טוב. לא מאמינה שהגיע הרגע הזה. מרגישה שכבר קשה לי ממש עם ההנקה של הבחורה בת 1.7.
אני במעין תהליך של צמצום ההנקות כבר בערך חצי שנה, אבל מרב שהילדה מכורה אני לא מרגישה שזה הולך להגדע מעצמו.
יש ימים שאני מגיעה רק ל2-3 הנקות ויש ימים שזה נון סטופ. כל עוד יש פתח היא נכנסת בו, ולכן מרגע לרגע ברור לי שאין מה לצפות לאיזו גמילה טבעית שלה כי זה לא הולך להגדע מאליו.
מה שקשה לי במיוחד הם הלילות. למרות שעברנו איזה תהליך עם שינה במיטה משלה ובחדר משלה והגענו כבר למצב של שינה 6-7 שעות רצוף יש לאחרונה רגרסיה חמורה. היא קמה כעבור שעתיים שלוש והדבר היחידי שהיא רוצה זה לינוק במיטה שלי ולהתנחל שם ללילה. אני מרגישה שכל ההגבלות המקומיות שאני מנסה לעשות לה אולי מעניקים לי פה ושם נצחונות קלים מולה אבל בסופו של דבר היא מנצחת אותי במאבק הסופי. (סורי על המונחים מעולם הלחימה
)
הגעתי למסקנה שאני צריכה לחתור לגמילה מלאה בהקדם. ולא, אני חושבת שהדרגה לא תשחק לטובתי במקרה הזה.
אז לכל האמהות המנוסות פה אני מפנה את שאלתי:
1. איך תכל'ס עושים את זה? פשוט מחליטים על יום שממנו ואילך אין? ווא זה קשה רגשית ממש. איך אפשר לתת לה תחליף בעל ערך שינחם אותה? כדאי להציע משהו קבוע במקום?
2. מבחינה פיזית, אם מפסיקים דרסטית איך מתמודדים עם הגודש שבוודאות כנראה יווצר?
תודה מראש!
אשמח לשמוע את כל הגיגיכן בעניין!
אני במעין תהליך של צמצום ההנקות כבר בערך חצי שנה, אבל מרב שהילדה מכורה אני לא מרגישה שזה הולך להגדע מעצמו.
יש ימים שאני מגיעה רק ל2-3 הנקות ויש ימים שזה נון סטופ. כל עוד יש פתח היא נכנסת בו, ולכן מרגע לרגע ברור לי שאין מה לצפות לאיזו גמילה טבעית שלה כי זה לא הולך להגדע מאליו.
מה שקשה לי במיוחד הם הלילות. למרות שעברנו איזה תהליך עם שינה במיטה משלה ובחדר משלה והגענו כבר למצב של שינה 6-7 שעות רצוף יש לאחרונה רגרסיה חמורה. היא קמה כעבור שעתיים שלוש והדבר היחידי שהיא רוצה זה לינוק במיטה שלי ולהתנחל שם ללילה. אני מרגישה שכל ההגבלות המקומיות שאני מנסה לעשות לה אולי מעניקים לי פה ושם נצחונות קלים מולה אבל בסופו של דבר היא מנצחת אותי במאבק הסופי. (סורי על המונחים מעולם הלחימה
)הגעתי למסקנה שאני צריכה לחתור לגמילה מלאה בהקדם. ולא, אני חושבת שהדרגה לא תשחק לטובתי במקרה הזה.
אז לכל האמהות המנוסות פה אני מפנה את שאלתי:
1. איך תכל'ס עושים את זה? פשוט מחליטים על יום שממנו ואילך אין? ווא זה קשה רגשית ממש. איך אפשר לתת לה תחליף בעל ערך שינחם אותה? כדאי להציע משהו קבוע במקום?
2. מבחינה פיזית, אם מפסיקים דרסטית איך מתמודדים עם הגודש שבוודאות כנראה יווצר?
תודה מראש!
אשמח לשמוע את כל הגיגיכן בעניין!
) בגיל 1.9, והייתי חייבת להפסיק בגלל ההריון הבא שהגיע. 
תודה על התגובה!