נכתב במקור על שיירת הל"ה

שיירת הל"ה- מחלקה של 38 אנשים יצאו לכפר עציון הנצור בה' שבט, בזמן מלחמת העצמאות- ממש לפני הקמת המדינה. אחד נקע את הרגל ושניים חזרו איתו. 35 אנשים עברו ליד כפר ערבי, ורועה צאן זקן ערבי הלשין על קיומם. הם הותקפו בידי ערבים ונלחמו עד הכדור האחרון. עד שנפלו כולם.

כפר עציון נפל יום לפני ההכרזה על הקמת מדינת ישראל..

תקופה לאחר מלחמת העצמאות הרב גורן יזם מבצע לליקוט עצמות חיילינו שנהרגו בקרבות של המלחמה. ביניהם נמצאו חללי מחלקת הל"ה.

הם חששו שהוא ילך ויגלה את המיקום שלהם וכך יביא למותם.

הם חסו עליו בכל זאת, כי הם יהודים עם לב רחום.

למעשה, החשש שלהם היה מוצדק והם נרצחו.

במקרים כגון אלה אין אלא שיקול דעת. מדובר באויב, במלחמה, ובסכנת חיים ברורה.

אזרח יכול להיות אויב, אויב יכול להיות גם מי שאינו אזרח.

ידיעת ההיסטוריה, הדת והתרבות הערבית תגלה לנו מהי התופעה ומהו הכלל ביחס לערבים.

כשמדברים על ערביי חברון וירושלים, זה נהיה ברור וחמור עוד יותר.

בואי נזכור ולא נשכח שאנחנו מדברים על מלחמת העצמאות שבה כל הערבים במזרח התיכון עשו הכל על מנת לסיים עלינו את השואה שהגרמנים לא סיימו. עוד נזכור ששיירת הל"ה יצאה לגוש עציון כדי לתגבר אותו אחרי שנותק והיה מועמד לכיבוש וטבח, כפי שאכן גם קרה בסופו של דבר. לא הייתה סיבה להניח שאותו ערבי זקן הוא חריג, ובכל זאת הרחמנות היהודית גברה אצלם והם לא פגעו בו. הוא כמובן מיהר להוכיח שהוא ערבי אכזר ואויב, חשף אותם וגרם לרציחתם.

אבל כשאת עוברת להווה, אני מבין שהשאלה בעצם צריכה להיות אחרת.

האם יש משמעות לכללים בעינייך? יותר נכון להכללה?

כי משם הכל נובע ולשם הכל חוזר. 

הכללה היא אבן יסוד, אבן שתייה, תשתית כל המחשבה האנושית.

מבחינה לוגית היא חסרת כל תוקף (כפי שהוכיח יוּם), ומבחינה רציונלית היא אם השכל.

אנחנו לא זזים בחיינו בלי להכליל את המציאות. זה נכון בין במדע, בין בפסיכולוגיה, ובין בכל דבר בחיים.

כשאת רואה מישהו עומד עם סכין בתנועה מאיימת - ההחלטה שלך שזו תנועה מאיימת היא תוצר של הכללה. כשאת רואה פרצוף עצוב של ילד - ההחלטה שזה מביע עצב היא תוצר של הכללה. כשאת נוסעת במכונית - האמון שלך שהוא יעבוד כמו שצריך היא תוצר של הכללה. כשפסיכולוג מאפיין שהתנהגויות מסויימות מעידות על פתולוגיה נפשית כלשהי, זה תוצר טהור של הכללה (מתוך תצפיות קודמות כמובן). וכן הלאה. כוח הכבידה הוא הכללה, זרע שנשתך באדמה הוא הכללה, תרבות היא מילה שבהגדרה היא הכללה. גם כל ערבי הוא אויב היא הכללה.

ההכללה בוחנת כמות גדולה של פרטים, מוצאת תוכן שחזור על עצמו ומכלילה.

כך למשל אחרי שראינו אינספר נמלים בחיינו אנחנו מסיקים ומכלילים שאין שום נמלה בגודל של כלב. 

האם יכול להיות שאנחנו טועים? ברור, הרי לא ראינו את כל הנמלים ביקום.

