חיים גורי. כתיבה אגדית. אותי השיר הזה מהפנטבין הבור למים

נוגע.. מי זה, משורר מוכר?רחל יהודייה בדם

כן, הוציא ספר שירהבין הבור למים
וואלה, מעניין..רחל יהודייה בדם
קצת מקורות ורקע הסטוריעשב לימון

נכתב במקור על שיירת הל"ה

שיירת הל"ה- מחלקה של 38 אנשים יצאו לכפר עציון הנצור בה' שבט, בזמן מלחמת העצמאות- ממש לפני הקמת המדינה. אחד נקע את הרגל ושניים חזרו איתו. 35 אנשים עברו ליד כפר ערבי, ורועה צאן זקן ערבי הלשין על קיומם. הם הותקפו בידי ערבים ונלחמו עד הכדור האחרון. עד שנפלו כולם.

כפר עציון נפל יום לפני ההכרזה על הקמת מדינת ישראל..

תקופה לאחר מלחמת העצמאות הרב גורן יזם מבצע לליקוט עצמות חיילינו שנהרגו בקרבות של המלחמה. ביניהם נמצאו חללי מחלקת הל"ה.

לא הכרתי את הסיפור. עצוב. גיבורי ישראלרחל יהודייה בדם
תודה שהבאת את זה
לקחתן אותיאילת השחר
המון שנים אחורה... וואו.

לפעם הראשונה שעמדתי מול אנשים ודיברתי על המחלקה הזו, הקראתי את השיר הזה וסיפרתי על הרקע ההיסטורי שלו.
הדבר המרתק הוא שחיים גורי כתב את השיר מבלי שידע בכלל ממה שקרה והתרחש, וזה מפעים שהתיאור היה כאילו היה עימם שם.

הנה מוטלות גופותינו \ חיים גורי - לרגל שבעים שנה לקרב הל"ה ולפרסום השיר - יְקוּם תַּרְבּוּת

מצאתי פה עוד קצת מידע על השיר, למי שמעניין אותו. ושמתי לב שהזכיר שם חבר אחר שלו חיים בן-דוד שנהרג בי''ט בטבת תש''ח, זה היה היום.
ואולי בשביל שנתפלל עבור נשמתו הגעתי לקישור הזה...
פרט נוסף, אם אני לא טועה-הָיוֹ הָיָה
הם חששו מהזקן הזה, אבל החליטו לרחם עליו... והוא בגד באמון שלהם.
כואב אם נכוןרחל יהודייה בדם
דילמה מוסרית קשה
ומה לומדים מהסיפור?הָיוֹ הָיָה
יפה, שאין פה שום דילמה מוסרית...
לא בטוח...רחל יהודייה בדם
מעניין מה ההלכה אומרת
ספק פיקוח נפש כדבר פשוטנקדימון
אלא אם כן יש נימוק אחר מלחמתי שלא מצריך אפילו להזדקק למושג פיקוח נפש
לפי ההלכה היו צריכים להרוג אותו? ברצינות?רחל יהודייה בדם
אם הוא מהווה סכנה? בוודאינקדימון


מה זה אם?רחל יהודייה בדם
אי אפשר לדעת בוודאות מראש
לכן אמרתי קודם ספק פיקוח נפשנקדימון

הם חששו שהוא ילך ויגלה את המיקום שלהם וכך יביא למותם.

הם חסו עליו בכל זאת, כי הם יהודים עם לב רחום.

למעשה, החשש שלהם היה מוצדק והם נרצחו.

 

במקרים כגון אלה אין אלא שיקול דעת. מדובר באויב, במלחמה, ובסכנת חיים ברורה.

ככה ההלכה אומרת או שזו דעתך?רחל יהודייה בדם
ככה ידוע לי שאומרת ההלכהנקדימון


הבנתי.רחל יהודייה בדם
לא יודעת, השאלה איך מגדירים אויב , איך ההלכה מגדירה אויב
איך את היית מגדירה מישהו שמטרתו לרצוח אותך?נקדימון


יש מושג שקוראים לו אזרחיםרחל יהודייה בדם
ולא , אני לא נמנית עם האלה הנאיביים
אין מושג כזה...הָיוֹ הָיָה


אזרחים זה הגדרה משפטית, אויבים זה הגדרה מוסריתנקדימון

אזרח יכול להיות אויב, אויב יכול להיות גם מי שאינו אזרח.

