החילוק בין עובד ה' לזולתו
כי בטבע, אדם שיש לו מצוקה,
היא שוברת אותו.
עד שהיא נפתרת,
ואז הוא שמח מהישועה.
וחוזר חלילה...
לעומתו העובד ה',
כשיש לו מצוקה,
הוא לא מטפל
רק בעניין הטכני שמציק
אלא הוא גם מגייס את המחשבה,
ומתעמק בפנימיות המציק,
להגיע לשורש המצוקה
ואז הכאב רק מתגבר,
כי המחשבה גם מתחילה לכאוב,
הכאב נהיה עמוק,
הוא מגלה את השורש של הכאב
בתוך הנפש שלו
אבל דווקא זה
מביא אותו
לישועה אמיתית ושלימה.
כי הוא מבין
שהוא זקוק לטיפול
בבעיית מצוקת נפשו,
ומשם ממילא גם ייעלם
המצוקה החיצונית
קרבה אל נפשי - לקרב את הכאב
עד השורש הנפשי שלו,
זה גורם – גאלה.





