להפך

אני אוהבת לתת מידי פעם 'סתם' הפתעה פרס או משהו טוב

כמו שאני אומרת להם- 'כי אני אוהבת אתכם'

 ולאו דוקא כצ'ופר או פרס על משהו ספציפי

האהבה שלנו אליהם בלי תנאים

וכך גם השפעת השפע והטוב עליהם

כמובן בגבול הטעם הטוב ולא בלי גבול ומידה מבחינת מתנות וכו

וכן פיית השינים זו לגמרי אופציה נחמדה להזדמנות כזו לשמח את הילד

במין סיפור אגדה קסום כזה

הנה רק אתמול ממש ביקרה פה פיית השיניים בלילה

איזה קטע

בת השמונה הפיקחית והחריפה, יודעת בהחלט שאין כזו פייה ושאנחנו אלו שמטמינים לה מתחת לכרית מתנה\הפתעה

אבל היא נהנית לשחק איתנו את המשחק הקטן והקסום הזה של הילדות

זה ככ יפה בעייני שימשיך כמה שיותר הקסם המשחקיות התמימות הזו 

וזה בהחלט לא השן הראשונה שלה אגב

אבל בכל פעם היא עדין מטמינה בציפייה מתוקה את השן מתחת לכרית 

ומחכה ל'פיית השיניים' שתבוא לשמח אותה בלילה.

(ואגב זה גם מנחם והופך לכיפי דבר שהוא לא ממש נחמד

גם לא בשן הראשונה ולא בשניה וכו'

למשל הפעם ירד לה דם כשנפלה לה השן ואחרי זה.. וזה לא נעים בכלל.)

אגב 

גם בילדותי אמי נהגה כך איתנו

אלא שאצלנו זה היה 'אליהו הנביא' שבא לתת כסף תמורת השן

אחנו מעדיפים לא להטריד בזה את אליהו הנביא ולכן חזרנו לפיית השיניים הטובה והישנה

ואני נותנת כמה שקלים+הפתעה חמדה

לפעמים יותר ולפעמים פחות ותמיד בתוספת של פתק ברכות  מלא אהבה לילדה שלי שגדלה לה

אפילו אני, כשעברתי עקירה, ביקשתי מהרופא שיניים את השן ואמרתי לבעלי שאני שמה מתחת לכרית.

בבוקר הוא שם לי שוקולד...

זה ממש נחמד!

ואם אפשר להיות נחמדים, אז למה לא?

מתנה זה בא מאהבה

כך בעייני

לפעמים יש פרסים על כל מיני התנהגויות\מעשים שרוצים לחזק

אבל חוץ מזה יש מתנות של 'אהבה' נטו, כמו שהקב"ה משפיע  עלינו באהבתו אלינו מתנות קטנות וגדולות מתנות חינם.

כך בגישה שלי בכל אופן

ולשים מתנה במקום שן בלילה, (במיוחד כשאת כותבת שהילדה מצפה לכך), זה אחד מההזדמנויות האלה בעייני

הבנתי..

אני מאוד אוהבת לפנק את הילדים בכל מיני הפתעות\משחקים\ספרים חדשים

בסתם ימים בחזור מהעבודה\ליל שבת\חגים\סתם יום

בד"כ אני צריכה לשמור על איפוק ולא להגזים חחח

מכירה אותך כבר..

יודעת שאת בטוח נותנת גם סתם והאמא הכי מפנקת שיש!

אבל ברור שכן!

זוכרת את זה לטובה מהילדות

ההפתעות, התשומת לב האישית

מקווה בעז"ה לתת לילדי את הדברים האלה שכל כך משימחו אותי.

ורוצה גם לתת להם הפתעות ופתקים סתם כך, ביומיום כי זה משמח (מתפללת שיהיו לי את היכולות האלה כרגע זה מופנה לבעלי)

למה כל דבר צריך להיות כבד עם מחשבה חינוכית?

לנו כנשים לא כיף מדי פעם להתפנק בקפה או נהנות שהבעל קונה לנו הפתעה שאנחנו אוהבות?

למה לא לתת?

באמת לא מבינה...

כמה זמן אתם מתכננים להשאר בדירה? אם בכל מקרה סביר שתעברו תוך שנתיים-שלוש או שאתם בשאיפה להשתקע לזמן ארוך?

מה ההבדל במחיר בין הדירות?

בדקתם האם אין חסרונות לדירת הקרקע שלא ידועים לכם? (לדוגמה: נמלים וחרקים אחרים, הצפות ביוב, חלון על הרחוב), כדאי לוודא עם הדיירים הנוכחיים אם אפשר.