ידיעת ההיסטוריה, הדת והתרבות הערבית תגלה לנו מהי התופעה ומהו הכלל ביחס לערבים.

כשמדברים על ערביי חברון וירושלים, זה נהיה ברור וחמור עוד יותר.

בואי נזכור ולא נשכח שאנחנו מדברים על מלחמת העצמאות שבה כל הערבים במזרח התיכון עשו הכל על מנת לסיים עלינו את השואה שהגרמנים לא סיימו. עוד נזכור ששיירת הל"ה יצאה לגוש עציון כדי לתגבר אותו אחרי שנותק והיה מועמד לכיבוש וטבח, כפי שאכן גם קרה בסופו של דבר. לא הייתה סיבה להניח שאותו ערבי זקן הוא חריג, ובכל זאת הרחמנות היהודית גברה אצלם והם לא פגעו בו. הוא כמובן מיהר להוכיח שהוא ערבי אכזר ואויב, חשף אותם וגרם לרציחתם.

יודע מה, עזוב עבר..רחל יהודייה בדם
בוא נקביל את זה להיום.

כל ערבי הוא אויב?
הדיון הוא על העבר והתשובה נענתהנקדימון

אבל כשאת עוברת להווה, אני מבין שהשאלה בעצם צריכה להיות אחרת.

 

האם יש משמעות לכללים בעינייך? יותר נכון להכללה?

כי משם הכל נובע ולשם הכל חוזר. 

 

הכללה היא אבן יסוד, אבן שתייה, תשתית כל המחשבה האנושית.

מבחינה לוגית היא חסרת כל תוקף (כפי שהוכיח יוּם), ומבחינה רציונלית היא אם השכל.

אנחנו לא זזים בחיינו בלי להכליל את המציאות. זה נכון בין במדע, בין בפסיכולוגיה, ובין בכל דבר בחיים.

כשאת רואה מישהו עומד עם סכין בתנועה מאיימת - ההחלטה שלך שזו תנועה מאיימת היא תוצר של הכללה. כשאת רואה פרצוף עצוב של ילד - ההחלטה שזה מביע עצב היא תוצר של הכללה. כשאת נוסעת במכונית - האמון שלך שהוא יעבוד כמו שצריך היא תוצר של הכללה. כשפסיכולוג מאפיין שהתנהגויות מסויימות מעידות על פתולוגיה נפשית כלשהי, זה תוצר טהור של הכללה (מתוך תצפיות קודמות כמובן). וכן הלאה. כוח הכבידה הוא הכללה, זרע שנשתך באדמה הוא הכללה, תרבות היא מילה שבהגדרה היא הכללה. גם כל ערבי הוא אויב היא הכללה.

ההכללה בוחנת כמות גדולה של פרטים, מוצאת תוכן שחזור על עצמו ומכלילה.

כך למשל אחרי שראינו אינספר נמלים בחיינו אנחנו מסיקים ומכלילים שאין שום נמלה בגודל של כלב. 

האם יכול להיות שאנחנו טועים? ברור, הרי לא ראינו את כל הנמלים ביקום.

כך גם אנחנו מסיקים שהשמש תופיע בבוקר במזרח, אבל האם זה הכרחי? בהחלט לא. השמש יכולה להתחיל להסתובב גם בכיוון ההפוך ולזרוח במערב. ובכל זאת אנחנו אומרים כלל "השמש עולה במזרח ושוקעת במערב". ואנחנו חיים על פי כללים, על פי הכללות.

עד שיוכח אחרת, הכלל עומד בתוקפו. אם תהיה חריגה אז נצטרך לבחון האם ההכללה בטלה או שמא החריגה היא יוצא דופן והכלל נשאר קיים.

 

אותו הדבר בדיוק, אותה המתודה, אנחנו עושים בנוגע לקבוצות של אנשים, לעמים ולתרבויות.

כשאנחנו לומדים את התוכן של האיסלאם, את התרבות של המוסלמים, את ההיסטוריה שלהם ביחס לעם ישראל, את השיח הרווח, את ספרי הלימוד, את הדרשות במסגדים - אנחנו מסיקים מזה מסקנות.

ככלל כל ערבי מוסלמי בארץ ישראל הוא אויב, כלומר שואף להשמיד אותנו. אם תהיה ראיה שהוא אחר אז בשמחה נקבל אותו כאדם שאינו אויב צמא דם.

