בכל הרצינות - זה מעורר הערצה.

היו לך סיבות שבגללן נאלצת לעזוב בסוף שיעור א' (אגב, ניסית לאבחן במה מדובר? לפעמים זה יכול לעזור להמשך).

לא וויתרת לעצמך - ניסית ללכת לצבא. 

לא קיבלו אותך - לא נזרקת - חזרת הביתה.

לבית בעיות משלו - לא ויתרת לעצמך, הלכת לעבוד.

עבודה ושכירות בגיל צעיר - לא הכי קל.. לא ויתרת לעצמך - אתה רוצה בית תורני (גם "מהסיבות הרוחניות"), משתדל לשמור על רמה דתית, זוכר את ה"הארות הרוחניות" של שיעור א'...

וגם כעת, כדי שלא תהיינה אי הבנות - אתה מדגיש בנינוחות, שאתה לא בא "להתבכיין" ולהתלונן על המצב, אלא שואל עצה איך מתקדמים עם זה לכיוון של בית יהודי טוב....

לדעתי - ממש להעריץ אותך..

אז קודם כל, שים מראה לעצמך, תשמח על כך - ותודה לה' שהנחה אותך בדרך נכונה בגלים הללו. 

אני ממש לא מסכים עם הההגדרה ש"הנסיבות חירבשו אותך לגמרי".. (וממילא, גם אין צורך "להשלים עם זה"). אני חושב שהנסיבות חישלו אותך, נתנו לך סבלנות וישוב הדעת - אלא שאתה מרגיש בצדק צורך בהשלמה של כמה דברים, ביחוד לכיוון של בניית בית תורני.

בהיות שאתה אומר שיש לך כשלש שעות אחרי העבודה - אני מציע קודם כל להתחיל מקביעת עיתים יומית לתורה. בין בפני עצמך - בין (ויותר טוב, אם אתה יכול להשיג מישהו טוב ומתאים) בחברותא. קביעות יומית ברורה. קצת גמרא, קצת הלכה, קצת ספרי אמונה שמתאימים לך.  אתה יכול לבקש הדרכה מרב שאתה סומך עליו. אפשר גם שיעורים  מידי פעם. ישירות, או משודרים.

אחרי כמה זמן כזה - תעשה שיקול בענין נוסף: האם העבודה שאתה בה כעת, מספקת אותך, או שהיית רוצה גם ללמוד מקצוע כלשהו מעבר לכך. שיהיה לך כיוון של שאיפה, מה מתאים לך יותר. 

ובמקביל - אחרי פרק זמן מסוים של לימוד כזה - כשתרגיש שאתה יותר קבוע בכך ושמח בזה (ומן הסתם שוב יאירו לך הדברים..), תפנה לשדכן/ית שיש לו קשר עם בחורות בעלות רמה תורנית סבירה, עם שאיפות דומות לשלך - תסביר את המצב, ותבקש לעזור לך למצוא. יש כל מיני כאלה, העלו כאן שמות לא פעם. חיים קורץ, ועוד כל-מיני..

הצלחה רבה רבה!

כל הכבוד.

ראשית תודה על החיזוקים ועל העצה היעוצה. אני חושב שהיא באמת נכונה, כי הדרך היחידה להפסיק להיות עם הארץ היא אכן לפתוח ספר.

מרגיש לי חבל שפספסתי את ההזדמנות לעשות את זה בישיבה, כי כרגע גם רבע שעה של ריכוז לא באה בקלות.

באשר לעבודה – זאת שאלה טובה; אמנם אין כאן המקום להיכנס לזה, אבל אסכם בזה שאני לא רואה את עצמי עובד בתחום אחר. ההתפתחות בתחום היא קצת איטית, כי צריך ותק ולימודים, לא נראה לי שמשהו הולך להשתנות באופן מהותי בשנים הקרובות. בכל־מקרה ההרגשה היא שלמרות הכל המקצוע הזה נועד בשבילי, אלא שה"למרות הכל" מכביד.

הבעיות הנפשיות הן סיפור בפני עצמו. אני כן מאובחן, זאת בעיה קצת רצינית כשהיא פעילה, ועל־פניו נראה שהיא גם תורשתית. שזה, אני מתאר לעצמי, באסה של דבר לספר עליו בפגישה (– אני מודע לזה שפגישות זה לא בדיוק לשבת ולנסות למכור איזה מוצר).

אחרי שקראתי שוב את התגובה שלך וחשבתי יותר לעומק, המסקנה שהגעתי אליה היא שהכל בעניין הזה מתנקז בסוף לכמות המאמץ שצריך להשקיע, כמובן זה לא פשוט לתת מאמץ כשמוקפים בנסיבות עוינות אלא שאם זה אכן מסתכם בזה (וזה אכן מסתכם בזה), האפשרויות היחידות הן או להתלונן שקשה או באמת לנסות לעשות משהו.

