אבל בעיני השאלה היא מה אני משווה מול מה
חיים של כלב לא שווים בשום צורה חיים של אדם. לא אהסס להרוג כלב כדי להציל אדם.
סבל של כלב לא שווה חיים של כלב. לכן לא אהסס לגרום או לאפשר סבל של כלב כדי להציל את חייו.
בדיוק כמו ש:
סבל של אדם לא שווה חיים של אדם. לא אהסס לגרום או לאפשר סבל של אדם כדי להציל את חייו
(לגבי להאריך את חייו, יש מקומות שבאמת הפוסקים מורים/מתירים להמנע מטיפול מאריך חיים כאשר מדובר בסבל משמעותי)
חיים של זבוב לא שווים כמעט שום דבר. לא אהסס להרוג זבוב לכל צורך שהוא.
חיים של בעלי חיים באופן כללי הם בעלי ערך ניתן למדידה. מותר להרוג בעלי חיים או לגרום להם סבל לצורך בעל ערך שוה.
אני חושב שהמשוואות ברורות.
אני לא משווה בין אדם לכלב, אבל המשוואה שתקפה לחיים מול סבל תקפה גם לכלב וגם לאדם
אולי בהסתייגות אחת - במקום שחייו של הכלב הם בסופם בכל מקרה, אני חושב שזה כן בסדר לסיים את התהליך. אם למשל חתול נדרס, או עכבר נלכד במלכודת, אין סיבה לתת לו למות לאט בזמן שאפשר להרוג אותו וזהו. אבל זה רק כשהתהליך הוא לקראת מוות והשאלה היא רק של זמן.
לגבי בן אדם, כמובן יהיה מדובר במעשה פסול ובעצם ברצח.
ההבדל הוא שחיים של אדם לא ניתנים לכימות ולהערכה, חיים של בעל חיים כן.
אגב, בהקשר הזה
חיים של עובר לא שווים את החיים של אמא שלו, ולכן מותר אפילו להרוג אותו כדי להציל את האמא
אבל חיים של עובר הם דבר בעל ערך כשלעצמו ולכן אסור להרוג אותו בלי סיבה
(בלשונו היפה כל כך של הרב אשר ווייס "זה כל החיים שיש לו")
ומסכים עם הערתך השניה - יש גם בעיה שהעולם המערבי מאבד גם את ערך הייחודיות של חיי *אדם* לעומת בעלי חיים, אבל זה לא רק לגבי אובדן חיים אלא באופן כללי.
כלומר, יש אובדן של שני ערכים שונים - קדושת החיים וערך האדם.