אם היה לנו את כל הזמן שבעולם ואת כל המשאבים אז ככל הנראה הדבר הרצוי היה לבחון כל מקרה לגופו. אבל כיוון שזה בלתי אפשרי בכל סיטואציה אז אנחנו משתמשים בכלל הסביר.

במקרה של שיירת הל"ה אותו רועה צאן זקן היה חלק ממציאות שלימה ובכל זאת הם טעו וניסו להסיק כמוך, כנראה, שהוא יהיה צדיק בסדום. מבחינה לוגית הספק היה קיים, שהרי אולי הוא באמת לא מזדהה עם מטרות הרצח האיסלמיסטיות. יותר מזה, תמיד ספק יהיה קיים, שהרי אפילו לו יאמר ויצהיר ויישבע ויפרוס את משנתו הפילוסופית על החיים עדיין קיימת האפשרות שהוא משקר.

 

את יודעת, זה אפילו אחד מי"ג מידות שהתורה נדרשת בהם דרבי ישמעאל:
"דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד, לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו."

וכן ניסחו בגמרא "כל דפריש, מרובא פריש" כלומר כל מה שפרש - מהרוב פרש. וזה יוצר נפקא מינות להלכה. לדוגמא בשר שנמצא בשוק (לצורך הדיון אין בו סימנים והמוצא זוכה בו) ולא יודעים מאיזו חנות הגיע, במקום שרוב מוכרי הבשר הם מישראל - מותר באכילה. ולא חוששים שמא זה הגיע ממיעוט החנויות שמוכרות טריפות. מבינה את עוצמת המשמעות? מי שיאכל את זה ייחשב כאילו אכל בשר כשר ושחוט.

כנ"ל במקרה ההפוך: אם יש 9 חנויות של גויים וחנות אחת של ישראל, אנחנו רואים את הבשר כאילו הגיע מהגויים למרות שבעצם אין שום הכרח לזה. ואם יהודי יאכל את זה הוא יעבור על איסור אכילה. 

 

ואידך זיל גמור.

כתבת מאוד מעניין..רחל יהודייה בדםאחרונה
אני צריכה לסדר את הראש ולחשוב, וגם לחפש מקורות מדויקים בהלכה
זה נראה לי רלוונטי
ואו!תילי חורבות
מטורף!
בדיוק גם יוטיוב הציע לי אותו... באמת מיוחד.הָיוֹ הָיָה

מדהים להכנס קצת לכל מה שעברו כאן אלו שלפנינו בשביל להקים את כל מה שאנחנו קיבלנו על מגש של כסף.. (והרי לך שיר מרגש נוסף...)

באתי להשלים עם שיר של יורם טהרלב ז"לנקדימון

לשמיעה ביוטיוב (גברים שרים): 

 

שוב לי הביא הרוח

שיר אגדה נושן

על בחורים שבאו כרוח

בין אש ובין עשן.

 

בין הרי חברון

בין הרי חברון

לא נדם עוד צעדם עוד

אל ליל קרב אחרון.

 

קני הרובים בערו

שם בין הרי חברון

אך עת האיר השחר נותר

עוד נער אחד אחרון.

 

בין הרי חברון...

 

אבן אחז הנער

באגרופו פלדה

אבן אחת ידה עוד בטרם

תמה האגדה.

 

בין הרי חברון...

גם זה שיר נהדר. פשוט מדהים..הָיוֹ הָיָה

חבל שהדור היום כבר לא ממש מתעניין...

 

..דאק

..

שתי נקודותטאביאחרונה

שתי נקודות

קרובות, קרובות

אך המרחק ביניהן מלגעת

במסגרת הפורמט

אינו ניתן לגישור.

מי נתן לך רישיוןעיניים טובות

בחיים לא חשבתי שאפשר למשש ככה פגיעות.

החלל הריק בין המילים ללב נשאר דומם, בעיקר מדמם, ובאוזני רק זעקה נוקבת: "מי נתן לך רישיון?!"

הזירה נראית כמו אחרי תאונה קשה במיוחד. הצעדים הכבדים של אחריות מנסרים את השטח עד שהוא מסיים להקיף את הזירה ושולח בי מבט שאין בי כוחות נפשיים להסתכל בו חזרה.