שידת החתלה נראית לי אביזר מיותר, לא היתה לי אף פעם והסתדרנו מצויין בלי, בגדים אפשר לאחסן בארון שלכם או במגירות פלסטיק ולהחליף יותר נוח לי במיטה. אבל אם רוצים ואין מקום בחדר אפשר לשים בסלון.

לדעתי, עד גיל שנה וחצי לפחות, חדר וסלון אמור להספיק, אם אין לכם תוכניות לארח לעיתים קרובות.  

מכירה גם משפחות שבאופן קבוע הסלון שימש אצלם כחדר ילדים גם בגילאים גדולים, אבל זה נראה לי פחות רצוי.

.

אבל קלילים בהחלטות וגם במעברים...

הקטנה בקומת קרקע יקרה ב300 שח.

בגיל שנה וחצי מסתדרים כי התינוק בחדר או בחוץ?

אפשר אתכם בחדר, אפשר לסדר לו פינה משלו בסלון.

ואפשר שתהיה לו מיטה בחדר שלכם וגם לול בסלון וכל פעם תחליטו מה מתאים לכם, נגיד אם אתם רוצים לארח או סתם לעבוד בסלון עד מאוחר אז ישן בחדר ואם בערב אחר אתם מעדיפים פרטיות בחדר אז ישן בסלון.

הפורום הזה מיועד לשאלות לגבי גילאי בית ספר ומעלה.

אני חושבת שכדאי לפנות להדרכת הורים ובמקביל לאבחון. נשמע שהיא לא עושה את זה מ"רוע", ויכול להיות שזה יושב על קושי ממשי כלשהו.

לא מכירה מקרוב את התחום הזה, אבל נראה לי שהכתובת הראשונה לאבחון היא רופא הילדים, בתנאי שהוא מבין וקשוב.

בהצלחה, יקרה❤️

מצד אחד לשדר לה שאת שם בשבילה , מוכנה לעזור לה. לבדוק שהיא מקבלת מספיק הפתעות , חטיפים.

מצד שני כן להציב גבולות. שכן תהיה תוצאה כלשהי למעשה. האחריות עדיין צריכה להישאר עליה.

לבדוק מה קורה במעגל חברתי שלה. לפעמים ילדים גונבים כדי להרגיש גבר-גבר או חסר להם ריגוש או מישהו יותר חזק ( חברה חזקה) מכריח אותם.

גם אבא צריך להיות חלק מהתהליך. אמא לא יכולה להיות במצב הזה לבד. רק שתחליטו על קו אחיד לפני השיחה עם ילדה

חשוב לדעת שזה יכול להיות משהו פסיכולוגי קל מאד,

ראיתי מקרים כאלה, וכרגע הדבר שצריך להיות הכי חשוב לך כאמא, זה שהיא לא תתייג את עצמה כילדה רעה או עבריינית חס ושלום.

אל תשדרי לחץ ותטפלי בכלים מקצועיים ועניינים ועם המון המון אהבה כלפיה.

ולא נעים כשהילד שלך נכשל במשהו כזה.

אבל כדאי ממש לברר את שורש העניין. מה מהות הגניבה? מה עומד מאחורי זה. לבדוק אם זו לא דרך למרוד/ להשיג תשומת לב שהיא צריכה אותה. או שאולי בכלל היא בבעיה אחרת וזו זעקה לעזרה. ללכת לטיפול מתאים. ממליצה ללכת לטיפול מחוץ למסגרת ביה"ס בינתיים, כדי שלא יתייגו אותה. אם יעלה בטיפול משהו שחשוב לידע את ביה"ס אז לשתף.

כמובן כל זה אם זה אכן לא פעם ראשונה. 

היינו בוויט פול בבית שמש ונהננו מאד

יש גם בפתח תקווה.

יש את ירכא

ומג'יק קאס בדיסיטי

כל הנ"ל מקורים ומקומות ממוזגים שזה בעיניי הפלוס הכי גדול שיש....

דרך ויזה, ישראכרט, רמי לוי, ארגוני עובדים, חבר, הצדעה...

יכול לחתוך עלויות בחצי.

בריכה?

אולי לחפש שוברים בבהצדעה או הסתדרות המורים וכאלה לבאולינג/אייג'אמפ?

הן היו כבר בפאנקי מנקי אז מתחם שעשועים כבר היה...

