וגם כמו ש@פלונטר19 כתבה עוד שנייה זה יעבור לך... אז חבל

עכשיו ברצינות אני לא יודעת בת כמה את אבל בגילאים של תיכון זה לא אומר כלום ואין מה לעשות. מחר יעבור לך.. 

עד שתמצאי קורבן אחר.

אבל לדעתי כדאי להתרחק מהסביבה שלו כדי לשכוח ממנו כי אין באמת מה לעשות עם זה אז חבל.

וזהווווו תני חיוך! ותהיי בשמחה- תמיד חשוב! 

היום המאושר בחיי (אני מגזימה כמובן ) היה כשהודיעו לי שמי ששידכו לי כל הזמן התארס, נגולה אבן מעל ליבי, חסל סדר פדיחות...

אבל תסמכי על ה' וזה יעבור יאלההה זה כולה בן.

תמשיכי הלאה מקסימום תצחקי על זה עם החברות וזהו סוף דבר.

ומי יודע אולי באחד מן הימים באמת תתחתני איתו? הנסתרות לה'

(בינינו, זה לא יקרה..)

ברוכה הבאה לעולם של הגדולים!
חחח

יש מילים לא ראויות, וככל הידוע לי 'קראש' הוא לא אחד מהם...

לבין מה המשמעות שהדור הצעיר משתמש בה כיום

לחשוב על מישהו בלי הפסקה זה בול התרסקות חחח

אני יודעת לכתוב ולדבר תקין (אפילו יותר מרוה האנשים) וזה מספיק לי.

ככה אומרים.. גם בגלל שהאדם עוד לא בשל לזה וגם כי זה דורש הרבה זמן וכוחות..

ובכלל, אם לא מתכוונים להתחתן בקרוב- למה זה טוב?

נשמע ממש מסובך.. אבל בטוח ב-100% שיש לך את הכוחות לבחור נכון.. [גם אם נכון זה לבקש את המספר לעוד שנתיים..] ה' לא נותן ניסיונות שאי אפשר לעמוד בהם. בהצלחה!

כנראה שפשוט צריך לשתוק וזה ייגמר לבד.. לנסות לעצור בידיים ו/או לתמוך ברעיון רק ישלהב אותו..

הזמן הוא הרופא הטוב ביותר וכו'..

זה יעבור...גם לי יש אהבות מידי פעם...זה עובר...

איזה קטעים זה הדברים האלה...

(האמת לדעתי, עם את בשמינית אז זה יכול להיות רלוונטי לקראת סיום הלימודים,לא?)

בנתיים?

וואי וואי אין לי מושג,

אבל נראלי שפשוט אל תזרמי כשהנושא שיחה הזה מתעורר,

נגיד מישהי מתחילה לדבר על זה אז רק לחייך חיוך סופר-משועשע ולישתוק

אמרת שהוא חמוד בקטע מתלהב או "וואלה הוא דוקא חמוד..." ואז עברת הלאה?

משהו טבעי לגמרי וזה בסדר...

זה נראה שאת יודעת כבר מה יענו לך...

מה לא לעשות? לא ליצור איתו קשר.

זה לא ייעשה לך טוב ולא ייעשה לו טוב, אם תדברי איתו עכשיו את עלולה להגיע למצב שחוץ מבשיחות\ במפגשים איתו את לא נהנית משום דבר אחר, את תהיי עסוקה בלחשוב עליו כשתהיי עם החברות, עם המשפחה, זה עלול להפריע לך בלימודים ולהרוס לך את אחת התקופות היפות בחיים, ולא רק זה, יכול להיות שכאשר יעברו קצת השנים ותהיו יותר בשלים לחתונה אתם תגלו שאתם בכלל לא מתאימים אחד לשניה ואת מחפשת מישו אחר והוא מחפש מישי אחרת להקים איתה בית, כי בשנים האלה בואי שאפאחד לא סגור על עצמו מה הוא בדיוק רוצה מעצמו ומהבת זוג שלו, ואז או שתפרדו או שתעשו את הטעות ותתחתנו (יצא לי לשמוע על כמה וכמה זוגות שהיו חברים הרבה שנים, התחתנו ותוך שלושה חודשים נפרדו! תחשבי איזה עוגמת נפש זה!!), ואם הוא באמת לא הבחור שלך, אז למה שתבזבזי עליו רגשות וזמן? תשמרי אותם לבעל האמיתי שלך! את בעצמך אמרת שאם זה יהיה רלוונטי, אז יש סיכוי שלא, זה לא יהיה רלוונטי, וכל זה עוד לפני שאנחנו מגיעים בכלל לכמות האיסורים שאתם עלולים לעבור, לא להרבות שיחה עם האישה, שמירת נגיעה, שמירת עיניים, קדושת הברית וכו.. ואם תשימי לב לרוב זה גם ייפגע בו יותר מבך, אז זה טיפהלה אנוכיות לצור את הקשר הזה, לא?

מה כן לעשות? את יכולה לכתוב שירים, לדבר על זה עם מישי, לדבר על זה עם השם, וכמובן להתפלל על זה...

עכשיו קראתי את שאר התגובות שכתבת ואני רוצה להגיד לך שזה מהזה טבעי בגיל הזה, אל תלחצי מחברות שלך, לא נשמע לי שהם באמת מכירות אותו לעומק בשביל לדעת שהוא באמת מתאים לך, ואל תשכחי שגם אותך את לא באמת כבר מכירה לעומק בגיל הזה ואת עוד תשתני, ובקשר לחברה שלך שאוהבת מישו כבר שנה, אני אהבתי מישו במשך שנתיים, והיום אני כבר לא מרגישה כלפיו כלום ולא יוזיז לי אם הוא יעבור לידי, אז ברוך השם אני ממש שמחה שכל הזמן הזה לא החלפתי איתו מילה, התרחקתי ממנו ולא ניסיתי להראות לו שאני מרגישה כלפיו משו, כי מי יודע לאיפה זה היה עלול להידרדר... קיצור זה חולף, יש מצב עוד שבוע, יש מצב עוד חודש, ויש מצב גם עוד שנתיים, תשתדלי בזמן הזה לא לעשות דברים פזיזים שאחכ תתחרטי עליהם...

יאללה בהצלחה ואם בא לך סתם לחפור עליו למישי דווקא שאת לא מכירה את מוזמנת לדבר איתי בפרטי זה לפעמים קצת מרגיע לפרוק את זה איפושהוא שזה לא מולו...

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות