילות... וזה לא נכון.

הוא סיפר שפעם הוא ניסה למצוא פתרון והאישה מיוזמתה הציעה ללכת לבודקת טהרה.
אז הוא שאל אותה למה היא חושבת שזה יעזור
וכשהיא ענתה שהיא מכיר את הגוף שלה ויש לה תחושה שזה פצע הוא ענה לה שזה כשלעצמו מספיק לתלות את הכתם בפצע כי לענין נידה וכתמים נשים מעידות על עצמם

וקצת חבל לי שזה לא הדעה הרווחת
כי יש לי הרגשה שרוב רובם של הנשים היו מעדיפות שרב יתיר להם את הכתם גם ללא 'הוכחה'
הרב שלי ממש מתאמץ וממש מחפש כל דרך שלפעמים זה מרגיש שהוא מקופף את ההלכה כדי למצוא דרך להקל
ובעייני, בעייני נידה זו צריך להיות הדיפולט, אין פה עניין להדר בהחמרות.
וגם אם זה נראה לי מופרך או תמוהה ואני שואלת שאלות הרב מדגיש לי שזה אחריות שלו על הפסיקות שלו.
אני את שלי עשיתי בכך ששאלתי
ואם מי מאיתנו יצטרך לתת דין וחשבון בבית דין של מעלה זה יהיה הוא

וכך הדילמה זה לא בהכרח עוד יום אסורים מול ללכת לבודקת

אלא ללכת לבודקת מול לא ללכת
ובשניהם הטבילה תהיה באותו היום.

ובדילמה כזו יש לי הרגשה שרוב הנשים היו מוותרות על התענוג ללכת לבדיקה פולשנית
לגמרי צודקתמיואשת******
תיארת כ"כ נכון!!!קורדיליה

למצוא היתר בלי בודקת - זה צריך להיות הדיפולט!

אבל זה ברור. בענייני טהרה אסור להחמיראחתפלוס
אם הרב מצא היתר אז סלמאט. בשביל זה שואלים רב
זהו, שלרוב זה לא להסתמך על גישה מקילההריון ולידה_פצ
אם יש סיבה סבירה שזה פצע- מעיקר הדין (ולא באיזה היתר דחוק) אפשר לתלות בפצע!!!
צריך שהדימום יהיה בכמות סבירה לפצע, צריך כל מיני תנאים שאני לא יודעת לפרט אותם, אבל חשוב לדעת שאם האישה מרגישה שיש לה פצע, או חושבת לפי איך שהופיע הדימום שזה פצע- ההלכה הפשוטה היא שתולים בפצע.
והספקנות הזו של ללכת בכל זאת לבודקת שתוכיח כי אולי אולי זה לא, בעיני (ובעיני הרב שלי) זאת ממש לא ההלכה, ולהפך- זה לפגוע בפרטיות וצניעות האישה *שלא לצורך*!!!

הפתרון של בודקת ניתן למקרים שבהם זה דימום בלי שום הסבר, שאז אין אפשרות להתיר את האישה לבעלה- ואם בודקת תמצא פצע כן תהיה אפשרות.
אבל זה רק אחרי שממצים את הפתרונות ההלכתיים הקיימים.

ולכן אני תמיד בגישה של ללכת לשאול רב עם כתפיים רחבות, שלא מפחד לפסוק בדיני טהרה.
אשאל את הרב מה עדיףאורי8
אם יאמר לי שאין צורך בבודקת , אז למה ללכת? אם עדיף בודקת, אלך, קצת לא נעים וזהו. אבל זאת אני, בדיקות פנימיות הן אך פעם לא נעימות, אבל זה לא נעים לי במידה נסבלת, ברגע שהיא סיימה שכחתי מזה. גם ללכת לקוסמטיקאית לסדר גבות זה לא נעים ואני הולכת. זה לא נעים לי בערך באותה מידה. מבינה את מי שמרגישה אחרת
אם לדייקמקרמה
המילה 'עדיף' היא הבעיתית.
זה צריך להיות דיון על 'הכרח'
אז בעייני צריך לשאול את הרב האם יש היכרח בבודקת ואם יש אפשרות להיתר, גם אם לא קונבציונאלי, ללא בודקת.
משהו שאפשר להיתלות בו...
שממש יתאמץ.

ויש לו מעט רבנים שפתאום שמציגים להם את הנושא ככה מבינים שבודקת זה ממש מוצא אחרון פונים לאפיקים יצירתיים.

מה שנקרא כתפיים רחבות

אני מבינה שאולי לך באופן אישי אין צורך ביצירתיות הזו כי הליכה לבודקת היא לא ביג דיל

אבל כשינוי תודעתי בעולם הפסיקה הרבנית בנושאי נידה,
בקביעת הנורמה
ובנרמול רגשות של הרבה מאוד נשים

הדיוק הזה חשוב
מסכימה שהדיון חשובאורי8
גם אני למדתי ממנו הרבה. כשמשהו לא רגיש לך באופן מיוחד, אתה לא קולט עד כמה הוא יכול להיות רגיש לאנשים אחרים.
מדויקת. תודה!!מיקי מאוס
חשוב לציין שפסיקת רב בענייני צבעים היא לא גישה מקלה!פלא הבריאה
היא ההלכה עצמה בשיא הידורה. בעבר הרחוק, רוב הרבנים היו יודעים לפסוק על פי הצבע בלבד האם האישה טהורה או אסורה. האם הדם הוא דם מהרחם או מפצע. היום רוב הרבנים לא יודעים או לא רוצים לקחת על עצמם אחריות הלכתית כל כך גבוה ולכן מעדיפים לשלוח לבודקת טהרה. אין בזה שום הידור מצווה. אלא התמעטות הדורות. (ואני לא מזלזלת חס וחלילה בכבודם. אבל זאת המציאות)
הרב שלי הוא רב שמאוד מחמיר בכל ענייני צניעות, הרחקות וקדושת הבית. אבל בעייני פצעים הוא בודק ו99% אחוז מהמקרים פוסק על פי מראה הצבע בלבד או תשאול מקיף של האישה לגבי הרגשתה. ולא שולח לבודקת טהרה. זו היתה גם גישתו של הרב אליהו. שהרב שלי שימש אותו בעניין זה ומשם למד.
כ"כ נכון... אחר שלמדתי יותרמיקי מאוס
והבנתי כמה היום אנחנו רחוקים מאוד מהלכות נידה דאורייתא ואפילו דרבנן, נהיתה לי הקלה גדולה מאוד מול כל ההיתרים וההקלות.

