אשמח לעצות ועידודים והארות
יש לי איזה חשש
להיות לעול על אנשים
כלומר,
מרגיש לי הרבה מאוד פעמים שאנשים אולי עושים לי טובה שהם מדברים איתי אבל הם בעצם רוצים להיות לבד
או לעשות משהו אחר
או שעמוס להם בחיים וממש אין להם פנאי לאיזו פטפטנית נאיבית שכמוני
או למשל קשה לי להיפתח לאנשים
גם בגלל שאין לי מושג מה מותר לספר בלי להתגלגל ללשון הרע והוצאת שם רע,
וגם ובעיקר בגלל שאני לא רוצה להכביד עליהם עם סיפור שצריך למצוא לו מקום בלב.
גם להציע עזרה אין לי אומץ הרבה פעמים
כי אולי זה יפגע
אולי הבנאדם רוצה להתמודד בעצמו
ואולי הוא לא באמת צריך עזרה
ואז אם אציע כזאת הוא יקבל תחושה של נזקק
והרבה מזה נובע מכמה מיקרים שעדין ממשיכים לקרות
של חוסר טאקט מיצידי
שאני קולטת שזה חוסר טאקט רק לאחר מעשה.
אז יוצא שלמרות שאני מאמינה ויודעת שיש בי מעלות מעולות,
ומי שזכתה בי כחברה
זכתה.
אני לא מסוגלת ליצור קשרים עמוקים
לא מסוגלת להכביד על מישהי בנוכחותי
