אלוקים מראה לנו מי הבוס כשאנחנו שוכחים. והוא מוכיח לנו שוב ושוב שמחשבות לחוד ומעשים לחוד ואין לדעת כלום. לא על מחר, לא על היום ולא על אתמול.
לפעמים אתה עובד קשה ויש אפס תוצר ושכר, ולפעמים אתה לא עובד כמעט בכלל והכל פשוט מופיע לך מלמעלה.
באמת. אין לי כוחות לחוסר וודאות. ואין לי כוחות כשאני עייפה לנסות להסביר לאנשים שהם מוכרחים להתגמש לאיזשהו כיוון מבין אין-סוף האפשרויות שלא בידנו, ויחד עם זה לקבל החלטות בפה מלא.
בפה מלא אני אומרת... יום אחד אתה מחליט החלטות ועומד אחריהם, ויום אחר אתה משנה דעה כל רגע מחדש. ואלו ההחלטות הקטנות של החיים. הן החלטות קטנות. איך אצליח להחליט את ההחלטות הגדולות בחיי.
זהו.
מי כאן שאני מכירה?