ברור שאנחנו עדיין עובדים עם כללי ההלכה והמסורת.
אבל ההבנה שמלבד ווסת אמיתית כמעט שום דבר לא היה אמור לאסור והכל רק מספקות ואובדן הידע נותנת לי הרבה מוטיבציה לנצל את הכלים שההלכה עצמה נתנה כדי להתיר ואני כבר לא מרגישה שאני מעוותת את ההלכה אלא להיפך- מקרבת אותה למקורה.
ובאמת- רב שבקיא במראות התיר לי דברים שבחיים לא הייתי מדמיינת כי נטו ע"פ הצבע הוא הבין שזה לא דם ווסת. בלי בודקת ואפילו בלי תחקור מעמיק (ששניהם כמובן לגיטימיים וחשובים כשאין את הוודאות הזו בצבע)
וכנראה זה קשור למה שאת מציעה כי אצלי בהחלט היו בעיות כתמים והתקן ומעולם לא הציעו לי בודקת עדיין ותמיד הצליחו להתיר

בספר של הרב מלמד הוא מסביר את זה כ"כ בהיר ובאמת יחסית יש לו פסיקות מקלות בנושאים האלה מתוך הגישה הזו שאיפה שההלכה נתנה פתח- נכון להשתמש בו. (גם מי שלא פוסקת כמוהו מאוד מענין לקרוא בשביל ההבנה של השתלשלות ההלכה)

הדיון הזה מתחבר לי קצת גם לגישה שלו בנושא התקן- שכל עוד יש ספק אם זה דם פצע (כמובן לא במקרים של ספק ווסת שאז זה דאורייתא) אז הכלים ההלכתיים קובעים שאפשר להקל כי זה דין דרבנן.

לעומת הגישה האחרת שמנסה בכלים מחקריים לכאורה לנסות לברר מה מקור הדימום בהתקן, כתחליף לכלים ההלכתיים.(שזה מרגיש לי דומה להליכה לבודקת)

אז אני חלילה לא באה לפסול את הידע המדעי והשימוש בו בהלכה , ובטח שיש לזה מקום חשוב, אבל זה מעורר שאלה גדולה איך ומתי ראוי לנצל אותו ועל חשבון מה זה בא
לי היה גם דימום קבוע בבדיקות כמה חודשים טוביםמ.אמ

קודם כל הונחתי לבצע רק הפסק, ראשון ושביעי, בלי מוח ובלי בדיקות באמצע (כשלשיקולי היה בדיקת האמצע, ליתר ביטחון).

אחרי כמה פעמים שזה קרה ברציפות הרב הורה על 3 חודשים שזה מוגדר כתלות באותו פצע ואין צורך לגשת לבודקת, העיקר להצליח להוציא בדיקות הפסק, ראשון ושביעי נקיות, תוך ניסיון לעקוף את הפצע (לאחוז באזור שלו ולהסתירו ולעקוף אותו פנימה וכן ביציאה), ואם קרה פעם שלא מצליחים הבודקת בד"כ מצליחה... בפועל הסתדרתי בלי לגשת אליה חוץ מפעם אחת.

ולאחר 3 חודשים הוא אמר שאם חוזר על עצמו והבודקת תאמר שזה מאותה סיבה, שוב לתלות בו ולהמשיך בהסדר הנ"ל עד שיחלוף. 

אותו רב גם ייעץ לי למרוח שעה לפני הבדיקה מעט מאד וזלין שקוף, ככה שהאזור לח ורך יותר בבדיקה. האמת זה ממש עזר.

אם אני זוכרת נכון הוא גם אמר שאפשר להרטיב מעט את העד.

וגם ציין שבודקת טובה יכולה להמליץ לפעמים על פתרונות לאותו פצע, כך ששווה גם לבדוק בכיוון הזה.

כמובן שכל אחת צריכה הוראת רב למקרה שלה, אבל הרחבתי שיהיה אפשר לראות שיש עוד הרבה מקום להקל ולעזור. שווה מאד התייעצות עם רב נוסף.

 

הפתרון הוא לשלוח לי את הבדיקות לרב שמבין בצבעיםפלא הבריאה
של פצעים וגם מחזור. מכירה את הבעיה מקרוב ממש. ברוך ה' מעולם לא הייתי אצל בודקת, למרות שהיה לי עשרות שאלות. בזכות הרב שלנו. תכתבי איזה אזור מגורים את אולי נוכל להמליץ לך על רב.
דבר שני ללכת לרופא נשים ולבקש לקצר את החוט של ההתקן. הרבה פעמים החוט טיפה ארוך מדי ואז החיכוך בין העור לחוט שהבדיקה עושה יוצרת פצע.
לאשירוש16
ממש לא תקין.
פצע אמור להחלים אחרי מספר ימים. לא מספר שבועות/חודשים.
ממליצה בחום לפנות לרופאת נשים.

אם יש פצעים חוזרים בצוואר הרחם זה מצריך בדיקה או לפחות ביקור אצל רופא.
נהיה פה שירשור מטורף על הליכה לבודקת..הריון ולידה_פצ
ואני רק חושבת על זה ששאלת אם זה תקין ללכת ברצף.
אני יודעת שאישה נאמנה לומר על עצמה שיש לה פצע, ואם היא יודעת שהדם הספציפי שיצא הוא מפצע זה בסדר גמור.
ויצא לי עם כמה רבנים גדולים שפוסקים הרבה במראות שפסקו לי בלי לראות בכלל את העד או התחתון, רק על סמך אמירה שלי, או שכן ראו, וחשבו שזה אוסר, ורק בגלל שהייתי ממש בטוחה בעצמי שזה פצע (כאב חזק בבדיקה, דימום בבדיקה מאותו צד שכאב ועוד כמה סימנים שלא מרגישה בנח לפרט פה) התירו.
יש גם אפשרויות שונות לעשות אפילו הפסק ככה.
צריך להתייעץ עם רב שיש לו כתפיים מספיק רחבות ולא דוגל בלשלוח לבודקת על כל דבר. (יכולה לומר ששאלתי את הרב עשרות שאלות, מתוכם לא מעט מהפעמים אפילו לא הייתי צריכה להראות את העד/ התחתון כי הרב הסתפק בתיאור שלי ולא היה צריך את הצבע המדוייק. וחוץ מפעם אחת שהעלה את האפשרות של בודקת בגלל ש*אני* הייתי מסופקת אם זה פצע ואמרתי שאולי עדיף לאסור כי אני לא בטוחה מה גודל הפצע והיה דימום משמעותי, הוא אפילו לא העלה את העניין.)
וסליחה על הנצלו"ש 😞מיקי מאוס
הכל בסדר עלו פה נקודות מעניינות שמלה אדומה
יש בי''ח שעונה על הבקשה שלי?9 בום

1. בקרבה סבירה ליו''ש...אז נגיד לניאדו הכי צפון ובכללי במרכז.. ירושלים מרגיש לי קצת רחוק..


2. תומך בלידה טבעית ולא מכורים למוניטור ללא סיבה..ולא ממהר להתערב. ובכללי צוות נעים ונחמד.יודעת שבכל מקום יש ויש..


3. חדר פרטי הכי מושלם. או גג 2 נשים בחדר. זה תנאי סף מבחינתי..חשוב והכרחי לי שקט..אז לא בא בחשבון מקומות רק עם 3 נשים בחדר.