זה רצון. זה רצון. אני ידעתי מיד. הוא שרוע מדמם במרכז הזירה שאשמה מכתרת כעת בסרטים אדומים. תוך כדי אני שומעת אותה ממלמלת-מטיחה לכיווני, נוטפת ארסיות: "לא סתם רצון. זה הרצון הטוב. ה-רצון הטוב".

אני רוצה לצעוק לה שזה לא הזמן כרגע, שהוא מאבד דם יקר, שיטפלו בו לפני שיהיה מאוחר מדי, אבל כל מה שיוצא לי מהפה זה רק יבבות קטועות שכנראה מנסרות את הלב של ביטחון שנדרס במרכז החזה.

מרחוק אני רואה את חמלה נוגעת-לא נוגעת, בטח מפחדת להתקרב. לעזאזל, למה היא נשארת לבהות שם? לא רואה שצריך אותה כאן דחוף?

בטחון משחרר אנחות קטועות מפעם לפעם, מחרחר בצורה שמדאיגה את אשמה ואחריות.

רצון מאבד סופית את ההכרה.

כל העסק הזה מדליק את אשמה שבפנים מיוסרות מתקרבת אליי, מדדה עקב בצד אגודל עד שעיניה ננעצות עמוק בעיני והיא לוחשות אליהן, שוב עם הארס הזה: "את הרגת את רצון".

אחריות ואשמה אוהבות לעבוד יחד, אני כבר מכירה אותן היטב. שני צדדים של אותו מטבע שחוק שכעת נזרק לכיווני ואני חסרת אונים.

חוסר אונים. בחייאת ראבאק איך שכחתי ממנו. אורות כחול-אדום מהבהבים מולי בדיוק כשאני קולטת אותו מתרוצץ בתוך הזירה עד שכמעט ובורח ממנה.

כשהוא יושב ליד מה שנשאר מרצון הוא מזכיר לי ילד כאפות, מחכה לבריון של השכבה שירביץ לו.

אחריות מנסה להזיז אותו מהשטח המסומן. אשמה דווקא גוררת אותו לשבת על רצון, אולי חושבת שבכוחו להנשים אותו. מפגר.

איך תמיד אני נתקעת עם הכוחות האלו, כנראה שוב חוייג המספר הלא נכון בלהט הלחץ והכאוס.

"גם כן כאוס. בגללו התאונה בכלל", אשמה מלכה בלקרוא מחשבות, והמחשבות שלה מלקות בחזרה. אולי זאת האֲשָׁמָה בעצם.

בין חרחור אחד של ביטחון למשנהו יש לי כמה שניות לעצמי ושוב השאלה חוזרת להכות ולהדהד בי, "מי נתן לך רישיון?!"

חבר'ה יש תחרות כתיבההרמוניה

שיר או סיפור קצר עד 250 מילים

הנושא הוא "אמת"

תרשמו בגוגל "מילה במקום 2026" ותראו פרטים

אפשר לשלוח רק עוד 10 ימים

יש פה הרבה מוכשרים...

בהצלחה

וואי תודה, שלחתי עכשיואהבה.

איזה יופי רוצה לשתף?הרמוניה

הבנתי שאסור להעלות לרשת..אהבה.

לפי התקנון.

אולי כשיפרסמו את הזוכים אני אעלה

אהה חחח אופסהרמוניה

לא נורא חוקים נועדו כדי לעבור אותם

חוץ מזה שכאן זה לא באמת רשת זה סך הכל חצר אחורית כזאת..😅

סתם סתם אבל אם באלך תשלחי לי בפרטיהרמוניה

תודה על ההכוונה סופר צעיר

הנה אחד משלושה שירים שכתבתי לתחרות

עֵת תָּבוֹא הָאֱמֶת 

לְבִקּוּר אֶצְלֵנוּ, 

בְּוַדַּאי תִּתְפַּלֵּא  

מֵעֹקֶם שְׁבִילֵינוּ. 

  

עִקְבוֹתֶיהָ יְכַסּוּ אֶרֶץ 

בּוֹחֶנֶת שֶׁלֶט אֶל דֶּרֶךְ, 

תִּשְׁכֹּן בְּלֵב כָּל נַוָּד 

תָּסֹב כְּנָחָשׁ כָּל כֶּרֶךְ. 

  

לְבַסּוֹף תַּעֲצֹר הָאֱמֶת 

לָפוּשׁ תַּחַת בְּרוֹשׁ, 

יַעֲצֹר לְיָדָהּ זָב חֹטֶם 

וִינַעְנֵעַ אֶת הָרֹאשׁ. 

