בתוך כל אחד מהם
האנשים המוזרים האלה
האנשים שדבר ראשון שאתה חושב כשאתה רואה אותם זה - מה לעזאזל עובר עליהם
כל אחד מהם מספר סיפור עצום ובדרך כלל גם עצוב
ואנחנו שופטים אותם כאילו מי אנחנו בכלל
מה אנחנו יודעים יותר טוב מהם
הם אנשים שחיים חיים שאנחנו לא יכולים בכלל לדמיין
חיים שבהם הלב בקושי פועם
הם נמצאים בעולם הכי נורא שיש
כל הסמים שהם ממלאים את עצמם זה התחפושת הכי מקורית שהם הצליחו למצוא באותו הרגע
והסמים הרסו והפכו אותם
הראש שנוטה לצד והדיבור שנהיה איטי
החיוך שנהיה עצוב גם אם הם באמת שמחים
ואני שהייתי שם
הסמים היו חלק מהחיים שלי
אומנם לא חלק גדול
אומנם לא נדפקתי מהם
אומנם עליי אף אחד לא רואה את זה כי אני ''נורמלי''
אני יכולתי גם להיות כזה
אם לא אבא שבשמיים שכל כך אוהב אותי ונתן לי כוחות על להלחם ולנצח כל כך מוקדם לפני שקרה לי משו בלתי הפיך
ואני מסתכל על חברים שלי שמעשנים סמים
ומסתכל על נערים יפים וטובים וקטנים
כל כך הרבה
שנחשפים לזה יום יום
וכל אחד עם סיפור עצום ועצוב שאיך לא יגרור אותם לשם
עד עכשיו אני ער רק במחשבות עליהם
אני באמת אוהב אותם
באמת הם פשוט חיים לי שם בפנים
ואני רוצה להפוך את העולם
אני רוצה לתת להם את האור והתקווה לחיים
והלוואי שאצליח
ואם לא אני אז מישו אחר
ואם לא אף אחד אז ה-אחד