4. שיש תינוקיה שאפשר לשים לשעה-שעתיים אם אני על תת שינה קיצוני

לידה מתקדמת בעז''ה ובלי מלווה איתי.. עד כה תמיד היתי צמודה לתינוק ואפס הפרדה אבל זה עלה לי במחיר של כמעט חוסר שפיות..


5. שלא יהיה עמוס מדי- שלא אתקע בקבלה מליון שנה ..י ש לי לפעמים לידות 'מתפתחות מהר במפתיע וגם נסיעה מאחורי..


יש כזה דבר???😉

או שהגזמתי?

או מה הכי קרוב לפחות למה שמחפשת


אם אמקד


לידה טבעית

וחדר פרטי או עד 2 נשים+תינוקיה כאופציה

לא עמוס מדי


כןבשורות משמחות

בהדסה עין כרם זה בדיוק ככה

וגם הרישום בקבלה עכשיו הוא צמוד למיון מיילדותי

בעיקרון יש אצלם תכנון לידה ואז מראש את יכולה לבקש את הבקשות האלו

שואב שוטף ריח מסריחאמא לאוצר❤

בהמשך לכל שרשורי השואב שוטף..

יש לנו שואב שוטף דרימי, היה מצויין מאד חודשיים וחצי בערך

ופשוט התחיל להסריח ברמות, קרצפנו את כל החלקים שלו עם אקונומיקה ועדיין כל פעם שמפעילים אותו עושה ריח סירחון בבית של מים יושבים מגעילים כאלה


מישהי מכירה?? יש פיתרון??


כבר חודש לא משתמשת בגלל זה

טוב ברור שזהלא שטיפההמקורית

ואני באמת לא מכירה שואבים שוטפים אחרים, רק את שלי

אם את מרגישה שזה לא זה - אז זה לא זה🤷

אם אני רוצה למסור ספה(בירושלים)אחת חת חת שתיים

ואני רוצה לתת את זה רק יהודים.  איפה אני מפרסמת?

תודה רבה

בגלל הסיכון לאוטינג שיניתי שם משתמש

קבוצות וואטצאפ שכונתיותאחת כמוני

כגון אמהות לא אוגרות וכאלה..

גם אם תפרסמי ביד 2רקאני

אם פונים אלייך לא יהודים

את אומרת שזה כבר לא רלוונטי

יש גם קבוצות של למסירה לחוות ולגבעות אם את רוצה112233445566

ובכללי זכותך למסור למי שבא לך.

אם יש לך פייסבוקעוד מעט פסח

יכולה לפרסם ב'מרקט פלייס'.

פונים אלייך אנשים (דרך הפייסבוק, בלי המספר הישיר שלך), ואם הפונה לא יהודי את תמיד יכולה להגיד שיש לך מתעניין אחר, או אפילו לא להגיב בכלל.

מאיפה את מוסרת?, האמת שאני צריכה...טרמפולינה
תודה, רחוק ליטרמפולינה
הי! אנחנו מחפשים ממש!אנונימית בהו"ל

את רוצה שאפנה אלייך באישי?

אימהות לא אוגרותבשורות משמחות
תודה רבה לכולן!אחת חת חת שתיים

אני לא נמצאת בקבוצות שכונתיות ולא יודעת איך להגיע אליהם.

איך מגיעים לקבוצות של אמהות לא אוגרות?

ממש תודה!

תשלחי ווצאפ ל-צלולהאחרונה

0545707060

זה בוט של אמהות לא אוגרות ונותן קישורים לקבוצה המתאימה (יש לו שעות פעילות אז אולי תצטרכי לחכות לתשובה).

אתגר השנצ במעוןאנונימית בהו"ל

בלתי נסבל.


מה עושים עם ילדה שפשוט לא הולכת לישון?


אני נשפכת בשבע וחצי (אולי קשור לזה שאני בהריון, אולי לא(


ועד עשר אני מנוטרלת כי בהשכבה.

וזה תמיד נגמר בבכי שלה ועצבים שלי


שונאת את עצמי אחר כך

ומרגישה האמא הכי דפוקה בעולם


ולא, זה לא רלוונטי להוציא מוקדם

נדיר שאני בבית בשעות האלו 

שנה הבאה בגן?איזמרגד1

אם כן פשוט לנשוך שפתיים ולעבור את השבוע- שבועיים שנשארו, פשוט להשכיב מאוחר ממש מלכתחילה ואז להפסיק שנצ.

אם לא אין לי פתרונות לצערי😐

לאאאאנונימית בהו"ל
לצערנו הרב
לספור לאחור... עוד חודש וזה נגמר. סיוטכורסא ירוקה.
זה פשוט קשהשירה_11

אני פרשתי

היא ערה איתי בבית עד שהיא מעצמה הולכת לספה ונזרקת לישון


לא מתאים לי הערבים המגעילים האלה שהיו לנו עם הרדמה אין סופית בכי ועצבים

עונהנויה12345

אני באופן קבוע הייתי יוצאת לגינה עם הבן שלי, פירות ארוחת ערב הכל שם, משחקת איתו המון והוא היה מתעייף מזה כל כך שבשמונה גג שמונה וחצי הוא היה הולך לישון. בתקופה של הקיץ הייתי עושה לו בריכה בחצר שלנו עם השכנים. אני יודעת שזה קשה יחד עם ההריון אבל אפילו לצאת עם עוד ילדים שיכולים להעסיק אותו בגינה יכול לעזור לך.

אבל אחרי שינה במעון הם לא ירדמו בשש או שבע. אני הייתי שמה בשמונה וחצי. 

יש ילדים שפשוט לא צריכים את השנצמשתדלתלהיותאני
יש ילדים שלא צריכים את השנצ, לא משנה כמה אנרגיה הם יוציאו.
לגמרי מסכימה.אחת כמוני
או שנצון קצרצר בלבד
המטפלת צריכה את השנציעל...

האמת, מבינה אותן.

מטפלת שעובדת משמונה בבוקר ועד ארבע, זקוקה לקצת מנוחה באמצע

והן גם לא נחות כל הזמן הזהיעל מהדרום

לק"י


הן גם מנקות ומארגנות דברים במעון.


(לנו באמת יש ילדים שעם השנ"צ במעון ישנו בעשר בלילה, וילד אחד שגם אחרי שנה בגן עדיין נרדם לפעמים בצהריים, ולא תמיד זה מפריע לו בלילה.

זה היה פלוס נוסף אצל המשפחתון הפרטי שהיו בו 2 מהילדים עד גיל הגן, שהם ישנו מוקדם יותר צהריים, ולפי הצורך שלהם. לפעמים גם בכלל לא).