  

מוֹפִיעָה בְּכָל מָקוֹם, 

וַעֲדַיִן אַתְּ נִסְתֶּרֶת. 

לְךָ יֵשׁ רַק דֶּרֶךְ אַחַת 

וְלָנוּ יֶשְׁנָהּ כָּל דֶּרֶךְ. 

ואוו..!הרמוניה

ידעתי שמוכשרים פה

אהבתי זה נשמע לי פשוט ומקצועי בו זמנית

את הבית השני לקח לי יותר זמן להבין

וממש אהבתי את הבית האחרון

תודה רבהסופר צעיר

לצערי עירי אינה משתתפת טאבי

וואי...הרמוניה

לא אכפת לי לשלוח בשמך אם אתה רוצה כי אני לא שלחתי חחח

אם זה אפשרי אין לי בעיה

אפשר להחליף זריז את הכתובת במשרד הפנים ואז לשנותטאבי

חחחחהרמוניה

סתם שתדע לקבוע תור זה 7 חודשים מראש..(;

פעם בשנה אפשר לשנות דרך האתרטאבי

גולמי, אבל:

מבעד לאישון עיני

המשתקף באישון עיני במראה

ובאישון עינך

נמצאת, בַּשחור חסר־ניצוץ

כל האמת

האמת כולה

על בושה בלתי־מוסברת

שמלווה את נשימותיי

מוסיפה להן נופך צילי

כמו הפחד מרעשי לילה

הדומה לאמת חבויה בציורים בחול על החוף

הנשטפים בגאות ושפל

ובגלים מתנפצים של אמת

האמת שמספרת על חטאים, אכזבות,

טינה שאני שומר כלפי העולם

לְעולם, ולעצמי

כמו קור בלתי־נסבל

מתלכדים גבישים של אמת ופחד

במערות הלב השחורות כאישון

נשקפת מבעד לְחלון הנשמה

סכנת התמוטטות

תחת כובד כל האמת כולה.

תודהההרמוניהאחרונה

מעניין... בעצם ההגדרה שלך לאמת.. היא כל ההוויה.

יפה מאד!

שיר של יוםאשר ברא

אתגר לכתיבת שיר יומי

@כולם

בו"ה

שיר של יוםטאבי

הכל שר, מזמזם, הומה

מיילל, רועש, סואן

דומה הדבר הזה

למשהו

אך דומם הדבר ההוא

מכבר.

כל קריאה הבנתי דבר אחרבין הבור למים

זה גדול

שיר של יוםאשר ברא

תקיעת שופר,

קול תרועה.

הנה הוא בא,

הנה הוא בא.

אבל הוא לא ענה,

וגם לא צלצל.

צחוק של ילדים,

רחובות מלאים.

מי זה הוא האיש,

שחוצה את הכביש?

קול מבשר,

אנחה גדולה.

משיח בא.

משיח בא.

שיר של יוםסופר צעיר

אַסְלָה תַּמָּה

אַסְלַת הַחֵן

מְצֻפֶּה בְּפּוֹרְצֵלָן

קוֹרֵאת לִי: הֵן!

קִלּוּחֵךְ קוֹלֵחַ נִיחוֹחֵךְ פּוֹרֵחַ

וְכָל כֻּלֵּךְ אוֹמֶרֶת אַהֲבָה. 

 

בָּרְחָה לִי אַסְלָתִי הַתַּמָּה

נִשְׁבְּרָה הִיא בְּצֵל הַמַּעֲמָסָה

נָפְלָה שְׁדוּדָה

מִי יַרְכִּיבֶנָּה שׁוּב לְמַעֲנִי.

מִקּוֹל שְׁרַבְרַבֵךְ

בּוֹקַעַת זְעָקָה

שֹׁד וָשֶׁבֶר! אָסוֹן נוֹרָא!

נָפְלָה הָאַסְלָה

לֹא תּוֹסִיף קוּם

עַכְשָׁו אֲנִי לֹא שׁוֹמֵעַ כְּלוּם וְהַכֹּל בְּצֶבַע חוּם.

