כל מילה..

בשורות טובות בעז"ה

אנחנו לא בגלות.

אנחנו בגלות בתוך גלות

בגולה אנשים ציפו שהגאולה תהיה שהכל מושלם אין מתים בית מקדש נופל מהשמים מוכן קומפלט

הם לא הבינו שגאולה זה תהליך פרוגרסיבי שעד שהוא מתממש לוקח המון זמן, אנחנו כרגע בגאולה, ומתקדמים לגאולה השלימה לאט לאט.

גאולה במובן הפשוט של המילה זה יציאה מעבדות לחירות.

זו הסיבה שיציאת מצרים נקראת הגאולה הראשונה.

וזאת הסיבה ששיבת ציון לא נחשבת גאולה אע"פ שהיה להם בית מקדש, משום שהם עדיין היו תחת שלטון זר הם היו בגלות.

כך אומרים חז"ל בהרבה פירושים על התנ"ך, פשוט שזה ככה, אבל כאמור מהסיבות שציינתי למעלה אנשים שכחו עיוותו את הרעיון הגאולי, בעיקר עקב מניעים נוצרים, כל הקטע של גאולת הנפש מגיע מהם, זה אחד מהדברים שלצערי חדרו ליהדות.

ועכשיו, תוכל לגשת לנושא?

אין קשר בין הפסוקים שציטטת לעובדה שאמרתי.

אמרתי שאנחנו בגאולה, אתה מסוגל להבין את ההבדל?

הסיבה שהתבלבלת נורמלית, ושוב, היא מתקשרת לדברי באותה תגובה כאמור.

כאשר יהודי שומע את המילה גאולה אוטומטית הוא מדמיין בית מקדש מהשמים, זקן עם גלימה של גנדאלף רוכב על חמור, שופרות, גן עדן וכו וכו

בעוד שבפועל המובן הפשוט והאמיתי של גאולה, היא יציאה מעבדות לחירות, לא רק בזה, יש עוד מגוון נושאים תורניים שהמונח גאולה מתקיים שם. אבל בעיקר זה הרעיון הכללי, לצאת ממשהו רע, למשהו טוב.

הקמת המדינה היא לא גאולה קטנה, אלא הגאולה הגדולה ביותר שהייתה לנו עד היום.

וזאת משום שבשונה מיציאת מצרים, ששם היינו רק 210 שנים. ורק בארץ אחת.

בקום המדינה להבדיל נגאלנו מגלות שארכה כמעט פי 10 מיציאת מצרים, וקובצנו מכל קצוות תבל.

משמע שזו גאולה מרשימה שבעתיים.

ואם תקשה לגבי הניסים שהיו ביציאת מצרים, אשיב לך שזה דווקא בעוכריהם של אותו דור.

חז"ל אומרים שהניסים הגלויים היו על מנת לגרום לישראל להאמין בהשם, בקום המדינה הניסים היו טבעיים.

הרב בעין איה מסביר את המעלה של גאולה בצורה טבעית, זה מעיד על גדלות הדור.

אבל לא ארחיב כאן כי אני עייף

ומופתים שיגרמו לגוים לפחד מהעם היהודי ולהודות שהוא העם הנבחר...

אולי לעם ישראל מספיק ניסים טבעיים אבל לגוים כנראה שלא.

אז לא יודע אם עכשיו אנחנו בחצי גאולה או רבע גאולה או גלות ומה התהליך,

אבל בפיניש של התהליך בטוח שיהיה ניסים גלויים.

לא בא לי להיכנס לדיון שוב, כבר חרשו על זה

אבל היה חשוב לי לומר

שהיתה גלות אדום

אח"כ גלות ישראל ביד ישראל

והגלות האחרונה היא גלות הנפש...

לא מזדהה בדיוק עם הניסוח, כי גם אני חושבת שאי אפשר לקרוא לזה גלות

אבל עכשיו אני מרגישה שיש בחינה של גלות עצומה עכשיו, ודווקא עכשיו...

כביכול עד לפני 70 ומשהו שנים עמ"י כאב את הסבל בארצות לא להם, את השנאה והניכור והפרעות והאנטישמיות..

ועכשיו כשאנחנו כאן בניסים גלויים אנחנו פנויים לחוות גלות הרבה יותר עמוקה... והיא עמוקה כ"כ.. 

איפה כבוד עם ה'? איפה תודעת הגאולה, שיבת ציון... בקרב אנשים שהם אחינו בדם? 