ברור שאני עושה את זהאנונימית בהו"ל
חברים, בריכה, גינה, והכל...
מעניין שגם השנה זה ככ משפיע עליהפרח חדש

הבן שלי במעון גם ויש לו עוד שנה הבאה

בינתיים הוא ממש צריך את השינה הזאת

חלק מהבנים גם בשנה השלישית עדיין היו צריכים את זה

ואחרים באמת היה סיוט כמו שאת מתארת..

אני יודעת שיש מעונות שאפשר לתאם עם המטפלת שחלק מהילדים ישארו ערים, אולי שווה אפילו לשלם על זה תוספת של כסף חודשי. 

נולדה בתחילת ינואראנונימית בהו"ל

פספסה בכמה ימים את העליה לגן...

אתם יכוליפ לבקש ועדת חריגיםכורסא ירוקה.אחרונה
יש רשויות שמאפשרות עד ה12 בינואר לעלות אם אני לא טועה בתאריך
ככ מבינה אותך!!אחת כמוני

אצלי נס שהילדון נולד בסוף דצמבר

אחרת עוד שנה שלמה עם שנצ של שעתיים 🫪


מבינה שאצלך לא :/

זה סיוטענבלית

אצלי נולד בינואר, הוא כבר בן 3 וחצי. לא הוא צריך דנצ, כשילדים שנולדו 3 שבועות לפניו לא ישנים שנצ בגן כבר כמעט שנה?

10-11 בלילה זה רגיל אצלו

החלטתי היום פשוט לא להלחםאנונימית בהו"ל

התקלחנו, שמנו פיג'מה


 

נכנסנו לחדר, אמרתי לה שפה יש חושך ומוצץ למי שרוצה לישון

מי שלא רוצה לישון יכול לבוא לשחק עם עצמו בסלון


 

כשבעלי נכנס הוא אמר לה שהוא הולך לישון במיטה שלה (אחרי כמעט שעה שהיא איתי בסלון(

היא נבהלה ונכנסה לישון במיטה


 

לא יודעת מה מצבה


 

נראה מה יהיה מחר

מהמם! זאת גם הגישה שלנודיאן ד.

במקום  להילחם שיירדמו כבר,

ללמד אותם להיות בשקט ובנחת בסלון

 

מסיימים מקלחות וא. ערב סביב שבע בערב

אח"כ יש דפים, צבעים ומדבקות ומשחקים בסלון

שישחקו עד שיפרשו לישון

 

אנחנו כן מעמעמים אורות בסלון,

כדי שיהיה חשוך מעט

 

בדר"כ נופלים לישון סביב שמונה, שמונה וחצי.

 

אנחנו בינתיים נחים קצת, לפעמים אני כבר מתארגנת בעצמי לשינה

אבל זה זמן מאוד נינוח ורגוע בבית.

 

הקטנה שלי בת שנתיים וקצת, ילידת מרץ אז קטנה מהבת שלך בחודשיים

 

כשהגדול שלי היה בגיל הזה והיה ישן צהריים אז זה יותר השפיע עליו ואז היה הולך לישון בתשע פלוס

לא היה אכפת לי כל עוד הוא רגוע ועסוק בשלו

פשוט להשכיב בשעה עשרשבעבום

זה מה שאני עשיתי בשנות המעון של שבעת ילדי...

התורן תמיד היה איתי אחרי שאחיו הלכו לעשון

שמות לבנותאנונימית בהו"ל

אני ממש לא אוהבת שמות של בנות

וב'ה יש עוד אחת בדרך


 

וגם זה חייב לעמוד בקריטריונים של בעלי (בגדול הולך לפי הרב שמואל)


 

אולי יהיו לכם רעיונות?


 

שמות כמו הודיה, מוריה, תהילה שירה וכו' ממש ממש לא רלוונטים מבחינתי 

 

ושם אחד

 

ובעלי לא מרשה לקרוא בשמות של אחיות שלנו (אצלם יש שמות שאני לא אוהבת, אצלנו יש)

אולי תיתני דוגמאות לכיוונים?רקלתשוהנ
אני אתן , אבל כמעט כולם לא רלוונטיםאנונימית בהו"ל

תמה, רות, אילת, תמר, אביטל

אחינועם , עדי, עטרה, נטע, יסכהאישהואימא
מנסה לכתוב פה שמות שמרגישים לי סגנון דומהבארץ אהבתי
אוריה, טליה, נעה, רננה, צופיה, שקד, רעות, נעמה, נעמי, אילה, הלל, נטע
רעיונותרקאני

יעל, מיכל, אביגיל, נעה

חחח מגיבה כי השמות של שתי הבנות שלי פהאנונימיות

אז אולי הטעם דומה 😂

יעל

הילה

אילה

עדי

נועה

טליה


רחוק יותר ועדיין סגנון דומה-

רעות

אביגיל

הלל

מעין

נעמה 

שמות לבנות זה אתגרי.מוריה
רעיה, נגה, רני, לבונה, תכלת, נעה, גפן, 
קמה, שמחי, עדיה, כנה, שחר/ שחרי, עינב,השקט הזה
הללי, איילה, בת ציון, רוני, אביה, מבשרת, הדסה, רינה (במלרע)
סליחה, את מכירה ילדה שקוראים לה שמחי?דיאט ספרייט
שם מעט מוזר לדעתי
יש מצב שבמגזר החרדי זה שם חיבה לשמחהעם ישראל חי🇮🇱
זה מאוד מקובל אצלם
וואי ממש לאDoughnut
אני מהמגזר החרדי ולא מכירה אפילו שמחי אחת. מכירה שמחה אחת.
מה ממש לא?עם ישראל חי🇮🇱
יש להם ברכי ,נחמי, מלכי ,דסי .והרשימה עוד ארוכה 
שמחי לא ברשימה הזאתרקאני
אצל חסידים כןהמקורית
יש לי חברה חסידת גור,  לבן שלה קוראים שמחה
שמחה לבן, שמחה לבנות זה יותר ספרדים לא?נפש חיה.אחרונה
אני מכירה כמה שמחי. חמודות מאודכובע שמש
כן, במלרעהשקט הזה

בחורה מהממת! כנראה שלא הייתי קוראת ככה לבת שלי אבל אולי מישהי אחרת כן🤷‍♀️

 

@עם ישראל חי🇮🇱 מי שאנע מכירה היא דתייה לא חרדית

עכשיו כשאת אומרת שזה במלרעדיאט ספרייט

זה באמת יותר נשמע נעים לאוזן 🤗

בכל אופן אם רוצים לצוות על שמחה, אני חושבת ש-

רוני, צהלי, גילי נשמעים הרבה יותר.

לטעמי בכל אופן.

בהצלחה בבחירה 

לא משנה הכוונה שיש כינויים כאלהעם ישראל חי🇮🇱

שנגמרים באות י'

אני מכירהאוזן הפיל
בחורה חמודה ממש
אני מכירה האמתהבוקר יעלה
אבל לא הייתי נותנת שם שלא מקובל
נחלה, שובה, עדיה, מעין,רוני,יעלה, נעם, רעיה, חדוה,9 בום

תפארת, נהורא, מלכות, נעה, תרצה, תחיה,


לא יודעת אם הז הסגנון

ניסיתי כאלה שפחות נדושים כי אמרת שאת פחות אוהבת את הקלאסיים..