כך גם אנחנו מסיקים שהשמש תופיע בבוקר במזרח, אבל האם זה הכרחי? בהחלט לא. השמש יכולה להתחיל להסתובב גם בכיוון ההפוך ולזרוח במערב. ובכל זאת אנחנו אומרים כלל "השמש עולה במזרח ושוקעת במערב". ואנחנו חיים על פי כללים, על פי הכללות.

עד שיוכח אחרת, הכלל עומד בתוקפו. אם תהיה חריגה אז נצטרך לבחון האם ההכללה בטלה או שמא החריגה היא יוצא דופן והכלל נשאר קיים.

אותו הדבר בדיוק, אותה המתודה, אנחנו עושים בנוגע לקבוצות של אנשים, לעמים ולתרבויות.

כשאנחנו לומדים את התוכן של האיסלאם, את התרבות של המוסלמים, את ההיסטוריה שלהם ביחס לעם ישראל, את השיח הרווח, את ספרי הלימוד, את הדרשות במסגדים - אנחנו מסיקים מזה מסקנות.

ככלל כל ערבי מוסלמי בארץ ישראל הוא אויב, כלומר שואף להשמיד אותנו. אם תהיה ראיה שהוא אחר אז בשמחה נקבל אותו כאדם שאינו אויב צמא דם.

אם היה לנו את כל הזמן שבעולם ואת כל המשאבים אז ככל הנראה הדבר הרצוי היה לבחון כל מקרה לגופו. אבל כיוון שזה בלתי אפשרי בכל סיטואציה אז אנחנו משתמשים בכלל הסביר.

במקרה של שיירת הל"ה אותו רועה צאן זקן היה חלק ממציאות שלימה ובכל זאת הם טעו וניסו להסיק כמוך, כנראה, שהוא יהיה צדיק בסדום. מבחינה לוגית הספק היה קיים, שהרי אולי הוא באמת לא מזדהה עם מטרות הרצח האיסלמיסטיות. יותר מזה, תמיד ספק יהיה קיים, שהרי אפילו לו יאמר ויצהיר ויישבע ויפרוס את משנתו הפילוסופית על החיים עדיין קיימת האפשרות שהוא משקר.

את יודעת, זה אפילו אחד מי"ג מידות שהתורה נדרשת בהם דרבי ישמעאל:
"דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד, לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו."

וכן ניסחו בגמרא "כל דפריש, מרובא פריש" כלומר כל מה שפרש - מהרוב פרש. וזה יוצר נפקא מינות להלכה. לדוגמא בשר שנמצא בשוק (לצורך הדיון אין בו סימנים והמוצא זוכה בו) ולא יודעים מאיזו חנות הגיע, במקום שרוב מוכרי הבשר הם מישראל - מותר באכילה. ולא חוששים שמא זה הגיע ממיעוט החנויות שמוכרות טריפות. מבינה את עוצמת המשמעות? מי שיאכל את זה ייחשב כאילו אכל בשר כשר ושחוט.

כנ"ל במקרה ההפוך: אם יש 9 חנויות של גויים וחנות אחת של ישראל, אנחנו רואים את הבשר כאילו הגיע מהגויים למרות שבעצם אין שום הכרח לזה. ואם יהודי יאכל את זה הוא יעבור על איסור אכילה. 

ואידך זיל גמור.

מדהים להכנס קצת לכל מה שעברו כאן אלו שלפנינו בשביל להקים את כל מה שאנחנו קיבלנו על מגש של כסף.. (והרי לך שיר מרגש נוסף...)

לשמיעה ביוטיוב (גברים שרים): 

שוב לי הביא הרוח

שיר אגדה נושן

על בחורים שבאו כרוח

בין אש ובין עשן.

בין הרי חברון

בין הרי חברון

לא נדם עוד צעדם עוד

אל ליל קרב אחרון.

קני הרובים בערו

שם בין הרי חברון

אך עת האיר השחר נותר

עוד נער אחד אחרון.

בין הרי חברון...

אבן אחז הנער

באגרופו פלדה

אבן אחת ידה עוד בטרם

תמה האגדה.

בין הרי חברון...

חבל שהדור היום כבר לא ממש מתעניין...