אוי ואבוימשה

שיר של יוםצדיק יסוד עלום

הכלבים בשכונה שלנו נובחים הרבה

מפריעים ללמוד תורה

נובחים נביחות שבעל פה

אין להם מורא

יש אחד מרוט

נכנס לפעמים בצעד ארוך

לא נובח, מחרחר

אין תחרות

הרבה פעמים הוא מאחר

לא הבנתי אותו בפעם הראשונהבין הבור למים

היום ניסיתי שוב, והשיר כביר

מרתק אותי הרקע

חזק ונהדרליפא העגלוןאחרונה

עומק ראוי לשמו. תודה

ג כסלובין הבור למים

היו מניעות העלמות את רגליהן בכיוון מזרח והעלמים היו נפלאים בעיניהם אל תוך אגם

דוּר דוּר עלסו הפרפרים,

גוף גוף שחקו כעוללים

דווי דווי עלו החכמים

שור שור עמלו החסידים

צוף צוף, הגו משוררים!

שיר של יוםאשר ברא

עמדתי בשער ולא נתנו לי להיכנס.

"משפצים כאן",

הם אמרו.

אז חיכיתי על מפתן השער,

הדקות והשעות עברו.

המשכתי להגיד את פרקי התהילים,

שיפעלו שם.

יעוררו רחמים.

על נהרות בבל ישבנו, גם בכינו.

והמואזין קורא לגויים.

והם, ימח שמם- עוברים.

והבאים וההולכים, השואלים והמבררים-

מסתכלים עליי. נועצים.

ודמעות רבות,

אם אשכחך ירושלים.

והקריאת מואזין ממשיכה.

ולי- אין עדיין כניסה!

כך מרגישה גלות.

ואחרי כמה דקות והמתנה של מספר שעות,

אמרו לי: "את יכולה להיכנס עכשיו".

ונכנסתי.

והרגשתי,

ככה מרגישה גאולה.

ככה מרגישה תקווה.

הר הבית?משה

כתבת יפה.

שיר של יוםליפא העגלון

מִזְדָּרֵז לְהַשְׁכִּים, לְעוֹרֵר

אֶת הַשַּׁחַר,

אֶת הָאוֹר הָרִאשׁוֹן

וְכָל שֶׁעוֹלֶה בְּיָדִי

לְגָרֵד מְעַט רְשִּׁימוּ

שידוךxmasterx

הוא נכנס החליט שהגיע הזמן

הוא מוכן ונמאס לו מהמשחקים

שדכנית

זהו להיות רציני

מתיישב מחכה לתורו

מסביבו עוד כמה נשמות אבודות

באות לנסות את מזלן

הוא נכנס

מתיישב מולה היא נחמדה

מחייכת

הוא משתף במה שהוא רוצה מדייק

היא שואלת שאלות והוא עונה

יש לה ניסיון בריקוד המוזר הזה

היא מתחילה לשאול

זו הפעם הראשונה?

כן, הוא עונה קצת בהיסוס

זה בסדר יש כאלה שמגיעים לעדכון גרסה או שדרוג

מה חשוב לך?

נשמה

שהכל יהיה מדויק

היא מקלידה הכל

הכל מתועד שהוא יקבל בדיוק את המילה האחרונה של מה שהוא רוצה

והכל כל כך מושלם

הכל AI

לא צריך אנשים לא צריך כלום רק שרתים

מישהי בחוץ מחכה

באת לשדרג?

שואלת אותה המזכירה

היא עונה שלא

דווקא הפוך, להחליף

להחזיר לדגם הישן.

המזכירה מצקצקת ומעירה משהו על עוד אחת שבאה לחזור לדגם הישן

הוא מושלם מדי היא אומרת למזכירה

אין לו אופי אסרטיביות כלום

אני צריכה משהו חזק לא עדין לא רגיש ולא שביר

תראי ריקי עוד אחת באה להחזיר

בסוף את כל הדור החדש נחזיר וזהו

משטרת התנועהאני הנני כאינני

שלום, כאן משטרת התנועה

שלום, רציתי לשאול האם את מגיעה?

מה זאת אומרת, הזמנתם משטרה?

לא, מה פתאום, למה מה קרה?

רגע, לא הבנתי. סתם התקשרת?

חס ושלום, אבל לא נראה לי התחברת

זו פעם אחרונה, מספיק עם השטויות

למה מה נראה לך? תמנעי לי חוויות?