אני רק עוקבתכנה שנטעה

גם לי יש בת בדרך ב''ה ויש לי בעיה עם שמות של בנות.

אני אוהבת מאודדדד טליה וכנה אבל בעלי לא אוהב :/

נועה,איילה,אפרת,אבישג,הדס,ליהעם ישראל חי🇮🇱
נכון מעודד שאין פה כמעט שמות רלוונטים?אנונימית בהו"ל
עטרה (נחמד בעיני(, שקד (בטח לא עובר אצל בעלי), נטע (גם לא בטוחה(

מה עם הקלאסיים?אפרסקה

נעמה, נעמי, מרים, יעל, תמר

וסתם שעולים לי

רותם, יובל, מעין, אור, שיר

כל השמות בשורה הראשונהאנונימית בהו"ל
לא רלוונטים

השניה רק מעין ושיר יעברו אצל הרב שמואל והם סבירים בעיני

מנסהאפרסקה

מנסה לחשוב על חברות של הבנות שלי

תהל, אודיה, שייה, רוני, ענהאל, הדר, הילה

כנראה רוב מה שכתוב כאן לא מתאים להגדרות של הרב אליהו.. 

אם זה מעודדמוריה

גם אצלנו לקח זמן למצוא שמות לבנות.

בסוף פתאום מצאנו.

ואת השמות מצאנו אחרי הלידה. מה שחשבתי לפני לא היה רלוונטי מבחינתי.

זה לגמרי בראשאנונימית בהו"ל
אני יודעת שזה כנראה מה שיקרה
שקד לא מומלץ לפי הרבהבוקר יעלה
רוצה רק לומר שתופתעי מהרב שמואל הרבה שמות שחשבתישמעונה

שלא הוא אמר שהם בסדר גמור


לא אכתוב את שמות בנותי כי זה אאוטינג אבל מוזמנת לפנות באישי

נכוןהבוקר יעלה
ומצד שני הרבה שחשבתי שהם בסדר ואפילו מומלצים, מסתבר שלא
שמעתי שעדי הוא ממש ממש ממליץ112233445566
התמעטות חלב בהנקה, למה זה קורה ומה עושים?שמש בשמיים

קצת רקע- בן שבעה חודשים, הנקה מלאה, לאחרונה התחיל קצת מוצקים אבל לא ברמה שמחליף ארוחות מלאות. אני איתו בבית אז רק יונק, כשעבדתי הייתי שואבת אבל די מהר נשברה לי המשאבה (ילד שלישי, המשאבה עוד מהראשון) ואז עברתי לסחיטה. הייתי סוחטת לו די בדיוק כמה שהוא היה שותה ולקראת הסוף כבר יותר חיפפתי בזה ככה שהמאגר של החלב במקפיא נגמר, אבל לא כי לא היה חלב, פשוט כי סחיטה זה מתיש כי אי אפשר לעשות שום דבר במקביל וזה לוקח זמן וכל פעם רק צד אחד וכו'...

 

עכשיו כבר כמה ימים מרגישה שיש לי פחות חלב. אתמול יצאתי בערב אז ניסיתי לסחוט לו בקבוק שיהיה לו בלעדי. לא יצא כלום, ברמה של כלום. בהתחלה זרזיף דקיק, אחר כך טיפות, אחר כך כלום. הלכתי לשתות, עשיתי הפסקות, עיסויים, הכל. משני הצדדים יחד הצלחתי בחצי שעה של מאמצים להוציא פחות מ 20 מ"ל. בעלי הפשיר לו את החלב הכמעט אחרון שהיה במקפיא ואני הלכתי. גם בלילה, הוא התעורר פעמיים לינוק ובכל אחת מהן ינק חצי שעה, צד אחד צד שני, שוב ראשון, שוב שני ככה מלא זמן עד שנרדם שוב, גם בבוקר לא היה מלא, נתתי לו מוצקים ומים, הוא די רגוע היום, אבל אני לא מלאה בכלל בכלל, יש קצת חלב, אבל ממש קצת.

 

זה שינוי ממש של הימים האחרונים, אני בחופש איתו כבר שבועיים, ובשבוע האחרון זה ככה, אז לא מאשימה את הסחיטות (דווקא אז הייתי מלאה בהחלט), שותה בסדר, אוכלת בסדר, ישנה בסדר... אפשר לשפר את כל אלה, אבל זה לא פחות ממה שהיה לפני כן כשהיה לי חלב.

אז קודם כל לשפר את האוכל, שינה וכו'איזמרגד1

כי זה יעזור לתגבר גם אם לא בגלל זה יש ירידה בכמות

ולאכול דברים שמגבירים חלב- עכשיו עולה לי רק קוואקר אבל בטוח יש עוד

תודה! אני מנסה האמת לתגבר שתיה כבר כמה ימיםשמש בשמיים

בעיקר בשביל תשעה באב כי קראתי איפה שהוא שלוקח לכליות שבוע עד שהן מטפלות בצורה יעילה בשתייה מספקת ועד אז פשוט הולכים הרבה לשירותים ולא באמת נספג בגוף מה שהוא צריך...

אוכל אני יכולה ממש לשפר וגם אני אנסה לאכול קוואקר. תוהה לעצמי אם לקנות חילבה במיוחד...

ועוד שאלה, זה משפיע על המצב ההורמונלי?שמש בשמיים

כי עדיין לא חזר לי המחזור (ואצל שני הגדולים חזר הרבה אחרי שבעה חודשים) ומפחדת שהחוסר חלב הזה ישפיע או שזה תוצאה של מצב הורמונלי כלשהו...

 

אני לא יודעת למה זה קורהרקאני

אבל כשקרה לי לקחתי מורינגה

כדורים טבעיים כאלה

ועזר לי ממש

יש סיכוי להריון?אוזן הפיל

כי זה יכול לגרום להתמעטות

סתם זורקת רעיון

יש סיכוי אבל לא סבירשמש בשמיים

כי אני מזהה את הביוץ שלי בעיקרון (גם כשאני לא עוקבת במיוחד) ולא זיהיתי ביוץ מאז הלידה, ואצל שני הגדולים עוד לא חזר המחזור בשלב הזה.

ועכשיו התינוק הקיא, מפחדת שהוא מיובש...שמש בשמיים
אולי כדאי לקחת אותו לטרםרק טוב!אחרונה
אם הוא נראה לך גם קצת אפטי וחלש בנוסף להקאה. 
שלום לכולן, אני בתוך סיוט ההיפרמאזיסיעל לוי

שוכבת במיטה עם בחילות מזעזעות כל היום, וכולה שבוע 10 ....