"ובכן תן כבוד ה' לעמך".. בימים הנוראים פירשתי את התפילה הזאת אחרת לגמרי, עכשיו אני מזהה בתפילה הזאת את "ופתחון פה למייחלים לך"- גם אלו שלא יודעים לייחל לך, שעמ"י ידע לקום בגאווה ולצעוק בשם ה', שעמ"י יאחז באהבה ושייכות לארץ במלוא הבטחון בצדקת הדרך.. שעם ה' לא יושפל, ושגם לא ישפיל את עצמו... שיבין את כובד המשקל של המעמד... שיבין את תפקידו העצום בהסטוריה... שיזדקף, שיזכה לתודעת שליחות, עצמת ישראל, גאולה!!

נכון שאנחנו כאן, אבל יש כאן גלות. כבוד עם ה' בגלות, כבוד שמיים בגלות... 

לא ממש.. באיזה שיר?

אז אמר השטן: הַנָּצוּר הזה
איך אוּכַל לוֹ?
איתו הַאומץ וְכּישרון הַמָעֲשֵה
וּכְּלֵי מִלְחמָה וְתושיָה עֵצָה לו
וְאַמָר: לא אֶטֹּל כּוחוֹ
וְלא רֶסֶן אָשִׂים ובמֶתֶג
וְלא מוֹרַך אָביא בְּתוכו
וְלא ידיו אֲרַפֶּה כְּמִּקֶּדֶם
רק זֹאת אֶעֱשֵה: אַכְּהֵה מוֹחוֹ
וְשכח שאיתו הצדק.
כָּך דִּבֵּר השטן וּכְמו
חַוְרוּ השמים מאימה
בִּרְאוֹתַם אותו בְּקוּמו
לְבַצֵע הַמְזימה.

(לא הבנתי את שם האתר)

ובנימה מעודדת- מי שברא את אותו הכוח המשחית יצר את הנשמה הישראלית, והוא יתן לה את הכוח והתעצומות להביא גאולה..
 

אבל יצחק כהו עיניו נראה לי שזה בכ'..

ויש קהה- ההיפך מחד.

למרות ששניהם הגיוניים בפסוק הלז..

אני אדון אותו לכף זכות ואומר שדבריו היו בגדר מליצה ודברי גוזמא.

בימי התנ"ך השלטון *היהודי* היה לעין ערוך חמור יותר מאשר השלטון שיש מקום המדינה.. אין מה להשוות בכלל.. 

ושלא לדבר על הרמה הרוחנית שהייתה להם, באמת אני לא רוצה לדבר על עם ישראל ובייחוד לא בדורות האלו, אבל זו האמת.

בימי אחאב המלך היו בממלכת ישראל רק 7000 יראי השם, מתוך מיליוני אנשים - רק 7000 עובדי השם.

אפשר להשוות את זה לדור של היום..? 

ופשוט שהימים של אותם מלכי ישראל לא היו ימי "גלות" משום שהעם היה במצב רוחני לא טוב, אין קשר בין הדברים.

תראה אני לא יודעת ככ מאיפה אתה מביא את ההנחה שבמקדש ראשון ושני המצב בעם היה יותר גרוע מהיום... אין לנו מדד לזה

אולי זה שכתוב שבימי חזקיהו ועוד מלך ששכחתי לא נראתה קשת כלל כי לא היה צורך, וכנראה שבתקופות של מלכים אחרים היא כן נראתה, בכל זאת לא נראה לי שאפשרי לומר שאנחנו יותר מהם ככלל מבחינה רוחנית..

בכל אופן משהו אחד מאוד ברור- שם היה מקדש והיתה מלכות ישראל שלמה (ואח"כ מפולגת ליהודה וישראל שזה אכן צער גדול), אצלנו לא רק שאין מקדש, קשה לראות געגועים אליו. לא רק שאין מלכות ישראל יציבה- תודעת המדינה היהודית וחשיבותה עומדת על כרעי התרנגולת...

בסופו של דבר המילה "גלות" מבטאת יציאה מהבית, מתוך חוסר מסוים. אז כן- כל עוד אין כבוד לעמ"י בארצו והוא מושפל, כל עוד דם יהודי נשפך כאן ואין יכולת להגיב כראוי כשליחי העם, עוד לא חזרנו לגמרי הביתה. כל עוד עמי הארץ לא רואים בשיבת ציון דבר אלוקי וכורעים אל מול התהליך הזה- אנחנו עדיין בהלכות מלכים ומלחמותיהם... לא הגענו עדיין להלכות בית הבחירה.. וכאן הנקודה הכי משמעותית- כל עוד עמ"י לא חזר לבית הבחירה, ולא שואף וכוסף לבית המקדש כעת חיה- אז בעצם לא חזרנו עד הסוף הביתה... 