לקחנו אותו בידיים למרצע הוא נשך וקילל אהבנו אותו אהבה יתרה משלנו בגורל חייו הוא נישק אותנו בדמעות והמשיך לקלל ולבעוט (נשברה גם צלע) ורצענו לו את האוזן והיטבנו את הנרות וחבשנו תעלומות

הוא הבטיח שיש עכביש בתוך המזוזה והבטחנו לו שנבדוק

הוא יושב על הספה וקורא תהלים והאוזניים שלו שומעות עכשיו הכל

כשאנחנו אוכלים הוא משתעל ומבקש את המלח בדמעות כבושות

מצאנו אותו מתפלל מתחת לאדמה

הוא תלש לעצמו כנפיים של עטלף מהגב ואמר תהלים

הבטחנו לו שיהיה בסדר

בלילות עצמותיו נשתברו והוא אמר בקול נואש ששוב ריסק נבואה

הושבנו אותו מול הטלוויזיה הבאנו לו סירים של פסטה

הוא בורח מדי פעם מתחת לאדמה

עצמותיו משתברות לריסוק נבואות

הוא יכל לזרוק חץ ולעבור אבל הוא תולש לעצמו את הכנפיים וקובר אותן יפה

החיות מסתכלות מלמעלה וצוחקות

אני חושב לתת לו כדורים

לפעמים אני חושב שהוא לא טוב לעולם

דמיינתי אותו נושא כנף ובכיתי גם אני

החיות מסתכלות גם עלי

על גב העכביש להחזיק בשערות

גם מכאן אפשר לשאת תפילה

ילד לך בדרך הישרה, היה שם מדביר

תסתום את האף ותנשק את הראונדאפ שבאדמה

חפש אותי באבן הטוען

תנקה אותי מהקורים

עברתי דרך יערות חבטו בי ענפים

שרתי עם עכבישים שכחתי מהשמש

עכביש

אוצר מדרשים, אלפא ביתא דבן סירא, אלפא ביתא אחרת לבן סירא | Sefaria Library

עכביש

הבאתי איתי לגן עדן מזוודה

אספתי כל חיי אבנים

שחורות מפוחמות

זרקו הכל הלבישו אותי לבן

קשרו אותי למיטה שם לצרוח

להודות ולהלל

אבנים יורדות למטה ולא רוצים אותם כאן

הילדים מדקלמים אלהי נשמה

משרפות

יש בו מאפיינים ארספואטיים, אבל הרבה מעבר לזה.

שיר שמתאים יפה לעשרת ימי תשובה, ולא רק...

המצוי הראשון. מיכאל אברהם.

אתה לא תרגיש יותר את אלוהים לעולם, אך אולי תדע אותו.

הנה, אני מרגיש אותו

ומה הקשר למצוי הראשון ולרב מיכאל אברהם?

לעתיד וראית את ימח שם עראפאת עוד 50 שנה?

מאיפה הקביעה של ךשהוא עוד לא ירגיש לעולם את אלוהים?

ולמה לעזאזל השרשור הזה מופיע בראשי

לך מפה יצר הרע לך

שה' ימלא כל משאלותייך לטובה

מחכה להמשך

מה אהבת?

את הרוב כנראה שלא הבנתי, אבל אהבתי את גנדלף, ואת תאר את אשר עיניך רואות, ובכללי את ההיגיון החסר היגיון של הסיפור

רואים שלא קראת עד הסוף את הטרילוגיה

או ליתר דיוק עד העמצה

לצערי לא ממש אוכל לדאוג לך לחלק שני לפני סוכות

ככה שתעלץ להשאר כרגע עם לספור את הכבשים שלך בגבעה

זה כנראה חשוב יותר מהסיפור שלי

והוא פרסם את הפרומפט ולא את התוצר 😆

התחברתי לדיוק של הריקוד המהוסס

אבל השאלה הגדולה זה בעצם האם להיעלם זו בעיה. כלומר, שאנחנו תלויים במי שסביבנו או שזה סבבה להעלם לפעמים.

אני פחות בקטע לפשט את הדברים שאני כותבת..

לא אישי כמובן

@משה @כְּקֶדֶם

🙂

על דרך ההיעלמות ולא הגילוי

הגילוי מפחיד מי שרוצה שינסה להצטרף להיעלמות

מה פירוש נעלם?

פירושו: הלך לכל הרוחות

כמו השיר

"אני אף אחד מי אתם

האם גם אתם אף אחד

אם כך יש שניים מאיתנו

אל תגלו"

שיר מעניין

מסתורי משו

השפעה פנימית נסתרת