בקרוב אצלי

לדעתי לדעת רבי נחמן, כדאי שתחשוב מה אתה עושה עם החיים שלך. בלי דכאון אבל לא נשאר הרבה זמן. יש דברים שאתה יכול לעשות שישארו איתך ועם עם ישראל לנצח- מעשים טובים, מצוות, תפילות, לשמח בני אדם שזה רואים בחוש כמה שזה נשאר, כל מילה טובה יכולה לשנות הרבה...

מצד שני ישנם דברים רגעיים שחבל לבזבז עליהם את הזמן ודי לחכימא.

נסה להתחדש בדיבור עם ה' בכל יום מה שמביא באופן טבעי לחשבון נפש וכתוצאה מכך לעשייה הרגבה יותר נצחית ושנשארת איתך גם אחרי הקברץ

תודה שהזכרת אותי (לא זכור לי שזכרתי לשלוח מזל טוב אבל נענתי לשאלה החשובה שלך וזו התשובה.)

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....