כל מילה..

בשורות טובות בעז"ה

אנחנו לא בגלות.

אנחנו בגלות בתוך גלות

בגולה אנשים ציפו שהגאולה תהיה שהכל מושלם אין מתים בית מקדש נופל מהשמים מוכן קומפלט

הם לא הבינו שגאולה זה תהליך פרוגרסיבי שעד שהוא מתממש לוקח המון זמן, אנחנו כרגע בגאולה, ומתקדמים לגאולה השלימה לאט לאט.

גאולה במובן הפשוט של המילה זה יציאה מעבדות לחירות.

זו הסיבה שיציאת מצרים נקראת הגאולה הראשונה.

וזאת הסיבה ששיבת ציון לא נחשבת גאולה אע"פ שהיה להם בית מקדש, משום שהם עדיין היו תחת שלטון זר הם היו בגלות.

כך אומרים חז"ל בהרבה פירושים על התנ"ך, פשוט שזה ככה, אבל כאמור מהסיבות שציינתי למעלה אנשים שכחו עיוותו את הרעיון הגאולי, בעיקר עקב מניעים נוצרים, כל הקטע של גאולת הנפש מגיע מהם, זה אחד מהדברים שלצערי חדרו ליהדות.

ועכשיו, תוכל לגשת לנושא?

אין קשר בין הפסוקים שציטטת לעובדה שאמרתי.

אמרתי שאנחנו בגאולה, אתה מסוגל להבין את ההבדל?

הסיבה שהתבלבלת נורמלית, ושוב, היא מתקשרת לדברי באותה תגובה כאמור.

כאשר יהודי שומע את המילה גאולה אוטומטית הוא מדמיין בית מקדש מהשמים, זקן עם גלימה של גנדאלף רוכב על חמור, שופרות, גן עדן וכו וכו

בעוד שבפועל המובן הפשוט והאמיתי של גאולה, היא יציאה מעבדות לחירות, לא רק בזה, יש עוד מגוון נושאים תורניים שהמונח גאולה מתקיים שם. אבל בעיקר זה הרעיון הכללי, לצאת ממשהו רע, למשהו טוב.

הקמת המדינה היא לא גאולה קטנה, אלא הגאולה הגדולה ביותר שהייתה לנו עד היום.

וזאת משום שבשונה מיציאת מצרים, ששם היינו רק 210 שנים. ורק בארץ אחת.

בקום המדינה להבדיל נגאלנו מגלות שארכה כמעט פי 10 מיציאת מצרים, וקובצנו מכל קצוות תבל.

משמע שזו גאולה מרשימה שבעתיים.

ואם תקשה לגבי הניסים שהיו ביציאת מצרים, אשיב לך שזה דווקא בעוכריהם של אותו דור.

חז"ל אומרים שהניסים הגלויים היו על מנת לגרום לישראל להאמין בהשם, בקום המדינה הניסים היו טבעיים.

הרב בעין איה מסביר את המעלה של גאולה בצורה טבעית, זה מעיד על גדלות הדור.

אבל לא ארחיב כאן כי אני עייף

ומופתים שיגרמו לגוים לפחד מהעם היהודי ולהודות שהוא העם הנבחר...

אולי לעם ישראל מספיק ניסים טבעיים אבל לגוים כנראה שלא.

אז לא יודע אם עכשיו אנחנו בחצי גאולה או רבע גאולה או גלות ומה התהליך,

אבל בפיניש של התהליך בטוח שיהיה ניסים גלויים.

לא בא לי להיכנס לדיון שוב, כבר חרשו על זה

אבל היה חשוב לי לומר

שהיתה גלות אדום

אח"כ גלות ישראל ביד ישראל

והגלות האחרונה היא גלות הנפש...

לא מזדהה בדיוק עם הניסוח, כי גם אני חושבת שאי אפשר לקרוא לזה גלות

אבל עכשיו אני מרגישה שיש בחינה של גלות עצומה עכשיו, ודווקא עכשיו...

כביכול עד לפני 70 ומשהו שנים עמ"י כאב את הסבל בארצות לא להם, את השנאה והניכור והפרעות והאנטישמיות..

ועכשיו כשאנחנו כאן בניסים גלויים אנחנו פנויים לחוות גלות הרבה יותר עמוקה... והיא עמוקה כ"כ.. 

איפה כבוד עם ה'? איפה תודעת הגאולה, שיבת ציון... בקרב אנשים שהם אחינו בדם? 