יש לי חסימה של אתרוג ולא מעונינת לפתוח את המחשב ליותר פתוח, אבל אני ממש משוועת לראות איזה משהו מענין (מתוך המיטה שאני מבלה בה 24 שעות)

אולי יש למישהו איזה משהו מענין (אולי סדרת בייבי בום) להעלות בדרייב כדי שאוכל לצפות לפחות לברוח קצת מהסבל שלי,

אם למישהו יש לעלות גם סרטי פנטזיות אשמח מאוד, או דיסני חדשים יחסית כמו אנאקנט או דברים כאלו.

הי אלופה תרגיש טוב!!! מצרפת תיקייהרקלתשוהנ

זה סרטים ישנים, לא כולם צנועים מאד אבל אולי תחפשי אם את מכירה פה משהו ומתחשק לך לראות שוב...יש פה מכל הסוגים

 

סרטים וסדרות – Google Drive

צדיקה שאת!יעל לוי

אני בדרך כלל משתדלת לא לראות סרטים, ראיתי המון שהייתי בחורה אבל אני מאמינה שזה לא מאוד עושה טוב,

אבל היום אני פשוט טובעת, כל היום בוכה מרוב סבל ! לא יכולה לנשום מרוב בחילות.

וממש עזרת לי, יותר נכון הצלת אותי, עכשיו אני יכולה טיפ טיפה להשכיח את הסיוט שאני נמצאת בו..

ואל תחשבו, אני שמחה על ההריון ורוצה את הבייבי, אבל רק מי שעברה היפראמזיס יודעת על מה אני מדברת!

לא יודעת אם זה מה שאת מחפשתשלומית.

אבל יש לרבנית רות בנימין סדרה של סרטונים עם סיפורים שקשורים לטהרה. ממש ממש מרגשים ומעניינים.

אני יודעת שיש אופציה גם לראות אותם בדרייב

איך אני רואה את זה?יעל לוי

תודה רבה

את כותבת "בכל מאודך- סיפורי טהרה"נפש חיה.
תודה רבה!יעל לוי
הי יקרה, בדיוק באתי לפה לכתוב סיכום על ההיפראמזיסהריון ולידה

שהיה לי בתחילת ההריון.


שולחת לך חיבוק גדול, מרחוק כמובן.


מקווה שאת מטופלת היטב. אם לא-

ללכת לרופא לקבל כדורים.

להקפיד לקבל עירויים אם צריך.


ממליצה ממש (מעבר לטיפול התרופתי) על מזגן- בחדר קר הריחות פחות חזקים.

להריח שמנים אתריים אם עוזר לך.

גם משחקים בפלאפון עזרו לי לא להקיא ולהסיח את הדעת.


מסתבר שהיפראמזיס יכול להיות מסכן חיים אם הוא ברמה חמורה ולא מטופל. אז להיזהר עם זה.

(כותבת כי כתבת שאת 24 שעות במיטה)


יש קישור למבדק עצמי על רמת ההיפראמזיס שלך. לי זה גרם להבין עד כמה המצב לא תקין ושאני באמת חייבת טיפול. (היה לי חמור או משהו כזה)


אגב, אם זה עוזר- לי אישית אישרו גמלה לשמירת הריון בגלל ההיפראמזיס. הבנתי שעושים עם זה בעיות. לי אישית לא עשו בכלל אבל אולי זה בגלל התיעוד הרפואי של כל הדברים שעברתי. (בי''ח, עירויים, מעקבים וכו')


מצרפת בהודעה הבאה את הקישור

קוראים לעמותה אם הדרךהריון ולידה

עמותת אם הדרך


אגב, אני רואה שכתבתי 'ההיפראמזיס שהיה לי בתחילת ההריון' אז כמובן שתחילת ההריון היא עד שבוע 20 לפחות (אח''כ הצלחתי להוריד כמעט את כל הטיפול התרופתי), ושהוא לא היה אלא עדיין כאן, אמנם ברמה נמוכה יותר, וכנראה שלא כדי להעלם. 

זה עושה ניקוד, לא אומר רמה..אמא לאוצר❤

אני לא בהריון כרגע אבל עניין אותי לראות לפי מה מגדירים..

אז מילאתי לפי ההריון האחרון אבל יצא רק ניקוד

אני עשיתי את שאלון נראה לי קוראים לזה הלפ או משהויעל לוי

יצא לי היפרמאזיס בדרגה בינונית

לא יודעת איך מרגישים בקשה, אם אני מרגישה בגהינום מדור שביעי.

חיבוק, זה תמיד מאד קשה💓אמא לאוצר❤

לא יודעת מה את עוברת אבל יודעת שכמעט תמיד זה עוד יכול להחמיר😞 בהריון השני היה לי ממש קשה, שהוגדר בינוני

ואז בהריון השלישי הבנתי מה זה ממש קשה באמת🫣 שאכן גם הוגדר קשה מאד והייתי חלק ממנו בסכנת חיים..

 

חיבוק גדול מרחוק בכל אופן, זה קושי בל יתואר 🤍 ולהסיח את הדעת זה מעולה בכל מה שאפשר, מחזקת אותך! גם אני בדר"כ לא רואה סרטים סדרות וכו' וההריון ראיתי מלא מלא זה הדבר היחיד שעזר לי קצת להסיח את הדעת לכי על זה

תודה על ההזדהות זה מעודד, לא כולם מעודדים.יעל לוי

יש כאלו שמסתכלים על זה כאילו את חולת נפש או מפונקת.

הוספתי בעריכה תסתכלי, ולגמרי, מכירה את זה מקרוב!!אמא לאוצר❤

שימי פס על כולם אין להם מושגגגג

רקיעל לוי

תודה, תודה, רק מי שעבר את זה מבין!

ממש ממש ממש ככהאמא לאוצר❤

יש לנו קבוצת תמיכה בוואטסאפ

של נשים שעברו את זה לפריקות והתייעצויות לשאלות והכל ..

לי זה היה משמעותי בהריון קבוצה שמבינה באמת את מה שאני עוברת.

מוזמנת! אם את רוצה תכתבי לי מספר טלפון בפרטי אדאג שיצרפו אותך💓

אין לי וואטסאפ רק טלפון כשר,יעל לוי

תודה רבה בכל אופן

💓💓💓אמא לאוצר❤אחרונה
אנסה לנשום להרגע את מה שעבר עלי 😵‍💫חדשה כאן 2

אני באמת מנסה לשמור על שפיות

אני עוברת ומתגלגלת המון בחיים .. לא באמת אצליח לספר כאן הכל 😔


באחת השיחות שבוע שעבר

הודעתי לבעלי שאני ממש עייפה לאחרונה ולא מרגישה טוב ואני צריכה כמה ימים + לילות לעצמי והלכתי לחברה שהיא ממש מרחק הליכה מאיתנו.. אין לי משפחה לנחות עליה ..  כמה בינינים ושאם צריך משהו שיעדכן

זה הסתדר מעולה עם העבודה

רק שהאדון החליט לצאת בבוקר לעבודה ..