גם את יצאת מנקודת הנחה שהתכוונתי לגאולה השלימה, הדגשתי כבר כמה פעמים שהתכוונתי לגאולה במובן הרגיל שלה.

כל בר דעת יודע שעוד לא הגענו לגאולה השלימה.

לגבי הסיפתח שלך, כל ספר שופטים,מלכים,דברי הימים ועוד הרבה מספרי הנביאים האחרונים.

מתארים את המצב המחריד של עם ישראל בבית ראשון. 

לגבי בית שני, יש את עזרא ונחמיה, ואת דברי חז"ל. 

אז כן - יש לנו מדד, הרבה מדד לדעת מה הייתה הרמה הרוחנית שלהם.

למעט ימי יהושע בן נון, שזה בערך 30 שנה, וימי חיזקיהו ואולי קצת שלמה, המצב הרוחני בעם ישראל היה שפל.

העניין לגבי בית המקדש, זה נכון שהוא אחד המאפיינים של גאולה, אבל לא זה מה שקובע אם יש גאולה או אין.

אני יכול לצטט לך פרש"י מישעיה שמסביר שבימי בית שני אע"פ שהיה בית מקדש, משום שהם היו תחת עול זר הם לא היו בגאולה. 

קשה לראות געגועים, מסכים חלקית.

צריך לזכור שרוב העם מסורתי ברמה כזאת או אחרת.

ולגבי החילונים, אני לא מאשים אותם בכלל, אני אפילו מצדיק אותם..

אנחנו בהסתר פנים מוחלט, אין נבואה, אין מנהיגים אמיתיים כמו פעם.

ותוסיף על זה את כל ההשפעות האנטי דתיות מבחוץ - ובום קיבלת לעצמך נוסחאת קסם מופלאה לאיך לא להיות שומר מצוות.

אדרבא, דווקא מי ששומר מצוות בדור שלנו, זה נחשב פלא כי זה נגד הנורמה.

אז ברור שלהמון אנשים לא תהיה זיקה גדולה ליהדות וקל וחומר שלא לבית מקדש.

"בסופו של דבר המילה "גלות" מבטאת יציאה מהבית, מתוך חוסר מסוים. אז כן- כל עוד אין כבוד לעמ"י בארצו והוא מושפל, כל עוד דם יהודי נשפך כאן ואין יכולת להגיב כראוי כשליחי העם, עוד לא חזרנו לגמרי הביתה"

אתה מסכים בהתחלה, ואז מביא מסקנה לא קשורה.

איך העובדה שעם ישראל חזר הבייתה, אך מאידך יש קצת קשיים מעידה שזו הוכחה שלא חזרנו הבייתה???

אתה יודע שגם בימי דוד המלך היו עשרות אלפי הרוגים? וחמור מכך.. ההרוגים היו כתוצאה ממלחמת אחים.

וזה כביכול בתקופה של ה-"שיא" שלנו..

לסיום, כן אנחנו עוד לא בגאולה השלימה מהסיבות שציינת וסיבות שלא הוזכרו, אבל זה לא קשור לנושא.

כי אני התכוונתי לגאולה הפשוטה, שאנחנו שם כבר ממזמן.

ואני אומר את זה, כי חלק ניכר מציבור שומרי המצוות ובראשם החרדים סוברים שאנחנו בגלות אע"פ שאנחנו בארץ

וזאת משום שמבחינתם גאולה, הכוונה במובן רוחני, קרי תופעות לוואי זה התרבות הנוצרית שהסתננה אלינו לאורך הגולה.

אבל בציבור שלנו לעומת זאת, אנשים גם מסכימים עם הדעה, בגלל בורות לגבי המונח גאולה.

זה באמת קטע מעצבן שיש לי

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?

לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.

הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה,  כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר.  ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.

לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃

מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?

לשם כך יש שיעורים ולימודים.

