אני עוברת כרגע קורס של הנחיית הורים.
אמא מאמנת. של אפרת לקט.
(לא כדי להנחות בעצמי, אלא כדי להשתפר כאמא)
ושמתי לב שבשרשורים פה-
אין אזכור של השיטה הזו.
ונכון, שהיא לא דתיה.
אבל התכנים שלה ממש לא מושפעים מזה.
להיפך, יש בזה המון חיבור למה שאני חווה מהדרך היהודית לחנך.
אני אספר קצת על הרעיון.
ההורים, הם סוג של מאמנים.
במקום לחנך את הילד על ידי אמירה של מה כן ומה לא,
הם מאפשרים לילד לחוות ולטעות ולהצליח בכוחות עצמו.
כך שהלמידה נחווית בצורה הרבה יותר עמוקה ומשמעותית.
הסמכות של ההורה נבנית מכך שהוא מקור החום והביטחון,
ועם זאת, הוא מציב את הגבולות שמתאימים למשפחה ולילד הספציפי.
אני עוד לא סיימתי את הקורס,
אבל מרגישה כאילו נתתי לעצמי את מתנת חיי.
וכמו שאתן רואות,
כל כך אוהבת את השיטה,
שאני ממליצה עליה בחום. מכל הלב.
תגגלו את השם הזה. אמא מאמנת.
אמא מאמנת. של אפרת לקט.
(לא כדי להנחות בעצמי, אלא כדי להשתפר כאמא)
ושמתי לב שבשרשורים פה-
אין אזכור של השיטה הזו.
ונכון, שהיא לא דתיה.
אבל התכנים שלה ממש לא מושפעים מזה.
להיפך, יש בזה המון חיבור למה שאני חווה מהדרך היהודית לחנך.
אני אספר קצת על הרעיון.
ההורים, הם סוג של מאמנים.
במקום לחנך את הילד על ידי אמירה של מה כן ומה לא,
הם מאפשרים לילד לחוות ולטעות ולהצליח בכוחות עצמו.
כך שהלמידה נחווית בצורה הרבה יותר עמוקה ומשמעותית.
הסמכות של ההורה נבנית מכך שהוא מקור החום והביטחון,
ועם זאת, הוא מציב את הגבולות שמתאימים למשפחה ולילד הספציפי.
אני עוד לא סיימתי את הקורס,
אבל מרגישה כאילו נתתי לעצמי את מתנת חיי.
וכמו שאתן רואות,
כל כך אוהבת את השיטה,
שאני ממליצה עליה בחום. מכל הלב.
תגגלו את השם הזה. אמא מאמנת.