אומנם לכמה שעות בודדות ביקש שאחזור וקרא לאמא שלו שתהייה איתי שלא אהיה לבד .. זאת שתמיד מציעה עזרה ואני מסרבת בנימוס 😵‍💫

תמיד אמרתי שהיא אישה טובה לא מתערבבת לא חמה רעה.. קצת חסרת טאקט אבל לא רעה..

בקיצור הילדים ישנים היא בסלון מחזיקה את בת השנה +

אני בחדר נחה ברגע של שניה שאני לא מרגישה טוב

יוצאת מהחדר לכיון השירותים היא מתחילה להכות ולקלל אותי

תוך כדאי שהיא דוחפת לי את התינוקת לידיים שאחזיק אותה .. אני מנסה להסביר לה שתחכה רגע שאני לא מרגישה טוב

אני ממש כמה דק אחזיק אותה אבל היא לא נרגעת

וממשיכה לתקוף אותי פיזית ומילולית..

תוך כדאי שהיא מזמינה ניידת 🥴 מה היא אומרת

לשוטרים??? שאני הזנחתי את הילדים הבית ובעלי ויצאתי עם חברות שלי לכמה ימים הם כבר הזמינו אמבולנס ..

ולא הפסיקה לצרוח שאני חולת נפש ומסוכנת לסביבה 🫣

עכשיו אלוהים.. אני באמת שואלת מה קרה?

אז נחתי יום אחד ושבקשו לחזור חזרתי

עדיין זה לא מצדיק את ההתנהגות הזאת.. אם קשה לך אם את לא מסוגלת למה את

לא אומרת לבן שלך שאת לא מעונינת לעזור? למה להגיע למצב של קללות ואלימות? ועוד מול ילדים קטנים? בחופש הגדול?

נכון.. תמיד רגילים לראות אותי מתפקדת 100 מתוך 100 גם אחרי לידה גם במצב גסיסה אני לא נחה

לקחתי לעצמי הפסקה של יום!!!!!

ריבונו של עולם!!! את שתמיד מציעה עזרה ואני אעשה עבורכם ואני אשמור לכם ואני אביא לכם מה קרה??? ישבת עם ילדים ישנים במזגן אצלי שעה  שאני בחדר לא מרגישה טוב!

מה קרה מאז? רווחה רודפת אחריי

בריאות הנפש רודפת אחריי

כל העו"ס והפסיכיאטרים של הקופת חולים

הייתי מאושפזת יומים בבית חולים עם טראומה

גם לבעלי יש חלק בזה .. בקשתי עזרה ממך! להיות איתם כי אני חלשה וזקוקה למנוחה

לא בקשתי שתקרא לה!

מה למדתי על בשרי??? שלא אעז יותר לבקש עזרה

כי ברגע שבקשתי מת העולם שלי ..

עד הפעם הבאה שאקרוס 

מהההההה הסברת לגורמים הנל את כל הסיפור?נפש חיה.
כן ..חדשה כאן 2

ישבתי וסיפרתי להם את השתשלשלות העניינים

לא באמת השאירו לי ברירה

אני עייפה ותשושה פיזית ונפשית 😩

אני בהלם ממש!!פרח חדש

שום דבר פה לא תקין בשום צורה

אני מקווה שיש לך עם מי לדבר בחיים האמיתיים

ולא רק את הפורום 

באמת שאין לי מילים

חיבוק ענק

אולי לבנות אחרות פה יהיה רעיון 

 

 

תודה ❤️ תתפללי עליחדשה כאן 2
מהמהמהמהחמדמדה

לא הבנתי כלום

בעלך לא העיד לטובתך מול הגורמים הרלוונטיים??

לא הסביר שאמא שלו הוציאה מפרופורציה?

נשמע לי פסיכי מה שאת אומרת מה זה אמא משוגעים…

הוא מעיד לטובתיחדשה כאן 2

אבל עדיין הם מנסים לעשות את העבודה שלהם

ואכן בודקים שאני לא מסוכנת

לסביבה והילדים לא מוזנחים כמו שהיא טוענת .. זה שיחות על גבי שיחות שעות של אנרגיה ובירוקרטיה

עדיין זה מעשה מיותר גם אם עומד לצידי וגם אם לא

בתור סבתא לא עושים כזה דבר

אני כועסת על בעלי שבכלל קרא לה

אבל בעיניין אחר - הייתי מעריכה אותה פי אלף אם הייתה אומרת מההתחלה שהיא לא בנויה לעזור מאשר להגיע למצב קיצון שכזה 

ברור שזה מיותר!חמדמדה

לגיטימי בטירוף לצאת לכמה לילות להתאוורר

מי קורא לזה הזנחה?!

ילדים שמחים לאמא שמחה

יואו איזה סאגה…

נשמה, נשמע סאגה הזויה ומטורפתשלומית.

ממש ממש חשוב שתדאגי לעצמך לתמיכה נפשית משמעותית בתקופה הזו.

אני לא יודעת מה גרם לך להחליט לקחת הפסקה של כמה ימים, אבל מן הסתם גם לפני כן כבר התמודדת עם דברים מורכבים.

קיצור חוזרת לבקשה שלי לדאוג לעצמך למלוא התמיכה האפשרית, ולהתרחק מכל מי ומה שעלול לדרדר את העניינים 

וואו וואו וואושוקולד פרה.

נשמע כל כך מוזר, כאילו תלוש מהחיים הנורמטיביים..
חמותך נשמעת לי אימפולסיבית מאוד. כל בן אדם נורמלי היה נוהג אחרת. להזמין משטרה זה מאוד מאוד חריג. מאוד. 

את צריכה תמיכה. יש לך אותה? תעדכני אותנו איך את מרגישה. במקומך הייתי נפגעת קשות ועמוקות. זה לא נורמטיבי בכלל

היא לא חמה רעה? אמאלהמחכה להריון

הזוי ברמות להרביץ לקלל אותך? להזמין לך משטרה? מה??

מקווה שהסיפור הזה יהיה מאחורייך מהר מהר והכל בסדר את בסדר גמור בעלך היה איתם זה לא שהם היו לבד בימים האלה.. חיבוקק

אחותיהמקורית

לפי הסקת המסקנות שלך את צריכה טיפול דחוף

סליחה על הישירות, אבל ניכר שאת במצוקה ואני רוצה שיהיה לך טוב

אישה במצב רגשי תקין בחיים לא הייתה כותבת שחמתה אישה טובה, וגם לא הייתה מוכנה בחיים שהיא תתקרב אליה יותר. גם לא לילדים.

ואת הכי צריכה עזרה בעולם. הכי.