לא, את לא אמיתית, הלו, מדברת כאן שוטרת

אני חושבת לא קלטה עם מי היא מדברת

טוב נו חלאס, אני מנתקת את השיחה

שלום ולא להתראות לגברברת הקשוחה

היי, את לא תלעגי לי יא שטוחה

וואו וואו, פסים אישיים, לא מקצועי לך חה חה חה

טו טו טו

אני לא מאמינה, היא פשוט ניתקה

תגידי, מה חשבת, יפה שהחזקת יותר מרק דקה

משהאחרונה

אתמול שחתי בערב שבת עם חברה על המקוםבין הבור למים

ואמרו סביבי שאינו קיים עוד, ושאעזוב. נזדעקתי שוודאי שהוא ישנו, אני עוד שבה אליו פעם בפעם וקוראת את החדשים. כעת מששבתי הפורום עוררתם בי המון חמלה, חשתי באוירת תהוכנות(תוהו וכנות), שהפשטות שלה יש בה משהו שובה לב.

יש אמת בזעקת השיר, משהו בלתי אמצעי, זה לא מובן מאליו שאתם כאן, תורמים דמכם ומיישבים את המקום, בכלל לאחרונה אני מבינה שמדובר בסוג של שליחות, לא ברור לי עדיין מה מהותה אך אין ספק שהשירה היא דבר שלוכד בו נצח, שזו מעין נבואה.

@אשר ברא @רחל יהודייה בדם @זכרושיצאנולרקוד @שובי מלכות (שברת אותי) @טאבי @מוריה.

@עיניים טובות ו @אנונימי17 זיקקתם הכל כבר לפני בשרשור שלכם. עפתי על לשירתגובה

@ימח שם ערפאת @צדיק יסוד עלום @סופר צעיר @אברהם יאיר שטרן @חתול זמני אתם מצד הסיפורת! מודה שטרם העמקתי בכתבכם אבל על דבריי אני עדיין עומדת! מקווה לשוב אליהם

וכל המגיבים!! @זיויק @משה ואני באמת לא מספיק מתמצאת בשביל לקרוא לכולם. אבל בקיצור! היה חשוב לבטא! חזקו ואמצו

קריאה לאתגרבין הבור למים

לפני כארבעה חודשים כתבתי פתק בטלפון, כותרתו שיר של יום ומהותו שיר אחד כל יום.

ידעתי שחלדו גלגלי שפתי וזמן רב יקח עד שאכתוב שירה שוב, לומר שהתמדתי תהיה אמת חלקית מאוד, אך עם הזמן התדירות גברה ובימים האחרונים הרגשתי כאילו נמהלתי שמן ועברתי ממלמול שקט לדיבור מפורק, תכף נשורר.

אני הייתי אחת ולעצמי, חשבתי להציע לכם, אם תהיה היענות, לפתוח שרשור שיקרא שיר של יום ויהווה קריאה לאתגר. כל יום ישורשר בו שיר אחד בלבד, מי שתופס תופס, אם שניים פרסמו יחדיו - זכינו כולנו, אבל אם מישהו כבר כתב את השיר היום, יש להמתין למחרת. חושבת שאפשר לנסח כמה חוקים, אתם יכולים להעלות אותם, למשל: לא ניתן לשתף בשיר שנכתב אתמול.

הקיצור! מה אומרים? @כולם ללא יוצא מן הכלל גם אתם המספרים סיפורים

בעד. יוזמה ברוכה. אפשר לבקש ממך למסד את זה?אני הנני כאינני

רק לא מיסודבין הבור למיםאחרונה

אהבתי את האתגר, אני בעד.אשר ברא

לגבי מקום..

סיפורי מעשיות, אבדת בת מלך.

תפתחי לנו?בין הבור למים

ברוכה השבהמשה

כבר ציינתי בפני חבריי שזמרים הם בין רופאים לנביאיםאברהם יאיר שטרן

תודה. מחזקים דברייך.

מעניין שרופאים, תוכל לומר על זה עוד?בין הבור למים

חייבים אותך כאן.זכרושיצאנולרקוד

התפעמות שכזאת אסור לה שתישאר במחשכים.

כנביא האוגר נבואתו הנכספת להתגלות.

נו נבא לנו!בין הבור למים

מאגריי כמעט וייבשוזכרושיצאנולרקוד

"והבור ריק אין בו מים"

טעות למחוקצדיק יסוד עלום

טעות, למחוקטאבי

או שטעות למחוק?

אני מוצא את עצמי נע בין שני הקצוות האלה.

יפה !משהאחרונה