חודש שמיני.
עובדת מליון שעות
מגדלת ארבעה ילדים מהממים וממושמעים ונפלאים
בעל מתוק וחמוד ולא נוכח כמעט.......
אז היום קרסתי סופית.
אתמול עשיתי חיסון שעלת כל הגוף שלי כואב.
הלכתי לנוח הם בלגנו...
היה היום מכירה שכונתית בגשם אינסופי ובלתי הגיוני לאסוף מוצרים רטובים (מי שחשבה על משנת יוסף פה לפני כמה ימים...)
יש לי עבודה ענקית וחשובה ומלחיצה לעשות לעבודה. אני צריכה להציג אותה לפני המומחים אצלינו ביום ראשון ואני בחרדה עצומממממה
לא מצליחה לכתוב אותה בכלל.
חייבת לסיים אותה מחר או לפחות להגיע לרמה מסויימת כי עוברים על זה ביום רביעי בשבילי ואז רק תיקונים וכד' לקראת ראשון.
ישבתי הערב כבר שעה התקדמתי קצת אני בערך במחצית הדרך וכבר כתבתי שלושה שבועות מה שאומר שרוב העבודה לפני בזמן בלתי סביר.
אני מורעבת ממש בא לי מרק טעים ואני הולכת להעמיד אותו תיכף.
חייבת גם לישון מתישהו.
אני הכי לא כזאת הכי הכי לא.
תמיד מאורגנת עם כל דבר מוקקקדדדדם. ממש לא עושה לי טוב לחץ. לא מצליחה להיות ממוקדת.
בעלי יבוא עוד שעה רק. משאירה לשתינו את הבלאגן אבל מיד פעם עושה הפסקה לסדר עוד קצת כי אני מוטרפת.
מלא כביסה לקפללללל מתי?????????????????
בכלל לא יודעת מה אני רוצה ממכם.
הלוואי שהייתם באות אלי לחיבוק אמיתי כזה מהלב ולא משהו וירטואלי כל כך.
הפורום עושה לי טוב אבל גוזל מלא זמן.
כל כך אוהבת את האהבה שיש כאן!!
מחר יום חדש אמן!!
נעבור את הסופה הזוווווווו