 

ואם הבעל לא תומך - אז גם אותו דואגת לנער טוב טוב או להעיף לכל הרוחות

לפגוע בך בצורה כזו זה לפגוע גם בילדים שלו

יש ככ הרבה דברים אחרים לעשות שהם לא לתקוף אותך פיזית או להזמין לך משטרה. הםוך אם כבר אותה צריכים לעצור על תקיפה.


 

בבקשה תדאגי לטיפול טוב

לא הפוגה

לא יום יומיים אצל חברה

טיפול מקצועי טוב

שולחת חיבוק ענק ומקווה שתצאי מזה חזקה יותר♥️


 

 

מחזקתעם ישראל חי🇮🇱

כתבת נכון כל מילה מדויקת.

מסכימהדיאט ספרייט

וגם

את ובעלך מדברים בבית, לא?

הוא לא הבין שזה לא הגיוני להזמין את אמא שלו לאור היחסים בינכן והתפקוד שלה?

(כותבת מבלי לזכור פרקים קודמים) 

ממש כך…חמדמדה
לדעתי היא התכוונה למה שהיא חשבה עליה לפני האירועאורוש3

שהיא לא רעה. ולא למציאות הנוכחית....

מסכימה עם כל היתר. 

עולם הפוך. היא אלימה, צועקת, מזמינה משטרה...כתבתנו

בהרגשה שלי צריך להפוך את חובת ההוכחה עליה. להגיד לרשויות, אותה שמעתם צועקת, היא הזמינה משטרה (מעשה כוחני! גם אם זה משהו שצריך לעשות במקרים מסוימים, ולכן גם אם יש נוהל שבודק אותך כדי לוודא שהילדים בטוחים, צריך במקביל לבדוק עדויות עליה ועל שפיותה כי יש דבר כזה תלונת שוא.)

את ידעת שאת צריכה מנוחה ודאגת למעטפת, היא באה לסייע ותוך כדי פירקה את הבית..

בקיצור, הלואי שטחנות הצדק טוחנות בכיוון הנכון וזה אפשרי, אבל אם לא- חיבוק גדול שאת בסדר ואת שפויה ואת קשובה לצרכים.

ובעניין התקשורת עם הבעל, זה לא נשמע לי בריא הגישה הזו של 'למדתי לא לבקש עזרה'. למרות שזה הכי מקומם שיש, איך שהכל התפתח, ומותר לך לכעוס, ומסתבר שלא היה מספיק ברור לו שזה הזמן לוותר על עבודה לטובת המנוחה שלך..

עדיין, אני כן חושבת שהקשר צריך להיות כזה שדבר ראשון הוא בצד 'שלכם'- רואה איתך עין בעין מה נגרם מהדרך שבה הוא התנהל ולמה ברור שפעם הבאה שתצטרכי מנוחה זה יקרה, *ולא ככה!*.

קשר שבו את מרגישה שאת צריכה לקבור את עצמך ואת רצונותייך במקום עמוק כי הדברים עלולים להתפתח עקום, בעיני דורש טיפול ועבודה על תקשורת, וכדאי להשקיע על זה בטיפול זוגי. סליחה שאני מתפרצת לדלת סגורה בלי שביקשת 🙏

קראתי ואני ממש מצטערת לשמועאבי גיל

מה שעבר עלייך.

מה שלומך עכשיו? את כבר בבית?

לא מגיע לך.

נורא נורא מעצבן וכואב ומה לא.. אפשר לתלוש את השערות. את יודעת כמה אמהות יש בבתי חולים פסיכיאטריים שפשוט לא יכלו להתמודד עם הלחץ והעומס? וליבי איתן. אבל את כן הרמת דגל אדום ואין בזה שום בעיה להפך.


אולי בעלך הוא הבעיה שבעצמו לא ידע להתמודד עם הילדים ? למה לא בודקים את הבעל??? למה אוטומטית האמא???

סליחה שאני חדה אבל זה נורא מעצבן.


חיבוק על האירוע המורכב.

ממש מחבקת אותך את לא לבד

נשמע זוועהאורוש3

מקווה שהרוב מול הרשויות מאחוריך.

נשמע לי בכללי להתחיל עם רופאת משפחה לבקש בדיקות להבין מה לא טוב פיזית.

טיפול רגשי חובה כמו שכתבו. אפשר דרך הרווחה או הקופה אם הם כבר בסיפור.

שיחת איפוס לבעל, את או מטפל. את לא אמורה להגיע לקריסה ברמה שצריכה לצאת מהבית כדי לנוח. אתם אמורים להיות יחד באירוע.

ולפחות לתקופה הקרובה לא להתקרב לחמות הזאת. לפחות לא את והילדים. ושזה יהיה ברור גם לבעל.

חיבוק ענק! שולחת כוחות.

מה קראתי עכשיו??????ניק חדש2

אלוקים אדירים!!!!!

זה כ"כ לא תקין בכ"כ הרבה רמות.

ברגע שהכל נגמר הייתי מעיפה אותה מהחיים שלי לצמיתות.

אני בהלם מוחלט


מגיע לך חופש ומגיעה לך הפסקה מתי שאת רוצה וצריכה.

בלי התחשבנות כמה את עושה וכמה את לא עושה.

את ראויה לטוב ולשלווה.

אני פשוט המומה.

🩷

תודה בנות! ❤️❤️חדשה כאן 2

מזל שהקבוצה הזאת קיימת! רק כאן יבינו אותי


 

שכתבתי שהיא חמה טובה בסהכ

התכוונתי שהיא חמה טובה עד המקרה הזה

באמת שהיא הייתה בסדר לעומת סיפורים אחרים שבנות כותבות היא לא אובסיסיסית לבן שלה ולא לילדים היא לא מהחופרות והמתעלקות

הולכים אליה מידי פעם בשישי ורוב הזמן שיחות טלפון מאוד שיטחיות .. היא של פעם פשוט חסר לה טאקט.

היא לגמרי השאירה אותי בהלם 😵‍💫

הצעתי לרווחה לבדוק אותם

אולי הם הבעיה הם התרגלו לראות אמא מתפקדת 

ואם אמא נחה או לא מרגישה טוב 

זה מגיע לאלימות ומשטרות אז זה אומר דרשני 

 
 

אני אחרי .. אני בבית

בסופו של דבר אין לי באמת לאן ללכת

אני בקשר עם כל המעורבים ומנסה לנקות את השם שלי

בסהכ .. אני אמא טובה עד כמה שאפשר

שמתפקדת ורק הייתה צריכה לילה לשים ראש וקצת מנוחה

מסוג הרגעים שלא הייתי מתנגדת שיטפלו בי

כמו שאני מטפלת בילדים והבית 😔

לא יודעת איך קרה שבקשתי עזרה כי אני עייפה

עכשיו הנפש שלי עייפה פי 100 😔

וואו זה באמת ממש מובןהמקורית

וטוב שאת כבר בבית.. את מלווה בטיפול יקרה?

איך בעלך הגיב לזה?

חיבוק גדול, השם איתךקנקן שבוראחרונה

אולי יעניין אותך