ובכל־זאת, מוזר לי לגשת למלאכה כשאני יודע שאני מגיע מרקע כל־כך שונה מהרקע הרגיל, עם השקפות שונות מהרגיל (חסיד של הרש"ר הירש, לך תחפש), מוזר פשוט להתעלם מכל הדברים שאמורים לכאורה לעורר רתיעה ממני. רק שאכן צריך לקיים את המצווה ומן־הסתם לכל־אחד יש הרים גבוהים משלו לצלוח על־מנת להגיע אליה.

תודה על העזרה, באמת מרגיש שהגעתי לתובנות הנכונות (מה שמפחיד מאוד, כי במקום מסוים אני אוהב את התירוצים).

אם רבע שעה ריכוז לא באה בקלות - תתחיל ממנה...  אחרי שבוע תרגיש סיפור גדול שהצלחת - ואז תגדיל את הכמות. אתה אוהב רש"ר הירש (אז אתה לא כזה "עם הארץ"...), תלמד גם דברים שלו.

אל תצטערמידי ש"פיספסת" לעשות את זה בישיבה. תגביל את הצעבר לצורך גורם מדרבן - ולא כלום מעבר לכך. הכל בהשגחה מה'. אשריך שזכית לתקופה בישיבה. טעמת - ונשאר לך טעם של "עוד".. מזל שעזבת בזמן וזה לא "התהפך" עליך...

אם העבודה נושאת חן בעיניך, לא צריך להשתגע כדי להחליף אותה. עם הזמן, השתלמויות מקצועיות וכו'. ומתקדמים. אני מכיר מישהו שהתחיל לפני שנים רבות לעבוד כ"טלר" בבנק, אחרי צבא, ללא כל לימודים מקדימים כמובן. עם השנים, המשיך למחלקת הביקורת של אותו בנק, להדרכות בכל הארץ וכו'. העיקר שאתה מרגיש טוב עם עצם התעסוקה - ועם הזמן תתקדם בה.

את הצד האינטלקטואלי, תרומם ע"י לימוד התורה.

לגבי "בעיות נפשיות", זה תחום רחב. ולא כל דבר שאומרים שהוא נפשי הוא באמת נפשי. צריך לראות לגופו של עניןץ כולל האפשרות לטיפול בזמן שצריך, באופן שלא מערער מידי את כל המסגרת. אל תפחד. גם בחורות לא באות תמיד עם "הכל מושלם"... 

והנה, כאן את הלא ב"סביבה עויינת" אלא בסביבה אוהדת ומעריכה. גם זה משהו.

אל תפחד. תתחיל צעד אחרי צעד. תראה תוצאות לדעתי, יותר מהר ממה שנראה לך. יכולת ההתמודדות שלך (גם הכשרון שניכר מהכתיבה) , מרשימה מאד.

אם אוכל לעזור במשהו או סתם בשיתוף - אתה יכול לכתוב באישי.

הרבה טוב והצלחה.

יצא לי לפגוש מישהי נשואה שדיברה איתי בצער על זה שלא היו לה שום סטיות במסלול שלה- אותה אולפנה, שירות, מדרשה, לימודים, חתונה... ילדים. 

היא דיברה בחווית פספוס ואז הבנתי שאולי הפספוס הוא זה שאלה שהמסלול שלהם קצת סטה מהמקובל לא יודעים על הפן הזה שהיא סיפרה לי עליו...

מה באתי לומר בזה? שכולם בערך מפספסים, אבל המסלול שלך הוא הכי טוב ומדויק לך עד לרגע זה, ואני בטוחה שיצאת עם בגרות והבנה אחרים וזכית אולי בדברים שלא בטוח שחברים שלך מהישיבה יזכו לרכוש גם בעוד 10 שנים... 

אז אולי קודם כל תמחא לעצמך כפיים כי במה שכתבת רואים הרבה לקיחת אחריות, אומץ, בגרות ודברים נרכשים שכנראה לא באו סתם...

שלב שני- אין מסלול בלי פספוסים, ואחרי הסיפור של אותה בחורה (מושלמת ומוצלחת עם ראש על הכתפיים שלא דמיינתי שיתוף כזה ממנה) אני ממש מאמינה בזה... תנסה לחשוב שניה על חיים של אחרים ותאמין גם אתה...

שלב ג'- יש היום הרבה אופציות לאנשים שרוצים לשלב תורה ועבודה, עשיה משמעותית... כמו שכתבו פה למעלה. תנסה... מגיע לך ב3 שעות לעצמך לעשות לעצמך טוב.

ובעז"ה עוד תמצא את זו שהכי תעריך אותך על הדרך שעברת והאחריות שלקחת! אשריך ותבשר בשורות טובות!

מבחינת לימוד תורה - תקבע עיתים. דגש על שבת.

יותר חשוב בשלב הזה לכסות חומר, פשוט שתדע מה. אורות גבוהים יבואו על הדרך.