סרט הרבה מחצין דברים ומציג אותם בדו מימד ולפעמים תלת מימד חזותי

יש נושאים יפים וחשובים שמעבירים אותם בסרט,

עדיין הדיבור ןהעומק שבשיח או לימוד אמיתי מתוך ספר, נותן מימד אחר שא"א להעביר בצורה שטחית וצבעונית

נראלי שמסר או תוכן אמיתי או רעיון זה דבר שצריך עיבוד או שיח עמוק, לא דרך רדודה

שתעביר אותו

או תתיימר לחנך איתו  

בסרט יש יתרון שאין בלימוד מספר וכן להיפך.

זה כמו סיפור רק בצורה משודרגת וחיה יותר. בעיניי אין רע בלשלב... כל עוד הסרט חיובי.

ולאו דווקא בתור שעת לימוד, גם בשביל העשרה.

בין אם תרצה ובין אם לא הסרט מעביר מסרים, ובצורה הכי חזקה שיש... שאגב המטרה שאתה מתאר לענ"ד לא אידאלית בכלל. זה לברוח מהמציאות. אבל אם כבר, אז לפחות שיהיה משהו יחסית מועיל ולא מזיק. (מסייגת שאין בעיה בעיניי שיציאה לסרט תהיה שעת בילוי מדי פעם, אבל שוב שזה יהיה סרט חיובי)

בניגוד למדיום ויזואלי שבו הכל מוגש לנו "מוכן", הקריאה דורשת מאיתנו להיות שותפים ליצירה. כששוקעים בספר טוב ומעניין, אנחנו בונים בדמיון שלנו את הדמויות, את תיאור המקומות, המוח שלנו הוא זה שמפיק את הסרט מהמילים הכתובות. וממש נכנסים למציאות המתרחשת בספר, ומתנתקים זמנית מהמציאות סביבי בזמן שאני שקוע בספר.  

וכשעוצרים באמצע קריאת ספר וחוזרים אליו כעבור יום/יומיים, שוב צריך להכנס למציאות המדומיינת של העלילה. 

סרט יכול למלא בהשראה, להעשיר וללמד כמו ספר, אבל אם המטרה היא להסיח את הדעת מהמציאות אז משהו במציאות לא תקין. אלו שתי מטרות שונות. לא קוראים או צופים רק בשביל להפעיל את הרגש ולכבות את השכל... מסכים?

וככה גם מספר טוב.

נראה לי מרחיק לכת להגדיר יציאה לסרט שנהנים ממנו, ובעקבות כך התנתקות לשעה/שעתיים, כבריחה מן המציאות. 

כי המטרה מוגדרת, כמו שמכניסים מנוחה בלו"ז אבל זה לא מה שהיה נשמע שאמרת. חוץ מזה גם בילויים צריכים להיות כשרים, ותאמין לי שאין בזה אמצע בד"כ... או שזה חיובי וממלא, או שזה מוריד.

אכן אפשר היה להבין ממני משהו אחר ממה שהתכוונתי

אז אני בא להדגיש שאני מדבר על יציאה לבילוי מידי פעם כדי להינות מהפנאי ולא כדי לברוח ממציאות חיים, מצרות ובעיות. 

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

לא מפחד לדבר בשם עצמו

וכנראה לא פותח פצלש

אבל היום אני כבר רק מפה כמעט

ולא כ"כ משתמש במקורי

היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו

לפני הרבה שנים

מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש

אוי, עלית עלינו🙈

@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.

אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח

צריך ללחוץ על שיחות אישיות בתפריט הצד ולא בתוך הכרטיס האישי

אכן זה מבלבל

העביר להסטוריה

אם לוחצים על 'הסטוריה' רואים את כל השיחות הסגורות

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.

ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

אבל לצערי מהצד השני, כעסתי על מישהו ולא רציתי להסביר...

כשמישהו מכעיס אותי כל כך ואח"כ עוד שואל למה אני כועסת, זה עוד יותר מרגיז ומתסכל וגומר את הסבלנות. כאילו... אתה עושה דבר כל כך מציק ולא ברור לך על מה אני כועסת?? זה מעלה את התחושה שמדובר בהיתממות ולא באמת ברצון כנה להבין למה כעסתי..

אני חושבת שהפתרון במצב כזה הוא פשוט להתרחק ממי שכועס עליך, אם אתה חשוב לו, כשהוא ירגע הוא יפנה אליך בעצמו...

ומה עשית כשזה קרה לך? פשוט חיכית?

לא חשבתי על האופציה הזו למרות שחז"ל אמרו "אל תרצה את חברך בשעת כעסו".. כי שם בסוף מדובר בחברך שבסוף ישקף לך את המצב.

יכול להיות שיש 0.000000000000000000001% שזה לא קיים אצלם