חשבתי על מרכז מבקרים אבל לא מצאתי באיזור הזה

אם כי תלוי איך הקבוצה. זה בעיקר הרצאה ואז סיור קטן במוזיאון, אז השאלה כמה הם סבלניים. (אפשר לנסוע ברכבת הקלה מקריית אריה).

וגם אולי מוזיאון של אחת המחתרות. יש בהרצליה נדמה לי, ובתל אביב
 

וכיתה ד אולי הגן החי בפ''ת?

בכיתה ה או ו וזה היה מעניין ומחכים

נכון זה לא היה כיף חיים כמו לונפארק או בריכה

אבל לפעמים טוב לפתוח את הראש לדברים קצת מעבר

רכבת כבדה או קלה. העלות פרוטות והנסיעה עצמה היא חוויה. אפשר לשלב עם ים או משהו דומה.

ראיתי בפורום פעם שיש אוטובוס קומותיים. אבל לא זוכרת איפה.

עכשיו את פארק ידידיה ברבבה.

אפשר ללכת לבריכות.

פחות אטרקציה ללכת לשם

פארק הצנירים בקדומים

יש באלון מורה איזה מעיין ומנהרה עם מים.

יש עוד הרבה

אני הייתי נוסעת לבד וגם עם אחים שלי הקטנים בגילאים הרבה יותר צעירים. וגם הרבה ילדים בגילו נוסעים לבד לפנימיות.

אבל כמו שפילה כתבה, לגבי המעבדה הייתי חוששת שלא ידע לעמוד מולם, שלא יקחו ממנו מחיר מופקע או שירצו לדבר עם מבוגר

כלומר אם קורה משהו הוא יכול להתקשר אליכם?

(אם צריך להשאיר את הטלפון שם לתיקון זה בעיה)

את יכולה להתקשר מראש ולשאול מחיר, האם האחריות מכסה וכו'?

אם התשובה היא כן לשתי השאלות הייתי שולחת.

אין דרך נוחה להגיע לשם בתחבץ

אולי כבר סידרו משהו, אבל ממה שאני יודעת זה איזור לא נגיש

רק תבדקו שוב שההליכה לא מוגזמת

*לימדתי את כולם לסרוג גם את הבנים,זה עבד יופי אצלי.

*יצירה מושקעת לסוכות.

*גם קישוט לשולחן לראש השנה

*כנל גם לשבת,עשינו אגרטלים מצנצנות ריקות למשל,חבקים מגלילי נייר סופג,בירכונים,קופות צדקה וכ'ד חילקנו גם לסבתות.

*חיפשנו קרשים מפורקים ברחוב ובנינו אדניות פשוטות,שרפרפים,לא הכל יצא מוצלח אבל הם ממש נהנו.גם נתן להם קצת מושגים

*כולם אצלי שותפים במטבח. מכינים סלטים, מבשלים,שוטפים כלים.

חגים (כרטיסי שנה טובה, קישוטים לסוכה, לימוד הלכות?)

אקולוגיה (ללמוד על זה, להכין יצירות בצורה אקולוגית, ליצור עציצים בצורה אקולוגית)

גמילות חסדים(ללכת להתנדב, להכין עוגיות וברכות לחיילים/אנשים עריריים לפני שבת)

בין אדם לחברו (ביקור חולים, כיבוד הורים) 

חוגים:

אומנות (ציור/ פיסול/ צילום)

מלאכות יד (נגרות/ קדרות/צורפות/ רקמה/ סריגה/תפירה)

בישול/אפיה

טיול

חיות

התעמלות

דרמה/ תיאטרון

נושאים:

חקלאות/ גינון (איך מגדלים חסה ואיך מוסקים זיתים ומכינים שמן זית...)

מדע/ טבע (לצפות בכוכבים, לחקור את החרקים בוואדי הסמוך לבית...)

היסטוריה/ גיאוגרפיה של ארץ ישראל

וואו, זה נשמע השקעה ממש!! כל הכבוד לך!! בהצלחה!!

זה בבית אבל אפשר לעשות גם בבית ספר

משחקי קלפים ודימיון 

משחקים חינוכיים

והוא לא נועד לפרסומות (או להבאת קישורים מכל מיני מקומות).

גם יפגע בה, גם רוב הסיכויים שלא ישתנה משהו בעקבות זה. מקסימום היא תאמר לבת שלך לחגור. זו לא אחריותנו לחנך אנשים . ממש מבינה אותך. גרה בעיר , אבל עיר קטנה , לא כבישים מהירים . ואין מצב ליסןע לא חגורים גם נסיעה של 2 דקות.