תלמד הלכה כדי שתדע,

תלמד קצת גמרא כדי שיהיה לך לאן להתפתח ותוכל ללמוד דף יומי

תלמד פרשת שבוע (רש"י ורמב"ן מתאים לך?) כדי שתוכל להגיד דבר תורה על השולחן וליצור אווירה של שבת

אם תלמד קצת בבית מדרש, זה יעזור לך לבנות מעגל חברתי

מבחינת זוגיות - תתחיל לתכנן איך אתה מכניס את זה בסדר היום שלך.

תוכל להפגש עם מישהי בערבים, או עמוס לך מדי?

סופי שבוע - מוצאי שבת?

האפשרות לנהל את הקשר עצמו היא קריטית בשביל להתקדם לחתונה

ושוב, המון הצלחה

אל תיקח את זה יותר קשה ממנה..

ואולי כדאי שתציע לשניהם בו זמנית? ותעביר מספרים של בירורים ושיחליטו לבד.

א. אין שום בעיה להציע לאישה לפני הגבר.

ב. בעיני, אנשים שבוגרים מספיק בשביל להתחתן - מקבלים את זה בהבנה. 

ג. עד כמה תסריט כזה נשמע לך מוזר?

שלום חברה מהעבודה, האם את במקרה פנויה?

מעוניינת לשמוע הצעה?

יש לי חבר מאוד X, וחשבתי שאולי הוא מתאים לך, אבל לא דיברתי איתו עדיין. אם זה מעניין אותך, אני יכול לשאול אותו קודם (ואשמח לקבל פרטים מסודרים שלך\מס' של חברה), או אולי הפוך, אני אספר לך עליו ותראי אם זה בכלל הכיוון? 

– חודש וחצי מוקדם מאוד בשביל מתנות (יש לי משלוחים שלקח להם יותר משלושה חודשים להגיע...)

– אל תביא פרחים אין איך להסתובב עם זה בדייט והיא לא חברה שלך (היא תהיה אחרי החתונה)

– בשלב זה אל תהיה רומנטי מדי ואל תגזים זה יכול להיות נורא מלחיץ וקרינג'

– מה שכן אתה יכול לעשות זה להביא דברים ידידותיים זולים ומתכלים, או נייטרליים לחתולין

– כי אם עוד שבוע זה לא יסתדר לכם מה תעשו עם כל הדברים האלה? מביך

הסבר: אני למשל בתור חתול זמני אוהב דובוני גומי. אם הייתי מזכיר זאת בפגישה, ומישהי הייתה מביאה לי דובוני גומי, זה היה נפלא ולא קרינג' בכלל. מישהי עשתה לי את זה עם מרשמלו וזה היה נורא חמוד.

אפשרות ב': נניח היא אוהבת ציור. אפשר לתת לה אריזה קטנה של עפרונות פחם / צבע או וואטאבר ממה שהיא אוהבת להשתמש בו.

תחשוב בכיוון של: "אם הייתי בחורה–" או נכון יותר: "אם הייתי הבחורה הספציפית הזאת, מה הייתי רוצַה לקבל ושלא יהיה קרינג'?"

בהחלט מתנות זו דרך להביע עליית מדרגה בקשר, וקשר של חודש וחצי זה לא משהו שיכול להיגמר בלי התרעה תוך שבוע.

זה יופי של שלב לעוגה, פרחים וכדומה. (אתה יכול להחזיק לה את הזר באבירות במשך הדיט, ולתת לה אותו בסוף. רק תחשוב לאן היא חוזרת אחר כך, ולמי היא צריכה להסביר מאיפה היא קבלה את הזר)

ספר עם הקדשה לדעתי זה יותר מתקדם.

מה לגבי להצטלם ביחד? זה יכול להיות מאוד נחמד כשבעז"ה בהמשך יהיו לכם תמונות ביחד משלב הדייטים, ואם לא יסתדר מאוד קל למחוק אותן.

יש מי שמצפה לזה,

יש מי שלא.

יש מי שזה ילחיץ אותה,

יש מי שלא.

מכיר "5 שפות של אהבה"?

מתנות זה שפה, ולא כל אחת דוברת אותה.

לדעתי,

יש משהו נחמד ויפה לתת משהו למי שיוצאים איתו.

בשלב מוקדם, כשיש עוד סימן שאלה - דברים מתכלים\בעלות נמוכה (נניח מחזיק מפתחות, ספל).

ככל שהזמן עובר, ובטוחים יותר בקשר, יפה להראות את הבטחון הזה גם במתנות -

אבל כן עם כוכבית: אם הקשר הזה ייגמר, שלא תתחרט על מה שהשקעת בו מבחינה כספית, ותקבל בהבנה אם היא לא תשמור את הדברים אצלה  - יכול להיות שזה ישאיר אצלה משקעים.

הייתי בורחת...

בהצלחה!

הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

או במקרה של השרשור הזה... מיאודויק.

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

ועוד תבוא האחת שמספיק טובה לך.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