אברהם סתיו
בימים כאלו אני חוזר למאמר של הרב יובל שרלו. עד היום אני זוכר איך קראתי אותו לפני עשרים שנה מעל דפיו האפרוריים של הצופה, את המאמר הכי יפה שנכתב אי פעם על חטא דוד ובת שבע.
הרב שרלו פותח בדמותו הנשגבה של דוד המלך, נעים זמירות ישראל.
אחר כך הוא מדבר על עוצמתו של החטא האיום והנורא: "לא סטיה מוסרית קלה ולא חוט השערה, כי אם מעשה העוול החמור ביותר שיכול להיעשות על ידי מלך ישראל".
ודווקא מתוך המתח הבלתי אפשרי בין שני היסודות מופיע היסוד שלישי, יסוד התשובה:
"ייחודו של דוד המלך אינו בכך שלא חטא חטא איום ונורא, כי אם בכך ששב. זהו המסר העולה מפרשת דוד ובת שבע: אין תהום שאליה ניתן ליפול ולא לקום ממנה, בתשובה ארוכה ומפותלת, בקבלת ייסורים באהבה ובנקיון כפיים בהמשך."
והחי יתן אל לבו.
(הרב אברהם סתיו.)
