מחר יש לי יומולדת 35 (אפילו לקחתי חופש מהעבודה)
ואין לי חשק לחגוג.
דווקא התקופה האחרונה הייתה ממש טובה מבחינתי -
חזרתי לקשר עם חברה מאוד טובה מהלימודים,
הקשר עם ההורים - גם מצויין,
בעלי מתפתח בעבודה שלו (השנה התחיל להרוויח יותר),
הילדה אוטוטו תיכנס לגן שפתי (אחרי 3 שנים בבית),
על-פניו אני צריכה להיות שמחה,
ואני לא.. וזה מתסכל אפילו יותר,
אחת ה״מתנות״ שקיבלתי בחיי היא יכולת למידה עצמית גבוהה ומצוינות,
הבעיה היא שעד לרגע זה אני בחיפוש עצמי בלתי נגמר,
וכל שנה היומולדת היא תזכורת לחוסר יכולת שלי למצוא את מקומי בעולם,
לעשות עם הידע שלי משהו מועיל ותורם.
יש לי תואר אקדמאי מתקדם,
קורסי הכשרה (בכמה תחומים),
ואני לא מוצאת את עצמי באף מקום עבודה (הכוונה שלי היא יכולת לגלות עניין אמיתי במה שאני עושה),
והכי קשה זה - שבכל עבודה (כמו בלימודים) אני מצטיינת (בגלל השקדנות שלי) ואז בונים עליי ואז העמדת הפנים היא אפילו יותר קשה. (כי לרוב העבודה לא מעניינת אותי).
בעלי אמר שאולי אני אוהבת רק ללמוד, וזה מה שאני צריכה לעשות - אבל זה לא נשמע לי מציאותי. (כלומר, אי אפשר רק ללמוד כל הזמן.. גם כלכלית)
ניסיתי בעברי ייעוצים שונים ללא הועיל,
אני מרגישה שאין לי מה לחגוג מחר מלבד עוד שנת כישלון..
אם יש לכן רעיונות, עצות, טיפים - כל דבר שיכול לעודד או להכווין אותי אני אשמח.
תודה