"ובכן תן כבוד ה' לעמך".. בימים הנוראים פירשתי את התפילה הזאת אחרת לגמרי, עכשיו אני מזהה בתפילה הזאת את "ופתחון פה למייחלים לך"- גם אלו שלא יודעים לייחל לך, שעמ"י ידע לקום בגאווה ולצעוק בשם ה', שעמ"י יאחז באהבה ושייכות לארץ במלוא הבטחון בצדקת הדרך.. שעם ה' לא יושפל, ושגם לא ישפיל את עצמו... שיבין את כובד המשקל של המעמד... שיבין את תפקידו העצום בהסטוריה... שיזדקף, שיזכה לתודעת שליחות, עצמת ישראל, גאולה!!

נכון שאנחנו כאן, אבל יש כאן גלות. כבוד עם ה' בגלות, כבוד שמיים בגלות... 

לא ממש.. באיזה שיר?

אז אמר השטן: הַנָּצוּר הזה
איך אוּכַל לוֹ?
איתו הַאומץ וְכּישרון הַמָעֲשֵה
וּכְּלֵי מִלְחמָה וְתושיָה עֵצָה לו
וְאַמָר: לא אֶטֹּל כּוחוֹ
וְלא רֶסֶן אָשִׂים ובמֶתֶג
וְלא מוֹרַך אָביא בְּתוכו
וְלא ידיו אֲרַפֶּה כְּמִּקֶּדֶם
רק זֹאת אֶעֱשֵה: אַכְּהֵה מוֹחוֹ
וְשכח שאיתו הצדק.
כָּך דִּבֵּר השטן וּכְמו
חַוְרוּ השמים מאימה
בִּרְאוֹתַם אותו בְּקוּמו
לְבַצֵע הַמְזימה.

(לא הבנתי את שם האתר)

ובנימה מעודדת- מי שברא את אותו הכוח המשחית יצר את הנשמה הישראלית, והוא יתן לה את הכוח והתעצומות להביא גאולה..
 

אבל יצחק כהו עיניו נראה לי שזה בכ'..

ויש קהה- ההיפך מחד.

למרות ששניהם הגיוניים בפסוק הלז..

אני אדון אותו לכף זכות ואומר שדבריו היו בגדר מליצה ודברי גוזמא.

בימי התנ"ך השלטון *היהודי* היה לעין ערוך חמור יותר מאשר השלטון שיש מקום המדינה.. אין מה להשוות בכלל.. 

ושלא לדבר על הרמה הרוחנית שהייתה להם, באמת אני לא רוצה לדבר על עם ישראל ובייחוד לא בדורות האלו, אבל זו האמת.

בימי אחאב המלך היו בממלכת ישראל רק 7000 יראי השם, מתוך מיליוני אנשים - רק 7000 עובדי השם.

אפשר להשוות את זה לדור של היום..? 

ופשוט שהימים של אותם מלכי ישראל לא היו ימי "גלות" משום שהעם היה במצב רוחני לא טוב, אין קשר בין הדברים.

תראה אני לא יודעת ככ מאיפה אתה מביא את ההנחה שבמקדש ראשון ושני המצב בעם היה יותר גרוע מהיום... אין לנו מדד לזה

אולי זה שכתוב שבימי חזקיהו ועוד מלך ששכחתי לא נראתה קשת כלל כי לא היה צורך, וכנראה שבתקופות של מלכים אחרים היא כן נראתה, בכל זאת לא נראה לי שאפשרי לומר שאנחנו יותר מהם ככלל מבחינה רוחנית..

בכל אופן משהו אחד מאוד ברור- שם היה מקדש והיתה מלכות ישראל שלמה (ואח"כ מפולגת ליהודה וישראל שזה אכן צער גדול), אצלנו לא רק שאין מקדש, קשה לראות געגועים אליו. לא רק שאין מלכות ישראל יציבה- תודעת המדינה היהודית וחשיבותה עומדת על כרעי התרנגולת...

בסופו של דבר המילה "גלות" מבטאת יציאה מהבית, מתוך חוסר מסוים. אז כן- כל עוד אין כבוד לעמ"י בארצו והוא מושפל, כל עוד דם יהודי נשפך כאן ואין יכולת להגיב כראוי כשליחי העם, עוד לא חזרנו לגמרי הביתה. כל עוד עמי הארץ לא רואים בשיבת ציון דבר אלוקי וכורעים אל מול התהליך הזה- אנחנו עדיין בהלכות מלכים ומלחמותיהם... לא הגענו עדיין להלכות בית הבחירה.. וכאן הנקודה הכי משמעותית- כל עוד עמ"י לא חזר לבית הבחירה, ולא שואף וכוסף לבית המקדש כעת חיה- אז בעצם לא חזרנו עד הסוף הביתה... 

גם את יצאת מנקודת הנחה שהתכוונתי לגאולה השלימה, הדגשתי כבר כמה פעמים שהתכוונתי לגאולה במובן הרגיל שלה.

כל בר דעת יודע שעוד לא הגענו לגאולה השלימה.

לגבי הסיפתח שלך, כל ספר שופטים,מלכים,דברי הימים ועוד הרבה מספרי הנביאים האחרונים.

מתארים את המצב המחריד של עם ישראל בבית ראשון. 

לגבי בית שני, יש את עזרא ונחמיה, ואת דברי חז"ל. 

אז כן - יש לנו מדד, הרבה מדד לדעת מה הייתה הרמה הרוחנית שלהם.

למעט ימי יהושע בן נון, שזה בערך 30 שנה, וימי חיזקיהו ואולי קצת שלמה, המצב הרוחני בעם ישראל היה שפל.

העניין לגבי בית המקדש, זה נכון שהוא אחד המאפיינים של גאולה, אבל לא זה מה שקובע אם יש גאולה או אין.

אני יכול לצטט לך פרש"י מישעיה שמסביר שבימי בית שני אע"פ שהיה בית מקדש, משום שהם היו תחת עול זר הם לא היו בגאולה. 

קשה לראות געגועים, מסכים חלקית.

צריך לזכור שרוב העם מסורתי ברמה כזאת או אחרת.

ולגבי החילונים, אני לא מאשים אותם בכלל, אני אפילו מצדיק אותם..

אנחנו בהסתר פנים מוחלט, אין נבואה, אין מנהיגים אמיתיים כמו פעם.

ותוסיף על זה את כל ההשפעות האנטי דתיות מבחוץ - ובום קיבלת לעצמך נוסחאת קסם מופלאה לאיך לא להיות שומר מצוות.

אדרבא, דווקא מי ששומר מצוות בדור שלנו, זה נחשב פלא כי זה נגד הנורמה.

אז ברור שלהמון אנשים לא תהיה זיקה גדולה ליהדות וקל וחומר שלא לבית מקדש.

"בסופו של דבר המילה "גלות" מבטאת יציאה מהבית, מתוך חוסר מסוים. אז כן- כל עוד אין כבוד לעמ"י בארצו והוא מושפל, כל עוד דם יהודי נשפך כאן ואין יכולת להגיב כראוי כשליחי העם, עוד לא חזרנו לגמרי הביתה"

אתה מסכים בהתחלה, ואז מביא מסקנה לא קשורה.

איך העובדה שעם ישראל חזר הבייתה, אך מאידך יש קצת קשיים מעידה שזו הוכחה שלא חזרנו הבייתה???

אתה יודע שגם בימי דוד המלך היו עשרות אלפי הרוגים? וחמור מכך.. ההרוגים היו כתוצאה ממלחמת אחים.

וזה כביכול בתקופה של ה-"שיא" שלנו..

לסיום, כן אנחנו עוד לא בגאולה השלימה מהסיבות שציינת וסיבות שלא הוזכרו, אבל זה לא קשור לנושא.

כי אני התכוונתי לגאולה הפשוטה, שאנחנו שם כבר ממזמן.

ואני אומר את זה, כי חלק ניכר מציבור שומרי המצוות ובראשם החרדים סוברים שאנחנו בגלות אע"פ שאנחנו בארץ

וזאת משום שמבחינתם גאולה, הכוונה במובן רוחני, קרי תופעות לוואי זה התרבות הנוצרית שהסתננה אלינו לאורך הגולה.

אבל בציבור שלנו לעומת זאת, אנשים גם מסכימים עם הדעה, בגלל בורות לגבי המונח גאולה.

זה באמת קטע מעצבן שיש לי

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,

לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים

הרצים כמטורפים על הגלגלת....

ואאלט זה "אם אני לא טועה".

התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.

בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי

רק לקריאה.

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.

אני מכיר רק בפלאפון.

תחפשי איכות חיים או זמן מסך או ריכוז בהגדרות במחשב, אולי יש.